חטופים עכשיו, מלחמה אחר כך

נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן. קישינב 1903, ניר עוז 2023. זו תחושה נוראה, כשאם וילדיה התמימים חוזרים בארונות קבורה למצהלות קהל רצחני ונלהב. מי שנלחם במלחמה לא יכול שלא להרגיש כישלון.

מי שחי כאן לא יכול שלא לקבל תזכורת חדה למחדל העצום שהיה פה: היעלמות המדינה, לכך שלא לחצנו אותם צבאית מאז מספיק חזק, להיעדר המנהיגות בישראל, לעובדה שהם - חמאס - עדיין קיימים.

בשנים הקרובות נקבל שוב ושוב תזכורת שאנחנו חיים בג'ונגל ומסביבנו חיות טורפות. כדי לנצח צריך שהחיות יפחדו או שלא יהיו כאן. בתרבות המוסלמית הסכם חודייביה שנחתם בין מוחמד לשליטי מכה הוא ההיתר התיאולוגי להפר הסכמים. לשקר. למען האינטרס הכל מותר.

עכשיו מדינת ישראל צריכה להחזיר כמה שיותר חטופים, כל מי שאפשר. זו החובה שלנו, מצוות הערבות ההדדית. ביום שאחרי אנחנו חייבים להיות שם, לא משנה איזו הצהרה מדינת ישראל צריכה להצהיר. איזו התחייבות או הסכם נצרך כעת. נהיה חייבים לעצור אספקת מים, חשמל ואוכל לעזה, למעט מתחמים סגורים ומאובטחים, בשליטה שלנו.

חובה ערכית ומעשית לפרק כל זכר לתנועת חמאס שהובילה טבח וחטיפת נשים וילדים. אי אפשר להכחיד רעיון, אבל אפשר וצריך לחסל כל מי שהוא חלק מאותו רעיון. לפרז את הרצועה, לוודא שמי שקשור לחמאס מת או גולה. לקחת שטח כמו הפרימטר ולהפוך אותו לאזור חקלאי. לוודא שכל ילד פלשתיני בדורות הקרובים נולד עם זיכרון האסון שקרה לעזה, כשחמאס תקפו את מדינת ישראל.

הליכוד בשירות הפרוגרס

המלחמה והכאב הגדול הם גם הזדמנות לתיקון בתוך הבית. להפסיק את עצימת העיניים של מדינת ישראל מול האוטונומיות שגדלו בתוכה, מחוסר משילות וריבונות. זה נכון למגזר הערבי וזה נכון למגזר החרדי.

הכלי הכי יעיל לתיקון הוא חובת השירות למען המולדת. שירות צבאי ולאומי. הסיבה המרכזית היא שצריך, שיש מחסור של אלפי חיילים. הסיבה השנייה היא הוגנות והשתלבות, צריך שאזרחי ישראל ירגישו חלק.

אזרח ערבי שילך לשירות לאומי יהיה ישראלי ולא ידבר על זהות פלשתינית. חרדי שילך לשירות צבאי יהיה יהודי טוב יותר שיוצא למלחמת מצווה ואזרח טוב יותר שמזדהה עם המדינה שלו. אנחנו לא בגולה. אי אפשר שמדינה תעודד במעשים תפיסה גלותית. תוציאו את הגולה מאזרחי ישראל.

כדי שזה יקרה, צריך צעדים אגרסיביים. תשכחו מתהליך איטי של התקרבות. זו עצימת עיניים. מדברים כבר עשרות שנים וכלום לא זז. מי שבוחר לא לשרת - בוחר להיות אזרח דרג ב'. ללא סבסוד, ללא זכות לבחור ולהיבחר.

חשוב שיהיה ברור: במדינת ישראל יש מקום לוויכוח אידיאולוגי עם החרדים. כשהרב דוב לנדו, מנהיג מפלגת דגל התורה, אומר לאחרונה "אין לנו קשר עם הציונות, מטרתה של הציונות היא להעמיד את עם ישראל על בסיס חילוני מובהק שכל תוכנו הוא כפירה בהשם", זו זכותו המלאה.

כך גם רשאי הרב בן ציון אבא שאול לומר בשיעור של הרב יצחק יוסף (הרב הראשי לשעבר שקיבל משכורת מהמדינה) שמבחינתו: "הצבא זה מקום מסוכן". לא חלילה בגלל הלחימה באויב אלא מכיוון שמי שמתגייס ומשרת את המולדת יהיה לו נזק רוחני, או כדבריו: "בשמיים יתבעו אותו", ועל האמא ששלחה את הילד שלה לצבא הוא אומר ששפכה את דמו לשווא. זו גם זכותו.

כן, זכותם לומר מה שהם רוצים במדינה חופשית גם כשאני מתרגז. חובת המדינה לוודא שהאנשים האלה ומי שהולך אחריהם לא יקבל שקל מהמדינה. זה עניין של עיקרון, אבל לא פחות חשוב מזה - גם של פרקטיקה. אי אפשר להחזיק מדינה שבה יש דם כחול שמקבל זכויות ללא חובות, שמסובסד על חשבון מעמד המשרתים ועוד מגדף את מה שהם עושים.

זה לא הגיוני, גם אם השר כ"ץ ואלף צבועים יטענו אחרת. העיסוק בשוויון בנטל הוא לא ויכוח פוליטי אלא ויכוח על מהות החיים כאן.

הנה, השבוע התפרסמו המסקנות של ועדה שהקים השר דודי אמסלם לבחינת נבחרת הדירקטורים. לכאורה, עניין שולי בזמן מלחמה. בפועל - הביטוי לנתק המוחלט של הממשלה כולה.

הרעיון לטענתו הוא לייצר גיוון. לפני עשור קבעו שיש נבחרת של מועמדים נטולי זיקה לשרים, רק עם קריטריונים קבועים. אמסלם מינה ועדה שקבעה הפוך: אין נבחרת, אין קריטריונים, יש עדיפות לגיוון ולמי שהשר בוחר.

כמו כל תנועה פרוגרסיבית ברחבי העולם (גם אם היא מכנה עצמה ימין), התוצאות הן בדרך כלל השמדת הקיים. בארה"ב הורידו פסלים של קולומבוס והפכו את הפוליטיקלי קורקט לדת קנאית. באירופה, מרוב גיוון בהגירה, החל תהליך של אסלאמיזציה על חשבון המדינה.

ופה בישראל, הוועדה של אמסלם קבעה שצריך למנות מעכשיו יותר בני מיעוטים, יותר חרדים, יותר פריפריה. צריך גיוון, אני בעד, רק קריטריון אחד נעלם מהוועדה ומאמסלם - שירות צבאי.

מי שמסכן את חייו בשביל המולדת ומשפחתו לא ישנה בלילה הוא כנראה פריבילג. לעומת זאת, צעירים שברגעים הכי קשים של המדינה נשארים מאחור, נהנים משלווה ולא משרתים, אלה יקבלו עדיפות במשרות ניהוליות כהחלטה של המדינה.

הנתק שבו אמסלם נמצא הוא בלתי נתפס. המחשה לכך שהממשלה לא מבינה את העומס שמוטל על חיילי המילואים והסדיר, לא מבינה את המסר שעובר מקידום משתמטים. אמסלם ועסקנים אחרים רואים בשיטת הפטורים ההמונית לחרדים משהו יהודי ונכון. מבחינתם הברית הפוליטית גוברת על ברית המשרתים ועל מלחמת מצווה. כך היה הרי לפני המלחמה, אלא שכך גם אי אפשר לנצח.

אין לי מושג איך הפכו התיאוריות של השמאל הפרוגרסיבי בארה"ב לתפיסת עולם בליכוד. שחורים מול לבנים, קולוניאליזם של האדם הלבן או מלחמת מעמדות שעליה אמסלם אוהב לדבר. זה קרה באיזה עיוות של ההיסטוריה.

מה שברור הוא שכל עוד המדינה מממנת מוסדות לימוד שבהם התלמידים לא מתגייסים, כל עוד מפלגת השלטון מקדמת "העדפה מתקנת" למי שלא משרת במקום לתת רק למי שמשרת להתקרב למשרות ממשלתיות, כל עוד מי שמשתמט יכול לבחור ולהיבחר לכנסת, לקבוע לי איך אני מסכן את חיי - לא נצליח להגדיל את הצבא ולהתמודד עם האתגרים הביטחוניים.

מפלגת השלטון לא יכולה לדבר על מלחמה והכרעת האויב, ובמקביל לפעול הפוך. זה לא יעבוד.