מורים פורצי רשת

תשכחו מגיר, לוח ושיעורי בית משעממים • מחקר חשף כי 60% מהמורים משתמשים ברשתות החברתיות ככלי הוראה • התלמידים מרוצים ומגלים מעורבות • מורים 2.0

שיעורי בית בגוגל פלוס // צילום: GettyImages // שיעורי בית בגוגל פלוס

עידן הרשתות החברתיות הוא אתגר מיוחד עבור מערכת החינוך. הרוב המכריע של התלמידים אימץ את הרשתות כאמצעי המועדף והאהוב לתקשורת עם החברים, ואף שבמשרד החינוך ניסו בתחילה לאסור על המורים להיות בקשר עם התלמידים באמצעות הרשתות החברתיות, לא נותר למורים אלא להתאים את עצמם למציאות החדשה, שבה הרשת שולטת גם בין כותלי בית הספר. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

גם בעולם האקדמי הבינו את חשיבות התופעה והחלו לחקור אותה. לפני כשנתיים נוסדה קבוצה החוקרת את תפקידן של הרשתות החברתיות במוסדות חינוך. פרופ' ברוך שוורץ וד"ר קריסטה אסטרחן מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית מובילים את הקבוצה. במחקרים שנערכו עלה כי 60 אחוזים מהמורים משתמשים בפייסבוק ככלי להוראה. 

ד"ר אסטרחן וחננאל רוזנברג בחנו כיצד, איך ומדוע מורים בתיכון משתמשים בפייסבוק לצורך תקשורת עם התלמידים. המחקר כלל סקר בהשתתפות כ־200 מורים וראיונות עומק, בניסיון לקבל תמונה רחבה של התופעה ומשמעותה. 

נמצא כי 60 אחוזים מהמורים משתמשים בפייסבוק לשלוש מטרות עיקריות: ניהול הכיתה וארגון הנושאים הקשורים בלמידה. כך, למשל, מורים רבים ציינו שהפייסבוק מאפשר להם להגיע לתלמידים "בקצה הסקאלה" - מצטיינים, שאינם מקבלים מענה ראוי בכיתה, וכן כאלה המתקשים. הפייסבוק מאפשר הארכה של זמן הלמידה וסיוע אישי מצד המורה; מטרות חינוכיות של ניטור ופיקוח. כך, למשל, התפיסה של מורים רבים שעולם הרשת פרוץ ומסוכן, ומקומם של המורים להיות נוכחים במרחב זה של תלמידיהם; וכן לצורך הרחבה והעמקה של קשרים עם התלמידים.

בראיונות העלו המורים שורה ארוכה של דילמות הנוגעות לאינטראקציה עם התלמידים ברשת, כגון סוגיית הפרטיות (הן של התלמיד והן של המורה) וכאלה העוסקות בתפקודו של המורה ובטשטוש הגבול בין מרחב העבודה למרחב הביתי או למרחב הפרט. 

להיות הדמות, במקום ללמוד על הדמות

המחקר חשף עוד כי מורים אחדים מנצלים את הרשתות החברתיות לצורך למידה משמעותית. מורים מובילים אלה הוזכרו על ידי מורים אחרים בראיונות, ופרופ' שוורץ וד"ר גלית כדורי ראיינו כמה מהם. סיפוריהם של חמישה מורים מובילים מהווים אבות טיפוס של שינויים פדגוגיים עמוקים שמורים אלה מבצעים בכיתותיהם, ושהם בעצמם משתפים עם חבריהם להוראה. 

חמשת המורים שייכים לתחומי דעת שונים: היסטוריה, מדעים, גיאוגרפיה וספרות. התברר כי מורים אלה מציגים תפיסה פדגוגית חדשנית וייחודית, שבה מושגים כגון שיתופיות, קהילת חקר, משחק תפקידים, דיאלוגיות, העצמה, למידה עצמית ופתיחות הם מושגים בולטים. 

כך, למשל, המורה למדעים משתמשת בפייסבוק ייעודי שפתחה לתיעוד תהליכי חקר המתרחשים בחצר האקולוגית של בית הספר. התלמידים מצלמים את הסביבה הנחקרת, עורכים תצפיות ומעלים זאת לפייסבוק הקבוצתי. כמו כן, הם משתפים קישורים לפרטי מידע, מגיבים ומתדיינים.

המורה לספרות ביקשה מהתלמידים לדמות את הרשת החברתית למחזה "הקמצן" של מולייר באמצעות שימוש בגוגל פלוס. כל קבוצת תלמידים גילמה תפקיד של דמות במחזה, בנתה פרופיל לדמות באמצעות אייקונים, סרטים, שירים ותמונות, והעלתה פוסטים המתייחסים לאופן שבו חווה הדמות אירועים משמעותיים במחזה. במקום ללמוד על הדמויות, הם למדו להיות הדמות. 

המורה להיסטוריה השתמש בפייסבוק ככלי תומך בפדגוגיה דיאלוגית, שכן התלמידים למדו בעצמם על נושאים מסוימים דרך הפייסבוק ובאמצעות מאמרים, סרטונים או קטעי שמע, ובכיתה נערכו דיונים סוערים. כל אירוע היסטורי נבחן מזוויות שונות, תוך כדי התבססות על מקורות היסטוריים שונים שפוזרו לתלמידים בפייסבוק.

המורה לגיאוגרפיה משתמשת בפייסבוק כמרחב תומך ללמידה מסורתית שמתרחשת בכיתה. היא מחלקת חומרים דרך הפייסבוק, מקבלת עבודות ובעיקר מתאמת מועדים לפני בחינה כדי ללמוד עם תלמידים מכיתות שונות. כמו כן, היא מרכזת את אתר הפייסבוק של כל המורים לגיאוגרפיה בארץ, שמשמש כלי לשיתוף חומרי למידה ובעיקר להנחיות ולרגולציה של הפיקוח.

הקולות הללו הם הסנוניות הראשונות של שימוש חדשני ומושכל ברשת החברתית לצרכים פדגוגיים. 

•   •   •

בזמן צוק איתן: יותר תלמידים תיקשרו עם המורים דרך הרשת

המציאות הישראלית העניקה הזדמנות למחקר על השימוש ברשתות חברתיות באזור שבו מתרחשת מלחמה. חננאל רוזנברג הוביל עם יעקב אופיר מחקר שבמסגרתו נבדק אם וכיצד בני נוער תיקשרו עם מוריהם באמצעות רשתות חברתיות במהלך מבצע צוק איתן, בהתמקדות בבני נוער המתגוררים בדרום. 

מאחר שהמלחמה אירעה בזמן החופש הגדול, אחד האתגרים שעמדו בפני אנשי חינוך וטיפול היה כיצד אפשר לעזור לבני נוער המתמודדים עם מצבים נפשיים לא פשוטים. 

תוצאות המחקר, שנערך בהשתתפות יותר מ־200 בני נוער מהדרום, ושכלל ראיונות עומק עם מורים ועם מנהלים מאזורי הלחימה, הראו כי אף שבאופן כללי תלמידי תיכון אינם צפויים לתקשר עם מוריהם בזמן החופש הגדול - בזמן מלחמה בני נוער משתמשים ברשתות חברתיות אף יותר מבזמן שיגרה, ככל הנראה כדי לקבל מידע ותמיכה רגשית. כך גם בנוגע לקשר עם המורים: אף שהיה מדובר בחופשה, היקף התקשורת בין המורים לתלמידים היה גבוה ומרשים. 

בראיונות טענו המורים כי למרות העומס האישי והמשפחתי שחוו בעצמם, הם תיקשרו עם תלמידיהם ברשתות החברתיות, בעיקר כדי להעניק להם תמיכה רגשית. המתבגרים, מצידם, העריכו את התקשורת עם המורים והסבירו שהתמיכה הרגשית היתה חשובה ומועילה, הן מבחינת תוכני ההרגעה אולם בעיקר מעצם האינטראקציה עצמה - ההתעניינות של המורים בהם, כבני אדם ולא כתלמידים, בזמן החופש, תוך כדי גילוי דאגה, אמפתיה וחום אנושי.

עוד נמצא כי השימוש המוגבר של בני הנוער ברשתות החברתיות במלחמה קשור לרמת התלות של המתבגרים ברשתות חברתיות ולחיבור הרגשי שלהם אליהן. כך גם בקשר עם המורים: מתבגרים בעלי עמדות חיוביות כלפי רשתות חברתיות ומתבגרים שנוטים לשיתוף רגשות ומצוקה ברשת, החזיקו אף בעמדות חיוביות יותר כלפי תקשורת עם מורים בזמן מלחמה. יתרה מזאת, נערים דחויים חברתית שנוטים לשיתוף מצוקה ברשת החזיקו בעמדות חיוביות כלפי תקשורת עם מורים בזמן מלחמה. 

עם זאת, אף שמורים עשו מאמץ גדול לתקשר עם תלמידיהם ולהעניק להם תמיכה רגשית בזמן המלחמה, תוצאות המחקר העלו כי המורים עלולים "לפספס" את הנערים החברתיים פחות, שדווקא זקוקים לתמיכה רבה יותר.  

•   •   •

כשקירות הפייסבוק מתחילים לדבר

פעילות נוספת של הקבוצה מנוהלת על ידי יעקב אופיר, שעושה דוקטורט בבית הספר לחינוך בהדרכתם של פרופ' ברוך שוורץ וד"ר קריסטה אסטרחן. יעקב הוא פסיכולוג בהתמחות קלינית ודוקטורנט באוניברסיטה העברית. בעקבות האירוע העצוב והטראומטי, שבו התאבד דודאל מזרחי, נער צעיר שסבל מהתעללות בפייסבוק, החליט יעקב להקדיש את הדוקטורט שלו לזיהוי סימני מצוקה של בני נוער בפייסבוק. 

במסגרת זו הוא עורך כמה מחקרים, המשלבים דיסציפלינות שונות (פסיכולוגיה, תקשורת, חינוך ואף מדעי המחשב). מאחר שהשימוש בפייסבוק הפך חלק בלתי נפרד מהפעילות היומיומית ומחייהם החברתיים של בני נוער, יכול פייסבוק לשמש את אנשי החינוך ובריאות הנפש בתור כלי חדשני לגילוי מוקדם של מצוקה. מחקרים שונים הראו כי עדכוני סטטוס בפייסבוק עשויים לכלול אזכור ישיר למצוקה כגון דיכאון. עם זאת, מידת התוקף של אזכורים אלו לא נבדקה - כלומר, לא נבדק איך אזכורים אלו אכן מצביעים על מצוקה אישית ממשית. 

נעשים כעת מאמצים לבנות כלים המבוססים על עבודה של פסיכולוגים קליניים, הבוחנים את פעילותם בפייסבוק של מתבגרים במצוקה במשך שלושה חודשים. בעזרת הכלים החדשים, "קירות הפייסבוק יוכלו לדבר" ולחשוף מצוקה של מתבגרים. 

החדשנות והאפשרויות היישומיות במחקר יאפשרו איתור מוקדם של מצוקה של מתבגרים. הקבוצה מרחיבה כעת את תחומי ההתמחות ונבדקות טכניקות בעיבוד שפה טבעית (Natural Language Processing) כדי לעצב כלים ממוחשבים לאיתור סימני מצוקה.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר