זה היה סוף שבוע שהזכיר נשכחות. היכל קבוצת שלמה במתחם הדרייב אין בת"א לבש חג, נבחרת הדיוויס נראתה פתאום מפלצת אמיתית וה־0:3 החלק על סלובניה, שהשאיר את ישראל בבית 1, גרם לנו להרגיש טעמו של ניצחון ביתי לאחר שלוש שנים קשות.
זה התחיל אתמול (ו') כאשר דודי סלע, שהחליף את חולצת המאנחוס הקבועה שלו באחת צבעונית יותר, השיג סוף סוף ניצחון בדיוויס בצורה מרשימה: המחבט הישראלי הבכיר מחץ את ניק רזברושק (714 בעולם) 1:6, 3:6 ו־2:6 והשאיר את הבמה לקאמבק המרגש של אמיר וינטרוב. ואכן האוהדים שנשארו עד הסוף, זכו לאחת ההצגות היפות בשנים האחרונות. המדורג 436 בעולם הפתיע את גרגה ז'מליה (301) בתום קרב הרואי עם 1:6, 3:6, 6:1, 7:6 ו־4:6.
ויינטרוב כבר הוביל 0:2 אבל אז איבד ריכוז והסלובני הבכיר, שפעם עוד היה לוקח מערכות משחקנים מהעשירייה הראשונה, חזר בענק. הישראלי התשוש עם השרירים התפוסים במשחק ראשון רציני בשנה האחרונה הביא את הנקודה השנייה: "בלי הקהל לא היה לי צ'אנס במערכה החמישית", הוא אמר בסיום, "הייתי בדאון אחרי שז'מליה חזר מפיגור שתי מערכות. הצלחתי לצאת מנקודות שבירה במערכה החמישית והכל בגלל שהקהל דחף אותי".
היום האווירה היתה נינוחה יותר וגם הפקקים וחוסר הסדר שאפיינו את היום הראשון נרגעו. דודי סלע ובן פתאל הצעיר (18), במשחק דיוויס ראשון, ניצחו בקלילות 1:6, 2:6, 4:6 את גרגה ז'מליה ואליאז רדינסקי וסגרו עניין. "אני מאמין שאפשר לעשות את זה ולחזור לבית העליון", אמר סלע, "יש לנו את בן, עידן (לשם), בר (בוצר) ואמיר שמשחק נהדר בדיוויס. יש גם יוני ארליך עם ניסיון אדיר ואנדי רם שאמנם פרש, אבל אני מאמין שהוא יחזור".
פתאל הנרגש הוסיף: "זו הרגשה מדהימה. אין דבר יותר טוב מלנצח. רק בזכות דודי הצלחנו לנצח. אנחנו כבר הרבה זמן יחד, משחקים, מתאמנים יחד, הוא כמו אח שלי". היום תושלם ההתמודדות עם שני משחקים לפרוטוקול וישראל תמתין ליריבה הבאה שלה, שתיקבע מאוחר יותר השנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
