הבטיחו סרט אימה - קיבלנו סוף טוב

נו, אז הם לא הלכו מכות. הם אפילו לא באמת התווכחו. הם הסכימו שהם לא מסכימים בכמה נושאים. אבל המפגש בין אובאמה לנתניהו היה בסך הכל מאתגר וענייני. 

וזה עוד לא הכל: נתניהו, רחמנא ליצלן, אמר כי היתה זאת מהפגישות הטובות ביותר שלו עם הנשיא אובאמה, ומקורות מדיניים אמרו לאחר מכן כי הסיוע האמריקני לישראל צפוי להגיע ל־50 מיליארד דולר בעשור, בדיוק כפי שקיוותה ירושלים. ואפילו התקשורת האמריקנית התייחסה למפגש ברכות כאילו בסופגניות עסקינן. וברץ? כן, ברץ שאמור היה על פי התחזיות, לככב במפגש, לא הועלה כלל. קצת מביך, לא, ד"ר ברץ?     

הבטיחו לנו כיסוחים. אמרו לנו שנתניהו נוסע לוושינגטון - בעיקר כדי לחטוף. פרשנים רבים, אובייקטיביים כמובן, הסבירו לנו כי המאבק של נתניהו בהסכם הגרעין האיראני פגע קשות ביחסי ישראל־ארה"ב. הם גם ניבאו לנו כי השיקום ייקח שנים. כנראה, שכמו בתנ"ך, גם בהווה "שנים" זה דבר יחסי. אז מה באמת היה לנו אתמול בחדר הסגלגל? הפגישה בין נשיא ארה"ב לראש ממשלת ישראל ארכה בפועל 45 דקות יותר מהצפוי. קיימות שתי אפשרויות להסביר זאת: או שמדובר בשני מזוכיסטים הנהנים לסבול האחד מנוכחות השני, או שמדובר - וזו האפשרות הסבירה יותר - בשני מנהיגים אחראיים שמבינים את חומרת השעה, ואת הבעיות הגדולות העומדות היום על הפרק במזרח התיכון (דאעש, סוריה, עיראק והרבה־הרבה טרור) והרצון המשותף והאינטרס המשותף לייצב את המזרח התיכון.

בדיוק כפי שחזינו אתמול, אובאמה ונתניהו מבינים היטב שהם לא מנהלים עסק פרטי. הם אולי (בטוח) לא חברים, אך הם מבינים היטב כי מנהיג צריך לתת דין וחשבון לאזרחים שלו, אבל גם לדפי ההיסטוריה. אף אחד מבין השניים לא רוצה מורשת עם כתם ביחסי ישראל־ארה"ב.

אז נכון שממשל אובאמה היה מעדיף לראות את ישראל חוזרת לגבולות 67', ואובאמה היה רוצה לחנוך במשמרת שלו את המדינה הפלשתינית. אבל זה כנראה לא יקרה, והוא מבין זאת היטב וממשיך הלאה.

ונכון שישראל היתה מעדיפה לראות מדיניות אמריקנית הרבה יותר קשוחה כלפי איראן ובטח לא את אותה חתימה על ההסכם הגרוע כפי שנחתם. אבל מה לעשות שההסכם נחתם, ונתניהו מבין זאת היטב, וגם הוא עובר הלאה.

זה לא אומר שהשניים מוותרים על נושאים אשר חשובים להם: ועדה משותפת של ישראל וארה"ב תפקח אחר יישום הסכם הגרעין, ומנגנון משותף יעקוב כיצד ישראל דואגת לייצב את המצב מול הפלשתינים. שני המנהיגים לא התקפלו בנושאים שבאמת חשובים להם, אבל התאימו עצמם למציאות שנכפתה עליהם, כל אחד על ידי השני.

בסיכומו של דבר, אמר אובאמה כי "ביטחון ישראל נמצא בראש סדר העדיפויות שלי", וגינה את הטרור הפלשתיני ואפילו קבע כי לישראל יש זכות להגן על עצמה. מה עוד אפשר לבקש? אפשר גם לבקש את הגדלת הסיוע לישראל מ־3 ל־5 מיליארד דולר. אבל כנראה שגם לזה הוא יאמר כן.  

אנחנו, מן הסתם, לא יודעים את כל מה שנאמר בחדר הסגלגל, אבל מכל מה שיצא בינתיים אפשר לדמיין את המוסיקה. היא לא היתה לא נעימה. ניבאו לנו סרט אימה. אבל בסוף זה היה סרט סגול עם סוף טוב.

נ"ב: במהדורת חדשות ערוץ 2 שידרו אמש כתבה העוסקת ביחסי ישראל־ארה"ב, שבה הציגו צילום של מאמר של כותב שורות אלה, שטען לפני שבועיים שיחסי ישראל־ארה"ב לא נפגעו למרות המתיחות בין אובאמה לנתניהו. מהדיווח עלה כי כותב המאמר (אני) טומן את ראשו בחול. בינתיים, לאור הפגישה, נראה כי היחסים באמת לא נפגעו. נקודה. נקודה. נקודה. וראשו של מי טמון בחול?

"מה שהיה בחוץ, היה בפנים"

שלמה צזנה, עם פמליית רה"מ בארה"ב

כבר בתחילתה, בשלב ההצהרות לתקשורת, היה קשה שלא להבחין כי הפגישה הזאת בין ברק אובאמה לבנימין נתניהו תהיה אחרת, נינוחה יותר, לעומת רבות אחרות בשבע השנים האחרונות. ואכן, אחרי שהסתיימה, סיפר ראש הממשלה לכתבים הישראלים: "הפגישה היתה באווירה טובה, בונה ועניינית מאוד. מה שהיה בחוץ ניכר היה גם בפנים. זאת מהפגישות הטובות שהיו לי עם הנשיא אובאמה".

רה"מ סיפר כי השיחה התמקדה במזכר ההבנות לסיוע אמריקני לישראל לעשר שנים. "הנשיא מקבל את הניתוח שלנו לגבי הסיכונים האזוריים והשינויים הטכנולוגיים", אמר נתניהו לכתבים. גורמים מדיניים העריכו כי הסיוע לעשור יעמוד על 50 מיליארד דולרים, אך נתניהו לא התייחס לסכום. רה"מ הבהיר כי מאז הסכם העשור הקודם, בשנת 2007, "המצב באזור התהפך" והסביר כי "נשק הטילים המדויק ההולך ומתבסס באזור מייצר אתגרים חדשים למדינת ישראל. קבענו שנקים צוותים שידונו בכך".

מכל מקום, הפגישה בין שני המנהיגים ארכה כשעתיים וחצי - 45 דקות יותר מהמתוכנן - ומלבד הסיוע הביטחוני עסקה גם בנעשה בסוריה ובנושא הפלשתיני. הנשיא הזמין לפגישה גם את סגנו, ג'ו ביידן, את מזכיר המדינה ג'ון קרי, ואת יועציו ויועצי מחלקת המדינה הקשורים למזרח התיכון. מהצד הישראלי השתתפו בפגישה היועץ לביטחון לאומי יוסי כהן, השגריר בארה"ב רון דרמר ומנכ"ל משרד החוץ, דורי גולד. 

בפתח הפגישה בחדר הסגלגל אמר אובאמה כי אי היציבות במזרח התיכון מחייבת תיאום בין ארה"ב לישראל. "זה לא סוד שהסביבה הביטחונית במזרח התיכון הידרדרה בתחומים רבים", אמר אובאמה, "כפי שאמרתי שוב ושוב, ביטחון ישראל הוא אחד מהנושאים שבראש סדרי העדיפויות של מדיניות החוץ שלי וזה בא לידי ביטוי לא רק במילים, אלא גם במעשים. יש לנו שיתוף פעולה צבאי ומודיעיני קרוב במיוחד, יותר משהיה בכל הממשלים הקודמים. כך גם הסיוע הצבאי לישראל, שאותו אנו רואים לא רק כחלק חשוב מהמחויבות שלנו לביטחונה של מדינת ישראל, אלא גם חלק חשוב של עוגן של ארה"ב באזור. אנו מוודאים כי אנו יכולים להגן על בעלי בריתנו הקרובים משלל האיומים". 

בנושא האיראני אמר אובאמה: "זה לא סוד שלראש הממשלה ולי יש חילוקי דעות מהותיים בעניין הסכם הגרעין שהושג עם איראן. אך אין לנו מחלוקת על הצורך להבטיח שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, ואין לנו חילוקי דעות נגד הפעולות שמבצעת איראן לעידוד חוסר היציבות באזור". 

בנושא הפלשתיני, גינה הנשיא את האלימות הפלשתינית נגד אזרחים חפים מפשע בישראל, חזר על הצהרותיו כי לישראל הזכות והחובה להגן על עצמה. "אקשיב לראש הממשלה לגבי מחשבותיו כיצד להנמיך את הלהבות בין ישראל והפלשתינים, כיצד אנחנו יכולים לחזור אל דרך השלום ואיך אנחנו יכולים לוודא שתהליך המו"מ יתחדש". 

על כך אמר נתניהו: "לא ויתרנו על תקוותנו לשלום. לעולם לא נוותר על תקוותנו לשלום. אני נשאר מחויב לחזון שלום של שתי מדינות לשני עמים, מדינה פלשתינית מפורזת שמכירה במדינה היהודית. אני לא חושב שמישהו צריך לפקפק בנחישותה של ישראל להגן על עצמה מפני טרור והרס, אבל לא צריך לפקפק בנכונותה של ישראל לעשות שלום עם כל שכנותיה, כאלו שבאמת רוצות להשיג איתנו שלום".

קווים אדומים בסוריה

נתניהו הודה לאובאמה על המחויבות שלו לחיזוק ביטחונה של ישראל ועל כוונתו לקדם את מזכר ההבנות הביטחוניות לעשור הבא. "על כתפי ישראל יש נטל ביטחוני עצום שרק גדל לאורך השנים", אמר נתניהו, "עמדנו בו בסיוע הנדיב של ארה"ב. אני רוצה להביע את ההערכה שלי אליך, ההערכה של עם ישראל אליך, על מאמציך בעניין זה בשנים של שירות משותף שלנו ומה שאתה עוסק בו עכשיו: איך לחזק את ביטחון ישראל, כיצד לשמור על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל, כך שתוכל להגן על עצמה, בכוחות עצמה, מפני כל איום".

בתום הפגישה הוסיף נתניהו כי הודה לאובאמה על שהסכים לדון בסיוע לעשור הבא שנתיים לפני תום ההסכם הקודם. "סיכמנו על תיאומים אסטרטגיים בנושאים אזוריים ושורה של שיתופי פעולה שהמציאות החדשה מחייבת אותם", אמר, "הנכונות מצד הנשיא היתה זהה". 

דגש מיוחד בשיחה ניתן לנעשה בסוריה. אובאמה מסר לנתניהו עדכון על השיחות בווינה, שם דנות המעצמות ואיראן על נושא סוריה. נתניהו מנה בפני אובאמה את שלושת הקווים האדומים של ישראל לכל הסכם בווינה. "לא נסכים לתקיפות משטח סוריה, לא חזית מאיראן ברמת הגולן, נשבש העברת נשק קטלני מסוריה ללבנון", הבהיר.

"בלי הקפאת בנייה"

היום ייפגש נתניהו עם קרי ובשיחה ידבר איתו כיצד "להרגיע את השטח ולשמור על יציבות". "עלו כמה רעיונות לביצוע בשטח כדי להוביל לרגיעה", הוסיף והדגיש: "אין לי כוונה לחרוג ממה שסוכם פה אחד בקבינט מול השרים". עוד ציין כי הנשיא לא העלה את נושא ההקפאה בבנייה. 

לפי נתניהו, גם נושא ראש ההסברה רן ברץ והתבטאויותיו לא עלו בשיחה. "השיחה היתה מאוד נינוחה ואמיתית, ואף אחד לא מסתיר את ההבדלים והשאלה מה עושים הלאה. יש לנו אינטרס משותף למנוע מאיראן להפר את ההסכם. יש לנו עניין לייצב את המצב במזרח התיכון. אני לא הרגשתי מתח עצור שלפעמים מרגישים אותו. זה היה הרבה יותר הטון והמהות, פגישה פרודוקטיבית". 

יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג ייפגש היום עם ג'ון קרי. הרצוג שוהה בארה"ב לרגל טקס באו"ם לזכר 40 שנה לנאום שנשא אביו בפני העצרת הכללית.