ככל שנוקפים הימים הולך ומצטמצם הסיכוי שבעת כהונת הממשלה הישראלית הנוכחית ינוהל משא ומתן רציני בין ישראל לרשות הפלשתינית. אם האשמה צריכה להיות מופנית כלפי ההנהגה הישראלית או כלפי ההנהגה של הפלשתינים - נדמה שזו כבר לא הערכה בלבד. המשא ומתן לא יתקיים, ורק לאחרונה צוטט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כמי שאמר לשגרירים זרים שהוא בספק אם אפשר לשוב לשולחן המשא ומתן. הוואקום המדיני גורם לכך שנשמעות יותר ויותר הערכות לגבי מהלכים חד-צדדיים שעשויים להתרחש. נתניהו שוקל, אולי, סוג של נסיגה חד-צדדית מחלקים מהגדה המערבית. הפלשתינים כנראה שוקלים לבקש את אישור האו"ם להכרה במדינה פלשתינית בגבולות 1967 בספטמבר הקרוב. גורמים שונים בעולם שוקלים, אולי, להציג מתווה להסדר מדיני ללא קבלת הסכמתם של הצדדים. אלא שהייאוש של הישראלים מהפלשתינים, של הפלשתינים מהישראלים ושל העולם משני הצדדים - עלול להוביל למציאות קשה בהרבה מזו הקיימת כיום. אף אחת מהאופציות החד-צדדיות המדוברות לא מבשרת טובות. * * * נסיגה חד-צדדית ישראלית ללא חתימה על הסכם עם הפלשתינים לא תביא לסיום הסכסוך, לא תסיר את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולא תענה על הצרכים האסטרטגיים האמיתיים שלה. המאבק הפנימי שיתרחש בתוך ישראל לפני אותה נסיגה לא יהיה שווה את התוצאות החלקיות מאוד שיהיו לה. הצהרה פלשתינית על הקמת מדינה אשר תגובה על ידי האו"ם גם לא תפתור דבר. מובן שמדינה פלשתינית עתידית לא יכולה לקום בגבולות 1967, אלא רק אם ייעשו תיקוני גבול. לכן הצהרה כזו לא באמת תגדיר מדינה חדשה, בוודאי לא כאשר ישראל עדיין שולטת על כל שטחיה. מהלך כזה יגביר את הלהבות והעימות בין הצדדים ואת הלחץ על ישראל. אם ברמה ההצהרתית תהיה להם מדינה ובפועל דבר לא ישתנה בשטח - אותו מהלך עלול לפגוע גם בפלשתינים עצמם. * * * תוכנית להסכם מדיני שתונחת על הצדדים מידי צד שלישי - אירופי או אמריקני - תיתקל מייד בהתנגדות. כך הוא הטבע האנושי, ובוודאי כך הם הגורמים החיים במזרח התיכון: תוכנית המוצגת על ידי צד שלישי נתפסת מייד כפוגעת, אפילו אם תוכנה הגיוני לגמרי. הצגת תוכנית כזאת ושלילתה האוטומטית על ידי הצדדים רק תהיה הוכחה נוספת לחוסר היכולת להגיע להסכם. מהלכים חד-צדדיים לא יפתרו דבר. במקרה הטוב הם ישהו את המשך הסכסוך, אך סביר יותר שהם רק יאיצו ויעצימו אותו. גם הצדדים מבינים זאת ולכן הם יציגו אותם כמהלכים אשר נעשים בלית ברירה. ומכאן עולה התקווה. אם כולם מתנגדים למהלכים חד-צדדיים שכאלה ואם כולם מבינים את השלכותיהם המסוכנות - אולי הצדדים יצליחו להתעלות על עצמם ובכל זאת יגיעו להסכם? אם הם אינם מוצאים מכנה משותף אחר, אולי החשש ממהלכים חד-צדדיים יכול להיות הבסיס למשא ומתן.