את ספרו של מארק למפרל "מגוחך להפליא" קראתי בחופשה משפחתית בטמפרטורת חדר של 35 מעלות. מבחינות מסוימות זו כבר חוות דעת חיובית מאוד. בשביל לצלוח ספר בתנאי המסת מוח פלוס רעש ובלאגן דרושים כתיבה קולחת, קצב קולנועי, הומור, אמפתיה ודמויות שקל להזדהות איתן, ואלו בהחלט מאפיינות את הספר. אולם סוד ההצלחה הוא גם המתכון לכישלון, ו"מגוחך להפליא" נוסק וצולל בעת ובעונה אחת.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הספר נפתח בתאונה. "באמצע ג'וגינג של עשרה קילומטר יש לך שוב תחושה מבשרת רעות שתפגע בך מכונית". עד סוף העמוד - עמוד אחד, כן? - יספיק המספר מייקל אודל להרהר בתאונה באופן תיאורטי, להציג את עצמו ואת עיסוקו, ולרמוז למשבר אישי של אמצע החיים המעצב את עולמו בתקופה זו. בעמוד הבא התאונה כבר תתרחש, וממנה יחל מסע אישי, משפחתי ומקצועי של שיקום, שעתיד להימשך שנה שלמה. אודל הוא מבקר קולנוע עוקצני וקצת מריר (הנה כבר סיבה אישית שעזרה לי להזהות איתו), הנתון בעיצומו של משבר שמאפיין גברים נשואים פלוס 2 ילדים וכלב (עוד סיבה), המשתייכים למעמד הבינוני הקורס (לגמרי), ומגיעים לגיל העמידה (עדיין לא). הוא עזב את עבודתו בעיתון מתוך עייפות מכתיבת ביקורות נשכניות, כדי להקדיש את זמנו לכתיבת ספר נשכני לא פחות על שקיעתו של הקולנוע האוסטרלי. אלא ש"שקיעת הקולנוע האוסטרלי" האיצה כנראה את שקיעת העניין בקולנוע האוסטרלי, מה שמסביר את שקיעת העניין בשקיעתו של הקולנוע האוסטרלי.
אם לא די בכך, ילדיו של אודל מתבגרים וזה לא פיקניק (הבת חרדתית אך גם לוחמת צדק, הבן מתקשה לסיים את לימודיו ומפלרטט עם התחום העברייני), מצבו הכלכלי גבולי, הנישואים בסדר אבל בלי דרמות קצת משעמם, והכרס צומחת. "בגלל זה כל התיעוב העצמי הזה, ובגלל זה אתה זולל יותר מדי, ובגלל זה עלית ככה במשקל, ובגלל זה אתה סובל מלחץ דם גבוה, ובגלל זה אתה עושה ג'וגינג". ובגלל הג'וגינג אודל ייפצע בתאונה, ובגלל התאונה הוא יחל לבנות את חייו מחדש.
התאונה מתוארת באיטיות, שממנה העלילה טסה במהירות לאשפוז, לאבחון, לשחרור, לשיקום גופני וכו'. הפציעה הגופנית היא רק חלק קטן מהסיפור. עם החלמת הגוף משתלטת על אודל תחושת ייאוש וריקנות נוראה - דיכאון קליני הדורש עזרה פסיכולוגית ופסיכיאטרית, וזה עניין לא פשוט עבור ציניקן, ספקן ותפרן כמו אודל. השיקום הפסיכולוגי בעקבות הפציעה, אם כן, גדול והכרחי הרבה יותר מהשיקום הפיזי שמסתיים במהרה כי הפציעה לא חמורה כל כך. הוא גדול גם בגלל משך הזמן שהוא אורך, וגם מפני שלמעשה הוא מתייחס לקריסה שהחלה עוד זמן רב לפני התאונה. מבחינה זו הולך ומתבהר שהתאונה אינה אלא טריגר - דקירה שפוצצה בלוטה של מוגלה דלקתית. את המוגלה אפשר לנקות במהירות. החלמה מדלקת, לעומת זאת, דורשת טיפול מיוחד.
הבעיה של הספר (שהיא גם סוד ההצלחה שלו, כאמור) נעוצה בקלילות השטחית. למפרל כותב כמו במאי קולנוע או טלוויזיה. אפשר ממש לחוש את תנועת המצלמה מרחפת במרחב, את הקאט שמפריד בין הסצנות או את הבעות הפנים של השחקנים. אולם ספר אינו סרט. בסרט התסריט הוא מרכיב אחד במכלול חזותי, קולי וטקסטואלי שלם. התסריט כשלעצמו אינו מספיק כפי שהמשחק לבדו אינו מספיק. מה שהופך את הסרט ליצירה שלמה הוא החיבור בין הדברים - תסריט, משחק, צילום, בימוי, עריכה, סאונד, פסקול וכיו"ב. לכן הסגנון הקולנועי אמנם הולם את עיסוקו של הגיבור, אך הוא מחמיץ פוטנציאל טקסטואלי שמותיר את העלילה כמתווה.
הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בתיאורי הדיכאון שמשתלט על אודל. אלו תיאורים סכמטיים, וכמו מתכון לעוגה שלעולם לא יצליח להעביר את ריחה וטעמה, כך גם התיאור הקצרני של הייאוש מתקשה להמחיש את עומקו של הבור שאליו צונח האיש, ואת סמיכותה של החשיכה השוררת בו.
רגע אחד אודל מיואש, רגע לאחר מכן הוא כבר מבקש להתאבד, וכעבור כמה עמודים ההתגברות מתחילה. הכתיבה מרפרפת על פני הדברים ולא מצליחה לחדור לעומקם. גם סברתו של המטפל כי אודל מתקשה להתמודד עם טראומת התאונה מפני שמעולם לא התמודד ברצינות עם העובדה שהוא אומץ כתינוק לאחר שאמו נטשה אותו, אינה מעוררת תחושת אמינות גבוהה.
במקומות שבהם הספר אינו מתיימר לצלול למעמקי הנפש הוא מצליח לזרום, לסקרן ולהצחיק. פה סגנון הכתיבה דווקא עובד יפה. זה קורה במיוחד בסצנות טרגיות־קומיות בהשתתפות לנס ג'ונסטון - שוטר רפה שכל המתעמר במשפחת אודל בתואנות שונות.
"מגוחך להפליא" הוא ספרו הראשון של למפרל, החי באוסטרליה. זהו ספר של משבר והתגברות המובילים להשלמה עם חיים צפויים ורגילים אך מלאים באהבה - "אתה אדם לא ראוי לציון מיוחד שחי חיים שלא ראויים לציון מיוחד חוץ מדבר אחד: אתה אוהב וזוכה לאהבה נפלאה". שילוב בין פסיכולוגיזם בגרוש, השפעות טלוויזיוניות, קיטש וכתיבה קולחת מצליח באופן מגוחך להפליא להפוך לספר מהנה מאוד. ¬
מגוחך להפליא / מארק למפרל
מאנגלית: נילי לוי; כתר, 221 עמ'
• • •
צעצוע של סיפור
חידוש במקדונלד'ס באוסטרליה: במקום צעצוע בארוחת הילדים אפשר לקבל ספר מתנה • ארגוני ההורים דווקא לא שמחו
ענקית המזון המהיר מקדונלד'ס מכניסה חידוש בניחוח ספרותי בסניפיה באוסטרליה: מעתה, מי שמזמין ארוחת ילדים יוכל לקבל ספר כמתנה במקום צעצועי הפלסטיק המוכרים והסתמיים.
אך מתברר כי המהלך, שנשמע בתחילה חיובי, לא נשא חן בעיני ארגון הורים אוסטרלי שנועד לקדם הרגלי אכילה בריאים לילדים.
היוזמה החדשה מאפשרת לילדים לבחור אחד מעשרה ספרים בכריכה רכה או אחד מ־16 ספרים אלקטרוניים. בהיצע הספרים העיוניים של רשת ההמבורגרים אפשר למצוא כותרים דוגמת "גור כלבים שובב" ו"גורי חיות הפרא", ובין הספרים האלקטרוניים אפשר למצוא קומיקס המבוסס על הספר "הפוני הקטן שלי" ואת משחק הווידאו "אנגרי בירדס".
בכל מקרה, בארגון "חבר המושבעים ההורי" התייחסו למהלך בחשדנות למרות הסגולות הספרותיות הטמונות בו. דוברת הארגון אליס פריור אמרה כי מדובר בשיווק מתוחכם, אבל טענה מנגד כי ההורים יידחקו לפינה כשיתבקשו על ידי ילדיהם לקנות מזון לא בריא. "כהורה", אמרה, "קשה הרבה יותר לסרב לילד שמבקש ספר מאשר לילד שמבקש צעצוע".
דוברת מטעם מקדונלד'ס ציינה שההורים יכולים לרכוש את הספר ב־1.50 דולרים בלי לרכוש את הארוחה. כמו כן, הוסיפה, הרשת מציעה לקונים פלחי תפוח במקום צ'יפס וחלב דל שומן או מים במקום משקאות ממותקים.
יש מי שיתהה אם התוספת של הספר (המזון הרוחני) לארוחת הג'אנק פוד אינה יוצרת מצב שבו הטוב והרע משלבים ידיים. עם זאת, אחרים יתהו על מה מתלוננים בדיוק בארגון ההורים האוסטרלי. אם המשפחה נמצאת בביתה והילד מבקש שיקנו לו ספר, לא בהכרח חייבים להשיג לו אחד ממקדונלד'ס.
הדילמה ההורית, כפי שהיא מוצגת על ידי הארגון, יכולה להתרחש אך ורק בסניף עצמו, שאליו ההורה יכול לבחור לא להגיע.
למקרה שתהיתם, בסניפים האוסטרליים של רשת מקדונלד'ס לא תמצאו ספרים שעוסקים בתזונה נכונה - סיטואציה שעליה ההורים כנראה לא היו מתלוננים מלכתחילה.
• • •
חלון גבוה מדי
ספרו של עידן גרינברג ניחן בעלילה מרובת רבדים, אך היא נבלעת באריכות יתר ובגודש מידע
לאבשלום נולד אח לא נורמטיבי ומוכחש בשם מיקי, שהטיפול בו מכלה במהרה את המשאבים הנפשיים והכלכליים של המשפחה. יום אחד מיקי נעלם. כולם מובאים בסוד המשפחתי חוץ מאבשלום, שלו פשוט נאמר ש"מיקי איננו". האמת על היעלמותו מתגלה לו בשלבים, עד שהוא מחליט לנקוט יוזמה ולחשוף את כולה, אחת ולתמיד.
עידן גרינברג, בעל תואר שני בכלכלה ובמשפטים מאוניברסיטת המבורג, משרטט ברומן הביכורים שלו, "מישהו השאיר את החלון פתוח", את חייה של משפחה חיפאית בשנות ה־80, כששני עשורים לאחר שמירת הסוד מאבשלום, הוא נשאב בחזרה אל עברו מביתו שבהמבורג, בעקבות ביקורה של סבתא שלו.
שתי עלילות אלו, ילדותו בחיפה ושנות ה־20 לחייו בהמבורג, שוות באורכן ומתקדמות לסירוגין. ככל שאבשלום הילד מתקרב לגילוי הסוד, כך ביקורה של הסבתא בהמבורג קרב. החוט המקשר בין שתי העלילות הוא הסוד מהילדות, אך כל אימת שהעלילה בהמבורג אינה נוגעת לסוד, למעשה העלילות הנפרדות הופכות לשני סיפורים שונים.
על אי־הנחיצות של חלק נרחב מהעלילה שבהמבורג מעידים גם סיפורי המשנה התפלים והתיאורים הנשנים על חיי המין של אבשלום ובת זוגו פטרישיה. פרקים ארכניים אלו מאבדים אחיזה עם החוט המקשר, ומרחפים באוויר ללא מנוע עלילתי, דבר שמותיר את הקורא לחסדי ההבחנות של גרינברג, שאין בהן די כדי לעמוד לבדן.
גרינברג מרבה לשאוב את חיי הנפש של הדמויות מהקונקרטי: "אבשלום הזדקף וצלו צייר כתם גדול שהקיף אותה. לפתע הרגיש את הכוח שקיבל". מדובר בטכניקה שבמקרה הנ"ל כוחה עומד, אך לעיתים, כשהקונקרטי אינו רלוונטי, כך גם נעשית ההבחנה שעולה ממנו: "כשקם הסב את פניו אל העץ והבחין בשבילי שרף נוזלים בנצנוץ לאורך הגזע. אולי גם עצים בוכים לפעמים, חשב". הבחנות מרובות מסוג זה מדללות כבדרך אגב רגשות כשלמעשה היה דרוש להן זיקוק נוסף.
האינטראקציה המשורטטת בין המשפחה תמיד חשופה לעין, נצעקת, לעולם לא רוחשת מתחת לפני השטח, ועל כן דרמטית במפגין. היא משמשת מעין שומר גס רוח המוודא את ערנות הקורא עד לסוף היצירה, שמגיעה לכלל השלמה; הגיבור מכה על חטא, ההדורים מתיישרים כולל הסוף הכמעט הוליוודי.
לא פעם גרינברג מבליח במהלך סיפורי רב־משמעות או במשפט מבריק, שמעידים על הכישרון הטמון בו כמספר, אך השפה המלהטטת שעמוסה בדימויים ובמטאפורות, הגודש האינפורמטיבי חסר הפשר וריבוי התמות (או היעדר תמה אחת ברורה) - כל אלה מונעים מהיצירה להתכנס לכדי אמירה ספרותית ברורה. עם זאת, הבעיות הנ"ל אין בהן כדי לבטל את יכולות המחבר, ואולי יש בהן להאיר את היעד שאליו נשא עיניו מלכתחילה. ¬
עידן גרינברג / מישהו השאיר את החלון פתוח; כנרת זמורה ביתן, 336 עמ'
יונה אשרובטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו