אמש עדיין לא ידענו מה תהיה תשובת הגופים המוסדיים להצעת אי.די.בי אחזקות, אבל חשש מקנן בנו כי זה הולך לכיוון לא טוב. ההסדר מידפק על שערי אי.די.בי, ואנו חוששים שהתוצאה הסופית בעבור הפנסיה לא תהיה המיטבית. יש אלמנט שעלול לדרדר הכל ואפשר לכנות אותו "אפקט עורכי הדין". האסיפה שכינסה אתמול אי.די.בי אחזקות בבית החייל בתל אביב היתה שקטה למדי. הרגשנו שעוד רגע יגיע המלצר האוסטרי ויגיש לנו מנה של שטרודל תפוחים. אבל אין להניח לשקט ששרר אתמול להטעות. היה זה שקט מבהיל אפילו. שקט שבא לפני הסעודה הגדולה. הסעודה של המפרקים. באותו בניין לפני כמה שנים כונסה האסיפה הראשונה בהסדר החוב של אפריקה ישראל. הקהל אז לא היה מנומס, והיה ברור שלשאלות הרבות שהטרידו את מנוחת המשקיעים לא יהיה די זמן. היו צעקות, היו אנשים שנשארו בלי כלום. אתמול נבע השקט ששרר בין היתר מכך שאי.די.בי אחזקות מעניינת בעיקר את המשקיעים המוסדיים ואת עורכי הדין שלהם. הציבור לא בעניין, אף על פי שהוא זה שישלם את המחיר. מה שהבהיל אותנו הוא שזו עומדת להיות שעתם הגדולה של עורכי הדין. עמוק בליבם הם חולמים על פירוק של הפירמידה. זה שכר טרחה של שנים רבות קדימה בחסות בתי המשפט. נכון, הם עומדים לטעון שמה שמעניין אותם הוא סדרות האג"ח, אבל מה שהם רואים זה בעיקר את פרנסתם, ולכן יש להם אינטרס להיות כמה שיותר לוחמניים ובוודאי לסרב להצעת החברה להפקיד את התשלום שהיא אמורה לבצע השבוע בחשבון של נאמן. שיהיה ברור, מי שהגיעה למצב הזה, שבו היא כפופה עם הערת עסק חי, היא אי.די.בי. עכשיו זו שעת הטרף של עורכי הדין, ומה שמפחיד אותנו הוא שבסופו של דבר זה לא ישרת את האינטרס הציבורי. האינטרס הזה רוצה לראות כמה שיותר מהכסף שניתן מהפנסיה לאג"ח בחזרה בבנק, ובתוספת ריבית. מה שכולם עלולים לקבל הוא מלחמת העולמות.