אשת חיל

בוגרת החינוך הדתי־לאומי, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים תא"ל רחל טבת־ויזל (51) נחשבה חריגה כשהתגייסה לצה"ל ב־1981 במקום להתנדב לשירות לאומי. את דרכה בצה"ל החלה כמורה חיילת, בהמשך יצאה לקצונה, ובתפקידה האחרון שימשה מפקדת קורס פיקוד בבה"ד 12. בהמשך עזבה את צה"ל ונרשמה ללימודי משפטים. כעבור חמש שנים חזרה לצבא, הפעם לפרקליטות הצבאית, ומונתה בהמשך לשופטת ולנשיאת בתי דין צבאיים. אבל יותר מ־30 שנה לאחר שהחלה את הקריירה הצבאית, ממשיכה החברה הדתית־לאומית להתנגד לגיוס הבנות לצה"ל - עובדה שהקצינה הוותיקה, חווה בימים אלו על בשרה. בתה הבכורה, מעיין, שלומדת באולפנה, עומדת לקראת גיוס. "לא מזמן ישבתי בכיתה של הבת שלי, והמורה אמרה שבית הספר מעודד ללכת רק לשירות לאומי", מספרת היוהל"ן, "כולם באולפנה של הבת שלי יודעים שאני היוהל"ן, אבל אני לא יכולה לבוא ולדבר שם. הבת שלי העבירה לי עותק של התכתבות, שלפיו אנשי 'אלומה' (עמותה המייצגת בנות דתיות מול צה"ל; ל"ש) רוצים לבוא לבקר בבית הספר, אבל בית הספר לא מאפשר זאת".

כבוגרת החינוך הדתי־לאומי, את מבינה את האנטגוניזם של החברה הזו לגיוס נשים?

"זה ממש לא אנטגוניזם. הבעיה היא שבמשך שנים רבנים היתוו דרך ואמרו: לא הולכים לצבא 'כי', והתרגלנו לזה. אם ה'כי' הוא שבנות מתקלקלות בצבא, אז הם פשוט לא מכירים את צה"ל של היום. צה"ל מקפיד בנושא מפקדים ופקודים, מקפיד שנשים לא ימצאו את עצמן רק עושות קפה. רשימת המקצועות לנשים היא אינסופית. חוץ מזה - את האמא החילונית לא מטרידים הדברים שמטרידים את האמא הדתייה? שהבת תעשה שירות משמעותי, שידברו אליה בכבוד, שתהיה הפרדה איפה שצריך?"

תא"ל טבת־ויזל דוחה גם את הטענה שלפיה בנות דתיות שמתגייסות לצה"ל הופכות לדתיות פחות או אפילו לחילוניות. לדבריה, סקר של עמותת "אלומה" העלה כי 85 אחוזים מהבנות הדתיות שהתגייסו לצה"ל נשארו דתיות באותה מידה או אף התחזקו בדת במהלך שירותן. "אם חלק מההתנגדות של הרבנים נובע מחשש למה שיקרה לבנות בצבא, זו תוצאה של חוסר ידיעה. אני מזמינה את כולם לבוא לראות מה קורה בצבא ולהשוות לשירות הלאומי. אנחנו לא נופלים ממנו במתן שירות משמעותי לבנות או בהגנה עליהן". לפי היוהל"ן, בשנים האחרונות הבנות הדתיות מצביעות ברגליים: אם ב־2010 התגייסו לצה"ל 935 בנות דתיות, ב־2013 עמד המספר על 1,616. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

סטטיסטיקות מטרידות

נראה כי אחד הנושאים שמטרידים את הציבור הדתי־לאומי, וכן את הציבור החילוני, הוא ההטרדות המיניות בצבא. קשה לומר כי התופעה נעקרה מן השורש, "אבל אנחנו נמצאים במקום שונה מהמקום שבו היינו לפני כמה שנים מבחינת המודעות והשיח", אומרת טבת־ויזל, "היום יש אפס סובלנות לסגנון דיבור שהוא בוטה או שיכול להשתמע כמטריד מינית. אני יודעת כי אני רואה על מה מפקדים מתקשרים אלינו. על זוטות. שואלים אם זה בסדר שמפקד סימס לחיילת בחמש בבוקר 'ערה?' וזה לא בסדר, אף שלא נגע בה ולא דיבר לא יפה. מבחינתי, זה לא בא בחשבון. היום מתקשרים אלינו על כל דבר. למשל, אם זה בסדר שמישהו קרא למישהי 'מותק'".

"מותק" זו הטרדה מינית? איפה עובר הקו? 

"הכל עניין של איזונים. בכל מה שקשור למגע פיזי או לרמיזה מינית, ברור שזה קו אדום. השאלה היא איפה עובר הקו בדיבור שהוא לכאורה חברי. ופה צריך ללכת על המחמיר". לפי טבת־ויזל, "אם חייל אומר את זה לחיילת באותו גיל ובאותה דרגה, לא בטוח שנתייחס לזה כאל הטרדה, אף על פי שאני לא אוהבת את סגנון הדיבור הזה. אם מפקד אומר את זה לחיילת, זה כבר סיפור אחר. זה לא בא בחשבון".

מסקר שנערך לאחרונה בקרב חיילות עולה כי אחת משמונה בנות ששירתו בצה"ל חוותה פגיעה כלשהי (גם התבטאות) על רקע מיני. שנתיים קודם לכן עמד הנתון על אחת מתוך שבע חיילות. "מצבנו הרבה יותר טוב", מבהירה תא"ל טבת־ויזל, "אבל האם אני חיה טוב עם אחת משמונה? ממש לא". 

בדבר אחד היא גאה במיוחד: העובדה ש־91 אחוזים מהתפקידים פתוחים כיום לנשים, דוגמת טיס, חובלים, הגנה אווירית ועוד, ובצה"ל מתכוונים להקים גדוד נוסף ללוחמות שייקרא "ברדלס".

יש סיכוי שבעתיד ישבצו נשים ביחידות קרביות כגון גולני וצנחנים?

"נכון להיום, לא. הפערים בין נשים לגברים יישארו. נשים יכולות לסחוב פחות. אין שום סיבה שהן תיפצענה. השוויון הוא לא חזות הכל. תפקידי הלחימה הקלאסיים, כמו לוחם צנחנים או לוחם גולני, כרגע לא על הפרק, כי אני לא יודעת להגיד שתהיה עמידה מלאה במשימה". 

דווקא במבצע צוק איתן אפשר היה לראות עשרות נשים שחצו קווי אויב. "הדוגמה הבולטת היא פרמדיקיות. במבצע עמוד ענן טיפלנו באירוע של פרמדיקית שבמשך שנתיים התאמנה עם אחד מגדודי החי"ר, אבל כשהחלו לדבר על כניסה קרקעית, הוציאו אותה ושמו במקומה פרמדיק שנמצא ביחידה חודשיים. בצוק איתן עברנו את המשוכה. נכנסו פרמדיקיות, והן לא שאלו מישהו אם מותר להן".

בעבר נטען שנשים לא יכולות לחצות קווי אויב מחשש שייפלו בשבי. 

"גדלנו על מיתוס הנפילה בשבי של חיילות, אבל מ־1982 לנשים מותר לחצות קווי אויב. אם גבר או אישה ייפלו בשבי, זה מזעזע לשניהם. גם אותה וגם אותו יכולים לאנוס. זה נכון שמבחינת החברה הישראלית יש הבדל. אם נשתמש בהבדל הזה ונאמר שבגלל זה נשים לא חוצות קווי אויב, זה משליך על הצבא. אירוע חטיפה של אישה יהיה מורכב, אבל לא נתנהל בצורה שונה בגלל זה". 

מלבד חציית קווי האויב רשם שירות הנשים בצה"ל היסטוריה במבצע צוק איתן, עת סא"ל אושרת בכר מונתה למפקדת הגדוד הקרבי הראשונה בצה"ל. מנגד, לאחר פרישת ראש אכ"א, אלוף אורנה ברביבאי, לא נותרה אישה במטה הכללי של הצבא. "זה לא בסדר שאין היום אישה בפורום מטכ"ל", מסכמת היוהל"ן, "אני מאמינה שיהיו. החזון שלי הוא לגדל נשים במסלולים שיפתחו אותן, כך שתגענה לדרגת אלוף. אני לא רואה אישה בתפקיד רמטכ"ל כרגע, כי הרמטכ"ל נבנה מליבת הלחימה בצה"ל ונשים לא נמצאות שם. אבל אין סיבה שלא נראה בעתיד אישה שתפקד על מערך ההגנה האווירית". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו