ח"כ רחל עזריה מסיעת כולנו היא ללא ספק תופעה יוצאת דופן. מצד אחד, היא נולדה וגדלה במשפחה דתית, למדה בבית ספר ממלכתי־דתי, שומרת מצוות, הולכת בכל שבת לבית הכנסת וצמה בכל הצומות הנהוגים. אולם באותה נשימה היא נאבקת במלוא המרץ כדי לאפשר לציבור החילוני ללכת לסרטים ולהצגות בשבת ולנסוע ולטייל בחגים, תוך חילול מובהק של הציווי "שמור את יום השבת לקדשו".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כשהיא נשאלת כיצד היא מיישבת את הסתירה הזו, היא משיבה כי "כנבחרת ציבור יש לי אחריות ממלכתית על כל אזרחי ישראל. במפלגת כולנו אנחנו לא מגזריים. לא מפריע לי שאנשים חילונים נוסעים ברכב בשבת. אילו זה היה מפריע לי, הייתי מתגוררת בשכונה שבה חיים רק אנשים דתיים. אני גרה בשכונת הקטמונים בירושלים, שבה חיים דתיים וחילונים. אני מאמינה שלכל אחד יש זכות לחיות את חייו".
כלומר, את מצפה ליותר התחשבות של הציבור הדתי בציבור החילוני?
"אסור לשכוח שרוב הציבור בישראל אינו דתי. היו הורים של ילדים חילונים שאמרו לי שהם שונאים את השבת, וכי עבורם השבת הוא יום נוראי. לתפיסתי, השבת לא צריכה להיות יום של מאבקים. תמיד היו מאבקים סביב השבת, במקום שיהיה זה יום של מנוחה שיאפשר לאנשים לאזור כוח נפשי ופיזי לקראת השבוע החדש. אני מאמינה שעלינו יחד לעצב איך צריכה להיראות השבת, כדי שמקסימום אנשים יוכלו לבלות וליהנות ממנה ומינימום אנשים יצטרכו לעבוד".
יש בקרב הציבור הדתי עוד אנשים שחושבים כמוך?
"בוודאי. בשלב מסוים הבנו דתיים רבים בירושלים שלנוכח תהליך ההתחרדות בעיר, אם החילונים יעזבו אז גם אנחנו לא נוכל להישאר. יהודים דתיים רבים בירושלים תמכו בפתיחת מתחם התחנה בירושלים בשבתות. אני גם תמכתי בפתיחת בתי הקולנוע של יס פלאנט בשבת בירושלים, למרות שלא אלך שם לסרט בשבת. לגבי רשת בתי הקולנוע של סינמה סיטי שסגורים בשבת, הנושא יותר מורכב בגלל שהם חתמו מראש על התחייבות שלא לפתוח בשבת. ערכית אין לי בעיה שגם הקומפלקס הזה היה נפתח בשבתות.
"בקרוב אני עומדת להביא לאישור ועדת השרים לחקיקה את הצעת חוק השבת, המאמצת למעשה את המתווה שהכינו בזמנו פרופ' רות גביזון והרב יעקב מדן, אשר מבקשת ליצור שבת ישראלית על בסיס העיקרון שמוסדות תרבות ופנאי יהיו פתוחים בשבת, תחבורה ציבורית תהיה מצומצמת, ואילו המסחר הכבד ייפסק".
יש סיכוי לשינויים כאלה לנוכח התנגדות המפלגות החרדיות?
"אחד האתגרים הכי חשובים לנו כחברה הוא לפעול נגד השיטה המגזרית. יש בחברה שלנו מגזרים שונים, וכל אחד חולם שהמדינה תהיה בדיוק כמוהו. אם מישהו מדמיין שכל המדינה תהיה חילונית, ברור שהוא הולך להיאבק בדתיים ובחרדים. אם אדם דתי חושב שיש סיכוי שכל המדינה תהיה דתית, הוא ייאבק בחילונים. כל השיטה המגזרית היא רעה וגורמת למאבקים רבים יותר ולהיפרדות מבפנים. מי שבוחן את ההיסטוריה היהודית יודע שממלכות ישראל ויהודה, וכן בית שני, חרבו בשל מאבקים פנימיים. עלינו להחליט אם מדינת ישראל תתקיים שנים רבות או שנריב מבפנים ונתפרק".
"החלום - שרת הכלכלה"
רחל עזריה (38) נולדה לאבא ממוצא תוניסאי ולאמא אמריקנית. "אני ממש בת תערובת", היא מחייכת, "הפערים בין הצד של המשפחה המורחבת האמריקנית שלי לבין המשפחה התוניסאית הם גדולים מאוד. האמריקנים מבוססים מאוד כלכלית, ובין התוניסאים יש דודים עם קשיים כלכליים גדולים. אם הייתי נולדת חמישה ס"מ ימינה או שמאלה החיים שלי היו אחרים לגמרי".
הוריה של הח"כית הטרייה הכירו במהלך לימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. "אבי לא ידע אנגלית ואמי לא ידעה עברית והם למדו אחד מהשני. אין ספק שהבית שבו גדלתי, שהיה מאוד ציוני ועם הורים שהם עובדים סוציאליים ובעלי מודעות גבוהה לעזרה, עורר בי מגיל צעיר את תחושת האחריות, הרצון לתרום והשאיפה לצדק חברתי. במסגרת פעילותי בבני עקיבא עסקתי עם חברות וחברים בעזרה לעולים מאתיופיה שהגיעו במבצע שלמה".
עזריה סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה בהצטיינות והשלימה גם תואר שני ביישוב סכסוכים. בעלה אלישיב ("זכיתי בזוגיות") הוא מורה לתלמוד ויש לה ארבעה ילדים. ב־2008 היא נבחרה לראשונה למועצת עיריית ירושלים במסגרת מפלגת "ירושלמים", שבראש מעייניה היה שיתוף פעולה בין דתיים לחילונים. היא עמדה בראש ארגון "מבוי סתום" שסייע למאבקן של מסורבות גט. במחאה החברתית של 2011 היתה ממובילות מחאת העגלות, ובבחירות ב־2013 זכתה מפלגת "ירושלמים" בשני מנדטים בבחירות ועזריה מונתה לסגנית ראש העיר לענייני חינוך.
איך נוצר הקשר שלך עם כחלון?
"תמיד מאוד הערכתי את עבודתו. יש פוליטיקאים שמדברים ויש כאלה שעושים, והוא משתייך לעושים. אחרי מחאת העגלות נוצר קשר ביני לבין כחלון דרך אחיו קובי כחלון ודרך רועי פולקמן, שגם הם היו בעירייה".
ההצעה שלו להכליל אותך ברשימה לכנסת הפתיעה אותך?
"לפני שנים היו אנשים שאמרו לי 'יום אחד את עוד תהיי בכנסת'. לא התייחסתי לכך ברצינות, כי הייתי מאוד ממוקדת כל השנים בפעילותי בעירייה. מאוד אהבתי את העבודה המוניציפלית ואני אוהבת את ירושלים".
המצביעים שנתנו לך את קולם בבחירות לעיריית ירושלים בוודאי כעסו כששמעו שעברת לכנסת.
"בדיוק להפך. מי שהצביע בשבילי קיבל חברת מועצה וסגן ראש עירייה, ועכשיו גם נציגה בכנסת שעוסקת גם בענייני ירושלים".
לאן את נושאת עינייך?
"אני שואפת להיות שרת הכלכלה".
• • •
שותפה לסנקציות נגד הח"כים שנפגשו עם משפחות מחבלים
ח"כ עזריה: "איסור על ח"כים לדבר במליאה ובוועדות - עונש אפקטיבי"
ח"כ רחל עזריה, החברה בוועדת האתיקה של הכנסת, היתה שותפה להחלטה שהתקבלה לאחרונה להרחיק את שלושת הח"כים של בל"ד - ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גטאס - מדיוני הכנסת במליאה ובוועדות (למעט הצבעות) לכמה חודשים, משום שנפגשו עם בני משפחותיהם של מחבלים פלשתינים.
עזריה סבורה שהעונש מאוד אפקטיבי וקשה: "אני חושבת שהחוויה להיות ח"כ שאוסרים עליו במשך חודשים לדבר במליאה ובוועדות, היא נוראה. העונש הזה מאוד מבאס את הח"כים. כל הח"כים מקבלים בצורה קשה את העונשים המוטלים עליהם, גם אלה שאומרים שלא אכפת להם. הם פונים אלינו לפני ההכרעה ומנסים לשכנע אותנו שלא להחמיר איתם".
הח"כית החדשה ממפלגת כולנו אומרת שיש אווירה טובה בדיוני הוועדה שמתנהלים בדלתיים סגורות, במידה רבה הודות ליו"ר הוועדה ח"כ יצחק וקנין מש"ס, שמנהל את הדיונים בצורה מקצועית ועניינית, ללא שיקולים פוליטיים. היא סבורה שיש לוועדה מספיק אמצעי ענישה "בארגז הכלים", בעיקר לאחר שניתנה להם גם הסמכות להטיל קנסות של עד 20 אלף שקלים על ח"כים שמתנהגים בצורה בלתי ראויה.
באשר להתנהגות הח"כים, סבורה עזריה כי הרוב המוחלט מתנהג בצורה ראויה, וכי אפשר לספור על אצבעות יד אחת או שתיים את הח"כים שעושים "בלאגן".
"אני שבעת רצון ממדיניות ועדת האתיקה שלא להעניש כל ח"כ שמובא לדיון משמעתי בפעם הראשונה, אלא להסתפק באזהרה בלבד", היא אומרת.
גדעון אלוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו