איראן: הנוצרים ירימו ראש?

התחושה בסוף האירוע היתה מחשמלת. כל 150 משתתפי הכנס הנוצרי־אוונגליסטי עמדו בטור ארוך, להוטים לתרום מייד את כל אשר בכיסיהם. חלקם הניחו בדלי התרומות של הכנסייה את טבעות הנישואים שלהם, אחרים נפרדו מתכשיטים שונים או מכסף מזומן. בתוך דקות, האדם שבפניו הונחו התרומות החל להזיל דמעות. 

על מנת להבין מה קרה באותו החדר, די היה במבט מהיר במשתתפים, שנדמה כי הבינו שהם מעצבים מחדש את ההיסטוריה של מדינתם. בראש הטור עמד רב יהודי־אמריקני, והתורמים היו לא פחות ולא יותר מאשר איראנים שנולדו כמוסלמים שיעים, והמירו בסתר את דתם לנצרות. את הדרך לכינוס, שנערך בטורקיה לפני כשש שנים, הם עשו בתחבולות, תוך שהם משקרים לשלטונות מדינתם באשר למטרת יציאתם. 

אז מה עושה רב יהודי בכנס אוונגליסטי? ואיך קורה שהוא מקבל לפתע תרומות מאזרחי מדינה שמאיימת להשמיד את ישראל חדשות לבקרים? למני ארפאן (49), כומר אמריקני יליד טהרן, שאירגן את האירוע, יש תשובות. 

"יזמתי את הגעת הרב לאירוע כי רצינו לחבר את האנשים גם למסורת של 'הברית הישנה', שהאיראנים כלל לא מכירים", הוא מסביר בכנס שערכה לאחרונה השגרירות הנוצרית הבינלאומית בראשות ד"ר יורגן בולר בירושלים. "הרב הזיל דמעות כי מדובר באנשים שרק שלוש־ארבע שנים קודם לכן עוד היו מוסלמים שיעים ששנאו אותו בלי שהכירו אותו, רק בגלל המסורת השיעית". 

ואיך בכלל גילו האיראנים את "הבשורה"? התשובה טמונה, איך לא, בשמיים. ליתר דיוק בחלל. הכנסייה שבראשות ארפאן מפעילה מאז 2002 ערוץ לווייני פופולרי (network7) שמשדר 24 שעות ביממה תוכניות דת שמוקלטות בדאלאס וביוסטון - היישר אל לב הרפובליקה האיסלאמית. 

 

המרגלים עלו לרגל

כתוצאה ישירה מכך, לפי ארפאן, יש כיום באיראן 4-2 מיליון שיעים לשעבר שהמירו בסתר את דתם לנצרות אוונגליסטית. המספרים האלו מבוססים על 100 אלף האנשים שפנו ישירות לכנסייה של ארפאן, ועוד כ־330 אלף פונים לשתי תחנות טלוויזיה דומות אחרות. כל אחד מהם, מסביר ארפאן, מייצג עוד לפחות שלושה־ארבעה אנשים אשר נמנעים מפנייה מחשש למעקב של השלטונות. לפחד הזה אגב יש בסיס. הכנסייה של ארפאן הפסיקה לערוך אירועים דוגמת זה שערכה בטורקיה, לאחר שהתברר לה שבין המשתתפים היו גם מרגלים מטעם המשטר, שהובילו למעצרם של רבים מבין המשתתפים עם שובם לאיראן. 

לארפאן חשוב להדגיש כי המשטר האיראני מתוחכם יותר ממה שחושבים. "הסיבה היחידה שהמשטר יטריד אותך היא אם תהיה פעיל פוליטי". עבירות אחרות על החוק נענות בסלחנות מפתיעה. ארפאן מספר כי הדור הצעיר באיראן מנהל אורח חיים מערבי ואף דקדנטי. "בתוך הבתים יש אלכוהול, סמים ומסיבות - שאותן עורכים בחסות מתן שוחד לשוטרים. יש אפילו תעשיית פורנו מקומית מפותחת", הוא אומר בחיוך. 

אך לא תמיד היו הדברים כך. כאשר מני גדל כנער בטהרן של שנות ה־80, אביו הבין מהר מאוד כי עתיד בנו נמצא רק מעבר לים. האב (בעל שורשים יהודיים - אביו - סבו של מני, היה יהודי שהגיע לאיראן מרוסיה בתקופת מלחה"ע השנייה, והתאסלם) היה טייס אזרחי בכיר. ב־1983 הוא היה אמור להטיס את יו"ר הפרלמנט דאז, ולימים הנשיא האיראני, האייתוללה עלי רפסנג'אני, לכנס שנערך באלג'יריה. אלא שדקות לפני ההמראה מטהרן, האב סירב להצית מנועים ודרש לדבר עם רפסנג'אני. אנשי הביטחון הגיעו לקוקפיט, וניסו לשכנע אותו באמצעות הצמדת אקדח לראשו. אך האב העיקש התמיד בסירובו, ולבסוף הם קראו לרפסנג'אני. אביו ביקש מהפוליטיקאי רק דבר אחד: "יש לי בן יחיד", אמר, "אני רוצה שהוא ייצא מחוץ למדינה וילמד". למרבה ההפתעה, רפסנג'אני הסכים, המטוס המריא, ושבוע מאוחר יותר מני בן ה־16 עשה את דרכו לארה"ב. ארבע שנים לאחר מכן הוא המיר את דתו מאיסלאם לנצרות, בעקבות השתתפות בכנס אוונגליסטי בפלורידה, שבו חווה לדבריו התגלות. 

 

"באיסלאם השקר חוקי"

מכל מקום, כאיראני־אמריקני יש לארפאן תובנות בקשר להסכם הגרעין. לדבריו, האמריקנים לא מבינים כי להתחייבויות של המשטר האיראני אין כמעט כל ערך. "לפי האיסלאם, זה בסדר גמור לשקר לאויב כדי להשיג את המטרה שלך. על פי השריעה, החוק האיסלאמי, מי שמשקר לאויב לא עבר כל עבירה. אם המטרה היא להרדים את האויב באופן זמני, אז כחלק מהאסטרטגיה מותר לשקר לו". החדשות הטובות יותר הן שלדעתו אין שום סיכוי שאיראן תשליך אי פעם פצצה גרעינית על ישראל. "האיום מספר אחת על איראן הוא קודם כל דאעש. במקום השני, תתפלא, נמצאת הכנסייה האוונגליסטית, שמשנה את פניה של איראן מבפנים, וישראל קיימת כאיום רק ברמה הרטורית". 

ארפאן מדגיש כי המשטר באיראן, והעם האיראני בכלל, הוא רציונלי, ורחוק מלהיות מטורף. "כמה איראנים התאבדו בפיגועי 11 בספטמבר? אפס. באיזה מקום אחר ראית פעם איראני שהתאבד? הם תמיד שולחים את הערבים, אבל הם עצמם נשארים בחיים. למשטר באיראן אין כוונת התאבדות, ולכן אין סיכוי שהם יתקפו את ישראל. הם לא יתעסקו עם מישהו שהם לא יכולים להביס". 

עם זאת, לפרגמטיזם הזה יש גם השלכות שליליות יותר. העם האיראני מתרגל לחיים תחת שלטון האייתוללות, וארפאן לא רואה מהפכה באופק. "הצעירים לא רוצים לצאת לרחובות כי הם מפחדים שיירו בהם. הם מחכים שמישהו אחר ייצא קודם, ובינתיים כולם נשארים בבית, והמשטר מרדים אותם באמצעות העלמת עין מהחגיגות בתוך הבתים".

מני ארפאן מצידו, עושה הכל כדי שהאיראנים יתעוררו. "אנו הלוחמים האמיתיים מאחורי קווי האויב. המסר של השלום והאהבה שבתנ"ך יכול לנצח את אחד המשטרים הקשוחים ביותר בעולם. אפשר להפוך את אויבי ישראל לאוהביה. זה סיפור שקורה בכל יום באיראן. ישראל צריכה לשמוע את הסיפור הזה, ואולי להיות מעורבת בו, לפחות מאחורי הקלעים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו