מיליוני קוראים ברחבי העולם איבדו אתמול סמל כשהסופר האמריקני ג'יי.די. סאלינג'ר, מחבר הרומן האלמותי "התפסן בשדה השיפון", מת בביתו שבניו המפשייר בגיל 91. את ההודעה על מותו "בנסיבות טבעיות" פירסם בנו של הסופר. הסוכנת של סאלינג'ר, פיליס ווסטברג, מסרה כי בהתאם לסגנון חייו, לא ייערך לו טקס הלוויה. ג'רום דיוויד סאלינג'ר, שנולד ב-1919 במנהטן, נחשב לאחד הסופרים המהפכניים והמקוריים במאה ה-20, אבל גם לאחד השנויים במחלוקת שבהם, זאת בעיקר כיוון שחדל מכתיבת ספרים כבר בשנת 1963 אחרי פרסום "הרימו את קורת הגג, נגרים". בעשרות השנים האחרונות הוא ניתק קשר מהציבור, הסתגר באחוזתו, סירב להצטלם או להתראיין והיווה השראה לעשרות ספרים וחיבורים שנכתבו על אופיו, ועל אורח חייו המסתורי. סאלינג'ר, בן לאב יהודי ולאם קתולית ממוצא אירי, התגלה ככותב מוכשר בעת לימודיו באוניברסיטת קולומביה. במלחמת העולם השנייה הוא התגייס לחיל הרגלים האמריקני, ואף השתתף בפלישה העקובה מדם לנורמנדי. מראה חבריו ההרוגים וההתוודעות לזוועות השואה גרמו לכך שאושפז בתום המלחמה עקב לחץ נפשי. הסתגרותו באחוזה בניו המפשייר החל מאמצע שנות ה-60 הפכה אותו לאגדה עוד בחייו, אך במקביל גררה פרסומים מכוערים עליו מצד בתו מנישואיו השניים. סאלינג'ר התמסר לזן-בודהיזם ולפילוסופיות מן המזרח, והתעלם מרבבות מכתבי המעריצים שהציפו את תיבת הדואר בביתו עד יומו האחרון. כבר הסיפור הקצר הראשון שפירסם סאלינג'ר, "יום נפלא לדגי הבננה", זכה לתגובות נלהבות מהמבקרים בניו יורק. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1951, הוא הדהים את העולם עם פרסום "התפסן בשדה השיפון" האוונגרדי, שמתפרסם מאז מדי שנה במהדורות חדשות. "התפסן בשדה השיפון" הוא רומן חניכה שבמרכזו הנער הולדן קולפילד, שעוזב את בית הספר ויוצא למסע ברחבי ניו יורק. במהלך שלושת ימי השיטוט עובר קולפילד טרנספורמציה של התבגרות, ונחשף לעוולות החברתיות והנפשיות של "עולם המבוגרים", שאפיינו את הפוסט-טראומה של החברה האמריקנית לאחר מלחמת העולם השנייה ובשנות ה-50. גיבור הספר הפך עם השנים לאייקון שהוא אנטיתזה לתרבות האמריקנית, כמי שדוגל בעזרה לזולת ובשוויון חברתי, ומאבד כל אמון בכסף ובעושר.
