שוק הספרים עובר בשנים האחרונות טלטלה קשה: חנויות ספרים פרטיות נסגרות כי הן מתקשות לעמוד בתחרות מול הרשתות הגדולות, מבצעי הארבעה במאה פגעו במו"לים ובהוצאות, וחוק הספרים המושמץ הוביל לירידה דרמטית בכמות הספרים המודפסים שיצאו בשנה החולפת. כל אלה שינו את הדרך שבה אנו קוראים וקונים ספרים. כדי להתמודד עם המצב צצות יוזמות של אנשי מקצוע ויוצרים, אם בשיווק ברשת ובפלטפורמות החברתיות ואם בניסיון לפנות ישירות לאוהבי הספרים.
ערב שבוע הספר, אם למישהו היה ספק שהוצאות הספרים הדיגיטליות דוגמת אינדיבוק ובוקסילה כאן כדי להישאר, מנתוני הספרייה הלאומית עולה שפורמט הספר הדיגיטלי צובר תאוצה: 417 ספרים אלקטרוניים ראו אור בישראל בשנת 2014, עלייה של 17% לעומת 2013. נתונים מעודדים נרשמו גם בגיזרת הספרים שראו אור בהוצאות עצמיות - 20%. הוצאות אלה מאסו בחוקי המשחק של הרשתות הגדולות סטימצקי וצומת ספרים והחליטו להוציא בעצמם מוצר איכותי - בתנאים שלהן.
תרבות הארבעה במאה הולידה יוזמות חברתיות רבות, שחרתו על דגלן לספק אלטרנטיבה לקהל הקוראים, שמעוניין בספרות איכותית או בספרים ישנים מעבר לטבלת רבי המכר.
קחו לדוגמה את הוצאת הספרים זיקית, שנחשבת להצלחה בתחום ההוצאות העצמאיות. אף שהם לא מציעים מבצעים, הם קובעים מחיר קבוע לספרי איכות (50 שקלים), תרגום ועיצוב מוקפדים. לא תמצאו את כותריהם בסטימצקי או בצומת ספרים, אך מערך הפצה עצמאי וקהל נאמן יצרו להם מקום קבוע ברשימות רבי המכר של החנויות הפרטיות.
על אידיאולוגיה דומה מתבססת חנות הספרים "האחים גרין" בתל אביב, המנוהלת על ידי האחים אלון־לי ועילאי גרין: מדיניות חברתית של תן וקח ומכירות פומביות של ספרי יד שנייה במחירים נמוכים. אך גולת הכותרת של החנות היא "שבוע הספר האלטרנטיבי", שמבקש לדבריהם "לשים את הסופרים והמשוררים לפני ההוצאות והרשתות". היריד, שנפתח השבוע ויינעל ב־13 ביוני, יכלול אלפי ספרים ב־10 שקלים בלבד. האטרקציה המרכזית היא מכירה גדולה של ספרי משוררים רבים, כאשר כל סכום המכירה יועבר אליהם ישירות.
אז איך בעלי החנות בכל זאת מרוויחים? "אנחנו מאמינים במודל רווחים צנוע יותר", אומר עידו בלאס, שותף בחנות, "כזה המאפשר לנו לשמור על האופי האישי של החנות, לבחור את הספרים שאנחנו שמים על המדף ולקדם תפיסת עולם חברתית. למשל, רווח של כותב שימכור את ספרו אצלנו משתווה למכירת 40-20 ספרים ברשתות השיווק".
פרויקט אחר מאפשר למחזר את הספרים שלא צריכים ולקחת במקומם ספרים אחרים בחינם. "כך אנו מעודדים קריאה, לצד מיחזור וחשיבה אקולוגית", מסבירה יוזמת הפרויקט מילי עשור, מבעלי האוס אין. הפרויקט מתקיים בכל סניפי הרשת.
• • •
עופר ורדי, הבעלים של הוצאת ספרי האוכל הבוטיקית "לאנצ'בוקס", עדיין מאמין בפורמט הספר המודפס; בכריכה הקשה, בכתיבה האיכותית ובאסתטיקה המוקפדת. עם זאת, הוא מודה שבעידן הדיגיטלי, בייחוד בסוגת ספרי האוכל - שצריכה להתמודד גם עם כמות אינסופית של מתכונים ברשת - כדי למכור ספרים לא מספיק שתחזיק אתר מושקע וחנות אינטרנטית.
"הם טובים לצורך נוכחות, אבל רבים לא באמת קונים ספרים ככה", הוא אומר, "חנויות ספרים הן מעין חלון ראווה לספרים - צריך וחשוב להיות שם לצורך חשיפה, אבל למכור ספרים ברשת ספרים זו לא הדרך להרוויח כסף".
לדברי ורדי, "חנויות הספרים גובות מאיתנו 60%-50% ממחירו הקטלוגי של הספר. אם ספר עולה 100 שקלים, אנחנו מוכרים אותו לרשתות ב־40 שקלים. אם נוריד את הנתח שהמפיץ מקבל - ובצדק - יוצא שקיבלנו על כל ספר 30 שקלים, ומזה אנחנו צריכים להחזיר את עלות הספר וגם להרוויח משהו - זה טירוף".
אז איך בכל זאת מוכרים היום ספרים? לדברי ורדי, מוכרים גם ערך מוסף. בחודש הקרוב ישיקו אנשי ההוצאה את "סעודה מהספרים" - שיתוף פעולה עם מסעדת "Home Made" והשף שלה, רועי טל, שבמסגרתו תתקיימנה סידרת ארוחות חגיגיות בכל יום שישי במחיר אחיד על בסיס מתכונים שונים שהופיעו בספרים שראו אור בהוצאה. במקום יתקיימו גם פגישות עם הכותבים ותתאפשר קניית ספרים.
"קמפייני ה'הדסטארט' למיניהם הוכיחו שהקהל מבין את הנחיצות שלו בתהליך יציאת הספר לאור ובכך שהוא יכול לתרום ישירות - ללא מתווכים שגוזרים קופון - לאמן וליוצר שהוא אוהב", מוסיף ורדי.
"הצרכנים רוצים להרגיש שהם מקבלים משהו נוסף. אנחנו מוכרים להם גם חוויה מושקעת וטעימה, ובדרך גם מוכרים ספרים ומכירים את הקהל שלנו. הצרכן מגיע לאירוע, לא לחנות ספרים. כל זאת נוסף על דוכנים שאנחנו מקימים בירידים למיניהם, חנויות פופ־אפ חד־פעמיות או לתקופה מוגבלת והשקות ספרים מיוחדות עם פעילויות קולינריות. המפגש הבלתי אמצעי הזה הוא הדרך המובילה היום".
בדומה לוורדי, גם חוקרת מאכלי העדות והעיתונאית פסקל פרץ־רובין הבינה שאם היא מעוניינת לראות תגמול כספי תמורת עבודתה, היא צריכה לשמש גם אשת השיווק של ספריה. בעוד ספרי "לאנצ'בוקס" נמכרים ברשתות הגדולות, אם תחפצו ב"נדוניה - הקשר העדתי המתוק", ספרה האחרון, תוכלו לרכוש אותו רק דרך אתר האינטרנט שלה ובפייסבוק. במהלך השנים שבהן הוציאה את ספריה בהוצאות ממוסדות, חשה שרווחיה חומקים ממנה.
"האינדיקציה היחידה שבאמצעותה ידעתי שהספרים שלי נמכרים, היתה הקוראים. לא הרגשתי שאני מצליחה לעקוב אחרי המכירות והייתי נתונה לחסדי הרשתות". זאת היתה הנקודה שבה החליטה המחברת של 13 ספרי בישול לצאת לדרך חדשה - לבד.
היא הקימה את "פסקל ברגש", נחשפה לאפקטיביות של הפייסבוק, ובמקביל החלה לבנות פורטל קולינרי מושקע שמתעדכן תדירות. האתר עתיר מידע, מתכונים, טיפים ("אני קוראת לו 'טמגוצ'י', כל הזמן צריך להאכיל ולהשקות אותו", היא צוחקת). בעוד אתרי אינטרנט נחשבים לכלי שיווקי אלמנטרי, פרץ־רובין השכילה לנצל את הרשת כדי ליצור סביבה קהילה תומכת ומפרגנת, לא מעט בשל המתכונים הרבים ששיתפה בבלוגים, באתרים ודרך טורי האוכל שהיא כותבת.
"יש נשים שמעדיפות לא להזמין את הספרים באינטרנט, לכן הן מוזמנות אלי הביתה לאסוף אותם. כל מי שמגיעה, מקבלת משהו טעים לאכול. נכנסים לאתר שלי בחודש 112 אלף משתמשים ייחודיים, וכל זה בלי שימוש בשיתופי פעולה מסחריים".
לשאלה כיצד היא מוכרת ספרים במציאות העגומה של היום, היא משיבה: "ראשית, הספרים שלי הם בגובה העיניים. שנית, אני לא מקמצת בכל המסביב; הקונות שלי יודעות את מספר הטלפון שלי, ואני חולקת איתן טיפים ('טיפסקל').
"מעולם לא חוויתי התרוממות רוח כמו ביום שפתחתי את ביתי לקוראיי. לכל אחד יש סיפור וזיכרון ילדות שקשור למתכון. את כל זה לא יכולתי לחוות כשספריי נמכרו ברשתות הגדולות. הקשר עם הקהל שווה את כל העבודה הקשה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו