אירוח בבית זר

חובבי האוכל של חיפה כבר מזמן לא נוסעים לתל אביב בשביל אוכל טוב. הם גם לא חייבים לבקר במסעדות חיפאיות בשביל זה. יותר משנתיים שעל מורדות הכרמל מתקיימות ארוחות משותפות, EatWith, אצל ארז גולקו, חיפאי מלידה, אוטודידקט של אוכל, חוקר חומרי גלם וחובב אלכוהול. 

ההתעוררות הקולינרית בחיפה, שהתחילה בעיר התחתית המתחדשת, עלתה במתינות אל שוק תלפיות ובסוף אפילו הצליחה להעפיל אל מרכז הכרמל העמוס במזון מהיר ובתי קפה, שייכת קצת גם לגולקו. 

נגד כל הסיכויים בעיר הלכאורה מנומנמת הזאת, הוא מצליח באופן קבוע למלא את השולחן שלו בחיפאים וגם בכאלה שלא, חובבי אוכל ושיחה. מביתו על ההר שמשקיף על מפרץ חיפה, גולקו מארח קבוצות של סועדים שנכנסים אל ביתו, זרים לחלוטין, ויוצאים משם מחובקים. 

קרפצ'יו לברק ים // צילום: רעות סהר

אפשר לתלות את האחריות לעניין הזה בפוקצ'ות החמות שמונחות על השולחן, בפיצות הצבעוניות שעוברות ידיים עד שאוזלים המשולשים, בקערות של סלטים שעוברות הלאה עם חיוך או בלימונצ'לו הביתי שנמזג באדיבות (הכי קל להאשים את האלכוהול).  כנראה זה מה שגורם לאווירה המיוחדת שמחכה בפינה של הסלון עד שיגיעו כל האורחים ואז מפתיע את הסועדים בכל הכח.

הארוחות עצמן בדרך כלל בסגנון ים תיכוני. לפעמים ישנה נטייה ליוון ולפעמים גם לאיטליה. אבל הן תמיד מסתמכות על התוצרת הטרייה והעונתית של השווקים של חיפה ועל כך שבסופו של דבר העיר הזאת מתפקדת כחצי אי, מוקפת ים ודגים. 

סלט סלק ואפרסקים מקורמלים // צילןפ: רעות סהר

20 סועדים מאושרים, ישבו מסביב לשולחן בערב שהוקדש לארץ חצי המגף ומטעמיה. בקבוקי יין אדום בלטו מעל קערות קטנות של שמן זית, רסק עגבניות טריות ושום קונפי. התחלה ראויה של ארוחה איטלקית. אבל אי אפשר באמת להתחיל ארוחה איטלקית בלי אנטיפסטי. 

על השולחן חיכו גם: סלט של פלפלים קלויים, פלפלים קלויים חריפים במיוחד, כרובית שנשלחה לתנור לזמן מדויק ויצאה מאושרת, בטטה אפויה בעשבי תיבול וגרעיני דלעת וגם סלט שמערבב לתוכו קיץ וחורף של סלקים מעודנים, אפרסקים מקורמלים, פילטים של תפוז, אגוזי מלך ונענע. מתאים במיוחד לבריזה הקרירה שעל הכרמל באוגוסט, יש כזה דבר תאמינו לי.

חיתוך סנדביצ'ום // צילום: רעות סהר

הגבול בין הפתיחים לראשונות, מטושטש. מפרידה ביניהם בעיקר שיחה קולחת בין האורחים.

על המזנון בסלון מונחות צנצנות עם תוויות תאריכים. לימונים ושאר ירקות שמעבירים את הקיץ שלהם בחומץ, מלח וסוכר. ככה שכשמגיע הלימונצ'לו שגולקו מכין בעצמו, ממש כמו המארחים בדרום איטליה, אף אחד לא מופתע מהתוצאה, מתוקה וחלקה, בגרסה די נשית ועדינה שעושה חשק לעוד. 

הדיבורים נפסקים אט אט, כשמגיעות לשולחן מנות נוספות. קרפצ'ו בקר שספג אליו שמן זית מעולה, קרפצ'ו של לברק ים, שללא ספק יודע מה התאריך כי מקשטים אותו בסברס וגרגירי רימון, אבל גם צנוברים קלויים ופלפלים אדומים חריפים. סלט משגע של חציל על האש, עם במיה שנצרבה בתנור ועגבניות צלויות ובצל סגול. הבמיה הייתה עשויה מעולה, לכן היא שימשה ובצדק גם כתוספת על פיצה דקה, לצד תוספות כמו ארטישוק, עגבניות וזיתי קלמטה. 

לימונצ'לו ביתי //צילום: רעות סהר

אם נדמה לכם שכאן הייתה צריכה להיעצר הארוחה, אתם טועים. כל השפע הזה הועמס על השולחן לחלוקה. כפות הגשה החליפו ידיים ואף אחד לא מזג את היין לעצמו, תמיד היה מי שיושיט את ידו אל הכוס הריקה שלך לפנייך. 

העיקריות הוגשו בכלים אישיים, כי עם כל הכבוד לארוחה משותפת, יש רגעים באוכל שאתה רוצה את הלבד שלך. רביולי לחי עגל בעיגולים מושלמים, בציר בקר עם פטריות ועגבניות, על מחית ארטישוק ירושלמי ומנה של שרימפס וקלמרי ביין לבן, על ענן של פולנטה רכה. זה היה בדיוק קצה גבול היכולת של הסועדים. 

רביולי לחי עגל // צילום: רעות סהר

לא הרבה אחרי הגיעו לשולחן גם קפה שחור וקינוחים. מנה של כנאפה במילוי גבינה עכואית ותאנים טריות. בנוסף, הגיעה מנה של קרם וניל מסחרר, קוקוס קלוי וקוביות פאדג' שוקולד, בייצור ביתי כמובן. 

לפני יותר מ-2300 שנה אמר אפיקורוס ש"עלינו לחפש מישהו לאכול ולשתות איתו לפני שאנחנו מחפשים מה לאכול ולשתות". אפיקורוס ידע על מה הוא מדבר ומה שהיה תקף ליוון העתיקה, תקף גם בארץ ישראל של 2016 ובכלל בכל העולם. ארוחות משותפות תופסות יותר ויותר נפח בסצנה הקולנרית ואיזה כיף שזה מחלחל גם צפונה לחיפה. אם גם אתם רעבים לאוכל טוב ולחברים חדשים, ומתחשק לכם בריזה באוגוסט אז תקבעו את הארוחה הבאה שלכם בחיפה, אצל ארז ב-EatWith.

להזמנת מקומות ניתן דרך האתר

קרם וניל וקוביות פאדג'// צילום: רעות סהר

כנאפה // צילום: רעות סהר

ארז ושותפו שלומי // צילום: רעות סהר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו