טוני גפני כבר היה אמור לעלות על מטוס לפני כמה שבועות. לאורך כל העונה הוא נאלץ לשמוע על כך שהוא לא מצליח להיכנס לנעליו של ג'וש דאנקן, אבל הערב נגד הפועל אילת, ובהמשך ישיר ליכולת הטובה מול מכבי ת"א, הקוף סוף סוף ירד מהגב של גפני, שקבר שלשה ענקית משום מקום, כפה הארכה ונתן את האנרגיות להפועל ירושלים בדרך לניצחון ביתי - 88:93.
בשל מותו הפתאומי של אורי שלף, האווירה בארנה היתה מאופקת למדי. המוסיקה הרועשת התחלפה בשקט לא אופייני, וגם הקהל היה רגוע מהרגיל.
גם המשחק עצמו, לפחות עד אמצע הרבע השלישי, היה רגוע. נראה שדני פרנקו מתחיל למצוא את החמישייה שרבים טענו כבר מזמן שצריכה להיות על המגרש רוב הזמן, עם ברייסי רייט בעמדה 3, דונטה סמית' ב־4 וליאור אליהו ב־5.
פרנקו אולי חשש לאורך העונה שרייט ויותם הלפרין יבטלו אחד את השני ולכן לא הרבה לשחק עם שניהם ביחד, אבל היום קרה בדיוק ההיפך: שניהם שגשגו במשחק הסמול בול של ירושלים. לאורך כל הרבע השלישי ירושלים שמרה על מרחק של כעשר נקודות מאילת, אבל הקאמבק הגיע עמוק בתוך הרבע הרביעי, עם נקודות חשובות של קווין פאלמר ואפיק ניסים. את כל הריצה שלה עשתה אילת כשרייט נח על הספסל, שלא לומר נשכח. רייט חזר למאני טיים אבל היה קר, לעומת ניסים שלהט והעלה את אילת לארבע נקודות יתרון עם דקה לסוף.
מה שניצח לירושלים את המשחק היה האנרגיות והמומנטום, אבל גם שיפוט ביתי: מאזן העבירות בתום המשחק עמד על 17:31 לאילת, כשפאלמר, אדריאן יוטר ובראיין אסברי יצאו בחמש עבירות.
מאמן הפועל ירושלים, דני פרנקו, התייחס בסיום המשחק למותו של שלף: "התחלתי את הקריירה בהפועל ת"א ואת אורי הכרתי כשחקן וקצת כמאמן, זה מאוד עצוב. עם קצת סרקזם, משחק כזה לא עוזר לבריאות. החיים גדולים מאיתנו. לא היתה בקבוצה תכונה לקראת המשחק, וההודעה על אורי הותירה אותי חסר מילים. יש לו משפחה וילדים, זה פשוט כואב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
