"במילה אחת - גיבור"

עשרות בני אדם ליוו למנוחות את  עזריאל לבנת, איש הלח"י ואביה של השרה לשעבר לימור לבנת שנפטר אתמול בגיל 92. לבנת ז"ל נקבר בחלקת לוחמי הלח"י שבבית העלמין ירקון. לבנת היה גם סביו של בן-יוסף (בניו) לבנת שנהרג סמוך לקבר יוסף מירי של שוטרים פלשתינים לפני שנים אחדות. 

בתו, לימור לבנת, ספדה לו: ''לנו כבר אין אבא, אין סבא, אין סבא רבא ואח ודוד אהוב על כולם. אבא, רבות חשבתי מאז אתמול - מה אומר היום? איך אספיד אותך? אתה שכל כך אהוב עליי, כל כך קרוב אליי ואני כל כך קרובה אליך".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לבנת המשיכה ואמרה ''כל כך דאגן הוא מאז שנעם (אחיה) נפצע. נבואה שהגשימה את עצמה כש'בניו' נרצח. הוא לא התאושש מזה אף פעם. עכשיו תמשיך לדאוג לנו, לכולנו, מלמעלה''.

בנו של עזריאל, נעם לבנת המתגורר באלון מורה, ספד לאביו ואמר ''היית לוחם לח''י - לוחם חירות ישראל. כל חייך נשאת את זה איתך. מי שלוחם ללא הרף כל החיים - הוא גיבור. אם בשלוש מילים 'לוחם חירות ישראל' או אם בשתי מילים 'מורד ירושלמי' או במילה אחת, בשבילי מבחינתי זה - 'גיבור'."

נעם הוסיף כי "את נעוריך, את הדבקות והנחישות במה שאתה עושה, את אהבת הלשון העצומה שהייתה לך, את הלשון העברית שהחזירה לך אהבה המשכת לאורך כל חייך, לא הזקנת עד החודשים האחרונים, עד השבועות אחרונים לא הזקנת".

לבנת היה לוחם לח"י בעברו והיה ממונה על המודיעין בחיפה. הוא השתתף בפעולות הלח"י בין השנים 1942-1944 ונתפס בעקבות הלשנה. הוא היה בין 251 איש שגורשו לאפריקה ב-19 באוקטובר 1944, והוחזק כארבע שנים במחנות מעצר - ב"סמבל" באריתריאה, "קארתאגו" בסודן ו"גילגיל" בקניה. הוא השתתף יחד עם חבריו בניסיון בריחה נועז מהמחנה בסודן, אך נורה בכף רגלו על ידי חיילים מקומיים. רק אחרי הכרזת העצמאות הוא הוחזר עם אחרוני הגולים לישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו