היכל התרבות של תל אביב, וזו כבר הקלישאה של השנה האחרונה, הפך למעוז כיסופיהם של זמרי הז'אנר הים-תיכוני, ולמעשה התקבע כתו תקן אולטימטיבי לקביעת מעמד בכיר של זמר (בטרם טיפס הרף להיכל נוקיה). אין זה פלא שבקיץ הקרוב, לצד זמרי היכל ותיקים כמו אייל גולן, שלומי שבת, קובי פרץ ומשה פרץ, מתכוונים גם זמרים מהשורה השנייה והשלישית לפתוח קופות בהיכל התרבות התל? אביבי ובאתר היוקרתי הנוסף - האמפיתיאטרון של קיסריה. בין אלה נמצא כוכבים עכשוויים כמו חיים ישראל, דודו אהרון, רגב הוד ואפילו אביר הזמר התימני ציון גולן - אמנים שבשנים קודמות התוודעו בעיקר למועדונים, לאולמות שמחה ולחפלות אינטימיות.
אבל המירוץ להיכל התהילה לא תמיד מגולל את הסיפור האמיתי. מתברר שכדי להיחקק ברשימת הזהב של "סוגרי היכל התרבות" מוכנים זמרים ואמרגנים "לעקם" מעט את נתוני ההצלחה, כך שיוכלו להתהדר למראית עין בקפיצה מעל המשוכה הנחשקת. הופעה בפני היכל קירח, חלוקה נדיבה של כרטיסי חינם, הצפת מקורבים בהזמנות ונכונות לספוג הפסדים כספיים רק למען ה"שופוני" - כל אלה הם כלים לגיטימיים בדרך לחרוט "היכל" על קת הרזומה. כי כמו שנראים הדברים בישראל 2010, אם אתה לא בהיכל - אתה לא נחשב.
קחו, למשל, את הזמרת אתי זך, הלוא היא אישתאר אלבינה, שרצתה גם היא לסמן "וי" על היכל התרבות, כדרכם של רבים מחבריה המסלסלים בעת האחרונה. אישתאר-זך קבעה הופעה באולם היוקרתי בתחילת החודש (2 במארס), אף שהסינגל האחרון שלה, "האור", לא הצליח לייצר באזז מיוחד. להופעה לא הוזמנו נציגי תקשורת רבים, אף שמדובר בעליית מדרגה מבחינת הזמרת הבינלאומית בהופעותיה מול קהל ישראלי. בערב המופע התברר כי היכל התרבות היה משובץ בקרחות של מושבים ריקים. כל זה לא הפריע ליחצניתה, שרית בירן, לספר למחרת לעיתונאים שגם אישתאר "הרימה הופעה" בהיכל התרבות. בירן: "המושבים הריקים היו ביציע בלבד, והם נשארים ריקים גם במופעים אחרים. אישתאר הצליחה בישראל בעבר והפסיקה את פעילותה כאן ועברה לקריירה משגשגת בחו"ל. בשנתיים האחרונות היא שבה לפעילות כאן. היא ממלאה אולמות ושיר שלה מככב במצעד העשור. היא לא זקוקה להיכל התרבות כחותמת להצלחתה".
יום לפני אישתאר הופיע בהיכל גם הזמר חיים ישראל, שהשתחרר לאחרונה מעונש מאסר. ישראל הספיק להוציא סינגל חדש, "דרך חדשה", ומפיקו אבי גואטה החליט שזה מספיק כדי להרים בעבורו הופעה בהיכל התרבות. התוצאה, לצערו, היתה די מביכה: ישראל הופיע מול אולם חצי ריק, ועל פי ההערכות - שאר הנוכחים קיבלו ברובם כרטיסי הנחה או הזמנות חינם. גם במקרה זה דאגה ההפקה להכתיר את המופע כ"הצלחה גדולה".
תפתחו חשבון, תקבלו כרטיס
אישתאר וחיים ישראל לא נמצאים לבדם במירוץ קצר הנשימה (והלגיטימי) אל פסגת ההיכל. מדובר כיום בצעד חיוני שבלעדיו נידון הזמר הים-תיכוני להשתרך בשולי התעשייה ולהתאייד. ואף שהופעה במקום היוקרתי עולה ממון רב - שאותו לא תמיד מצליחים הזמר ואמרגניו לכסות ממכירת כרטיסים - הרי שבמצב הנוכחי נאלץ השיקול הכלכלי להידחק הצידה. גם אם זה לא משתלם מבחינה כספית - צריך לעמוד באופנת הזמן. פתאום נדמה שאפילו "שיראל", הזמר צבוע הבלונד מ"ארץ נהדרת", יכול "למלא" את היכל התרבות.
"הופעה בהיכל התרבות הפכה כבר לעניין של יוקרה", אומר ליאור זהרי, המפיק של אישתאר והאיש שהביא את קובי פרץ להיכל נוקיה ואת משה פרץ להיכל התרבות, "זמרים רוצים למתג את עצמם, וברגע שהם הופיעו בהיכל יש להם כבר שם". על הופעת אישתאר שם אומר זהרי: "ההיכל היה מלא ב-95 אחוזים".
זהרי הוא מבעלי חברת וי.איי.פי הפקות, שהיתה מהראשונות שהעזו לחשוב במושגי "היכל" בקשר לזמרים שלא משורת המובילים אייל גולן, שלומי שבת או שרית חדד. "יום אחד ישבנו לפגישה עם מישהו מוועד עובדי בנק לאומי, והוא אמר שהם רוצים להרים מופעים גדולים לעובדים עם עברי לידר, נינט טייב ועוד שמות בסדר הגודל הזה", מספר זהרי, "ענינו לו שאנחנו מוכנים לקחת את הפרויקט, אבל ברגע שהתחלנו להרים טלפונים הבנו שיש לנו עסק עם אמנים כבדים שיהיה קשה להניע. החלטנו לשנות כיוון וישבנו עם כל הזמרים שאנחנו מעריכים במוסיקה המזרחית: קובי פרץ, איציק קלה, מושיק עפיה, משה פרץ וגם ליאור נרקיס. הצענו להם לחתום איתנו על חוזה למופעים גדולים. בסוף הלכו איתנו קובי פרץ ומשה פרץ. חזרנו לנציג מהבנק, אבל הוא נזף בנו: 'דיברנו על שמות אחרים ואתם מביאים לי את קובי פרץ-' אמרנו לו שיסמוך עלינו. במקום מופעים סגורים החלטנו על שיתוף פעולה עם הבנק בסגנון 'מי שפותח חשבון מקבל כרטיס חינם'. גם לזמרים זה השתלם מאוד, כי השם שלהם התחבר פתאום לבנק גדול, וזה עשה להם רק טוב. אחרי שהתחלנו לרוץ עם זה הכרטיסים פשוט נחטפו. מכאן כבר הכל זז".
עשיתם מהמופע הראשון כסף? זה השתלם-
"זה לא כסף, באמת שלא. הופעה אחת בהיכל התרבות לא באמת משתלמת. גם לא קיסריה, אם אתה שואל. אם מרימים מופע יום אחרי יום, אז כבר אפשר אולי להרוויח. היכל נוקיה עדיף על כל המקומות האחרים. הופעה מול 7,000 איש זה כבר שווה".
זהרי יודע על מה הוא מדבר: הוא מי שהפיק לפני כחודש את צמד המופעים המתוקשרים של קובי פרץ בהיכל נוקיה, יום אחרי יום, שמכרו אלפי כרטיסים. ניתוח הנתונים מורה שההעפלה לנוקיה אכן משתלמת יותר מכל האולמות האחרים. שכירת היכל נוקיה עולה 100 אלף שקלים לערב. שכירת אמפי קיסריה עולה כ-60 אלף שקלים, לא כולל תאורה, שמירה ואבטחה - שמביאות את העלות לסדר הגודל של נוקיה. בהתחשב בעובדה שנוקיה מכיל לפחות פי שניים מקומות ישיבה מקיסריה, אפשר להבין איפה נמצא הכסף האמיתי.
אבל כאן שבה וצצה השאלה הגדולה: כמה אמנים באמת יכולים "להעמיד" את נוקיה? כמה מסוגלים למלא את היכל התרבות ה"צנוע" יותר - רק 2,600 מושבים? לא רבים, וגם במקרה שכן - חשבון פשוט מוכיח שמבחינה כלכלית מופע בודד בהיכל התרבות לא ממש משתלם, למרות ההילה היוקרתית שמסביבו.
עלות שכירת ההיכל - שבימים כתיקונים מארח את קונצרטי התזמורת הפילהרמונית - נאמדת בסכום שבין 30 ל-40 אלף שקלים. הקמת הבמה, כולל תאורה והגברה, עולה סכום דומה נוסף. במופע בסדר גודל של היכל התרבות נדרשת השקעה בלתי מתפשרת בהפקה מוסיקלית יוקרתית - שבמופעים של משה פרץ ודודו אהרון, למשל, עלתה לא פחות מ-60 אלף שקלים, לפני חישוב עלות הנגנים, החזרות ושעות האולפן. החישוב הזה גם לא כולל את עלות מודעות הפרסום ויחסי הציבור שיכולה להוציא מכיסי ההפקה כ-100 אלף שקלים נוספים.
אם עורמים יחד את כל ההוצאות הישירות והנלוות, הפקת מופע בהיכל התרבות עולה בחישוב גס לא פחות מ-200 אלף שקלים. גם אם מביאים בחשבון מקרה מוצלח שבו כל הכרטיסים נמכרים - ההכנסה המקסימלית מההיכל היא 300 אלף שקלים (לפי מחיר כרטיס ממוצע של 100 שקלים). זה משאיר להפקה רווח של 100 אלף שקלים שבו יש להתחלק עם הזמר ומנהלו, והכל לפני קיזוזי מס. בקיצור, הופעה חד-פעמית היא לא ממש בוננזה כלכלית, בהתחשב בכל המנגון העצום שפועל סביב אירוע כזה. כל זה הופך לסיכון גדול יותר כשמחשבים עלות של הפקת מופע בקיסריה, שעשויה לטפס גם עד חצי מיליון שקלים, תלוי בכמות הנגנים והרקדנים, בטיב התאורה ובאיכות ההגברה.
כדי להפוך את העסק למשתלם יותר מצאו המפיקים דרך "ישראלית" לחתוך ככל האפשר בהוצאות: בין השאר ביצירת מקבצי הופעות בתאריכים צמודים לתאריכי אמנים אחרים, כך שאמן אחד יוכל להשתמש בשירותי הבמה של אמן אחר - תוך חלוקת ההוצאות בין האמנים. "כשמרימים הופעה יום אחרי יום זה כבר מפחית את העלויות", התוודה אבי גואטה, האמרגן של חיים ישראל, יום לפני הופעתו בהיכל התרבות, "אנחנו משתמשים בבמה של משה פרץ שיופיע יומיים אחרינו".
לנוכח ההוצאות הכבדות והחשש מאי כדאיות כלכלית, מעדיפים אמנים רבים - למרות פיתוי החדירה לליגת העל - שלא להיכנס להרפתקה ולהישאר בגזרת ההופעות הצנועות באולמות קטנים או במועדונים. "הופעה בהיכל התרבות הפכה לחלק בלתי נפרד מהפקה של זמר", מסביר רפי בסקון, מנהלם של הצמד סטלוס ואורן חן, "ולפיכך רציתי גם אני לבדוק אפשרות להפיק לזמרים שלי מופע שם. אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא משתלם וזזתי הצידה. יש כאלה שזה לא מעניין אותם ונכנסים להרפתקה רק כדי לסמן עליה 'וי'".
מתברר, אם כן, שכדי למלא את ההיכל ולמתג את הטאלנט מוכנים המפיקים להפסיד כסף, ולעיתים כסף רב מאוד. מקורב לתעשייה, שמכיר את ההתנהלות מקרוב, טוען שמצב העניינים יוצר תמונה אבסורדית, שבה אמנים משקיעים כסף רב על הופעת הפסד, ואחר כך מעלים את המחירים על הופעות בשמחות כדי לכסות את ההפסד. "זה מעגל של ביצה ותרנגולת: קודם מופיעים בהיכל התרבות כדי להעלות את היוקרה והמחיר של האמן, ואחר כך עושים הרבה מאוד חתונות ואירועים במחיר מופקע כדי להחזיר את ההפסדים של ההשקעה בהיכל. כולם מכירים את השיטה הזאת וכולם עבדים שלה היום, כמעט בלי ברירה".
התור של ההזמנות היה מפוצץ
לצד הניסיונות לחסוך ככל האפשר בהוצאות הישירות כדי להקטין את הסיכון הכלכלי, מפעילים המפיקים כמעט כל דרך למכירת כרטיסים - לפעמים בבולמוס שנראה מהצד כמו ניסיון "להיפטר" מכמה שיותר כרטיסים כאלה בזמן קצר.
אחד הזמרים היותר מפתיעים שהופיעו בשנה האחרונה (סוף ספטמבר 2009) בהיכל התרבות הוא דודו אהרון. אף שהרזומה שלו כולל להיטים כמו "הכל זה מלמעלה" ו"לא דומה" (שזכה לחשיפה עצומה בזכותה של "ליטל מעתוק" ממערכוני "ארץ נהדרת"), עדיין מדובר בשם אנונימי יחסית ברמה של היכל התרבות. אז איך הוא בכל זאת עשה את זה? הנה סיפור שייתן אינדיקציה קטנה לשיטות (הלגיטימיות, יודגש שוב) של היחצנות ושל חלוקת הכרטיסים הסיטונאית: כשבועיים לפני ההופעה הכמעט סנסציונית של אהרון בהיכל הגיע זוג לאולם שמחות בדרום הארץ והתעניין בשכירת המקום לחתונה. רגע לפני סיום הפגישה שאל מנהל אולם השמחות את בני הזוג אם יש להם זמר לחתונה. כשהשיבו בשלילה הוא שלף שני כרטיסים להופעתו של אהרון בהיכל התרבות. החתן, טומי אייזנברג: "לא שמעתי על הזמר הזה לפני כן, ובאמת הייתי מופתע שהוא מופיע בהיכל התרבות. אבל בעל המקום אמר שיש לו כרטיסים חינם לתת לנו, אז אמרנו 'למה לא' והסכמנו לבדוק".
כלומר, הלכתם להופעה בהיכל אף על פי שכלל לא הכרתם את דודו אהרון-
"כן, מה אכפת לי להעביר ערב בכיף בהיכל התרבות עם אשתי לעתיד-".
נוסף על חלוקת כרטיסים חופשית באמצעות אולמות שמחה מחלקים זמרים כרטיסים דרך תחנות הרדיו האזוריות כמתנה למאזינים. כמו כן מתבצעת חלוקה מסיבית למקורבים ולבני משפחה. "מתקשרים לחבר ושואלים אותו כמה כרטיסים אתה רוצה שנארגן לך? 30? 40-" מתוודה מפיק בכיר בתעשייה, "מפזרים את זה בעשרות. מה שחשוב זה שבאמת יבואו בערב ההופעה עצמו. מוודאים שלא יהיו פדיחות".
החלוקה הנדיבה של כרטיסי חינם, הכל במטרה לשוות להיכל התרבות מראה "מלא" יותר, מביאה לעיתים למחזות אבסורדיים בכניסה למקום. גילי שרף, שנכח גם הוא בהופעה של אהרון בהיכל התרבות, מספר: "קיבלתי כרטיסי חינם למופע, וכשבאתי לקחת אותם ראיתי שיש שתי קופות - אחת של הזמנות מטעם ההפקה והשנייה של רכישת כרטיסים בכסף. בתור של ההזמנות היה דוחק רב, בלי מקום לזוז, ובתור של רכישת כרטיסים בכסף היו בקושי כמה אנשים. בתוך ההיכל ראיתי המון כדורגלנים מליגת העל, שקיבלו כרטיסי חינם, לצד סלבס וכל מיני אנשים ידועים שאין שום סיכוי שהם שילמו על כניסה".
יחצניתו של דודו אהרון, עדי שפירא, הודתה בתגובה: "כן, חילקנו כרטיסים למשפחה ולחברים, ואנחנו לא צריכים להתנצל על כך. כולם עושים את זה, אפילו זמרים מז'אנרים אחרים. עכשיו קופצים על הז'אנר המזרחי כי יש צרות עין לגבי ההצלחה של הזמרים. דודו אהרון לא צריך להתנצל על כך שחילק כרטיסים".
מנהלו ומפיקו של אהרון, אייל מלכה, מסביר: "אני לא מחפש לצאת ברווח מהיכל התרבות. מבחינתי זה כרטיס ביקור. ברגע שהזמר שלי מופיע בהיכל התרבות - זה מיתוג מעולה שמעלה לו גם את המחיר. אחרי ההיכל אני יכול לדרוש עבור הופעה שלו סכומים גבוהים בהרבה".
זה נכון שחילקת כרטיסים דרך אולמות שמחה לזוגות שעומדים להתחתן-
"חילקתי כרטיסים ללקוחות שהזמינו אירוע באולם שמחות. אין לי בעיה עם זה. גם כשהוצאתי את האלבום של דודו חילקתי 15 אלף דיסקים לכל מיני אנשים. כשאני מוציא לו סינגל אני מדפיס 2,000 חתיכות כדי לחלק במועדונים ובאירועים".
מה עומד מאחורי השיטה הזאת של פיזור כרטיסים והזמנות-
"לאורך הדרך של הזמר היו הרבה אנשים שעזרו. אי אפשר להתעלם מהאנשים האלה, וצריך לדעת לפרגן להם בכרטיסים. היו הרבה כרטיסים שחילקתי למרות שבקלות יכולתי למכור אותם".
כלומר, אתה רואה במופע בהיכל סוג של פרזנטציה ששווה את הסיכון הכלכלי הנקודתי.
"כן. כשיש מישהו מוועד עובדים שיכול בעתיד לדאוג לעבודה, שווה לי לתת לו כרטיסים חינם וכאילו להפסיד 300 שקל על הכרטיס, אבל אחר כך להרוויח מהזמנה של הופעות. הכיסוי של ההוצאה הזאת מגיע באירועים ובעבודה השוטפת".
כמה באמת השקעת במופעים של דודו אהרון בהיכל התרבות-
"כבר קשה לסכם את זה. הגענו לסכומים מטורפים. רק הצילום המיוחד שעשינו בערב השני עלה לי 240 אלף שקל. רציתי שזה ייראה הכי טוב שאפשר".
מה שמפתיע, לנוכח הווידוי הזה, הוא העובדה שכבר בקיץ הקרוב מתכוון אהרון לעלות מדרגה ולהופיע בקיסריה - אפילו פעמיים. את המפיק הוותיק ישראל בונדק השאיפה הזאת - לגעת בשחקים - דווקא לא מפתיעה: "שווה לאמנים אפילו להפסיד, כי זה כבר נהיה הנורמה. כולם רוצים להופיע בהיכל התרבות ובקיסריה ואי אפשר לרדת מהגובה הזה. אני אומר לך בתור אחד שהרים בחיים שלו מופעים בבנייני האומה ובסינרמה: חוץ מזמרים בודדים כמו אייל גולן, קובי פרץ, שרית חדד ומשה פרץ - כל השאר זה אוונטה. כאילו".
למה הם עושים את זה? זה סיכון כלכלי עצום.
"כי ככה הם בונים לעצמם שם. פעם היינו מפיקים אלבום ב-100 אלף שקל ומפזרים אותו לוועדי עובדים ובאירועים משפחתיים כדי ליצור ביקוש להופעות. היום במקום זה מרימים מופע ב-150 אלף שקל ומפזרים את הכרטיסים בכל מיני מקומות, וכתוצאה מכך הזמר מופיע מול 2,600 לקוחות פוטנציאליים. אחר כך כבר יש לך זמר ששווה 40-30 אלף שקל להופעה. זה כל המשחק".
אם כולם יכולים - גם אני יכול
באוקטובר 2009 הופיע ליאור נרקיס, אחד הזמרים הבכירים בתעשייה עד לאחרונה, לראשונה בהיכל התרבות. לאחר מכן הוא הופיע שם שוב. בין שני המופעים נדרש לו זמן להתאושש מההפסדים הלא מבוטלים של ההרפתקה. למקורביו סיפר נרקיס שבכל אחד משני המופעים הוא הפסיד כ-200 אלף שקלים (וכ-400 אלף בסך הכל), מה שלא מונע ממנו להתכונן לסיבוב נוסף. נרקיס: "מופע אחד בהיכל התרבות זה יוקרה, ופתאום נהייתה תקופה כזאת של הופעות גדולות. ראיתי זמרים אחרים שעושים את זה ואמרתי - גם אני יכול".
אף על פי שזה כרוך באסון כלכלי פוטנציאלי-
"תראה, בסך הכל מרוויחים. אם עושים כמה הופעות וזה רץ - אפשר להרוויח".
יש הרבה הפקות שחילקו כרטיסים כדי לשדר תחושה של היכל מלא. גם אתה חילקת-
"חילקתי כרטיסים למשפחה ולחברים קרובים, קצת למשפחה של אשתי. כל שאר הכרטיסים נמכרו שבועיים לפני המופע. חילקתי 40 מקומות מול היכל של כמעט 3,000 איש. הכרטיסים שחילקתי זה כלום".
אם מופע הבכורה המושקע שלך גרם לך הפסדים, למה בחרת להעמיד עוד מופע-
"הלכתי על המופע הראשון כי רציתי לנסות. אחר כך הביקוש גבר עד כדי כך שכבר היינו חייבים להרים עוד מופע".
אז ממשיכים בכל זאת, למרות ההפסדים-
"כן, כי ברגע שהמופע כבר רץ, עדיף להמשיך איתו ולייצר הכנסות. במופע הראשון זה הפסד, אחר כך אפשר כבר להרוויח".
אתה שותף לתחושה שהופעה בהיכל התרבות או בקיסריה כבר הפכה לעניין בנאלי ולא מרגש-
"אני מוחא כפיים לכל אמן שממלא את היכל התרבות. כבר הופעתי במקומות יותר גדולים מהיכל התרבות, בצרפת למשל, ועדיין אני מאוד מתרגש לקראת היכל התרבות. בקיץ אני מתכנן גם להופיע בקיסריה. אנשים שכחו כבר מה זה קיסריה".
אתה לא מפחד לקבל עוד מכה כלכלית-
"אני לא בתחרות למי יש גדול יותר. לי יש את הקצב שלי, ואני לא משתולל. אני רוצה ליהנות מהעבודה בלי למהר. מבחינתי, יש להופעה בהיכל התרבות משמעות הרבה מעבר להופעה".
כמה זמן יימשך, לדעתך, הטרנד הזה של המגה? מופעים-
"לכל בום תהיה ירידה, ועם השנים זה ישתלב בנוף הכללי של המוסיקה הישראלית. חוץ מזה, עכשיו כל המדינה מבינה שהקהל באמת אוהב את המוסיקה הזאת. במשך השנים ראו אותי המון בחתונות, ויש קהל רחב שלא ראה אותי - ולכן יש את המופעים האלה. קשה לי להאמין שמפיקים מוכנים באמת להפסיד כסף בכמה הופעות רק כדי להרשים. אם מישהו רוצה לעשות רושם - הוא יפיק מופע אחד ולא ימשיך עם זה הלאה".
