פונדקי דרכים הם בדרך כלל פשרה קולינרית. זה תמיד בדרך לאנשהו, זה תמיד מקום מרוחק שאין בו הרבה אלטרנטיבות - אתם רואים את האורות מנצנצים מרחוק, הבטן מקרקרת, הילדים צועקים באוטו, בדיוק הזמן לעצור וזה ממש לא משנה מה יש שם לאכול. פונדקי דרכים כאלה,הם בדרך כלל תוצאה של מקרה חירום. הבטן נדבקת לגב וכבר אכלתם לעצמכם את הראש עם כל מה שמתחשק לכם לאכול, אבל כנראה שלא תמצאו כזה בחור הזה.
למרות שמעטים המקומות בארץ בהם אנחנו באמת מנותקים ורחוקים מהכל, ואין לנו ברירה אלא לאכול את מה שמגישים לנו, עדיין יש פה ושם בשוליים, אזורים מרוחקים, כבישים ארוכים וריקים, בהם מסעדת דרכים היא כמו הירח - זה זוהר ויפה, אבל זאת גם האלטרנטיבה היחידה.
עם הגישה הזאת הגענו לקציצה עגלגלה, מסעדת דרכים במושב מעונה, על כביש 89 המחבר בין נהריה למעלות תרשיחא. אז נכון, זה לא באמת חור ויש עיירה קטנה בצד הזה ועיר גדולה יותר בצד ההוא, אבל אולי אלה הנופים הירוקים של הגליל המערבי שגרמו לנו לחשוב שהנה, אנחנו רחוקים מכל מה שהכרנו.
המקום מבפנים
המסעדה, שנמצאת ממש בכניסה למושב, נראית מבחוץ קצת כמו פונדק דרכים אמריקני, וכשנכנסים רק מתחדדת התחושה הזאת. המקום, שהחל את דרכה כעגלת המבורגרים, מחולק לשני חללים, הראשון פשוט למראה ומלא בשולחנות והשני מגלה בפנינו חדר לא גדול בו כל קירותיו, מהרצפה ועד התקרה, מלאים בכתובות, ציורים וחתימות של הסועדים שחלפו במקום. מין אנדרטה לרעבים ששבעו. האמת? גימיק נחמד שנותן את ההרגשה שקציצה עגלגלה זה אמנם לא לוקיישן, כלומר המסעדה לא יושבת על צומת מרכזי, אבל בהחלט יכולה להיות דסטיניישן, וכנראה שיש אנשים שמגיעים לשם מרחוק, ולפי הכתובות בשפות זרות על הקיר - גם מחוץ לארץ.
"פה נשברה הדיאטה". הכתובות על הקיר
עבור תושבי האזור מדובר במקום ותיק ואהוב, עוד מהתקופה בה הפכו שם המבורגרים מתוך קרוון, כשמסביב נפלו קטיושות. את המקום הקים אלי פלדמן, נצר למשפחת קצבים שמקורה בנצרת, וכיאה לקצב שהוא דור שלישי, התפריט של קציצה עגלגלה מבוסס ברובו על בשר בקר ארגנטינאי (עם שלוש אפשרויות לצמחונים).
התפריט כתוב משעשע ומבהיר עד כמה באמת אוהב בעל המקום לאכול- מנת הדגל נקראת "אלי" שזה המבורגר 220 גרם, אבל אפשר להסתפק גם ב"חצי אלי" של 160. חוץ מאלה יש גם את "ממשרעב" שזה המבורגר של 320 גרם, ושמועות מספרות שלא מופיעות בתפריט עוד שתי אלטרנטיבות המכונות בזהירות "אחושרמוטה רעב" ו-"רעב כמו כלב" שהן 440 גרם ו-660 גרם בהתאמה.
המבורגר "אלי" בתוספת ביצת עין
כל ההמבורגרים מוכנים בעבודת יד ומוגשים עם ירקות בלחמנייה גדולה וסלסלה גדושה של צ'יפס. הזמנו "אלי" אחד בתוספת ביצת עין עם צ'יפס מיוחד (50 ש"ח), שזה אומר צ'יפס עם תבלין קייג'ון - תערובת תבלינים שמקורה בדרום ארה"ב. עוד זיקה לפונדקי הדרכים האמריקאים ושדרוג נהדר למנה. הצ'יפס, לא כזה שנחתך במקום, אבל גם לא כזה שמתיימר לכך, טוגן בטמפרטורה טובה ומלווה את ההמבורגר ללא תוספת מחיר, בניגוד למה שנהוג היום במסעדות המבורגר רבות. הקציצה עצמה, פחות עגלגלה משניתן לתאר, אבל בגודל ובמרקם הרצויים, והבשר רך, עסיסי ומידת הצלייה מדויקת. כבר הצלחה ראשונה וברור למה ההמבורגר הוא מנת הדגל.
וריאציה ל"סלופי ג'ו". המבורגר שפוך
בנוסף הזמנו נתחי סינטה בקערה (49 ש"ח), מנה שמגיעה או על גבי סלט או על אורז לבן. בחרנו באורז. קיבלנו מנה נדיבה של נתחים העשויים היטב ברוטב מתקתק של שזיפים וצ'ילי מתוק, עם רמזים של שמן שומשום, רוטב שמצדיק את האורז. מנה חמה ומנחמת, בטמפרטורות הנמוכות של הרי הגליל המערבי.
הזמנו גם "המבורגר שפוך" (42 ש"ח), שהוא הגרסה המיוחדת של המקום למנת הסלופי ג'ו המפורסמת. בשני חצאי ג'בטה, מוגש בשר טחון ברוטב שמזכיר את הרוטב של נתחי הסינטה, מתקתק ועם טעמים זהים. שוב בשר שעשוי היטב, אבל הפעם עם מעט יותר מדי נוזלים, מה שהופך את המנה ליותר קשה לתפעול, ובכל זאת, מדובר בסלופי ג'ו אז אם הזמנתם אותה תקרבו אליכם את המפיות ואל תתלוננו. הג'בטה, יאמר לזכותה, סופגת היטב את כל המרכיבים ובעלת אישיות קריספית מבחוץ ורכה מפנים. מומלץ להזמין בליווי פלפלי צ'יפוטלה (6 ש"ח) שמשתלבים מעולה עם הבשר ומעניקים למנה עוקצנות וטעם ייחודי.
נתחי סינטה בקערה
אל השולחן הגיעה, אחרונה חביבה, מנה מקסימה שנקראת "קציצה בתיבה" (54 ש"ח) שהיא ספין אוף מעניין על סינייה, רק בג'בטה. קציצה מעולה המונחת בג'בטה מרובעת מרוקנת, הלוא היא התיבה, ועליה ירקות מוקפצים וטחינה, וכל הג'אז הזה נכנס לתנור להתחמם לו ומוגש עם סלט קצוץ עם לימון אמיתי וסומק. אם חשבנו לרגע עם ההמבורגר שאנחנו באמריקה, אז עם קציצה בתיבה חזרנו לגליל המערבי עם הטחינה והסומק.
יש בקציצה עגלגלה גם בירה מקומית מהחבית, הלא היא בירה מלכה מקיבוץ יחיעם הסמוך, וגם גזוז בטעמים ומשקאות אייס. היינו מלאים מדי אפילו מכדי לשאול על קינוחים, אז השאלה הזו נשארה פתוחה.
ספין אוף על סינייה - קציצה בתיבה
נהוג לומר על מסעדה, שאם המקומיים אוכלים בה אז היא כנראה טובה במיוחד, ובאמת אפשר לראות הרבה מקומיים ב"קציצה עגלגלה", וזה בהחלט מעיד על האיכות ובעיקר על העקביות של המקום. אז יש למקום עוד כמה מניירות של פונדק דרכים, כמו רטבים של הלמנס (אבל עם מיתוג נחמד של קציצה עגלגלה) ולחמניות קנויות (לא רעות בכלל), אבל יש גם הרגשה של מסעדה עם מנות מיוחדות (סינייה בג'בטה) ותבלינים מעניינים (קייג'ון וצ'יפוטלה). אפשר היה לחשוב שקציצה עגלגלה יושבת על קו התפר שבין ניו אורלינס לנהריה, אם היה כזה, וזו כבר סיבה מספיק מעניינת לנסוע לשם.
******
קציצה עגלגלה
רחוב הזית 167 מושב מעונה
077-9964540
• בשבוע שעבר ביקרנו במקום שהוא חובה לחובבי הבירה
• כבר לא סוד - מצאנו את הכריך הטוב בצפון
• נפתח לכם התאבון? עוד המון פינוקים ומתכונים במדור האוכל!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו