לא חד, לא חלק

רבות נכתב, וכנראה עוד ייכתב, על מחדלי מלחמת לבנון השנייה; מחדלים שיש הטוענים כי הלקחים מהם לא הופקו עד עצם היום הזה. את אחת ההמחשות הטובות ביותר לכשלים ולהחמצות אפשר למצוא בפרטים חדשים, שנחשפים כאן לראשונה, על ההכנות למבצע "חד וחלק" - שבמסגרתו נשלחו כוחות מיוחדים לפעול בעיירה בעל בק, הסמוכה לגבול הסורי.

בשעה שבצמרת צה"ל התפארו אז במבצע היצירתי, רבים מתחו ביקורת חריפה על תוצאותיו הסופיות ומאשימים כי העמיד את כוחותינו בסכנת חיים מיותרת. כעת, עשור לאחר מכן, "ישראל היום" מביא את סיפור המאבקים שליוו את המבצע מאחורי הקלעים במטה הכללי, ואת הפער העצום בין התוכנית המקורית למה שבוצע בפועל.

אל"מ (מיל') רונן כהן // צילום: עמי שומן

מבצע "חד וחלק" התרחש ב־2 באוגוסט 2006: כוחות של סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג פשטו על בית החולים דר אל־חיכמה בבעל בק ושהו כשעתיים על הקרקע. במהלך המבצע נהרגו 19 מחבלי חיזבאללה ונתפסו אמצעי לחימה וחמישה שבויים. אחד מהם, אגב, היה חסן נסראללה - לא מזכ"ל ארגון הטרור, כמובן, אלא נער בעל שם זהה.

בצה"ל התגאו במבצע המיוחד, מכיוון שמדובר באחד המקרים המעטים שבהם חשבו ראשי הצבא מחוץ לקופסה. עם זאת, עד היום עולה נגד המבצע טענה אחת מרכזית, שלפיה היה מדובר בפעולת ראווה, ללא מטרות מובהקות, שסיכנה לשווא את חייהם של כ־200 לוחמי יחידות מובחרות.

כעת מתברר שהרעיון המקורי למבצע בעומק לבנון היה שונה לחלוטין: לבצע פשיטה אסטרטגית בשדה התעופה של ביירות. את הרעיון הגה מי ששירת אז כסגן ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין וראש זירת טרור בחטיבה, אל"מ (מיל') רונן כהן. "להגיע לעיר בירה באמצע המלחמה - יש לזה משמעות אסטרטגית־מדינית", הוא מסביר את הסיבות לבחירה ביעד.

"מנצחים, לא רואה?"

כשבוע לאחר תחילת המלחמה, מספר כהן, הוא ניגש לרמטכ"ל דאז דן חלוץ והציג בפניו את הרעיון. "אמרתי לו שחייבים לעשות את זה, כי אנחנו במגמת ירידה. הוא אמר לי, 'מה קרה לך, רונן? אנחנו מנצחים'. עניתי שבנק המטרות נגמר ושאין לנו השפעה אמיתית. חיזבאללה חטף הלם בהתחלה, אבל חששתי שאם לא נעשה משהו הם יתחילו לעלות ואנחנו נרד".

במשך ימים ארוכים ניסה כהן לשכנע את הרמטכ"ל לצאת למבצע בביירות. 

"בכל יום הייתי נכנס דרך הדלת, והוא סירב. נכנסתי דרך החלון, הוא סירב שוב. התחלתי להציג את זה בצורה מסודרת במטכ"ל, ואחרי כמה דקות חלוץ דפק על השולחן ואמר: 'רונן, אני לא רוצה לשמוע יותר על ביירות. זו תהיה אצבע בעין לממשלה הלבנונית, ואני לא רוצה את זה'. הוא אמר לי למצוא משהו אחר".

הלוחמים ביציאתם מהמסוקים אל היעד

לנוכח דחיית התוכנית המקורית נולד הרעיון לפשוט על בעל בק, שהיתה המרכז הלוגיסטי המרכזי של חיזבאללה ומחסן אמצעי לחימה. "חשבתי על מבצע ארוך, שיימשך כמה ימים. המטרה היתה לעשות 'כתר' כמו שעושים בשטחים, לסרוק את הרחובות, להוציא שבויים ולחקור אותם. הצגנו את זה בפני חלוץ, והוא החליט להפוך את העניין למסודר והכניס את טל רוסו (ששירת אז כיועץ לענייני יחידות מיוחדות לראש אגף המבצעים; ל"ש)". למפקד המבצע מונה מפקד חיל האוויר דאז, האלוף אליעזר שקדי, ותא"ל רוסו היה אחראי להיבט הקרקעי. עם מפקדי המבצע אפשר למנות גם את ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, ראש אגף המבצעים דאז והרמטכ"ל כיום גדי איזנקוט וניצן אלון (כיום ראש אגף המבצעים).

"למבצע הוגדרו שתי מטרות", מגלה כהן, "הראשונה היא לקיחת שבויים, והשנייה היא פשיטה של סיירת מטכ"ל על בית החולים, כי בימים הראשונים של המלחמה היה מידע שממנו השתמע שהחטופים (אהוד גולדווסר ואלדד רגב; ל"ש) נמצאים בבית החולים הזה". 

דיון לדוגמה

לאחר שבצבא קיבלו את הצעותיהם, הגיעו כהן ושאר הקצינים הבכירים אל ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, וזאת כדי שיאשר את התוכנית. "חלוץ פתח ואמר לו, 'אנחנו רוצים להציג לך מבצע מיוחד, שונה מכל מה שראית במלחמה'. קמתי במטרה להציג את התצ"א ולהגיד כמה מילים על המודיעין, והוא (אולמרט; ל"ש) אמר לי, 'שב, שב'. ואז הוא אמר לכולנו, 'חבר'ה, אני מחכה כבר הרבה זמן שצה"ל יביא משהו אחר, יצירתי ושונה. בלי שתציגו לי את הדברים, המבצע מאושר. עכשיו תציגו לי בנחת'. כולם התחילו לחייך, והצגנו את המבצע. זה בעצם הסיפור של המלחמה ההיא. ככה זה נראה".

כהן סיכם ואמר: "רציתי שהמבצע יימשך כמה ימים, בסוף היו שעתיים על הקרקע. בסוף יצא מבצע חסר תכלית. אם היינו נשארים שם כמה ימים, זה לפחות היה מייצר הישג תודעתי", כלשונו.

את תגובותיהם של דן חלוץ ואהוד אולמרט לא היה אפשר להשיג נכון למועד סגירת הגיליון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו