מזכירת המדינה

ירדנה מלר־הורוביץ אולי לא כל כך מוכרת לציבור הרחב, אבל בתוך הכנסת היא שם דבר. היא ממלאת את אחד התפקידים המרכזיים בבית המחוקקים בתוקף היותה מזכירת הכנסת. הגדרת התפקיד לא מבטאת את האחריות הרבה ואת המטלות הרבות הרובצות על האישה הראשונה (אחרי שישה גברים) שממלאת תפקיד חשוב זה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

היא החלה לעבוד בכנסת לפני 38 שנים, אחרי המהפך של 1977, כמזכירת סיעת הליכוד, ולאחר מכן היתה מנהלת הוועדה לביקורת המדינה, מנהלת לשכת יו"ר הכנסת (בתקופת דן תיכון), סגנית מזכיר הכנסת ומ־2010 מזכירת הכנסת.

למעשה, כל הפעילות המתרחשת בכנסת מתבצעת באמצעות מזכירות הכנסת. היא מתאמת את סדר היום של המליאה עם הח"כים, הסיעות, הוועדות, מזכירות הממשלה ומשרדי הממשלה. היא עוסקת בניתוב הנושאים הפרלמנטריים הרבים (דוגמת הצעות אי אמון, הצעות לסדר היום, הצעות לדיון מהיר, שעת שאלות, שאילתות והצעות חוק) ומייעצת ליו"ר הכנסת ולסגניו (חלקם חסרי כל ניסיון) בענייני תקנון ופיקוח על יישום החלטות המליאה.

מהם השינויים העיקריים שחלו בכנסת במהלך 38 השנים שאת עובדת בה?

"חל מהפך אדיר בנושא השקיפות והנגישות של הציבור לעבודת הח"כים במליאה ובוודאי בוועדות. כשהגעתי לכנסת הוועדות היו סגורות ולא יכולנו להיכנס לישיבות. כשרצינו להעביר מידע לאחד הח"כים, היינו עושים זאת באמצעות פתקים שהעבירו הסדרנים, וגם לעיתונאים לא הותרה כניסה לישיבות הוועדות. בשנים האחרונות יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והמנכ"ל רונן פלוט קידמו את מדיניות השקיפות עד הקצה, עם פיתוח אתר האינטרנט והפורטל של הוועדות המאפשר לאזרחים לעקוב אחרי דיוני הוועדות בשידור חי".

איזה שינוי חל בתפקוד הח"כים?

"השקיפות העלתה את סף הגימיקים. אני לא אוהבת גימיקים. אפשר להתריע נגד יוקר המחיה בלי להכניס לאולם המליאה גבינת קוטג' ולחם. אני חושבת שגם תרבות הדיונים בוועדות סוערת יותר בגלל החשיפה. ח"כ רציני שבא לכנסת כדי לשטוח את האני מאמין שלו, לא זקוק לגימיקים כדי להתבלט. כיום - בניגוד לעבר, כשכל המידע שהח"כים קיבלו התבסס רק על נתונים ממשלתיים - יש לח"כים כלים רבים הרבה יותר להסתייע בהם, ובעיקר מחלקת המחקר והמידע (מ.מ.מ)".

"בעד המודל הבריטי"

אין הגזמה במספר הצעות חוק הפרטיות שח"כים רשאים להגיש? מדוע לא להגביל זאת?

"הנושא הזה עולה מפעם לפעם בדיונים, אבל אם נגביל את מספר הצעות החוק, ייפגעו מכך בעיקר ח"כים מהאופוזיציה, שיטענו בצדק שמכיוון שהם מיעוט פוגעים בהם גם בנושא של קידום החקיקה. הצעות החוק הפרטיות הן כיום אמצעי של פיקוח וביקורת על הרשות המבצעת. הן מאפשרות דו שיח בין הח"כים לשרים. בכנסת הנוכחית, במשך שלושה חודשים בלבד, כבר הוגשו 1,240 הצעות חוק פרטיות. בכנסת הקודמת במשך כשנתיים הוגשו 2,921 הצעות חוק פרטיות, מהן אושרו רק 112, כלומר כ־3.8% בלבד".

אילו שינויים היית מכניסה להליכי עבודת הכנסת כדי שתהיה יותר מעניינת ורלוונטית?

"הייתי מאוד שמחה אילו היו מאמצים את המודל הבריטי של שעת שאלות לכל שרי הממשלה, כשכולם יושבים סביב שולחן הממשלה, ח"כים מציגים שאלות וראש הממשלה קובע איזה שר ישיב. לדעתי, חזקה על שרים שמנהלים את משרדיהם שיידעו להשיב על כל שאלה בלי לדעת מראש את תוכנה".

אין פגם בכך ששרים הנעדרים מדיוני המליאה מבקשים משרים אחרים להשיב במקומם על הצעות לסדר או שאילתות?

"יו"ר הכנסת החליט שלא לאפשר לשר להשיב על הצעות לסדר היום ועל שאילתות של שר אחר, אלא במקרים יוצאים מהכלל. כל שר ישיב בתחומו ואם ייעדר, יידחה מועד מתן התשובה".

"הבמה המרכזית - הכנסת"

את נמצאת בצומת של טיפול בנושאים שנויים במחלוקת מבחינה פוליטית. כיצד את מגשרת על הפערים בעמדות הפוליטיות של נציגי המפלגות?

"אני אדם א־פוליטי. אין לי שום קושי ואיני מהלכת בין הטיפות. אני באה למלא את תפקידי שמוכתב על ידי התקנון, שאין לו פרשנויות. כשצריך פרשנויות, אני נעזרת בלשכה המשפטית".

את שותפה לתחושה שהממשלה מזלזלת בכנסת ולא נותנת לה את הכבוד הראוי לה?

"לא מדובר בביזוי הכנסת, אלא בחוסר הבנה של המשחק הפרלמנטרי, שיש בו איזון בין הממשלה לכנסת. למשל, אם שר לא יבוא לאחת מוועדות הכנסת כשיוזמן אליה, בוועדה יזכרו לו זאת ויום אחד כשיזדקק לכנסת כדי לקדם הצעת חוק שחשובה לו, הם לא ייענו לבקשתו".

מה דעתך על כך שראשי ממשלה חושפים לעיתים תוכניות מדיניות בכנס הרצליה, ולא בכנסת?

"מאוד הייתי רוצה שאישים שרוצים לתת הצהרה חשובה יעשו זאת בכנסת, ולא בכנס הרצליה או שדרות. אלה כנסים נהדרים, אבל חייבים להחזיר את השיח הציבורי לבמה המרכזית שהיא הכנסת. כשהגעתי לכנסת, כשראש הממשלה רצה למסור הודעה חשובה הוא היה מוסר אותה בכנסת. בניגוד למצב כיום, אז הח"כים נתנו לראש הממשלה לדבר ונתנו לו כבוד. אריאל שרון הלך לכנס הרצליה כדי להכריז על תוכנית ההתנתקות כי ידע שבכנסת לא ייתנו לו להוציא מילה".

•   •   •

שורשים עמוקים

אבא מלר: לוחם אצ"ל שחטף חיילים בריטים

ירדנה מלר־הורוביץ היא בתו של יוסף מלר, לוחם ארגון האצ"ל שהשתתף בחטיפתם ובתלייתם של שני סרג'נטים בריטים, מרווין פייס וקליפורד מרטין, ביולי 1947. מדובר היה בצעד תגובה שנועד למנוע את הוצאתם להורג של שלושה לוחמי אצ"ל - אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר.

בזמן שנעשו מאמצים רבים להמתיק את עונשם של לוחמי האצ"ל, שחיכו לתלייתם בבגדים אדומים של נידונים למוות, תפסו אנשי האצ"ל את בני הערובה. במשך שנים רבות נשמרה זהות המשתתפים בחיסול הסרג'נטים בסוד, ושנים ספורות לפני מותו, ב־2010, סיפר מלר כי "את הפעולה הזאת היה צריך לעשות".

בתו ירדנה, שנולדה כמה שנים לאחר הפעולה הנועזת, מספרת כי "ידענו על האירוע הזה. אחד הדברים שהכאיבו לאבי בכל הפרשה הזו היה שיהודי הלשין עליו". כשנשאלה כיצד השפיע עליה האירוע הזה, השיבה: "אני אענה לך כפי שאבי נהג להשיב. הוא אמר תמיד שצריך לבחון את הפרשה הזו בהתאם לתקופה שבה התרחשה. לנגד עיניהם עמדה המטרה לגרש את הבריטים מהארץ כדי שתהיה לנו מדינה עצמאית. אין ספק שתליית שני הסרג'נטים הבריטים הביאה קץ לשלטון המנדט בארץ. לאחר מכן שום יהודי לא הועלה עוד לגרדום והופסקו המלקות נגד היהודים".

בתשובה לשאלה אם היא גאה במעשה זה של אביה או שהוא העיק עליה, השיבה ירדנה כי "זה לא עניין לגאווה וזה גם לא העיק עלי. הוריי נטלו חלק במאבק לעצמאות המדינה. הם היו דור החולמים והלוחמים, ואני גאה בתרומה שלהם להקמת המדינה. כשבתי התגייסה לצה"ל, אמרתי לה: 'תזכרי שכשסבא וסבתא שלך התגייסו לצבא והיו בחטיבת אלכסנדרוני. סבך לחם לשחרור יפו ורמלה וסבתך לחמה בכיס פלוג'ה ליד קריית גת של היום'".

•   •   •

במסדרונות

גלים סוערים בערוץ הכנסת: ח"כ גל נטש

ח"כ שרון גל (ישראל ביתנו) נטש בשבוע שעבר בזעם את אולפן ערוץ הכנסת באמצע ראיון שערכה עימו המגישה הוותיקה אורית לביא־נשיאל. גל עשה זאת בתום ויכוח סוער אשר התפתח בינו לבין מגישת התוכנית, כשציין כי ח"כ חנין זועבי עלתה על משט טרור (הכוונה לספינת המרמרה), ולביא־נשיאל העירה לו כי "היא לא עלתה על משט טרור". התגובה הרגיזה את גל, שהשיב לה: "אלה לא עובדות? מי שם אותך שופטת?"

הוויכוח התלהט כשלביא־נשיאל השיבה כי היא עיתונאית, ולא שופטת. על כך הגיב חבר הכנסת הטרי: "אני אטיף לך כי את צבועה, ותמיד כשאני בא לפה את צבועה". לביא־נשיאל הגיבה: "אתה לא מסוגל להתמודד עם שאלות? אתה לא תשתלט על השידור. תלמד גם להתמודד עם העובדות".

נשיא הבונדסטאג ינאם בגרמנית 

ועדת הכנסת החליטה כי נשיא הבונדסטאג של גרמניה, נורברט לאמרט, ינאם במליאה בשפה הגרמנית בעת ביקורו בארץ בסוף החודש. זו לא תהיה הפעם הראשונה שאישיות רמת דרג מגרמניה תנאם בגרמנית בכנסת, וללאמרט קדמו כבר נשיא גרמניה לשעבר יוהאנס ראו, בשנת 2000, והקנצלרית אנגלה מרקל ב־2008.

ספר תורה ייחודי יוכנס לבית הכנסת

מחר ייערך בכנסת טקס לציון סיום כתיבת ספר תורה והכנסתו לבית הכנסת שבמשכן הכנסת. בטקס ישתתפו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שרים, חברי כנסת ורבה הראשי של תל אביב־יפו, הרב ישראל מאיר לאו. סיום כתיבת האותיות בספר התורה והכנסתו לבית הכנסת ייעשו, לבקשת נשיא ועידת רבני אירופה, לציון התאריך העברי של יום הניצחון של בעלות הברית על גרמניה הנאצית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו