השנה מלאו 80 שנים למפעל הצלת הנוער היהודי מגרמניה, שהפכה להיות נאצית בשנת 1933. היה זה ארגון עליית הנוער של ההסתדרות הציונית העולמית שארגן את המפעל. הקבוצה הראשונה של בני הנוער הגיע בשנת 1934 הישר מגרמניה לקיבוץ עין חרוד, עם סרטיפיקטים (אשרות עלייה) שניתנו על ידי ממשלת המנדט.
חשוב לציין, ששנתיים קודם לכן ביוזמה של גב' רחה פראייר וד"ר זיגפריד להמן, מנהל כפר הנוער בן שמן, הגיעה קבוצה של 12 בני נוער מגרמניה לבן שמן לשם הצלתם מהעומד להתרחש באירופה. מסיבות שונות קיבלה גב' הנריטה סאלד, שעמדה בראש ארגון נשות הדסה, את ניהול מפעל עליית הנוער וכאמור הקבוצה הגדולה הראשונה הגיעה בחודש פברואר 1934 לעין חרוד, ובעקבותיה הגיעו קבוצות נוער נוספות לארץ ולמקומות הצלה נוספים בטרם פרוץ מלחמת העולם ועמה שואת העם היהודי.
כפי שנאמר "צדק צריך שיראה", כך היה לאורך השנים - פעולות התנועה הציונית לוו בעזרת תצלומיהם של מיטב צלמי התקופה. את קליטתם של ילדי עליית הנוער תיעד הצלם זולטן קלוגר.
לפניכם מספר תצלומים המתעדים קורותיה של קבוצת עליית הנוער הראשונה לעין חרוד:
במלאת 20 שנה לעליית הקבוצה התפרסמה חוברת בה סיפור בני הנוער. בתצלום, שער החוברת:
בדרך מגרמניה לארץ ישראל:
מגיעים לנמל חיפה:
ברכבת מחיפה לעמק:
בתחנת רכבת העמק בעין חרוד:
על עגלת סוסים מתחנת הרכבת לקיבוץ עין חרוד:
את פני הבאים לעין חרוד קיבל בוץ של חורף 1934 בעמק:
צריפים בעין חרוד:
פגישת בני הנוער עם שלמה לביא, חבר עין חרוד:
הורה עין חרוד:
במשך שנתיים שהתה רבוצת הנוער בעין חרוד:
אלכסנדר זייד, שהיה מאנשי השומר, התיישב בגבעת שייך אבריק, והיה לשומר שטחי קק"ל שנרכשו באזור. הוא קרא להקמת "קבוצת הרועים", יהודים שיתיישבו על אדמות קק"ל ופרנסתם תהיה מגידול צאן. בקיץ 1935 הגיעו מספר חברי תנועת הנוער העובד לתחנת רכבת העמק בקריית חרושת, במטרה להקים קבוצת רועים. הם היו מעטים ונזקקו לגידול כדי לעמוד בפני קשיי הקיום. בכ"ג בטבת תרצ"ו, 18 בינואר 1936, קיבלו חברי הנוער העובד תגבורת גדולה - קבוצת עליית הנוער מעין חרוד הצטרפה למחנה בקריית חרושת. בתצלום, החבר פסח קלינרט מקבוצת עליית הנוער:
בחודש אפריל 1936 פרץ המרד הערבי בארץ ישראל. ביטחון חיי היהודים בארץ היה בסכנה. חברי קבוצת הרועים שהיו מאוד מיודדים עם משפחתו של אלכסנדר זייד, החליטו בחודש יוני 1936 להעתיק את המחנה ליד ביתו של זייד. בתצלום ליד בית אלכסנדר זייד, מימין: צפורה אשת אלכסנדר, אטל חברת קבוצת הרועים והנריטה סאלד:
כעבור חצי שנה החליטה הקבוצה להצטרף לתנועת הקיבוץ המאוחד, כדי להגדיל את מספר חבריה ולהמתין לקבלת משבצת התיישבות קבע. הם הקימו את מחנה הזמני במקום בו נמצאת היום קריית עמל. בתצלום, צריף חדר האוכל ומגדל השמירה:
חברי הקבוצה החליטו ששמם יהיה קבוצת אלונים על שם העץ הנפוץ בסביבתם. לפרנסתם עסקו גם בבנייה ובחפירות ארכיאולוגיות של בית שערים:
בחודש ינואר 1938 החלו חברי הקבוצה לעבד את אדמות קוסקוס טבעון שרכשה קק"ל עבור מקום התיישבות. ב-11 ביולי 1938 נרצח אלכסנדר זייד. בחודש אוקטובר הוקם קיבוץ אלונים, ליד המקום בו נמצא הקיבוץ עד היום:
אחד ממקורות הפרנסה של קיבוץ אלונים היה מפעל עץ "ניצב" בו יצרו מוצרי עץ: כלי נגינה, צעצועים וידיות לכלי עבודה. בתצלומים חברי אלונים מקבוצת עליית הנוער עובדים ב"ניצב":
