ימים אלה מזכירים במעט את הימים הקשים של קיץ 2011. גראדים וקסאמים נפלו אז בעוטף עזה וזרעו פחד והרס; רבים היו לנפגעי חרדה. כוחות הביטחון ניהלו מרדף עיקש אחר בחור בשם קוואסמה, סעיד קוואסמה, תושב חברון ואיש חמאס, מחבל מתאבד. על פי החשד, עשה אותו קוואסמה את דרכו לפסגת זאב שבצפון ירושלים כדי להתפוצץ שם ולקחת עימו אל המוות כמה שיותר אנשים. בשלב מסוים העלה אחד החוקרים הוותיקים את ההשערה שקוואסמה מסתתר בתוך מסגד, אולי אפילו במסגד אל־אקצא שעל הר הבית. להשערה היה בסיס מודיעיני, והיא התבררה כמדויקת. קוואסמה אכן "נאחז בקרנות" המסגד. הוא נלכד באל־אקצא.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
עכשיו כוחות הביטחון מחפשים אחַר קוואסמה אחֵר, מרואן, אחד החוטפים והרוצחים של שלושת הנערים אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל־עד שער. גם עכשיו מובאת בחשבון האפשרות שקוואסמה יחפש לו מקלט באחד המסגדים, באחד ממעוזי חמאס הרצחניים שמהם הגיח.
טרור ומסגדים הולכים יחד אצל הטרוריסטים מחמולת קוואסמה. בכלל, טרור ומסגדים הולכים יחד לא רע. במערכת הביטחון מונח מסמך עב כרס המלמד על הקשר הזה. קוואסמה נוסף בשם פואד יצא ב־17 במאי 2003 ממסגד אל־ווהבה בעיר העתיקה של חברון כדי לבצע פיגוע התאבדות בכיכר גרוס בחברון.
במסגד התחפש פואד ליהודי חרדי, לבש חולצה לבנה ומכנסיים שחורים, חגר חגורת נפץ ובשעה 18:30 קרב אל בני הזוג גדי ודינה לוי, שהיו בדרכם לתפילת ליל שבת במערת המכפלה. הוא הפעיל את חגורת הנפץ ושם קץ לחייו ולחייהם.
ראאד מיסק קוואסמה, אימאם במסגד בחברון, היה אף הוא מחבל מתאבד, וגם הוא גויס למשימתו במסגד. ב־19 באוגוסט 2002 הגיע ראאד לאבו דיס, ומשם נאסף והועבר למסגד עבאדין בוואדי ג'וז שבירושלים. למסגד הזה הועברה חגורת הנפץ מחברון והולבשה על המחבל המתאבד, וזה התפוצץ באוטובוס קו 2 שעה קלה לאחר מכן. הפיגוע הזה כונה אז פיגוע הילדים. ראאד קוואסמה רצח 24 אנשים, ובהם 7 ילדים, ופצע יותר מ־113, ובהם 40 ילדים ותינוקות. פיגוע זה הביא בפועל לסיומה של ההודנה שהוכרזה בסוף יוני 2003.
17 שאהידים, כולם בני משפחת קוואסמה החברונית, הותירו אחריהם מאז ראשית שנות ה־2000 שובל ארוך של דם, מוות, קנאות דתית, אכזריות, אפס רחמים והזדהות מוחלטת עם חמאס ומטרותיו. יותר מ־120 יהודים נרצחו בפיגועים שאותם יזמו, תיכננו או ביצעו בני המשפחה. מאות נפצעו. חלק מהמחבלים שביצעו את הפיגועים, ראו את דלתות הכלא כמה פעמים משני צידיהן. הם נכנסו אל בתי הכלא הישראליים והפלשתיניים, שוחררו, נכלאו ושוב שוחררו. לעיתים היתה זו מחווה, לעיתים הסכם, ולעיתים פשוט סיימו לרצות את עונשם ושבו לפגע. דלת מסתובבת מכנים זאת כבר שנים במערכת הביטחון.
דם בקסבה של חברון
כ־10,000 איש מונה חמולת קוואסמה רק באזור חברון; יריבים גלויים לחמולה המרכזית השנייה בעיר, חמולת ג'עברי. ככלל - הג'עברים מזוהים עכשיו עם הרשות הפלשתינית ופת"ח, ואילו קוואסמה עם חמאס, אך יש חריגים, לכאן ולכאן. לקוואסמה למשל היו שני שרים בממשלתו של סלאם פיאד: עלי ראזל קוואסמה, שכיהן כשר התחבורה ושר הוואקף, וד"ר חאלד פאהד קוואסמה, שעדיין מכהן במעמד של מעין שר, ועומד כיום בראש ועדת הבינוי של חברון. ד"ר חאלד פאהד - שאחד מאחייניו היה משומרי ראשו של יאסר ערפאת - מופקד בין היתר על שיפוצה ועל בנייתה המחודשת של הקסבה של חברון, שם מאות בתים כבר אוכלסו באסירים משוחררים רבים (ביטחוניים ופליליים), חלקם הגדול משתייכים לחמולת קוואסמה. אלה מקבלים קצבאות חודשיות של מאות דולרים בחודש, כאשר הצינור הוא מדינות אירופיות התומכות בפרויקט, שמתבצע לא הרחק ממערת המכפלה.
ד"ר חאלד פאהד הוא בנו של ראש עיריית חברון המנוח, פאהד קוואסמה, שישראל גירשה לאחר רצח ששת היהודים ליד בית הדסה ב־1980. פאהד קוואסמה כיהן כראש עיריית חברון בסוף שנות ה־70. גם הוא היה מזוהה עם פת"ח, ולעיתים שיתף פעולה עם ישראל לטובת פיתוח עירו חברון, אך לעיתים התבטא כראש לקנאים. לאחר הרצח נזקפו לחובתו של פאהד קוואסמה קריאתו להילחם בציונות, ראייתו את מאורעות תרפ"ט כשיא המאבק נגד היהודים, והצהרתו־הבטחתו כי "לא נעמוד במילים מול ההתנחלות בחברון, כי אם במעשים". עזר ויצמן, אז שר הביטחון, החליט לגרשו לירדן, ושם נרצח כעבור שנים אחדות. מסמך שחובר באותם ימים במפקדת יהודה ושומרון צייר את ראש העיר המגורש כאנטישמי, והזכיר גם את אביו, דאוד אל־קוואסמה, כמנהיג כנופיה שהשתתפה במאורעות תרפ"ט (בספר חברון מצוין בן אחר של משפחת קוואסמה, שאקר, כמי שדאג להציל 11 יהודים באותם מאורעות; נ"ש).
צאצא נוסף לשבט הגדול הזה היה פאיז קוואסמה, האיש שהשכיר לרב משה לוינגר את מלון פארק בערב ליל הסדר של שנת 1968. ליל הסדר המיתולוגי הזה, מייד לאחר מלחמת ששת הימים, הביא כידוע לחידוש ההתיישבות היהודית בחברון, לאחר שזו נקטעה בפרעות תרפ"ט.
מענקים למשפחות הטרור
מרבית אנשי קוואסמה התפרסמו בשנים האחרונות בשל תרומתם הישירה למעגל האיבה, הטרור והדם. שניים מאחיו של רוצח הנערים מרואן קוואסמה - בילאל ושריף - נעצרו בעבר וישבו בכלא בגין פעילות במסגרת חמאס. בן דודו של מרואן, חמזה קוואסמה, רצח את נתנאל עוזרי בגבעה 26 ליד קריית ארבע בחורף 2003, ואח"כ חוסל על ידי כוחות הביטחון. החוקר ד"ר שאול ברטל חשף רק לאחרונה כי משפחתו של חמזה קיבלה קצבת שארים מארגון חמאס, והוא משער שהיא לא היחידה. מתברר שלא רק הרשות הפלשתינית דואגת להעביר לאסיריה ולשאהידיה קצבאות, משכורות ומענקים. גם חמאס מתגמל את משפחות הטרור. שאהיד נוסף ממשפחת קוואסמה, שלו שמור מקום של כבוד באתר "כתאאב עז א־דין אל־קסאם", הוא מחמוד עמראן סלים קוואסמה, בן דודו של סעיד קוואסמה, המחבל שב־2011 מצא כזכור מקלט במסגד אל־אקצא.
ב־5 במארס 2003 עשה קו 37 של אגד בחיפה את דרכו במסלולו הרגיל, שלאורכו פזורים שבעה בתי ספר. סמוך לשעה שתיים בצהריים עצר האוטובוס בשדרות מוריה והעלה עוד קבוצת נוסעים. בנוסעים שעלו לאוטובוס היה המחבל המתאבד מחמוד קוואסמה, שנשא על גופו חגורת נפץ במשקל של כעשרה ק"ג. הוא פוצץ את עצמו במרכז האוטובוס והביא למותם של 17 אנשים, ובהם אב ובנו, תשעה קטינים ושני חיילי צה"ל. קוואסמה היה תלמיד ה"פוליטכניקום", השוכן בשכונת חארת א־שייח' מעל היישוב היהודי בחברון, מוסד המזוהה עם חמאס ועם חמולת קוואסמה. הוא היה המחבל ה־20 במספר, בוגר מוסד זה, עד לאותו פיגוע. שלושה ממתכנני הפיגוע בקו 37, מעאד אבו שרח, מג'די עמרו ופאדי ג'ועבה, נלכדו ונידונו למאסר עולם. שלושתם שוחררו באוקטובר 2011 במסגרת עיסקת שליט.
איננו יודעים כרגע מדוע האמינו שלושת הנערים לחוטפיהם ועלו על הטרמפ התמים, לכאורה. אולי בכלל לא עלו מרצונם, אלא נגררו בכוח אל תוך הרכב? וכיצד נראו חוטפיהם באותם רגעים? האם היטעה מראם את הנערים? לעומת זאת, אנחנו יודעים לא מעט על באסל קוואסמה, ששלח את קרוב משפחתו עומר שריף ב־2003 לארגן פיגוע התאבדות נורא באוטובוס קו 14 של אגד בירושלים. אז שריף דיקדק מאוד בתחפושתו, כפי שנהגו אחריו מחבלי חמאס נוספים שעסקו בטרור. הוא רכש באמצעות מכר ציציות, טלית, מעיל ונעליים שחורות וסיפר לו שהבגדים מיועדים להצגה בבית הספר של בנות משפחתו. שריף אף תלה דגל ישראל על חלון המכונית שרכש, אשר נשאה לוחית זיהוי ישראלית, ושימשה מאוחר יותר להחדרת המחבל לירושלים.
כדי להסוות את זהותם של יושבי הרכב, הוא אף הפעיל דיסק ועליו ניגונים יהודיים. לאורך כל הדרך קיבל שריף הנחיות מבאסל. באבו דיס הוא נפגש עם המחבל המתאבד, עבד אל־מועטי שבאנה. הוא ליווה אותו כאשר החליף את בגדיו ללבוש החרדי, ואף הינחה אותו כיצד לעלות לאוטובוס ליד בניין כלל במרכז ירושלים ולפוצץ את עצמו בתוכו. 16 בני אדם נרצחו וכ־100 נפצעו בפיגוע הקשה. גברים ונשים, זקנים וטף.
באסל שימש ראש חמאס בחברון וחוסל על ידי צה"ל בספטמבר 2003. הוא היה אחראי לרצח של 51 בני אדם ולפציעתם של 244 נוספים בשורה של פיגועים קשים. לבד מפיגוע ההתאבדות באוטובוס קו 14, היה באסל אחראי בין היתר לפיגוע בקריית ארבע, שבו נרצחו הרב אלנתן הורוביץ ורעייתו דינה. גם את הפיגוע הזה ביצע קוואסמה, מחסן קוואסמה. באסל היה אחראי גם לפיגוע הקשה בקו 2, שבו כאמור נרצחו 24 איש ונפצעו 113.
באסל היה יורשו של דודו, עבדאללה קוואסמה, בראשות חמאס. עבדאללה חוסל שלושה חודשים לפניו על ידי לוחמי היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משמר הגבול בדירת המסתור שלו בעיר. הוא היה אחראי לחלק מהפיגועים שיורשו באסל ניהל. בין השאר הוא הפעיל בן משפחה נוסף והורה לו לאסוף מידע על תנועותיו של אריאל שרון, שכיהן באותם ימים כראש הממשלה.
אחרי עבדאללה ובאסל התייצב בראש חמאס בחברון עוד בן קוואסמה, עימאד. הוא נלכד ב־2004 על ידי חיילי סיירת אגוז לאחר שכותר במחסן במרכז חברון. קוואסמה יצא ממקום מחבואו כשידיו מורמות ולגופו תחתוניו בלבד. למבוכת משפחתו וחמאס, פירסמו כלי התקשורת בעולם את התמונה, שבוודאי לא הוסיפה כבוד למשפחה ולארגון. עימאד תיכנן, כיוון וביצע פיגועי ירי, התאבדות והנחת מטענים. כמו כן, עמד מאחורי ניסיון הפיגוע בקפה קפית בירושלים ופיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע. בפיגוע ההתאבדות הכפול בשני אוטובוסים בבאר שבע נרצחו 16 בני אדם ונפצעו יותר מ־100, מהם שמונה קשה. בין ההרוגים היה הילד אביאל אטאש בן ה־4. בחקירתו של עימאד התברר כי תחתיו פעל אחד ממשוחררי עיסקת טננבוים, מוראד קוואסמה. המצוד אחרי מוראד התנהל במשך חודשים רבים, ובסופו של דבר הוא התגלה בתוך סליק בבית בחברון. הוא וחברו עומר הימוני ירו על החיילים שקראו להם להיכנע, וחוסלו.
שורשים יהודיים
כמחווה לאבו מאזן הוחזרו לפני שנתיים גופות המחבלים המתאבדים שנשלחו על ידי עימאד קוואסמה לבאר שבע. באותו משלוח הועברו לרשות הפלשתינית גם גופות המחבלים שהתפוצצו למוות בשני פיגועים נוספים: הפיגוע בקו 2 בירושלים והפיגוע בקפה הלל, שבו נרצחו בין השאר ד"ר דוד אפלבאום ובתו נאוה, שעמדה להינשא למחרת היום. בנוסף, בעיסקת שליט האחרונה שולחו לחופשי שלושה מבני חמולת קוואסמה, שריצו עונשי מאסר על פיגועים ופעילות עוינת.
למרואן קוואסמה היה כידוע שותף: עאמר אבו עיישה, שאינו מחמולת קוואסמה. אליקים העצני, 88, מוותיקי המתנחלים בקריית ארבע־חברון, שקיים במשך שנים מסכת קשרים הדוקה עם חלק מערביי חברון, נזכר השבוע בידידו אחמד אבו עיישה (קרוב משפחה של הרוצח), שמת לפני שנים רבות. "אבו עיישה סיפר לי שהסבא שלו, אחמד כוריידה, הציל עשרות יהודים מהטבח בתרפ"ט, ואכן מצאתי בספר חברון שאותו כוריידה הציל 66 נפשות. אותו אבו עיישה גם חשף בפניי", גילה השבוע העצני, "כי במשפחתו יודעים שמוצאם האמיתי משבט יהודי, שגורש על ידי מוחמד לארץ ישראל והתאסלם. צחוק הגורל המר".
לעומת זאת, לקוואסמים אין ככל הידוע שורשים יהודיים. גם לא רחוקים מאוד. על פי גירסה אחת, האב המייסד שאליו מתייחסים בני החמולה הוא אל־קאסם אל־ג'ניד מבגדד, נכדו של מוסא אל־כאט'ם (האימאם השביעי, על פי אמונת הזרם המרכזי של השיעים) ולפיכך על פי השקפתם יורש ישיר של הנביא מוחמד.
ייחוסם של הקוואסמים אינו עומד להם ברחובות חברון, וכינוים שם על ידי אחדים מיריביהם הוא אל־חמיר (החמורים). מעמדם שודרג ורומם רק בעקבות המעורבות הפוליטית שגילו משנות ה־70 של המאה הקודמת ורשימת השאהידים והמפגעים שהעמידו מקרבם. עכשיו הם צירפו לשושלת גם את מרואן קוואסמה, אחד מחוטפיהם ורוצחיהם של שלושת הנערים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו