רופאים חולי פרסום

גולשי אינטרנט חדי עין וגם חמושים במשקפיים עשויים להבחין בעומרי כספי, הכדורסלן הישראלי הראשון ב־NBA, המככב בסרטון פרסומת לניתוח לתיקון ראייה בלייזר. אלא שפרסום הליך רפואי, בניגוד לפרסום של דגני בוקר, למשל, כפוף לכללי אתיקה נוקשים, דוגמת איסור להשתמש בכל מידע על מטופל שעלול לזהותו, אף אם נעשה בהסכמתו.

בסרטון של מרפאת "iClinic - המרכז הרפואי לתיקון הראייה בלייזר, בניהולו של ד"ר אריאל ונדר", מספר כספי: "24 שעות אחרי הניתוח אני רואה מצוין בשתי העיניים... נהגתי לפה בלי עדשות ובלי כלום. אני מרגיש שהעיניים בריאות וחזקות... אין כאבים, ואני שמח".

פרסומות להליכים רפואיים הפכו בשנים האחרונות לבוטות יותר ויותר. מלבד שימוש אסור בידוענים, הן מכריזות על אלפי הצלחות טיפוליות ללא ביסוס מחקרי, מבטיחות החלמה מהירה בהרבה מזו שעשויה להתרחש בפועל ואינן מדווחות, כמובן, על הסיכונים שבהליכים הרפואיים. לא פעם יש גם פרסומים אסורים להליכים רפואיים באמצעות מבצעים וקופונים, ודווח גם על מקרה שבו הוגרל ניתוח להגדלת חזה כפרס במועדון לילה.

ד"ר אריאל ונדר, שהציג את הסרטון של כספי באתר שלו, הוא אחד המנתחים המוכרים בארץ בתחום תיקון הראייה בלייזר. לצד הסרטון המדובר הוצג סרטון נוסף שבו כיכב העיתונאי רון קופמן, שעבר גם הוא את הניתוח, ועוד כ־40 סרטונים עם מטופלים פחות מפורסמים, המספרים למצלמה על הצלחת הניתוח שעברו.

על פניו נדמה שמדובר בפרסום לגיטימי, המשתמש בידוען שמספר על יתרונות המוצר או בצילומים של צרכנים מרוצים. אבל בכירי משרד הבריאות חשבו אחרת. באפריל שעבר הגיש ד"ר בועז לב, המשנה למנכ"ל המשרד, קובלנה משמעתית חסרת תקדים לבית הדין למשמעת של הרופאים במשרד הבריאות נגד ד"ר ונדר, בטענה כי הפר את הוראות החוק בנושא פרסום רפואי, בכך שכלל בפרסומים (בעיתונות הכתובה ובאתר שלו) "הצהרות ומצגים שיש בהם משום הבטחה להצלחת הטיפול, שימוש בצילומי מטופלים או אנשים הנחזים להיות מטופלים, צילומי ידוענים ותיאור אחוזי הצלחה ללא ביסוס מדעי או מחקרי".

קובלנה היא למעשה כתב אישום משמעתי, המוגש לאחר חקירה של משרד הבריאות. במקרה שרופא נמצא אשם, יכולה הענישה לנוע בין נזיפה והתראה לבין שלילת הרישיון לעיסוק ברפואה בישראל, לתקופה זמנית ואפילו לצמיתות. כבר היו תקדימים של רופאים שהורשעו בדין משמעתי, ובכמה מקרים אף נשלל רישיונם.

במסגרת הקובלנה, הנחשפת כאן לראשונה, פירט ד"ר לב את תקנות החוק, המסדירות בפירוט רב את הפרסום שרופאים רשאים לעשות. החוק קובע כי פרסום מטעה הוא כזה שפוגע בכבוד מקצוע הרפואה באמצעות שימוש בעובדות שגויות, נתונים מספריים על הצלחה של טיפול רפואי והבטחת הצלחה של הטיפול, וכן שימוש בכל מידע על מטופל בעבר או בהווה העלול לזהותו, אף אם נעשה בהסכמתו.

במודעה של ד"ר ונדר משנת 2012 נכתב כי בשיטה זו "ההחלמה קלה ומהירה. כשעה לאחר הטיפול תוכלו לחזור לשיגרה כאילו מעולם לא הרכבתם משקפיים... השיפור בראייה מיידי, וכעבור שעה הראייה כבר טובה וברורה... ד"ר ונדר הוא מראשוני המומחים להסרת משקפיים בארץ. במשך 17 שנות עיסוקו בטיפולים להסרת משקפיים, ד"ר ונדר ביצע למעלה מ־17 אלף טיפולים מוצלחים בלייזר".

על פי הקובלנה, עוד בדצמבר 2012 הודיע מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו, לד"ר ונדר כי הפרסומות שלו מהוות הפרה של התקנות, והוא התבקש לחדול מהן ואף הוזמן לשיחת הבהרה במשרד הבריאות. רק בפברואר 2014, לאחר פניות חוזרות ונשנות, נערכה עימו שיחת ההבהרה, שבה נאמר לו כי בפרסומיו יש משום הטעיית הציבור והפרה בוטה של הוראות החוק.

כעבור כחודש נשלחה אליו התראה נוספת מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות, שבה נאמר כי הוא ממשיך להשתמש באתר בנוסח הפרסום. על פי הקובלנה, גם בעת הגשתה, באפריל 2014, המשיך ד"ר ונדר "לעשות שימוש בנוסח הפרסום באתרי האינטרנט שלו, ועולה כי הוא התנהג התנהגות שאינה הולמת רופא והתמיד להפר את ההוראות בכך שפירסם פרסומים הנוגדים את התקנות, שיש בהם כדי להביא להטעיית הציבור ולפגיעה בכבוד מקצוע הרפואה".

בתגובתו לקובלנה, שהוגשה על ידי עו"ד רונית גוטשל, כתב ונדר: "ללא פרסום קשה לתחום זה להתקיים... יש בכך ברכה רבה, שכן ריבוי הפונים לעבור את הטיפול יצר קבוצה של רופאים עתירי ניסיון, ובהם ד"ר ונדר, שהביאו לשיפור מתמיד בבטיחות הטיפול ושיפור התוצאות... אם היו בפרסום חריגות מתקנות, הדבר נעשה בתום לב, בהתאם למקובל לנהוג ולמפורסם על ידי כל המתחרים...

"אכיפתו של החוק על רופא אחד בלבד חוטאת למטרת החוק, שבין השאר רצה ליצור מצב של שוויוניות ולא ליצור יתרון לחלק מהעוסקים בתחום זה על פני האחרים... האתר של ד"ר ונדר הוא אתר אישי שאליו נכנסים אנשים מיוזמתם, והוא אינו מהווה פרסומת, אלא מקום של תוכן.

"דרישתכם מד"ר ונדר שלא לפרסם, כמו כל שאר המכונים והרופאים העוסקים בתחום הסרת משקפיים בלייזר, מפלה בינו לבינם וגורמת לו נזק תדמיתי וכספי כאחד. הכיצד נאכף החוק רק על רופא בודד ולא על כולם, והרי מדובר במספר מכונים בלבד?"

ד"ר ונדר, שגם עובד במשרה חלקית במחלקת העיניים בבית החולים שיבא בתל השומר, אמר לנו השבוע כי בעקבות פניות משרד הבריאות והגשת הקובלנה עשה שינוי משמעותי בתכנים שהוא מפרסם. בין השאר, הוא אומר כי הוציא מהמודעות את הנתונים על מספר הניתוחים שביצע והסיר מהאתר את הסרטונים של המטופלים, ובהם אלו של כספי וקופמן. "הסרת הסרטונים גרמה לי לפגיעה שיווקית משמעותית. בתחום של הסרת משקפיים אי אפשר בלי פרסום. זו נישה מאוד ספציפית, שבניגוד למרבית ענפי הרפואה, מתנהלת ונשלטת על ידי אנשי עסקים. הם משקיעים כסף גדול בציוד ובפרסום. יש מכונים שמפרסמים את עצמם בלי שאף אחד מפקח עליהם.

"כשיש אנשים שנכנסים לאתר ורואים מטופלים שמספרים על החוויה החיובית שלהם בצורה ישירה והגונה, זה עוזר להם להחליט לגבי הניתוח. אנשים אומרים לעצמם שאם עומרי כספי, שיש לו קריירה ספורטיבית עם הכנסות גבוהות, הפקיד את העיניים שלו לניתוח בידיים של הרופא הזה - אז כנראה כאן עושים באמת ניתוחים טובים".

הדיונים בקובלנה טרם הסתיימו. מבדיקה שערכנו השבוע התברר כי הסרטון של ד"ר ונדר עם הכדורסלן עומרי כספי אכן הוסר מאתר הקליניקה, אבל עדיין ניתן לצפייה באתר יו־טיוב.

טיפה בים

מתברר שד"ר ונדר לא לבד. בשנה האחרונה הגיש משרד הבריאות עוד שתי קובלנות משמעתיות נגד רופאים בטענה שפירסמו את עצמם באופן בלתי חוקי, שיש בו "הטעיה חמורה של הציבור". זו פעם ראשונה בתולדות המשרד שננקטים הליכים משמעתיים בנוגע לפרסום לא אתי. אולם תחקיר "שישבת" מעלה כי מדובר בטיפה בים: יש מאות מקרים של פרסומות מטעות, ובהן כאלו של רופאים בכירים ושל מרפאות ידועות, שלא ננקטים נגדם שום צעדים.

החוק בנושא, שנחקק ב־2008 ביוזמת משרד הבריאות ובשיתוף ההסתדרות הרפואית, מגביל מאוד את הפרסומות שרופאים רשאים לעשות כדי למכור את מרכולתם, מאחר שבניגוד לפרסומות של מוצרי צריכה, שאליהן מתייחס הציבור בספקנות - לרופאים מאמינים יותר, ולכן המניפולציה חזקה יותר.

החוק קובע כי "רופא בישראל לא יעשה במישרין או בעקיפין פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות, או שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע". פרסומות וכתבות תדמית (החוק לא מתייחס לכתבות עיתונאיות) שעושים רופאים הן אסורות אם הרופאים מפרסמים "עובדות שגויות או מטעות, מידע לא נכון או מצג שווא אחר", או מפרסמים "הבטחת הצלחה של טיפול ונתונים מספריים על הצלחה של טיפול רפואי" - אלא אם כן משרד הבריאות אישר את הפרסום לאחר ששוכנע כי קיימות אמות מידה מדעיות לנתונים.

החוק אוסר "פרסומת המשבחת את מיומנותו, ידיעותיו וכשירותו המקצועית של רופא, בין שנקבעו בשמו ובין שלא", וכן פרסומות הכוללת "דברי זלזול, השמצה או שלילת כשירותו של רופא או מטפל אחר". נאסר על רופאים להשתמש בשמות ובתמונות של אנשים מפורסמים ובשמות ובתמונות של מטופלים, וכן לחשוף מידע על מטופל בעבר, בהווה או בעתיד העלול לזהותו, אף אם הדבר נעשה בהסכמתו.

עוד אוסר החוק על רופאים לכלול בפרסומות צילומים של איברי גוף מוצנעים ולפרסם תעריפים ומחירים, וכן מבצעים, הנחות, הגרלות, חלוקת פרסים ומתנות. החוק אוסר על הרופאים לפרסם את עצמם באמצעות שיווק ישיר בטלפון או באמצעות סוכן מכירות, וכן מגביל את גודל ותדירות הפרסום בעיתונות ובשלטי חוצות. כל האיסורים מופיעים גם בכללי האתיקה הרפואית של הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית בישראל.

ד"ר דוד מור־יוסף. "יש תחרות לא הוגנת בין רופאים שומרי חוק למרכזים רפואיים המפרסמים מחירים" // צילום: גיל אליהו/ ג'יני

ואולם, הבדיקה שערכנו מעלה כי למרות שחלפו שבע שנים מאז חקיקת החוק, הפרסום של רופאים ומכונים רפואיים רק הפך בשנים האחרונות לאגרסיבי יותר. מאות פרסומים מסחריים של רופאים ומכונים רפואיים - רובם פרטיים אבל יש בהם גם ציבוריים - מעלים חשד לכאורה להפרה בוטה של סעיפים שונים בחוק. חלק גדול מהפרסומים האלה מגיע מתחום הכירורגיה הפלסטית והרפואה האסתטית, ואחרים ממגוון תחומי הרפואה: טיפולי שיניים, ניתוחי לייזר לתיקון ראייה, ניתוחים אורולוגיים, ניתוחים לקיצור קיבה, טיפולים גינקולוגיים וטיפולים של רפואה טבעית ורפואה אלטרנטיבית. חלק מהרופאים המפרסמים הם רופאים בכירים בבתי החולים הציבוריים ובקופות החולים, שעושים נפשות לקליניקות הפרטיות שלהם.

בניגוד לכשלים אחרים בתחום הרפואה, שנעשים לעתים בחדרי חדרים וקשה לגלות ולחקור אותם, הפרות החוק בפרסומות של רופאים הן פומביות וגלויות לכל. די בחיפוש פשוט בעיתונים, באתרים רפואיים ובמנועי החיפוש באינטרנט כדי למצוא בקלות פרסומים שכוללים תכנים שנויים במחלוקת. 

"עמק הסיליקון"

הפרה בוטה של כללי האתיקה הנוגעים לפרסום הליך רפואי התרחשה במאי 2012, במודעה שפירסם מועדון בנתיבות. תחת הכותרת "עמק הסיליקון" הבטיחה המודעה כי בין המבלים במועדון במוצאי שבת יוגרל ניתוח להגדלת חזה בשווי 19,500 שקלים, והכל בחסות כירורג פלסטי, ששמו צוין בהבלטה על המודעה, לצד רשימת סניפיו בדרום הארץ ובתל אביב. הרופא גם התראיין בתקשורת ואמר כי "מובן שניתוח הוא מהלך משמעותי וקיצוני, ומצד שני זה צורך קיים. לא צריכים לעשות ניתוח, רוצים לעשות".

בעקבות הפרסום פנה פרופ' אבינועם רכס, אז יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, בתלונה למשרד הבריאות, שעל פיה "הרופא עוסק בהגרלה של ניתוח חזה באירוע פרסומי", ובכך עובר על כללי האתיקה. רכס ביקש לנקוט נגד הרופא הליכים משמעתיים.

עו"ד ערן קייזמן, שייצג את הרופא, אומר כי "לא נאמר לו מראש על ידי המועדון שזו תהיה הצורה שבה יפרסמו את הניתוח, והוא עצמו הופתע, נדהם והתבייש מאוד נוכח הפרסום, שאין ספק שהוא לא יאה. הוא גם הביע חרטה מלאה והתחייבות שדבר כזה לא יישנה. בנסיבות אלה אכן הוחלט לסגור את התלונה גם במשרד הבריאות וגם בלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית".

ואולם גם היום אפשר למצוא באתר האינטרנט של אותו כירורג, שכיהן בעת האירוע במועדון כמנהל מחלקה לכירורגיה פלסטית באחד מבתי החולים הציבוריים בארץ, פרסום שנוי במחלוקת. באתר נכתב, למשל, כי "זה שני עשורים הוא מבצע אלפי ניתוחים פלסטיים ואסתטיים לנשים וגברים. ניסיונו הרב, מקצועיותו ואמינותו מלווים אותו לאורך דרכו בכל מפגש עם מטופל או מטופלת... הוא מתמחה בשיטה מיוחדת להסרת גידולים וסרטני עור, ומאז 1988 הוא מבצע ניתוחים אלה באופן רצוף וניתח אלפי חולים".

את המודעות הרפואיות שעוברות לכאורה על החוק אפשר למצוא בכל המדיה. כך, למשל, מפרסם מכון המבצע ניתוחי לייזר לתיקון הראייה כי הטכנולוגיה שבה הוא משתמש היא "המדויקת בעולם", ומאפשרת "החלמה ללא כאבים וחזרה מהירה מאוד לשיגרה ולאיכות ראייה טובה לאחר הניתוח". מכון רפואי אחר לתיקון ראייה בלייזר מציע "הנחות ענק ומשקפי שמש במתנה לכל מטופל".

טיפול למילוי קמטים. חלק גדול מהפרסומות מגיע מהכירורגיה הפלסטית והרפואה האסתטית // צילום: יהושע יוסף

במודעה אחרת, שמפרסם כירורג בכיר מבית חולים ציבורי גדול, לצד תמונתו נכתב כי הוא "מהכירורגים המובילים בבית החולים, ושולט בכירורגיה כללית בכל התחומים". ואולם יש לציין שהחוק אוסר על רופא לפרסם פרסומת "המשבחת את מיומנותו, ידיעותיו וכשירותו המקצועית, בין שנקבו בשמו ובין שלא".

לפני כשנה זומנו שני כירורגים פלסטיים לשימוע אצל מנכ"ל משרד הבריאות דאז, בגין פרסומת אסורה שעשו כביכול באתר האינטרנט שלהם. עו"ד ערן קייזמן, שייצג את השניים, טען כי אתרי האינטרנט של הרופאים עומדים בדרישות של התקנות, אך בכל מקרה הם מתחייבים לשמור להבא על התקנות. משרד הבריאות לא נקט צעדים כלשהם נגד הרופאים.

אולם בדיקה שעשינו לפני שבוע באתרי האינטרנט של הרופאים העלתה כי בשניהם יש עדיין פרסום שנוי במחלוקת. אצל האחד מצאנו עשרות תמונות של נשים שמצולמות חשופות חזה, לפני ואחרי טיפולים. השני טוען באתר שלו כי הוא בעל "מוניטין רב בתחומו וצבר ניסיון רב וייחודי בתחום ניתוחים פלסטיים אסתטיים ומשחזרים... בעל ניסיון רב של אלפי מקרים וניתוחים בתחום הפלסטיקה והאסתטיקה... משתתף פעיל בכנסים מדעיים ומחקרים רפואיים בארץ ובעולם ונמצא בשורה הראשונה של המנתחים הפלסטיים בישראל. כמו כן הירבה להופיע בתוכניות טלוויזיה שונות, שבהן שיתף ותרם מניסיונו המקצועי".

באותו אתר יש גם המלצות של עשרות "לקוחות מרוצים", שנכתבו בדפי הפייסבוק של הלקוחות - חלקם עם שמות ותמונות של נשים, המוצגות כמטופלות.

עלון עם תופעות לוואי

"יש פרסומים ממש מטורפים של רופאים, בעיקר בתחום הפלסטיקה", מאשרת ד"ר תמי קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית וכירורגית בבית החולים הממשלתי אסף הרופא, "זה נכון שלפעמים אנשי שיווק ואנשי עסקים אגרסיביים עומדים מאחורי הפרסום, אבל עדיין, זה באחריות הרופא. יש גם בתי חולים ומרפאות של קופות החולים שמבזבזים כספי ציבור על פרסומים לא ראויים מבחינה אתית וציבורית".

מודעת פרסומת ועלון פרסומי שהוציא בית החולים אסף הרופא לפני יותר מ־15 שנה עמדו באופן תקדימי במוקד תביעת רשלנות רפואית, שהתנהלה בשנים האחרונות נגד בית החולים. את התביעה הגיש ב', תושב הדרום, היום בן כ־60, במאי 2006 לבית משפט השלום בבאר שבע נגד משרד הבריאות ובית החולים אסף הרופא.

על פי התביעה, בשנת 1999 קרא ב' מודעה בעיתון על שיטה חדשנית של ניתוחי לייזר, שבה משתמשים בבית החולים. בעקבות פנייתו לבית החולים נשלח אליו בדואר עלון פרסומי, שבו נכתב כי "הניתוחים מבוצעים בטכנולוגיה הכוללת חידוש בלעדי, שמשאיר את הקרנית חלקה וטבעית ומונע סינוור והילה ותופעות לוואי אחרות... משך הטיפול הוא 20-15 

שניות, ללא כאב בזמן הטיפול... השיטה פועלת בעולם בהצלחה רבה כחמש שנים, ושיעור ההצלחה בעולם הוא מעל 90 אחוז... המכון באסף הרופא, שנוסד ב־1991, הוא הוותיק והמנוסה ביותר. הוא המכון שהביא לישראל את בשורת תיקון הראייה בלייזר".

ביוני 99' עבר ב' ניתוח לייזר לתיקון ראייה בבית החולים אסף הרופא. על פי כתב התביעה, "הוא הוחתם על טופס ההסכמה לניתוח רק כעשר דקות לפני ביצוע הניתוח, אולם תוכן הטופס כלל לא הוסבר לו, לא כל שכן הסיכונים והסיכויים הגלומים בניתוח, ולא ניתנה לו האפשרות להתייעץ עם הרופאים באשר למשמעות האמור בטופס. הניתוח בוצע באופן כושל, ולא רק שלא שיפר את כושר הראייה של ב', אלא הותיר אותו סובל מירידה חמורה בחדות הראייה, עד כדי כך שבעינו השמאלית כמעט שאינו רואה דבר.

"בשל הנזק שנגרם לראייתו הוא נאלץ להיות תקופה ארוכה בטיפולים, בניסיון לתקן את הנזקים שנגרמו לו בניתוח ולשפר ולו במעט את ראייתו".

התביעה התנהלה בבית משפט השלום בבאר שבע. עדויות הרופאים, שנשמעו בדצמבר 2011, איפשרו הצצה לפער שבין הפרסום לבין המציאות. כך, למשל, העידה רופאת העיניים שבדקה את ב' לפני הניתוח כי המידע בעלון הפרסומי אינו מדויק, וכי היא עצמה מעולם לא הציגה את הניתוח באופן אידיאלי כפי שהוא מוצג בעלון הפרסומי - כלומר, כטיפול שמצליח למנוע תופעות לוואי ומבטיח ששחזור הראייה יהיה "טבעי ומושלם", כלשון העלון. הרופאה אמרה עוד כי "לא נכון למסור למטופל מידע כאילו הטיפול נטול סיכונים. תמיד צריך להדגיש שאין ניתוח ללא סיכון".

עו"ד שי פויירינג, שייצג את התובע, שאל את הרופאה מדוע לא אמרה בפירוש למטופלים כי מה שנכתב בעלון הפרסומי אינו מדויק, מאחר שהמטופל האמין כי העלון נכתב על ידי רופאים. על כך השיבה: "כל בר דעת מבין שפרוספקט הוא פרסום, אבל כשאני באה ומסבירה כרופאה את הסיכונים ואת הדברים הפחות טובים שיכולים להיות, אני לא צריכה להגיד שהפרוספקט לא שווה. מספיק שאני מסבירה את מה שאני מסבירה... כל בן אדם שפוי מבין שמדובר בעלון פרסומי".

השופטת מיכל וולפסון ציינה כי "בהנחה שניתוח אינו כמו ללכת ולרכוש מוצר, והפרסום כשלעצמו אמור להביא אנשים לקנות ולרכוש, השאלה היא עד כמה בכלל אנשים מקשיבים לכל הדברים (ההסברים) הנוספים כאשר יש את הרושם הפרסומי".

על כך השיבה הרופאה: "אני אישית לא התייחסתי לפרסום הזה כאל חומר רפואי, היה לי חשוב להסביר לפציינט במה מדובר בצורה רפואית ורצינית... מבחינתי, הפרסומת לא היתה אמורה לחסום את ההקשבה של המטופל להסברים של הרופא. אלה שאלות מתחום הפסיכולוגיה. יש פציינטים שנחושים (לקבל את הטיפול), והם החליטו שהם רוצים, ואת יכולה להגיד להם מפה עד מחרתיים. הם נחושים, הם רוצים, וזהו. אז הם פחות יקשיבו לך. יש כאלה שהם חוששים יותר, אז הם מקשיבים יותר. אני חושבת שזה תלוי יותר בפסיכולוגיה של הפציינט".

רופא עיניים בכיר, שנמנה עם צוות בית החולים באותה עת, העיד כי הוא לא היה כותב חלק מההבטחות שכתובות בעלון הפרסומי.

בפסק הדין מדצמבר 2012 דחתה השופטת את טענות התביעה שהניתוח בוצע באופן כושל או רשלני, וקבעה כי רופא העיניים שעשה את הניתוח "לא סטה מסטנדרט רפואי או פרקטיקה רפואית מקובלת... יחד עם זאת, אני מאמינה לתובע כי הוא קיבל את טופס ההסכמה ביום הניתוח וקיבל את ההסבר המפורט באותו מעמד, בלי שהיו לו הכלים לבחון את ההסבר ואת הסיכונים ותרגומם, מבחינת התוצאה שציפה לה... נחמץ הלב כאשר התובע יצא למסע לתיקון קוצר הראייה שממנו סבל כל כך הרבה שנים עם תקוות גבוהות שנתמכו בעלון שהפרסום בו חיובי, ללא הדגשה נאותה כי ייתכן שהוא לא ישיג את המבוקש".

בעקבות זאת פסקה השופטת כי על בית החולים לפצות את התובע בפיצויים של 150 אלף שקלים, ובנוסף שכר טרחה לעורך הדין.

עו"ד חופן שטרייכר // צילום: יהושע יוסף

"לתביעה הזו יש השלכות רחבות לגבי החובות האתיות, המוסריות והחוקיות בקשר לפרסום רפואי", אומר עו"ד פויירינג, שהוא גם רופא בהכשרתו, "אין זכות מוסרית וחוקית להלל טיפול רפואי בלי להסביר באותה נשימה גם את הסיבוכים ותופעות הלוואי. אסור לעשות בפרסומות אידיאליזציה של הטיפול הרפואי ולסמוך על כך שסמוך לטיפול עצמו יהיה אפשר לסייג ולמתן את ההבטחות, לעתים בחצי פה. זה דבר פסול לגמרי.

"פעמים רבות הציבור תופס פרסומים של מכון רפואי או של רופא בתור אמת, כאילו יש בהם מעין תקן לאמינות ולאמיתות המידע, בזמן שמדובר בפרסום שמשתמש בכל הטריקים המוכרים, כמו של כל מוצר צריכה - כולל מידע חלקי, מידע מופרז או לא מבוסס והבטחות שווא. הפרסומות האלה מנצלות לרעה את האמון הבלתי מסויג ברופאים, שיש למרבית הציבור".

אכיפה סלקטיבית

מתחקיר "שישבת" מתברר כי למרות שהתופעה של פרסומות בלתי חוקיות נפוצה מאוד, משרד הבריאות עושה מעט מאוד כדי למגרה, או לפחות לצמצם אותה. למעשה, המשרד פועל רק בעקבות תלונות ספציפיות שמוגשות לו, בעיקר על ידי הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, וגם זה רק במקרים שבהם נואשו בלשכה לדרוש מהרופא לתקן פרסומים בלתי ראויים שהוא מפרסם. המשרד אינו מקיים שום בקרה ואכיפה קבועים ושיטתיים, וזאת למרות שהתופעה גלויה וחשופה לעיני כל.

מסמכים פנימיים במשרד הבריאות, שהגיעו לידינו, מעלים כי בהנהלת המשרד מודעים להיקף התופעה ולחומרתה, ולמרות זאת, לא ננקטה עד היום שום פעולה מערכתית משמעותית לטיפול בבעיה - דוגמת הקצאת משאבים וכוח אדם, פרסום יזום של הליכים משמעתיים נגד רופאים שעברו על החוק בתחום זה ומינוי אחראי לנושא במשרד. לפני כשנה הציע המנכ"ל דאז, פרופ' רוני גמזו, שעו"ד אייל חקו ימונה לתפקיד זה, מאחר שחקו הוא שקידם והוביל את הקובלנות התקדימיות בשנה האחרונה. אולם ההצעה לא קרמה עור וגידים.

בדיון שנערך אצל גמזו במארס 2014, בהשתתפות בכירים ממשרד הבריאות ומהלשכה לאתיקה, תיאר המנכ"ל את המגמה המתרחבת של רופאים שמפרסמים את עצמם בניגוד לחוק והדגיש כי הוא מעוניין לפתוח בהליכים משמעתיים נגד רופאים אלה. עו"ד טליה אגמון, מהלשכה המשפטית במשרד, ציינה כי "פעולה נגד רופאים המפרסמים את עצמם תחייב תוספת משאבים", וד"ר אמיר שנון, ראש האגף למקצועות רפואיים במשרד, ציין כי הליכי הקובלנה נגד רופאים הם ממושכים מאוד (עשויים להתמשך גם על פני 10-8 שנים; ר"ר). הוא המליץ לפרסם באתר המשרד את שמות הרופאים שמפרסמים את עצמם בניגוד לחוק.

פרופ' אבינועם רכס, אז יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, אמר בישיבה כי "אסור להיכנע למציאות הקיימת בנושא", וכי המשך שיתוף פעולה בין הלשכה לאתיקה למשרד הבריאות חיוני להצלחת המאבק. הוא המליץ לטפל בכמה מקרים קשים ולפרסם זאת, ואף תיאר את הצלחתו במאבק בשימוש מטעה בתואר פרופסור, שעשו כמה רופאים.

באותה ישיבה הציע גמזו לפנות לעיתונים הגדולים ולדרוש מהם לא לפרסם רופאים בניגוד לחוק, וכן לאתר פרסומים של רופאי שיניים ברשת ולהזמין אותם ואת מנהלי האתרים שבהם מופיעות הפרסומות לשימוע במשרדו. מרבית ההצעות של גמזו לא יצאו אל הפועל.

"אין מדיניות אקטיבית ושיטתית לאכיפה של החוק, אלא רק תגובות נקודתיות לתלונות", מאשר בכיר במשרד הבריאות, "זאת, למרות שאנחנו רואים בכל יום פרסומים בעיתונים ובאתרים בניגוד להוראות החוק, למשל מודעות של מרפאות אסתטיות. הציבור מקבל הרבה פעמים עובדות לא נכונות על הצלחה כבירה של טיפולים רפואיים, נתונים מספריים מופרכים או מוגזמים ללא בסיס מחקרי מספק והבטחות שווא להצלחה בטיפול - כמו זו שהטיפול יחזיק לעד, או שאין לו תופעות לוואי או סיבוכים.

"הציבור לא תמיד יודע ולא תמיד יכול להבחין בין פרסומת לבין מידע מקצועי ומהימן. לעתים ההבחנה הזו מטושטשת במכוון, לטובת האינטרסים המסחריים של רופאים ועסקים רפואיים. ברור שמשרד הבריאות היה צריך לפעול באופן הרבה יותר אקטיבי כדי למגר את התופעה, או לפחות לצמצם אותה". 

בכיר אחר במשרד מוסיף: "בעקבות המדיניות הרופסת של משרד הבריאות הציבור מקבל מידע מוטעה וסלקטיבי, שמונע על ידי האינטרס של רופאים לעשות כמה שיותר פרוצדורות רפואיות ולגרוף כמה שיותר רווחים. בחלק מהפרסום הרפואי יש הפקרות מוחלטת והטעיה שיטתית, ללא שום בקרה ופיקוח של המשרד. רבים מתייחסים לפרסומים של רופאים כאילו זו אמת רפואית, ולא כאילו זה פרסום שנועד לעתים קרובות לעשות מניפולציה מסחרית ושיווקית על הצרכן".

ד"ר תמי קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, אומרת כי היא "מצפה מהרופאים שהפרסום שלהם יהיה תמיד אמיתי לגבי התארים והמומחיות שלהם, שלא יטעו את המטופלים ולא יעודדו מטופלים לצרוך טיפול רפואי שהם לא צריכים. יש אתרים רפואיים שנראים כמו אתרי פורנוגרפיה, וזה פוגע קשה בכבוד מקצוע הרפואה ובאמון שרוחש המטופל לרופא ולמוסד הרפואה, אמון שיש לו חלק ממשי בתהליכי הריפוי וההחלמה".

רפואה משלימה בקופונים

אחת משלוש הקובלנות המשמעתיות של משרד הבריאות בשנה האחרונה בגין פרסום רפואי לא אתי הוגשה נגד ד"ר ראול רודריגז (56). רודריגז עשה את לימודי הרפואה באוניברסיטת תל אביב, ואת הסטאז' לקבלת הרישוי לעיסוק ברפואה בבית החולים איכילוב בתל אביב. אולם מאז הוא עוסק בעיקר ברפואה לא קונבנציונלית, המוגדרת כ"רפואה טבעית", "רפואה אלטרנטיבית" ו"רפואה משלימה". בקליניקה שלו, "המרכז לרפואה טבעית" ברמת אביב, הוא נותן טיפולים שונים, שחלקם מבוססים על תוספי מזון שגם נמכרים בקליניקה, על דיקור סיני ועל שיטות טיפול נוספות - שחלקן אינן מוכרות ואינן מאושרות על ידי משרד הבריאות.

אחד הטיפולים שמציע ד"ר רודריגז הוא סדנה לניקוי רעלים, שאותה הוא שיווק באתר של קופונים לקניית שירותים ומוצרים, תוך כדי פרסום מחירי הטיפול. פרסומים אלה העלו במשרד הבריאות ביקורת ושאלות רבות, ופרופ' רוני גמזו, שכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות, ביקש מהלשכה לאתיקה לבדוק אם הסדנה חורגת מכללי האתיקה.

ד"ר רודריגז זומן לספר על הסדנה בדיון מיוחד שהתקיים בלשכה לאתיקה ב־9 באפריל 2013. על פי מסמך סיכום הישיבה, "היתה חשדנות רבת עוצמה של ד"ר רודריגז. החלק הראשון והמרכזי בנאום שלו היה התקפה רבתי על הרפואה המסורתית, כשלדבריו, 'אנשים מתים מהתרופות ולא מהמחלות, ויש להגן על הציבור מפני הרופאים'.

"חברי הלשכה לאתיקה ראו בחומרה את ניסיונו של ד"ר רודריגז להציג את הרפואה ואת הרופאים ככאלו שמזיקים למטופלים. פרט לאמירות כלליות, לא הוצג בפני חברי הלשכה בסיס מדעי מוכח לטיפול, לא ספרות רפואית ולא מחקרים מכל סוג שהוא". 

בהמשך לישיבה כתב פרופ' רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה באותם ימים, למנכ"ל גמזו כי "הפגישה עם ד"ר רודריגז העלתה נקודות המחייבות את תשומת ליבו של משרד הבריאות:

"הצורך באכיפה תקיפה של הכללים בדבר פרסום ופרסומת של רופאים, גם בקרב רופאים העוסקים בצורות טיפול כאלו ואחרות, לרבות רפואה משלימה;

"הצורך בהגדרה מחדש של גבולות חופש העיסוק של רופאים מסוגו של ד"ר רודריגז, המסכנים בהתנהלותם ערכים של שמירה על כבוד המקצוע הרפואי ועל טובת הציבור;

"הצורך בטיפול משמעתי ברופאים שבכסות מדעית של רפואה מסורתית לכאורה, מציעים לציבור התמים טיפולים 'רפואיים' שאינם מבוססים על הוכחות מדעיות, תוך כדי ניצול לרעה של תואר הרפואה (MD) והטלת מורא מפני הרפואה הקונבנציונלית;

"והצורך בנקיטת פעולות מול החברות המסחריות, הנותנות במה לפרסומים כמו אלו של ד"ר רודריגז, כשבעליהן מתעלמים באופן שיטתי מפניות הלשכה לאתיקה בעניין. אודה אם משרד הבריאות יפעיל את סמכותו מול חברות אלו על מנת להפסיק את הפרסומים הלא ראויים, העומדים בניגוד לתקנות משרד הבריאות ובניגוד לכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית".

אולם ד"ר רודריגז ממשיך באין מפריע לפרסם מודעות לטיפוליו. כך, למשל, פרסום שהופיע גם השבוע באתר שלו ונוגע לטיפול בחיידק המעיים הנפוץ הליקובקטר פילורי, הגורם לכיבים ולזיהומים במערכת העיכול. רודריגז מציע "טיפול בחיידק באמצעות תזונה ייחודית, המשלבת תוספי תזונה ורקיחות טבעיות... הטיפול הטבעי מצליח להגיע ליותר מ־90 אחוזי הצלחה וריפוי של החיידק, וכששאר הטיפול מבוצע באופן מדויק על ידי המטופל - שיעור ההצלחה מגיע ל־99 אחוז".

בעקבות המודעה כתב פרופ' גמזו לרודריגז כי "ברור שיש במודעה הפרה בוטה של תקנות פרסומת אסורה", ודרש את הסרת הפרסומים והתחייבות של הרופא שהם לא יופיעו בעתיד. הוא אף הזהיר כי יינקטו נגדו צעדים נוספים. 

ב־10 באפריל הגיש ד"ר בועז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, קובלנה משמעתית נגד ד"ר רודריגז לבית הדין למשמעת של הרופאים במשרד הבריאות. על פי הקובלנה, "רודריגז מציע את שירותיו הרפואיים בשני אתרי אינטרנט, ומפרסם באופן שוטף בעיתונות הכתובה. הוא מפר את החוק האתי של ההסתדרות הרפואית כשהוא מפרסם מבצעים והגרלות לקבלת טיפולים רפואיים בפייסבוק, קופונים ומחירי מבצע לרכישה של טיפולים ותוספי תזונה. הפרסומים נעשים תוך כדי שימוש בתואר הרופא, בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ושם מרפאתו. כמו כן, הוא מפרסם הבטחות להצלחת הטיפול, תוך כדי התחייבות לשיעורי הצלחה מצוינים, מעל ל־90 אחוז, ללא כל בסיס מחקרי".

על פי הקובלנה, ד"ר רודריגז המשיך בפרסומות למרות התראות ובקשות חוזרות של משרד הבריאות, ו"התמיד להפר את ההוראות כשפירסם פרסומים הנוגדים את התקנות, שיש בהם כדי להביא להטעיית הציבור ולפגיעה בכבוד המקצוע. הוא התנהג בצורה שאינה הולמת רופא מורשה, ובניגוד לכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל".

הדיונים בקובלנה טרם הסתיימו, אולם בינתיים הגיש רודריגז, באמצעות עו"ד גל וולקוביץ, תלונות על משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה. העילה: רדיפה ואכיפה סלקטיבית.

"ד"ר רודריגז הוא רופא מוערך, בוגר הפקולטה לרפואה בתל אביב, שלמד רפואה לא קונבנציונלית בבתי ספר בסין וביפו, והוא בעל ניסיון רב בתחום ובעל מרפאה מצליחה לרפואה אלטרנטיבית ברמת אביב. בשנה האחרונה הוא החל לסבול ממסע רדיפה מתוכנן היטב של גורמים בכירים במשרד הבריאות. מסע הרדיפה מנוהל בחוסר תום לב, תוך כדי אכיפה סלקטיבית, במטרה לפגוע בפרנסתו, בתדמיתו ובשמו הטוב - וזאת בשעה שמשרד הבריאות לא נוקף אצבע כדי להעניש רופאים שביצעו עבירות משמעת חמורות, כמו לקיחת כספים בניגוד לדין, אספקת תרופות ללא צורך רפואי וקיום יחסים מין בין פסיכיאטרית למטופליה. אין כל הסבר לאכיפה סלקטיבית זו, למעט רדיפה אישית.

"לאחר שד"ר רודריגז הוזמן לשימוע במשרד הבריאות הוא הבהיר כי יהיה מוכן לתקן את הפרסומים באופן מיידי, אבל המשרד, מסיבותיו הוא, בחר שלא להדריך אותו כיצד יש לתקן את הפרסומים. זאת בכוונת מכוון, במטרה לטמון לו מלכודת". עורך הדין ציין כי "רודריגז כבר תיקן את פרסומיו".

גם בפגישה עימו במרפאתו ברמת אביב, שב רודריגז על הטענה כי "משרד הבריאות מתנכל לי ופועל כמשרד בסגנון עות'מאני או אפילו סובייטי. רופא עצמאי לא יכול לשווק את עצמו בכלים מקובלים כמו פרסומות באמצעי התקשורת, ולעומת זאת, קופות חולים ובתי חולים מפרסמים לעתים פרסום גלוי ופרסום סמוי שאינם תמיד חוקיים, ועושים את זה בלי למצמץ. אכן, היו אצלי טעויות בפרסום, אבל היום אנחנו לא עוברים על החוק".

ד"ר אילן זמיר. הקובלנה טוענת כי "לפי פרסומיו, הוא פעל באופן שאינו הולם רופא" 

היישר ממעבדות הקרמלין

הקובלנה המשמעתית השלישית על פרסום שירותים רפואיים הוגשה נגד ד"ר אילן זמיר. בניגוד לקובלנות נגד ונדר ורודריגז, הפעם כללה הקובלנה גם טענות על פעילות רפואית רשלנית.

ד"ר זמיר (71) מנהל שתי מרפאות פרטיות בתל אביב ובירושלים ומפרסם את שירותיו הרפואיים בשני אתרי אינטרנט ובעיתונות הכתובה. על פי הקובלנה, "זמיר מפרסם שיטות רפואיות לאבחון רוב סוגי מחלות הסרטן, טיפולים אסתטיים ועיצוב פנים, טיפול בפסוריאזיס, בעיות התנהגות, ריפוי אסתמה ואלרגיות ועוד. בפרסומים הוא מציע טיפולים רפואיים ושיטות אבחון, בלי לכלול פירוט של טיב הטיפול המוצע".

עוד נטען בקובלנה כי זמיר מפרסם שהוא נותן טיפולים רפואיים להסרת שומות ב"שיטה ייחודית", ושהטיפול ניתן באמצעות "תרופה מיוחדת", שהתקבלה מידיד שהוא מהנדס עולה מרוסיה, שעבד בזמנו במעבדות שהיו קשורות לקרמלין. התרופה פותחה שם במיוחד בעבור שליט בריה"מ לשעבר סטלין, שפניו נשארו חרושות קמטים לאחר שחלה באבעבועות שחורות.

"על פי הפרסום, סטלין לא זכה ליהנות מהתרופה, אולם היא שוכללה על ידי זמיר ופועלת באופן של ספיחת נוזלים מתאי העור, וכך מייבשת את הגידולים. לדבריו, תרופה זו פועלת גם על גידולים טרום־ סרטניים, למעט מלנומה, בדרך של טפטוף החומר על הגידול פעם בשבוע במשך שבועיים, עד לייבוש.

"לפי פרסומיו, ד"ר זמיר פעל באופן שאינו הולם רופא ופגע בכבוד המקצוע ובאינטרס הציבורי, בכך שהציג טיפולים קונבנציונליים כמזיקים, ובכך שבפרסומיו לא נתן מידע מדעי ורפואי ותמונה מאוזנת ושקולה בדבר אפשרויות האבחון והטיפול האחרות".

משרד הבריאות גם מאשים את זמיר בשורה של עבירות חמורות. בין השאר, נטען כי עשה שימוש בתכשירים ובזריקות שאינם מאושרים לשימוש ולשיווק, וכי רקח תכשירים רפואיים בניגוד לחוק, בלי שנבדקה בטיחותם, יעילותם ואיכותם. בקובלנה מובאות גם תלונות של שני מטופלים, שטענו לטיפול כושל בחומרים אסורים תוך כדי ניצול מצוקתם.

עו"ד חופן שטרייכר ממשרד שטרייכר־פלג, שמייצג את ד"ר זמיר, מסר בתגובה: "ד"ר אילן זמיר הוא רופא משנת 1966. בעברו היה מנהל מחלקת נשים ומיילדות בבית חולים בסיביר, ובשנות השבעים שימש מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים הפרטי רמת מרפא ברמת גן. בשנות השמונים עשה ד"ר זמיר הסבה להומיאופתיה, וכבר 35 שנה שהוא עוסק בהומיאופתיה בלבד.

"מאחר שפקודת הרופאים אינה חלה על רפואה בלתי קונבנציונלית, דינה של הקובלנה כולה להידחות ולהתבטל. ידוע שכיום אין הסדר חקיקתי מניח את הדעת לתחום הרפואה המשלימה, הגם שחלק נרחב מהציבור פונה כיום לשירותי הרפואה המשלימה, וחרף העובדה כי משרד הבריאות מינה לפני יותר משני עשורים ועדה לבדיקת נושא הרפואה המשלימה בישראל. עד היום הנושא טרם הוסדר.

"אנו נמצאים בשלב שלפני דיוני ההוכחות בתיק ואנו מקווים כי נצליח לבטל את מרבית האישומים נגדו, ואף את הקובלנה כולה".

לגבי הטענות בדבר פרסומיו של זמיר, אומר עו"ד שטרייכר: "ההאשמות מתייחסות לפרסומים משנת 2011. כיום מפרסם ד"ר זמיר בהתאם לתקנות הרופאים בלבד".

כמה נמוך אפשר לרדת

ד"ר דוד מור־יוסף הוא רופא שסיים את לימודי הרפואה בפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה ועוסק בטיפולים בתחום הרפואה האסתטית בקליניקה הפרטית שלו בחיפה. זהו תחום שבו אין בישראל מומחיות מוכרת ורשמית. בשנה האחרונה פנה ד"ר מור־יוסף למשרד הבריאות וללשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית בנוגע לשורה ארוכה מאוד של פרסומות של רופאים, קליניקות ומכונים רפואיים בתחום האסתטיקה, שמפרים, לדבריו, את הוראות החוק.

מור־יוסף מביא "כדוגמה עד כמה נמוך אפשר לרדת בפרסומים על הנחות בטיפולים רפואיים" חליפת מסרונים בינו לבין מטופלת בשנה שעברה. האישה קיבלה בקליניקה שלו טיפול בהזרקות של חומרים לשפתיים לאזור הקמטים בצידי האף והפה, בעלות של כ־3,000 שקלים.

"אחרי שהיא עזבה את המרפאה, היא שלחה לי מסרון עם צילום מסך מאתר של קופונים, שמציע שוברים לטיפול באותם חומרים ב־70 אחוז הנחה וכתבה: 'כנראה החומר לא כזה יקר... יש מלא כאלה בחיפה.... קצת מבאס לשלם פי 3'.

"עניתי לה: 'את שוכחת שאני לא מוכר חומר ולא בסטיונר בשוק. את משלמת על טיפול ועל תוצאה, ואני אגיד לך מה מבאס: לקבל את המסרונים האלה ממך'".

באפריל 2014 כתב מור־יוסף ליועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר־הראל: "לדאבוני, אני נתקל חדשות לבקרים בתופעה פסולה ההולכת ומתרחבת: פרסום תעריפים ומחירים לטיפולים רפואיים, בניגוד מוחלט לחוק האוסר על כך... תופעה זו, מעבר לזילות המקצוע שבו אני עוסק, גורמת לעוולה כלפי רופאים המקפידים על לשון החוק ונמנעים מפרסום מחירים ועלויות, וכפועל יוצא מכך - לפגיעה כלכלית באלה השומרים על החוק".

מור־יוסף ביקש ממשרד הבריאות "לפעול לאכיפת החוק ולמיגור התופעה". המנכ"ל דאז גמזו השיב לו במאי 2014, כי הוא "מתפרץ לדלת פתוחה", וכי משרד הבריאות מטפל בהפרות. מור־יוסף פנה גם ללשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, ויו"ר הלשכה, ד"ר קרני, השיבה לו כי "כל התלונות קיבלו התייחסות במהלך הליך הבירור המקובל, וחלקן הועברו לטיפול משרד הבריאות". היא ציינה כי מעיון באתר האינטרנט שלו עצמו נראה שהוא עושה שימוש אסור בתמונה של מטופלת בזמן טיפול, וביקשה להסיר את הצילום לאלתר. הרופא מיהר להוסיף כיתוב באתר, שלפיו הצילום הוא של שחקנית, ולא של מטופלת.

בחודש שעבר, לאחר שנואש ממשרד הבריאות ומהלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, פנה מור־יוסף למשרד מבקר המדינה והעביר פרסומות של כמה רשתות מוכרות בתחום הטיפולים האסתטיים. במכתבו טען כי חלק מהפרסומים מהווים הפרה מתמשכת של הוראות החוק, כולל פרסום מבצעים, הנחות ועוד.

"עד עתה משרד הבריאות מתעלם מהפרות אלה ופועל בדרך של אכיפה סלקטיבית או של אי אכיפת החוק, שמביאה לפגיעה בשלטון החוק", כתב מור־יוסף, "בהימנעו מפעולה, תורם המשרד ליצירת סביבה עסקית בלתי נסבלת, שבה קיימת תחרות לא הוגנת בין רופאים שומרי חוק לבין מרכזים רפואיים המפרסמים תעריפים ומחירים. דבר זה גורם לפגיעה כלכלית ישירה ברופאים ובמשפחותיהם. פניות רבות שביצעתי ללשכה לאתיקה ולמחלקה המשפטית במשרד הבריאות לא רק שלא הועילו במאומה, אלא אף הפכו אותי לנרדף על ידם".

בתחילת החודש הודיע משרד מבקר המדינה לד"ר מור־יוסף, כי תלונתו הועברה לאגף המטפל במשרד הבריאות. "אנו מודים לך על שטרחת והעלית את הדברים על הכתב והבאת נושא זה לידיעתו של מבקר המדינה", נאמר במכתב, "המבקר מייחס חשיבות רבה למכתבי התלונה המגיעים אליו מן הציבור ורואה בהם תרומה משמעותית לביקורת המדינה".

ranr@israelhayom.co.il

משרד הבריאות: "הנושא יידון מחדש למול המשאבים"

ממשרד הבריאות נמסר: "מדובר בנושא חשוב, שעד כה טופל על ידינו בהתאם לתלונות שהובאו לידיעתנו. במסגרת תוכניות העבודה של המשרד יידון הנושא מחדש, למול המשאבים. הכללים לפרסומת ברפואה וברפואת שיניים נקבעו בפקודת הרופאים ובפקודת רופאי השיניים, וכן בתקנות הרופאים (פרסומת אסורה) ובתקנות רופאי השיניים (פרסומת אסורה).

"החוקים והתקנות האמורים אוסרים פרסומות משלושה סוגים: פרסומות המכילות מידע מטעה, פרסומות הפוגעות בציבור ופרסומות שיש בהן משום פגיעה בכבוד המקצוע. פרסום מידע מטעה אסור גם מכוח חוק הגנת הצרכן, לאו דווקא בהקשר הרפואי. כמו כן, יש בנושא ניירות עמדה של ההסתדרות הרפואית ושל הסתדרות רופאי השיניים. המשרד אוכף את החוקים בעניין בהתאם לתלונות ולמידע המגיעים אליו. לא כל פרסומת היא אסורה.

"כל התיקים שמוזכרים בכתבה נמצאים בטיפול, וההליכים בהם טרם הסתיימו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו