באוקטובר האחרון הוטלה פצצה בעולם הטלוויזיה. אסי עזר, המנחה הדומיננטי של "האח הגדול", זה שנושם את ריח הצבע בבית המפורסם יותר מכל דייר שהיה שם לאורך שבע העונות האחרונות, הודיע על פרישה.
"לעשות את זה במקביל ל'הכוכב הבא' כבר היה יותר מדי", הוא אומר. "בעונה הראשונה 'הכוכב' עלה שבועיים אחרי 'האח', זה היה מתיש וקשה, אבל שרדתי. בעונה השנייה זה בכלל לא היה במקביל. הפעם הודיעו לי שזה הולך להיות במקביל, בגלל לוחות הזמנים של האירוויזיון. היה שלב שבקשת ניסו למצוא את הדרך ולהציע שאעשה רק פריצות ועוד כל מיני רעיונות, אבל בסופו של דבר זה לא יצא לפועל. מזל, כי אחרת זה היה הסוף שלי. ידעתי שאם אני עושה את שתי התוכניות יחד זה אמנם המון כסף, אבל זו טעות חיי".
איך הגיבו בקשת?
"בקשת היו משוכנעים שאני מוותר על 'הכוכב', אז הם היו בשוק. זה אמנם חצי מהכסף, כי זה חצי מהתוכניות, אבל היה לי ברור שאני ממשיך בתוכנית שבה מרחב המחיה שלי יותר גדול. מה גם שלשבע שנים ב'האח הגדול' יש מחיר".
יכול להיות שהרגשת קצת סייד קיק לצד ארז טל, וב"הכוכב הבא" זה יותר שלך?
"ממש לא. הרגשתי שזו תוכנית שלי, שאנחנו שווים ברמת האנרגיה שאנחנו מוציאים, גם אם הוא זה שמכריז על המודחים. הבעיה היתה שבשלב מסוים זה כבר עבד על אוטומט. ידעתי מה אני הולך להגיד עוד לפני שהגעתי לסט, וזה היה הכי קשה לי. כשאתה עובד עם ארז אתה צריך ליישר איתו כל הזמן קו, כי הוא ארז טל. אני מעריץ אותו וסוגד לו, וכשביקשתי הוא בא לקראתי, אבל בסופו של דבר הוא היה המבוגר האחראי, ואני השטותניק בצד. ובשלב מסוים נמאס לי מזה".
"האח" היא אחת התוכניות המדוברות בארץ. לא פחדת שיציאה ממנה היא קצת יציאה מהעניינים?
"זה לא היה שיקול. לא חשבתי אם זו תוכנית שיכולה להמשיך לנצח או לא, או אם מדברים עליה יותר או פחות. השיקול היה מקצועי. כשאני פותח טלוויזיה ורואה מנחים שלא משחררים, אני אומר לעצמי, מטומטמים, לכו הביתה, מיצינו אתכם. אין הרבה מנחים כמו ארז, שאתה רואה אותו עובר מתוכנית לתוכנית ואתה לא ממצה אותו. היו רבים אחרים שצפיתי בהם ואמרתי לעצמי, ככה אני לא רוצה להיות. בגלל זה עזבתי".
התייעצת עם ארז לפני שעזבת?
"בטח. רציתי לעזוב כבר לפני העונה שעברה וזה כבר נסגר, אבל בסוף נשארתי. אני מתייעץ עם ארז על כל דבר. אני חושב שהוא לא האמין שאעזוב. האמת היא שהיה שלב שגם אני הייתי משוכנע שאני סתם עושה להם תרגיל, הם יתחננו ואני אחזור. אבל בשלב מסוים הם הפסיקו להתקשר, ואז באמת לא חזרתי".
ארז אמר לי בראיון שהוא חושב שזו טעות לעזוב את "האח".
"כולם חשבו שזאת טעות, וכולם אמרו לי את זה. לא היה אחד שאמר לי, זה רעיון מעולה, כל הכבוד לך, כולל אותי. אבל היום אני חושב אחרת".
אתה צופה בעונה הזאת?
"לפני התוכנית הראשונה אמרתי לעצמי כל הזמן, אתה לא תראה את זה, אתה לא תראה את זה, אתה תהיה גבר ולא תראה את זה. אבל כמובן איך שהגעתי הביתה פתחתי את הטלוויזיה, כי הציפו אותי בסמסים כאילו אני מנחה את זה. אני מודה שזה היה מוזר".
צביטה בלב?
"כן. זה בפירוש לראות את האקס שלך מתנשק עם מישהי אחרת. גם לא ידעתי כלום ומה הולך להיות, מי הדיירים ומה המשימה".
בכוונה?
"שאלתי, אבל לא רצו להגיד לי".
והמשכת לצפות?
"לא. הצצתי פעם אחת, כששי חי העמיד להדחה, וזה הצחיק אותי, כי מייד דמיינתי את ישיבות המערכת ואיך יורם מספר על התסריט. בסך הכל במצטבר צפיתי בשעה אחת. אני חוזר הביתה מאוד מאוחר וכדי שאלברט לא יעזוב אותי, אני צריך לתת לו תשומת לב. בלי קשר, זה גם לא משהו שאני רוצה לעשות עכשיו. למה? אני לא יכול להתמכר עכשיו ל'אח'. מה זה ייתן לי?"
איך אנשים הגיבו לעונה הראשונה בלעדיך?
"בשבוע הראשון היו הרבה תגובות בפיד שלי בסגנון 'אתה חסר', ואמרתי לעצמי, וואו, איזו הרגשה מדהימה. אבל אז אמרתי שאעשה ניסיון ואבדוק מה כותבים לקורין גדעון וראיתי שכולם כותבים לה 'את מדהימה, את מדהימה', אז אמרתי לעצמי, נו, כנראה שאתה לא כזה חסר ואפשר להירגע".
אם יציעו לך בעתיד לחזור, תשקול?
"לא מן הנמנע. אבל עכשיו כן הייתי צריך את הברייק הזה, לנשום ולקבל את התגובות האלה מהצופים שקוראים לי לחזור. אני מודה שאני אוהב את זה".
• • •
אתה עסוק כל הזמן בלבדוק מה חושבים עליך ומה אומרים עליך.
"כן, זה חשוב לי. אתה חייב להבין שבמקצוע הזה, ובייחוד אצל אנשים שעושים פריים טיים, מקבלים כל כך הרבה פידבקים שליליים. תסתכל אצלי ותראה שחצי מהפידבקים זה על הנטייה המינית שלי, בסגנון 'יא אוכל בתחת', 'יא דוחה', 'יוצא עם גוי' ועוד. אז כשמקבלים פידבק עם תוכן, חשוב לי לשמוע מה אומרים".
ביקורות משפיעות עליך?
"אני שומר על פרופורציות. כשהגעתי ל'אח' כתבו עלי ביקורות טובות, כי למבקרים היה מאוד קל להיכנס בארז דרכי. כתבו שאני 'מרענן' ואמרתי לעצמי, כשרותם תגיע ל'הכוכב הבא', יעשו לי אותו הדבר, יגידו שהיא 'מרעננת'. וזה בדיוק מה שקרה. אני רגיל, ואני יודע איך העסק הזה עובד. פעם קראתי ראיון עם סלב נורא גדול, שאמר שהוא לא קורא ביקורות. יאללה, על מי אתה עובד? כולנו קוראים. בשורה התחתונה, במקום שבו אני בטוח בעצמי זה לא מעניין אותי, ובמקום שבו אני לא בטוח בעצמי - זה מעניין אותי".
טוקבקים אתה קורא?
"בדרך כלל לא, כי אני מכיר את הנימה. אני קורא רק מה שיש אצלי בפיד וגם מתייחס אליהם".
יכול להיות שהצופים מפרגנים לך יותר מהאנשים בתעשייה?
"חד־משמעית כן. לחלק מהתעשייה, בייחוד לעיתונאים, קשה לאכול אותי. יש משהו באישיות שלי שמצטייר כזחוח, שחצן ומתנשא. אני הרבה פעמים מתבטא באופן שהוא לא פוליטיקלי קורקט, באופן מעצבן, אני בז להמון אנשים ואומר את זה בקול רם.
"אני זוכר שבמקום אחד לקחו טקסט לגיטימי של ביקורת על 'הכוכב הבא', והעורך שינה את הכותרת וכתב 'כולם אוהבים לשנוא את אסי עזר', למרות שזה ממש לא מה שהיה בביקורת. הזדעזעתי מזה".
איך נחשפת לזה?
"הייתי פה בבית, במדידות בגדים לקראת 'הכוכב', נכנסתי לאינטרנט לחפש אייטמים לתוכנית שלי ברדיו (ב־102FM; ע"ס), ופתאום ראיתי את זה. אני זוכר שהלב שלי עצר. אמרתי לעצמי, מה זה המשפט הזה? זה לא נורמלי, מי כותב דבר כזה? יצאתי החוצה והסתכלתי על אלברט ועל המלבישה שלי, רינת, ואמרתי לה: 'איך אני אומר לבן הזוג שלי שכתבו עלי דבר כזה?'"
נפגעת.
"זה ספציפית פגע בי. סף יכולת הספיגה שלי הוא גבוה, ופה כבר לא יכולתי. כשהעליתי את התמונה של הכותרת 'כולם אוהבים לשנוא את אסי', קיבלתי המון תגובות של אהבה, שפתאום אמרתי לעצמי, אסור לשכוח את הפרופורציות: זה שעשרים או שלושים עיתונאים חושבים עליך ככה וככה לא משקף את המציאות. המציאות אחרת. אני מקבל אהבה מטורפת מאנשים.
"אני חושב שהשיח התקשורתי כיום הוא מאוד אלים, משני הכיוונים. הוא אלים מצד אנשי ציבור שמדברים, והוא אלים מצד העיתונאים שמצטטים אותם. הוא כל כך אלים, שאני תוהה מי יכול להרגיע את הרוחות. כשעיתונאי מרשה לעצמו כותרת כזאת, הוא לוקח צד. שמעתי את הנימוק שלו, שהוא 'משקף את הלך הרוח' - תגיד, אתה רציני? תכתוב, 'אני שונא אותו ובא לי להוריד אותו', ותחתום בשמך.
ב"הכוכב הבא". "כשארז אמר בשידור 'תודה לרותם ואסי על מופע החימום', בהפקה התעצבנו" // צילום: רונן אקרמן
"כשעיתונאים רוצים להתנקם במישהו, הם יודעים לעשות את זה. אם פעם זה היה שמור רק לרכילאים, היום כבר כולם עושים את זה. אני רואה בטוויטר דברים נוראים שעיתונאים כותבים, בטענה שזה הטוויטר הפרטי שלהם. אבל זה לא באמת ככה, כי הם עיתונאים.
"אני קורא דברים שרוגל אלפר כותב ב'הארץ', עיתון שנחשב לסובלני ביותר, והם נוראים. בוא נגיד ככה: כשרוגל אלפרט כתב 'מה אתם נחרדים מהשיר מושיקו?' הבנתי שכנראה טעינו שאיפשרנו את השיר הזה, כי אני לא רוצה להיות בצד של רוגל אלפר".
אפשר לחשוב שאתה לא נופל בלשונך ויכול להעליב. שנשאל את נטלי דדון?
"נכון, כל הדברים שאני מתלונן עליהם, אני עושה אותם בעצמי, ואני אומר זאת בצער. אני אדם ואני חוטא כמו כולם, למרות שאני מנסה להיות אדם טוב. הבעיה היא שאני קודם עושה ורק אחר כך חושב, ואני משלם על זה את המחיר. ברדיו רצחתי את נטלי דדון. כל יום הייתי יורד עליה והייתי משוכנע שאני מה זה מצחיק. אבל אז אתה נפגש איתה ואתה מבין שפירקת אותה. אבל בסופו של דבר, בתפיסה שלי, פוליטיקאים אמורים להתוות לנו דרך, ועיתונאים אמורים להיות אלה שמתנהגים באופן תרבותי והוגן. שני הדברים לא קורים".
השבוע צחקת בתוכנית שלך על מאיה בוסקילה והעימות שלה עם גלגלצ. לא למדת את הלקח?
"פה אני פחות מתחרט, כי אני חושב שכל עניין גלגלצ איבד פרופורציות. העליהום הזה, להפיל את גלגלצ, לא מקובל עלי. יש לי הרבה טענות נגד פלייליסט, אבל אני מרגיש שדווקא הפעם, הם צודקים. מה זה הניסיון הזה לכפות על תחנה מה להשמיע? זה מטריף אותי".
היה גם הסיפור של הגניחות של השכנה שלך, ששידרת. אתה מצטער על זה?
"כן. באותו רגע חשבתי שזה מצחיק. אלו הטעויות הגדולות שלי. אני שוכח לפעמים שזו העבודה שלי, ולקח לי זמן להבין שברדיו עוד אנשים שומעים אותי. לא מזמן ניגשה אלי מישהי מקסימה ואמרה לי שהגניחות האלה העליבו אותה אישית. חשבתי לעצמי, איזה עצוב זה שהשטות הזאת, שעשיתי בלי לחשוב, העליבה סתם מישהי שרצתה להעביר את הזמן בכיף".
הפה שלך מפיל אותך הרבה פעמים.
"זה נכון, יימח שמו וזכרו (צוחק). אני נופל כשאני לא שם לב מספיק. אפילו שאני נורא מנסה ומשתדל".
וכשאתה נופל, אתה יודע גם להתנצל?
"למזלי כן. אני מתנצל הרבה, כפי שאתה שם לב. ואני לא מתנצל על זה שאני מתנצל".
לפעמים אתה עשוי להצטייר כנודניק.
"בוא נגיד את האמת: אני באמת נודניק. רותם אומרת לי המון פעמים 'אין לך פאסון', והיא צודקת. מצד שני, אני כל הזמן שואל אותה אם זה טוב או לא טוב.
"אתן לך דוגמה. אני מסתכל על אסי כהן ומעריץ את ההתנהלות שלו בתעשייה, כי הוא באמת מוערך כקונצנזוס. אני לא יכול להיות כזה. אני קולני, ואני אומר את מה שאני חושב, ואני אוהב ללחוץ לאנשים על נקודות רגישות, ואני מטנף לפעמים על חברים שלי ברדיו, ויורה לעצמי ברגל. אבל אני לא מכיר דרך אחרת. ברור לי שגם בציבור יש מי שלא אוהב אותי. למשל, אם אני מעז לכתוב מילה רעה על איילת שקד. אבל אצל הרוב הגורף של האנשים אני עדיין בסדר".
אתה מתכוון לדברים שכתבת עליה בטוויטר אחרי שהתבטאה נגד נישואי הומואים ולסביות.
"נכון, כתבתי 'כל עוד שקד שם, בבקשה אל תצביעו לבית היהודי'. גם נתקלתי בה באירוע בחו"ל, והמשפט הראשון שהיא אמרה לי היה: 'אל תתקרב אלי, טינפת עלי בטוויטר'. הייתי מזועזע. תגידי, את רצינית? את שרת המשפטים? מה אכפת לך מה כתבתי בטוויטר?
"ואז דנה וייס ניגשה אליה ואמרה לה: 'איילת, שימי לב מה קורה. את כרגע שולטת בשאלה אם הבן אדם יוכל להתחתן בישראל או לא, אז הוא טינף אותך בטוויטר? מה קרה? את לא יכולה לנסות להיות אמפטית למקום שלו?' והיא לא הצליחה להבין את זה".
• • •
את מקומו של עזר ב"האח הגדול" תפסה קורין גדעון בת ה־23, גם היא, כמוהו, יוצאת "ערב טוב עם גיא פינס", שבערב אחד נכנסה לנעליו הגדולות. הביקורות בבוקר שאחרי היו חלוקות, וגם עזר חושב פעמיים לפני שהוא משיב. "זו שאלה קשה, ואסביר לך למה", הוא אומר בקצב איטי יותר מהרגיל. "התשובה שלי עכשיו בטח תקבל התייחסות בכותרת משנה, אז אמרתי לעצמי: אם אגיד שקורין מעולה בעיניי, אתה תגיד לי שאני אומר את זה כי אני פוליטיקלי קורקט. ואם אגיד שהיא לא טובה בעיניי, זה דוחה, לא מנומס ולא יפה".
אולי פשוט תגיד מה אתה חושב.
"ראיתי רק את התוכנית הראשונה, ואני יכול להגיד שקינאתי בה נורא באותו ערב. בערב הראשון אתה לא מבין מי נגד מי, אתה מקבל עשרות אלפי סמסים בדקה, אתה בהיי מטורף, הלב שלך דופק, כולם בודקים שאתה בסדר, ואתה אומר שאתה בסדר למרות שבעצם אתה עומד להתעלף. זו תחושה שלא הרגשתי הרבה זמן, ואני מתגעגע אליה.
"מעבר לזה, אני חושב שקורין בטח עוברת תקופה לא קלה, כי כל הזמן משווים בינינו. נורא קשה להשתלב בעונה שביעית, אבל לזכותה ייאמר שהיא מאוד צעירה, והיא עומדת ליד ארז בלייב כל שבוע, וזה ראוי להערכה. יש לה ביטחון, ואני מקווה שבהמשך יהיה לה האומץ להגיד לצוות 'בואו נשנה את זה ואת זה, כי זה יותר הסגנון של אסי'. זה מאוד מורגש".
קורין גדעון. "עדיין מפחדת" // צילום: שוקה כהן
זו היתה אחת הביקורות שחזרו על עצמן.
"אנשים לא מבינים איך זה עובד. אתה מגיע ביום שידור ועושה קריאה ראשונה של התסריט, ואז ארז הולך לחדר עם התסריטאי והם עוברים עליו יחד, עושים עליו חזרה ומגיעים לשידור. לקורין, שהיא לא תסריטאית, אין הרבה מקום לשנות שם, וגם אני לא הייתי משנה. אבל הייתי מאלתר המון.
"אני חושב שהיא עדיין מפחדת לאלתר, וזה משהו שצריך לקרות לאט. קשה להיכנס למערכת כל כך משומנת ולהגיד, רגע, אני רוצה לשנות".
התקשרת אליה לפני השידור הראשון?
"הסתמסנו. לפעמים, מההזדמנויות הקטנות שאני רואה, יש לי הערות, ואני אומר לעצמי, אני אתקשר אליה או לארז כדי להגיד להם. אבל אני לומד לשחרר".
כמה הודעות קיבלת בזמן השידור הראשון?
"הרבה. הייתי על הסט של הפרסומת ל'דן דיזיין סנטר' והוצפתי בהודעות 'אתה חסר'. אנשים גם כתבו לי כאילו אני מנחה את זה, והתייחסו לתכנים עצמם".
לפחות אתה מקריין את החסויות של התוכנית.
"נכון, פנו אלי והסכמתי, כי זאת עוד עבודה".
שילמו לך על זה?
"מה נראה לך, שעשיתי את זה בחינם? זאת פרסומת".
היו שני מקרים שבהם "הכוכב הבא" עברה את "האח הגדול" בשבת, איך זה מרגיש?
"בסוף אחת התוכניות של 'הכוכב' ארז אמר בשידור, 'תודה לרותם ואסי על מופע החימום'. כמובן שלא התייחסתי לזה, כי זה ההומור שלו, אבל היו בהפקה כמה שהתעצבנו על זה. כשהגיע הרייטינג למחרת ועשינו 36 אחוז והם 33 אחוז, סימסתי לו: 'בוקר טוב, אוהבים, מופע החימום'. תשמע, אני חושב שזה באמת טוב, אז מאוד כיף לי שזה מצליח".
ויש מי שיגיד שהרייטינג הוא הרבה בזכותם.
"אני בטוח שיש מי שאומר את זה ב'האח הגדול', אבל אנחנו בטוחים שהרייטינג שלהם הוא בגללנו. בכל מקרה, רק שימשיך ככה".
זאת העונה השלישית שלך ב"הכוכב". האמנת שיהיה רייטינג כזה?
"כשראיתי את הרייטינג של 'אקס פקטור', אמרתי ליואב, 'למה אנחנו חוזרים? בוא נגמור את זה יפה'. אז אמרו לי, 'נחליט אחרי שנראה את מידת ההצלחה של נדב גדג' באירוויזיון'. כשהוא הצליח בטירוף בכיתי בסלון, כי אמרתי לעצמי, שיט, אני עושה עוד עונה.
"אבל הייתי משוכנע שהעונה הזו תיכשל ואחריה התוכנית תרד ואני אצטרך לחפש את החיים שלי, כי אין 'הכוכב' ואין 'האח', ושיהיה לי בהצלחה. אמרתי ליואב צפיר שאני עושה מה שבראש שלי, כי אני יודע שזו עונה אחרונה. אמרתי לעצמי, מה יכתבו עלי בעיתונים? הוא עזב את 'האח', 'הכוכב הבא' נכשל".
מחשבה על כישלון מפחידה אותך?
"אף פעם לא נכשלתי ממש. לא התרסקתי עם משהו ואמרתי לעצמי, השנה תהיה השנה הראשונה שאצטרך להתמודד עם הדבר הזה. עכשיו אני כבר מקווה שזאת לא תהיה העונה האחרונה של 'הכוכב הבא'. מבחינתי, ההצלחה שלנו השנה היא נס".
מה שיניתם?
"הנמכנו קצת את הווליום של 'אנחנו הולכים למצוא את הזמר הגדול הבא' והגברנו את הווליום של 'אנחנו הולכים לבדר אתכם'. השירים הם אחלה, אבל הם האקסטרה. כשיוצאת לך תוצאה כמו נדב גדג', שהוא מדהים, אתה מרוויח מכל הכיוונים. אתה גם משיג את המטרה וגם נהנה".
בניגוד ל"אקס פקטור" ול"דה וויס"?
"כשהייתי צופה ב'אקס פקטור' ו'דה וויס', הייתי אומר לעצמי, למה הם תמיד מדברים על המוסיקה? למי אכפת אם מישהי שרה טוב או לא? תעבדו על הדינמיקה ביניכם, כי יש לכם את זה. חוץ מזה שהם שידרו הרבה בלייב וזה גמר אותם, כי אז אתה נשאר עם כל הבררה".
מצד שני, התוכניות הללו צמחו מתוך מוסיקה, ויש שטוענים שהן תורמות למוסיקה הישראלית.
"נכון, אבל זה סגנון ישן שכבר לא יכול לעבוד. בעונה שעברה היינו אמורים להיכנס לשידורים החיים מוקדם יותר, ואחרי שקלטנו שהתוכניות שצולמו מראש עובדות כל כך טוב, אמרנו כל הזמן 'נעבור בשלב הבא', עד שמצאנו את עצמנו בגמר".
אתה ורותם סלע זה שילוב מנצח?
"בעונה שעברה צירפנו את אסתי גינזבורג, כי הייתי כל הזמן על המסך והרגשתי שאני משעמם את עצמי, ושאני חייב דינמיקה אחרת. חשבתי לעצמי שאם לי נעשה קשה עם הטקסטים של עצמי, אז מה מרגישים האנשים בבית? כשרותם הגיעה, זה מייד שינה את הטון. הטקסטים השתנו, המיקום שלנו באולפן השתנה, והאנרגיה היא ממש חברית. הנוכחות שלה מוציאה ממני דברים טובים, ואני חושב שזה הדדי. אני מאושר מ'הכוכב הבא'. אני חושב שזה הדבר הכי טוב שקרה לי בשלוש השנים האחרונות".
עד כדי כך?
"'הכוכב הבא' זה הדבר הכי קרוב לאסי שיש. שני הדפוקים האלה, שעושים שטויות מאחורי הקלעים ומטנפים על אנשים, זה הכי אני. אני שמח שזה מצחיק".
• • •
הרומן שלו עם רותם סלע התחיל כשעבדו יחד ככתבים בתוכנית של גיא פינס. לפני שלוש שנים ליהק אותה עזר לתפקיד הראשי בסידרה שיצר עבור קשת, "להיות איתה", שעונתה השנייה מצטלמת בימים אלה.
"בגלל שאנחנו מאוד קרובים, אני מרשה לעצמי להיות יותר קשוח איתה על הסט. הרבה פעמים אני עוקץ אותה, והיא לא אומרת לי כלום, כי אנחנו חברים. השבוע לחצתי קצת יותר מדי, וראיתי אותה דומעת. רציתי למות".
איך הגעת למצב הזה?
"בראש שלי, רותם היא הבן אדם הכי קול שיש. היא מכילה כל נודניקיוּת שיש בי. אבל הפעם הטרפתי אותה, וזה גמר אותי. אתה יודע מתי היא בכתה? כשיצאתי מהחדר ואמרתי לה, 'רותם אני מה זה מתנצל שהצקתי לך קודם'. פתאום היא התחילה לבכות, ואני חשבתי שאני מתאבד. לא נרדמתי יומיים בגלל זה".
להיות על הסט כיוצר ולא כטאלנט זה יותר קשה או יותר קל?
"אני מגיע לסט כדי לסייע, ואני בהיי. זאת הפעם הראשונה שהפוקוס הוא לא עלי, וזאת הרגשה נוראה כי אתה רואה איך זה נראה מהצד ואומר לעצמך, מה זו ההתנהגות הזאת? גועל נפש".
יש לך מניירות?
"בטח. אני יכול להקריא לך את הסמס ששלחתי לפני דקה, כשרצו להביא לי מאפרת שאני לא עובד איתה".
תקריא.
"כתבתי לה: 'קבלי דיווה - מביאים מאפרת רק שלי'. המקצוע הזה מאוד מלחיץ, ותמיד יש לחץ של זמנים ודוחפים את השחקנים לקצה, אז הם מתחרפנים. לכולנו יש התפרצויות. גם לי היו כמה ב'הכוכב', מתוך הלחץ שאנחנו עובדים שעות. זה נורא כשזה קורה.
"למשל, כטאלנט אתה לא אמור להגיע למצב שבו אתה רב בקולי קולות עם מישהו על הסט, כי אתה רק תפסיד מזה, והצד שתצעק עליו ינצח. אחרי שהתפרקת אתה הופך להיות חשוף. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי במצבים שבהם אני לא קוּל כמו ארז, למשל.
"ארז, כשהסיר מתחמם, זז צעד אחורה, ואני הולך עוד יותר קדימה. זו טעות גדולה, כי מראש יש לאנשים רתיעה ממך. אם אני לא אומר למישהי מהצוות 'בוקר טוב', היא מייד אומרת שאני מתנשא.
"ב'להיות איתה' אני תמיד נהיה רעב לפני ארבע, שעת ארוחת הצהריים. הייתי בא בשלוש, פותח את הסירים בחדר האוכל ומתחיל להוציא לעצמי אוכל, ואף אחד לא היה מעיר לי, כי לא היה להם נעים. אבל אז התחילו להגיע גם אנשים אחרים, והעוזרת במאי קראה לי ואמרה שאני לא נוגע יותר בסירים, כי זה פוגע בצילומים ואנשים מפחדים להעיר לי. לא הבנתי למה הם מפחדים. כלומר, מתייחסים אלי בסוג של כבוד שאני לא מרגיש שמגיע לי".
עם רותם סלע בקמפיין ל"דן דיזיין סנטר" // צילום: רפי דלויה
גם בקמפיין החדש של "דן דיזיין סנטר" רותם איתך, לראשונה. לא העדפת להיות לבד?
"ליליאנה, הבעלים של החברה, התקשרה אלי בחשש ואמרה לי, 'שמע, יש לנו רעיון מדהים'. מייד הסכמתי. בוא נגיד שאם היא לא היתה מציעה לי את זה, אני הייתי מציע, כי אני מאמין בפאוור קאפלז. היה לי את זה כמה שנים עם ארז טל. גם רותם ואני כל הזמן אומרים, 'מה עוד נעשה יחד?' בעיניי זה משדרג את זה לגמרי. אז היה ברור לי שאני רוצה.
"אחר כך עבדו על התסריטים, אבל לא הצליחו להבין את הכימיה ואמרו, 'בואו נרד מרותם'. ואני אמרתי, 'תקשיבו, חייבים לפצח את זה ולהכניס אותה'. אני מודה על זה לאלוהים, כי הפרסומות הצליחו פי 17".
זה הקמפיין המרכזי בקריירה שלך, אתה עושה אותו כבר חמש שנים.
"נכון, זו החברה הראשונה שנתנה להומו להוביל קמפיין שהוא לא באווירה גאה. לפני זה הציעו לי כל מיני פרסומות, ותמיד הטקסט היה נורא 'ורוד'".
ועדיין זו חברה של עיצוב, שזה תחום שהרבה הומואים מתחברים אליו.
"נכון, אבל בהתחלה הם בכלל חשבו שהפרזנטורים יהיו כמה אדריכלים, שנותנים את הפתרון האדריכלי, אבל זה לא ישב טוב, ורק אז הם לקחו אותי. כלומר, הם חיפשו מישהו שיהיה נגיש. אולי יהיה מי שיחלוק עלי, אבל אני מרגיש שאני נתפס כיותר נגיש וחברותי ופחות על תקן ההומו, למרות שאני אוהב ללחוץ על הנקודה הזאת".
• • •
עזר נולד בחולון לפני 36 שנים לאבי ולמלכה, אחיהם הקטן של מיכל ובועז. בצבא שירת במשטרה הצבאית, כשוטר צבאי (כן, כן) ואחר כך כמדריך בקורס שוטרים צבאיים. כשהשתחרר החל לחפש את דרכו בעולם התקשורת. הוא פרץ לתודעה בגיל 25 במסגרת תוכנית הנוער "אקזיט".
"הייתי שם נורא, בלתי נסבל. ראיתי את עפר שכטר, שירי מימון, מיכאל מושונוב ומלי לוי בתוכנית, וחשבתי שאני צריך להתנהג כמוהם. הם ביקשו מונית לבד, אז גם אני ביקשתי. עד שבשלב מסוים, אחרי שנה בתוכנית, פיטרו אותנו. שבועיים ישבתי בבית מובטל ואמרתי לעצמי, זהו, זה נגמר. במיוחד שזה היה שבועיים אחרי שיצאתי מהארון. אבל אז קיבלתי הצעה מגיא פינס והצטרפתי אליהם".
קפיצת המדרגה המשמעותית שלו הגיעה ב־2008, אז הוצע לו להנחות לראשונה בפריים טיים של ערוץ מסחרי - ועוד את "האח הגדול". "אני זוכר שכשקיבלתי את ההצעה, אחד הצלמים שם אמר לי, 'אל תעזוב את פינס, אנשים שעוזבים לא מוצאים את עצמם'".
הוא מתגורר עם בן זוגו בשלוש השנים האחרונות, אלברט אסקולה, במרכז תל אביב, מרחק דקה מדיזנגוף סנטר. הבית, כיאה לפרזנטור של חברת עיצוב שבן זוגו הוא גם אדריכל, מעוצב ונעים. עזר נזהר שלא להניח את כוס התה על השולחן ("אם אלברט יראה את זה, הוא יהרוג אותי"), ולהשלמת האווירה הוא גם מצויד במשקפי ראייה מחמיאים של אדריכל העל רון ארד.
אלברט הוא יליד ספרד, אבל עלה ארצה בעקבות אהבתו לעזר. "סוד הקשר בינינו הוא התקשורת הטובה. אנחנו מדברים על הכל ומציפים הכל. אני אוהב אותו בצורה בלתי ניתנת להבנה, ואני חושב שזה הדדי. הוא פשוט האיש הכי טוב שאני מכיר. המצפון שלו והערכים שלו נדירים".
כבר יש תאריך לחתונה?
"חשבתי שזה יקרה ביוני, אבל זה קרוב מדי. לקחנו מארגנת חתונות, ובשלב מסוים רצינו להתחתן רק בגללה, כי היא כבר ממש אירגנה הכל".
מה סוד הקשר שלכם? אומרים שהפכים נמשכים.
"זה נכון, אני הרבה פחות טוב ממנו. הוא חד־פעמי".
על מה אתם רבים?
"אנחנו רבים בחו"ל. בארץ שנינו עובדים נורא קשה ומרגישים צורך להרים אחד לשני. בחו"ל יש לנו זמן לריב. ואלו מריבות קשות. נוסעים לשבוע ולא מדברים יומיים".
יש מחשבות על ילדים?
"לא בקרוב. מתי ארז עשה ילדים? בגיל 42. אז זה הכיוון. אני מאוד אוהב את זה שיש לי שקט ושאני יכול להיות איתו לבד בבית. אם עכשיו היה לי ילד, בזמן הצילומים של 'להיות איתה', איפה הייתי שם אותו? אני מוכן לעשות עכשיו ילד רק אם רותם תעשה לנו אותו".
הפיגוע בדיזנגוף קרה כמה מטרים מביתך.
"לא הייתי בבית כשזה קרה, ואלברט היה בדרך חזרה מברצלונה. שלחתי לו הודעה שהיה פיגוע ושאני בסדר, ופתאום קצת התביישתי. כי תמיד כששואלים אותי אם בטוח לבוא לתל אביב אני אומר, 'ברור, זה לא קורה פה'. היה טירוף ברחובות שלידנו, אבל בראש שלי אני עדיין מסתכל על זה כאירוע יוצא דופן. אמא של אלברט מאוד מעורבת פוליטית, והיא כל הזמן צורחת עלי בספרדית. אני לא ממש מבין מה היא אומרת, אבל היא צורחת, והם יודעים הכל על ישראל. כשהוא חזר לארץ, הוא שלח לחברים שלו תמונות של החיילים והשוטרים שמסתובבים אצלנו מתחת לבית".
• • •
עזר יצא מהארון לפני עשור. הוא יצר סרט דוקומנטרי על התהליך, שיתף פעולה עם ארגון הנוער הגאה, קידם נישואים חד־מיניים בישראל, הצטלם לקמפיין לצידן של אורנה בנאי ודנה אינטרנשיונל, כתב מכתב פתוח להומואים שבארון, ובאופן כללי, מזכיר את נטייתו המינית בכל הזדמנות. כל אלה לא הכינו אותו לעימות עם הקהילה סביב שיר הסטיגמות "מושיקו צא מהארון", שביצע מאור גמליאל ב"הכוכב הבא".
"מי שפותח פייסבוק וקורא רק את מה שנאמר שם, מבלי שראה את התוכנית, מזדעזע. אבל כשאני הייתי שם, החוויה שלי היתה אחרת. 'הכוכב הבא' זו התוכנית הכי ורודה וגאה בטלוויזיה. המנחה גיי, אחד השופטים גיי, שאר השופטים הכי ליברלים שיש. מגיעים מתמודדים גאים, דראגיסטיות וטרנסג'נדר. אז אנחנו מסתובבים בתחושה מאוד גאה, תרתי משמע.
"אני זוכר שבתוכנית הראשונה היו שני מתמודדים ששרו שיר על האירוויזיון, והיתה שם שורה שאמרה 'אל תשלחו קוקסינל עם זנב'. אני באופן אישי לא סבלתי את השיר מלכתחילה, אבל כבר למחרת הגיע מכתב מאגודת הלהט"ב עם טענות נגד השימוש במילה 'קוקסינל'. וקצת התעצבנתי, כי לבוא בטענות זה הכי קל, אבל וואלה, תגידו גם מילה טובה, זאת תוכנית לכל המשפחה שמשודרת בתשע בערב, והיא מציגה כל כך הרבה שוויון וסובלנות.
"כשהייתי באולפן הרגשנו שאנחנו מספיק גדולים וליברלים כדי להתמודד גם עם השיר המטופש הזה, ששר מישהו שכאילו צוחק על אמירות הומופוביות. לא היה בן אדם אחד על הסט שאמר, רגע, חבר'ה, בואו נעצור, אולי עשינו משהו לא בסדר. הרגשנו שאנחנו כל כך סובלנים, שגם עם זה אנחנו יכולים להתמודד.
"לי באופן אישי היה בראש שהצופים בבית, וגם בקהילה, יודעים שאני הכי פעיל למען זכויות הקהילה, אז אני גדול מזה. אני מודה שכשזה שודר, היתה לי תחושה של 'וואו, זה ממש חריף, אבל בואו נראה מה יקרה'. באירועים מהסוג הזה התגובה הראשונית שלך היא להגיד שהכל בסדר. אבל לאט לאט, כשאתה מתחיל לקבל יותר ויותר פידבקים שליליים, אתה קולט שאם כולם אומרים לך שאתה שיכור, לך לישון".
הביקורות היו בעיקר לגבי הנוער הגאה, שמתמודד עם הקושי לצאת מהארון והומופוביה.
"עלתה השאלה מה יהיה אם בני 16 רואים את זה ויצחקו עליהם אחר כך. בהתחלה אמרתי, הנה, הם רואים שזה בסדר גם לצחוק על זה, אנחנו חזקים מהשטות הזו. אבל בסופו של דבר חשבתי על זה שישירו להם את השיר בבית הספר, ובאמת התבאסתי. עדיין, בתוך הסיפור הזה הכעיסו אותי שני דברים. האחד, ואמרתי את זה לכמה חברים שפעילים באגודת הלהט"ב - אתם מכירים אותי, אז לפני שאתם רצים להגיש תלונות ולכתוב טורים, תרימו לי טלפון. ובאמת, עוד באותו ערב הם היו אצלי בבית וליבַּנו את הדברים. אמרתי להם, 'אנחנו איתכם'.
"הדבר השני היה התגובות של האנשים עלי ועל הראל בפייסבוק. יש את העליהום הזה, שזה מייד לינץ', אבל מה שהכי זיעזע אותי זה תגובות של חלק מהחברים שלי בפייסבוק, שתקפו אותי ואת התוכנית. זה הדהים אותי. אני מבין את התלונה, אבל הצדקנות הוציאה אותי מדעתי. האמת היא שהרבה פעמים גם אני חוטא בזה".
היו גם דרישות שתתפטר.
"כן, אני מייד מתפטר. אגב, בוא נגיד את האמת. רוב הסטרייטים לא הבינו מה אנחנו רוצים. דווקא מהקהילה קיבלתי הודעות בסגנון 'אתה הומופוב'.
"היה פה איבוד פרופורציות. יש כאלה שמזהים הזדמנות לקפוץ עליה, ואני גם יכול להעריך את זה, אבל אני חושב שאנשים שזה לא עניינם נכנסו לוויכוח כדי לנסות להראות משהו שהם לא, או כדי להיכנס חזיתית במישהו שהם לא אוהבים".
אם זה לא היית אתה, התגובות היו אחרות?
"בוא נאמר שאנשים מסוגי, שמצליחים מאוד ונמצאים במקום גבוה מאוד, יש איזה עונג בלמשוך אותם למטה. לכן צריך מאוד להיזהר. כי אם אתה משתף פעולה עם הדבר הזה ומתחיל להגיב, אתה נמשך למטה. זה בדרך כלל מתחיל בפייסבוק, עובר לאינטרנט, כל אחד מגיב, ופתאום אתה בהר געש, שאתה חייב לחכות שהוא יעבור. וזה קשה, כי כותבים עליך דברים איומים. אז פה, בגלל שהייתי צריך להיות בצילומים, אמרתי, אני לא אגיב. רק שמתי לב מי שומר על פרופורציות ומי נהנה לרכוב על הסיפור הזה".
בדיעבד, לא הייתם משדרים את הקטע?
"נכון. בהחלט היה כאן שיקול דעת מוטעה".
• • •
יש טענות שבתוכנית אתה מגיב יותר מדי למראה החיצוני של המתמודדים ומפלרטט איתם.
"היו תלונות על זה שאני אומר למתמודדים שהם חתיכים. אני מודה שאם הייתי רואה את ארז אומר לאחת המתמודדות 'איזו לוהטת את', זה היה מעורר בי עצבים. אבל באופן אבסורדי, אני רואה בזה אפליה מתקנת. אם אנחנו חיים בעולם שכולו החפצת נשים, אז אני מחפיץ גברים. אני מנסה לעשות את זה בצורה שהיא לא מביכה מדי, אבל גם פה צריך להוריד מינון".
מה אתה חושב על היחס של התקשורת לגייז?
"לא התעסקתי בזה. כל האנשים שמקיפים אותי הם אנשים שנושא ההעדפה המינית הוא בכלל לא אישיו אצלם. אז אני לא מתעסק בזה ביומיום".
באופן כללי פחות רואים אותך באירועים ובמסיבות של הקהילה.
"נכון, אני כבר שלוש שנים בזוגיות, ואנחנו פחות יוצאים באופן כללי. ואם כבר, זה לסרטים ולארוחות ערב. בעבר הייתי יוצא בעיקר כדי להכיר, אבל עכשיו אין לי את הצורך הזה, ואני גם מעדיף שאלברט לא ייחשף יותר מדי, כדי לשמור אותו בבית".
מתחילים איתך?
"כן, ויופי, שימשיכו. זה חשוב לי. זה עושה לי טוב".
למרות הזוגיות?
"יש מישהו שלא צריך פידבק? אני צריך פידבק, כי אני איש בידור, וכשאתה עושה בידור, אתה צריך לדעת אם זה עובד או לא. בכל דבר שאני עושה, אני צריך לדעת אם זה בסדר או לא, כדי לא להיות משעמם".
קצת מתיש.
"זה מקצוע מתיש".
לפחות אתה בטוח יותר בעצמך היום?
"כן, אני שורד את המשברים האלה. נגיד, הסיפור עם מושיקו התיש אותי. כל הזמן אמרתי לעצמי, זה יעבור, אל תתפרק. לשמחתי זה עבר. בשבוע הזה גם עשינו את הרייטינג הכי גבוה. אבל מספיק שתגיד מילה אחת לא במקום, וזה מתפוצץ".
עם אלברט אסקולה. "מחשבות על ילדים? לא בקרוב" // צילום: מאיר פרטוש
העונה הבאה של "להיות איתה", שמצטלמת עכשיו, תעלה השנה בקשת. אל רותם סלע ואביב אלוש תצטרף בעונה הזאת דר זוזובסקי.
בסידרה "להיות איתה", וגם במקומות אחרים, אתה מזכיר הרבה את התימנים.
"אני מאוד גאה בעדה שלי, כי גדלתי מוקף באנרגיה הזאת. בכתיבה שלי, בגלל שלא למדתי תסריטאות, אני יודע לכתוב רק על עצמי, ולכן זה מאוד נוכח. באחת הסצנות נועה יושבת עם חברות שלה והן מטנפות על איך תימנים רוקדים. תהיתי איך קשת יגיבו לפרק הזה, כי נאמרים שם דברים גזעניים ממש".
בעוד חודשיים אתה יורד מהמרקע. מפחידה אותך המחשבה הזאת, להיות מובטל?
"אני מקווה להתחיל לכתוב משהו חדש. לא שבעתי מטלוויזיה, ואני מקווה שיגיע משהו חדש. מאוד בא לי לעשות עוד תוכנית עם רותם, שאנחנו נמציא".
לא בא לך קצת שקט?
"אני לא שבע מזה. אני קצת שבע מהפורמט של 'קבלו את...', 'תצביעו ל...'. אבל לא מטלוויזיה".
אתה מפחד שלא יראו אותך?
"החרדה היחידה שלי היא כלכלית".
אתה לא עני.
"זה לא זה. אלברט הכיר אותי כבן אדם מאוד מצליח, שמוביל את הפריים טיים. המחשבה שהוא פתאום יראה אותי נשאר בפיג'מה עד תשע בערב מלחיצה. מצד שני אני יודע שהוא מצפה לזה, כי כשהוא הגיע לארץ הוא לא עבד שנה עד שהוא התאקלם, ונראה לי שהוא מחכה שהיוצרות יתהפכו. אני לא חרד למה שיהיה עם המקצוע, כי אני משוכנע שאסתדר. אני קריאייטיבי".
אתה חוסך?
"אני בזבזן גדול, אני לא מאלה שיודעים לעשות כסף מכסף, אין לי מניות, אין לי כסף בבנקים. זו הסיבה שאני כנראה לעולם לא אהיה עשיר. זה מבאס אותי מאוד, כי אני לא מנצל את זה עכשיו, כשאני מצליח".
נדל"ן?
"יש לי את הבית הזה, שגם בו השקעתי יותר ממה שתיכננתי, על השיפוץ".
על תמונות באינסטגרם אתה מדווח?
"לא ידעתי שעל להעלות תמונה צריך לדווח למס הכנסה, אבל למזלי אף פעם לא קיבלתי משהו ממש גדול ויוצא דופן. כשקרה מה שקרה עם בר רפאלי עברתי אחורה על הדברים, לראות מה כן עשיתי, ולמזלי לא היה יותר מדי. לפעמים אני מפרגן למותגים שקניתי בתשלום מלא. אני לא מאלה שמקבלים כסף להעלות תמונות, בפעמים היחידות שכן עשיתי את זה, הוצאנו חשבונית. אני בטח לא עובד בשחור. מס הכנסה כבר דפקו לי פעם בדלת וביקשו לראות את המסמכים".
ואיך זה נגמר?
"זה היה לא נעים, היה לי התקף חרדה גדול, אבל הכל בסדר".
הציעו לך בעבר לעבוד בשחור?
"הציעו לי להנחות אירוע, ובהזמנה נאמרה המילה 'מעטפה'. תשמע, אני לא אגיד לך שזה לא קורץ, והסכום שנאמר שם היה פסיכי. התקשרתי לאבא שלי ולסוכן שלי, ושניהם אמרו לי לא לעשות את זה. באמת לא עשיתי את זה, אבל מישהו אחר עשה".
erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו