"לפני הכל יש לנו מחויבות לניצולי השואה"

הנתונים שהתפרסמו לקראת יום השואה על ידי הקרן לרווחת הניצולים, קשים ביותר. 50 אלף מהם חיים מתחת לקו העוני. שר האוצר יאיר לפיד כבר הודיע שיעביר מיליארד שקלים השנה לטובתם, וישיבת הממשלה ביום ראשון תוקדש לנושא. אולם מי שאמון על הטיפול בניצולי השואה, כמו על הדאגה ליתר קשישי ישראל הוא השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך. הוא עושה את זה כבר שנה כמעט ללא תקציב וללא כותרות, אך עם תחושת שליחות מעוררת התפעלות ועם נדנודים בלתי פוסקים למשרדי הממשלה עתירי התקציב, שיואילו להפריש נתח גם לטובת הקשישים וניצולי השואה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

קשה לפספס את להיטותו של אורבך לגבי הנושא. בכל ראיון שנערך עימו בשנה האחרונה, כולל ראיונות בעלי גוון מדיני מובהק, כאחד מראשי הבית היהודי, המפלגה הימנית ביותר בכנסת הנוכחית, הוא מקפיד לדבר על הקשישים, תוך הדגשת העובדה כי הוא רואה בכך את תפקידו המרכזי כשר בממשלה.

מעבר לרפורמות ולתוכניות שכבר יזם, עמל אורבך בימים אלה על תוכנית שאפתנית, שחלקים ממנה ייצאו לדרך כבר בשבועות הקרובים, וישפרו מאוד את איכות חייהם של המבוגרים וניצולי השואה.

לצד העלאת קיצבת הזיקנה ותשלום עשרות אלפי שקלים לניצולי שואה שעבדו בכפייה בגטאות גרמניה ופולין, יזכו כל קשיש וקשישה בישראל להנחות מפליגות בבתי קולנוע, בתיאטרונים, ברשתות קניות ועוד. בכל יום שלישי תהיה להם אפשרות להיכנס לשיעורים בבתי הספר התיכוניים ברחבי הארץ ללימודי העשרה או ללמידת שפה. בנוסף, יוקם מרכז תעסוקה עבורם ומתנדבים יגיעו לבית של כל אחד ואחד ויעניקו הסבר על זכויותיהם ויוודאו שהכספים שמגיעים להם אכן יגיעו ללא ביורוקרטיה. 

הנתונים הקשים שהתפרסמו על מצבם של ניצולי השואה צובטים את הלב. איך המשרד לאזרחים ותיקים בראשותך מטפל בבעיה הזאת? 

"רבע מהקשישים בישראל עניים", אומר אורבך, "גם מצבם של ניצולי השואה גרוע. בין השאר משום שהם פשוט יותר זקנים. מעבר לדאגה שלנו לכלל קשישי ישראל, יש לנו מחויבות יתר לניצולי השואה. כשהגיעה לארץ קנצלרית גרמניה מרקל, הכריזו שתי הממשלות על קידום חוק שיאפשר לגרמניה להעביר כספים לעובדי הגטאות. אנחנו עומדים כעת בפני העברת החוק הישראלי אחרי שבגרמניה כבר כמעט הושלם כל התהליך. על פי ההסכם, תעביר גרמניה כתשלומי פנסיה למי שעבד בגטו, כ־300 מיליון יורו. כל שנת עבודה שווה בין 100 ל־200 יורו דמי פנסיה, והזכאים יקבלו אותה רטרואקטיבית החל משנת 97' למשך כל חייהם, כך שבקרוב כל עובדי הגטו החיים בישראל יקבלו יותר מ־10,000 יורו. זה משמעותי מאוד.

"באחרונה קידמנו הסכם דומה גם עם ממשלת פולין, ובקרוב כל ניצולי השואה מפולין יקבלו כ־ 100 יורו מדי חודש.

"רובנו חיים את חיינו, יוצאים למסעדות ועורכים קניות ולא תמיד שמים לב כמה עולה כל דבר, אבל יש אנשים שסופרים כל שקל, שהתקציב שלהם מחושב כך שמדי כמה ימים הם קונים שקית חלב ושכיכר לחם אחת מספיקה להם למספר מסוים של ארוחות. חלק מהם ערירים ואין להם מקור סיוע אחר. הקשישים העניים הם הדבר הכי דחוף לי. אנו מנדנדים לביטוח הלאומי ולשאר משרדי הממשלה כדי שיעבירו כמה שיותר כספים לקשישים וכמה שיותר מהר".

"מתווה אורבך"

ביום ראשון, אחרי ישיבת הממשלה המיוחדת לרגל יום השואה, ייפגש אורבך עם ראש הממשלה ויציג בפניו את התוכנית שעליה הוא עובד חודשים, ושחלקים נרחבים ממנה מגובים על ידי האוצר. התוכנית, המכונה במשרד "מתווה אורבך", היא תוכנית הדגל של השר. זה החותם שהוא מעוניין להותיר. 

התוכנית, הוא מסביר, נשענת על שני עמודים: ראשית, שיפור כלכלי לקשישים בישראל וצמצום הפער בינם לקשישים ממדינות אחרות ב־OECD. ושנית, שיפור מעמדם החברתי ותדמיתם. 

"ביחס לרגל הראשונה של התוכנית, כלומר שיפור תנאי חייהם מבחינה תקציבית, צריך להבין את הנתונים. היום, קשיש בן יותר מ־80 מקבל קיצבת זיקנה, בלי קשר למצבו, 1,500 שקלים מהמדינה עד 2,300 שקלים בחודש לקשישים בעלי ותק של לפחות 35 שנה בעבודה וכדומה. אם מוסיפים לנתון הזה גם תשלומי פנסיה או השלמת הכנסה מגיעים להכנסה חודשית ממוצעת של 5,000 שקלים.

"מנתוני הרווחה עלה כי ב־2012 העוני בישראל ירד, למעט קבוצה אחת - הקשישים. שם היה זינוק. בדקנו מה קרה. הנתונים צעקו. גילינו שקיצבת הזיקנה לא עודכנה מ־2012. שאר הקצבאות ליתר האוכלוסיות עודכנו. לקשישים לא. התוכנית הראשונה שיזמנו היא להעלות את קיצבת הזיקנה לכולם בכ־300 שקלים בחודש. זו תוכנית שעלותה למדינה 3.5 מיליארד שקלים בשנה הראשונה. בנוסף, במשרד הרווחה יש ועדה למלחמה בעוני. נציגינו בוועדה דורשים שחלק ניכר מהתקציב יועבר לקשישים עניים. 

"בינתיים, עד שיאושר סכום כה גבוה, יזמנו תוכנית נוספת. הצרכים הבסיסיים של רוב הקשישים הנזקקים הם בתחום החשמל, מים, תרופות וארנונה. התוכנית שהצגנו תביא להנחות משמעותיות בתחומים הללו. יש זקנים שחיים בדירות ענקיות וכבר לא משלמים עליהן משכנתא, אולם הארנונה כבדה מאוד. חלקם אולי גרים בבתי מידות, אבל הם עניים מרודים. הם לא יעזבו בגיל 80 או 90 את ביתם. להם נעזור בהנחות בארנונה".

לדברי אורבך, התוכנית לסיוע לקשישים עניים תעלה למדינה סכום צנוע יותר מהעלאת קצבאות הזיקנה לכל ותעמוד על 1.5 מיליארד שקלים. ניצולי שואה ייכללו במתווה ללא קשר להכנסתם.

"דחוף לי יותר לדאוג לעניים. קצבאות זיקנה הן לכולם. רובם לא עניים. המתווה שלי הוא לנזקקות הקשה. קודם כל צריך להתמודד איתה. זו החובה של הממשלה. זה מה שאציג לנתניהו. נוודא שכל הזקנים החלשים וניצולי השואה יקבלו את שלהם. זו לא תוספת למשרד. זו תוספת לקשישים ולניצולי השואה. ניאבק על כך ולא נוותר. נקים קואליציה של חברי כנסת, נגייס את הסיעה. אפילו נלך למשבר. לא חייבים תמיד לאיים במשבר בגלל עניינים מדיניים. השאיפה שלי היא ליצור תנאים פוליטיים שיאפשרו הגשת תביעה חד־משמעית סביב נושא חברתי". 

מעבר לתוספת תקציבים, נראה שהקשישים וניצולי השואה לא מוצאים את הידיים והרגליים בסבך הביורוקרטיה ושלל ארגוני התמיכה.

"יש פרויקט שמופעל כמה שנים ונקרא 'לעד', שמסייע לניצולי שואה. המצב היום הוא שיש הרבה גופים שנותנים כסף אבל מרוב ביורוקרטיה הניצולים יכולים לטבוע ולא למצוא את עצמם. ניצולי שואה מוסרים לסטודנטים מתנדבים את הפרטים שלהם. הסטודנטים מבקרים אותם בבית ורואים מה הצרכים שלהם, ואז החומר מועבר לכל הגורמים. אנחנו מוודאים שהחומר עובר לכולם ושהכסף אכן מתקבל".

לדברי אורבך, "בניגוד לתקציבים אחרים שלפעמים מטרתם לעודד יציאה לעבודה, אצל זקנים זה לא שייך. הם לא יחזרו לעבודה, בייחוד בגיל מבוגר יותר. כל כסף שלא תיתן להם - לא יהיה להם.

"קיימת ועדה בין־משרדית בראשותי שעוסקת בהזדקנות. אחד הנושאים שנידונים בה הוא תעסוקת מבוגרים. לא העלאת גיל הפרישה, אלא כדי שאדם שרוצה לעבוד לא יצטרך לוותר על קיצבת הזיקנה. הגשנו דו"ח עם המלצות. מגיל מסוים ובתנאים מסוימים עובד מרוויח פחות ממקבל קיצבה ולא שווה לו לעבוד. אנחנו רוצים לפתור את זה".

מעבר לסיוע הכספי אתה מדבר גם על שיפור התדמית.

"השבת יקראו בבתי הכנסת את פרשת קדושים, שבה נאמר 'והדרת פני זקן'. הכרזנו על השבת כשבת 'והדרת' שבה אנחנו מבקשים מבתי הכנסת להעלות לתורה את הזקנים מרבני הקהילות לדבר על הנושא, ושתנועות הנוער בכל הארץ, דתיות וחילוניות, גם הן יעסקו בעניין. הרבה פעמים אומרים שבסוף השורה האחרונה היא כסף. זה חשוב, אבל בנושא של הזקנים זה גם כיבוד, יחס. גם זה תפקידנו. 

"צריך להעלות את המודעות למקומו ולכבודו של הקשיש. זה לא אדם שקוף. זה לא רק מי שחוסם לך את התור בקופת חולים. יש אפליה על רקע גיל. אנחנו עושים דברים ונפרסם יותר דברים בקרוב. שבת 'והדרת' היא סמלית, אבל אנחנו מקווים שהיא תפתח פתח להמשך".

יום האזרח הוותיק

ברוח התוכנית לשינוי תדמית הקשיש מכריז אורבך על שורה של צעדים בכיוון. "אנחנו יוזמים שנת שירות לאזרחים ותיקים, ברווחה, בחינוך, במשטרה וכו', בהיקף של 12 שעות שבועיות. 

"יום שלישי יהיה 'יום האזרח הוותיק' השבועי. זה יתחיל בקיץ ובכל יום שלישי קשישים יזכו להנחות ולהטבות במקומות שונים: ספריות, יערות קק"ל, פארקים, יד ושם ומוזיאונים. כל קשיש יוכל בכל יום שלישי ללכת לקולנוע ולצפות בסרט ב־10 שקלים בלבד, לקבל הנחות בסופר־פארם ובשורה של קניונים. בשנה שעברה, כשהתחלנו לאפשר לקשישים לצפות בסרטים ב־10 שקלים בימי שלישי, הגיעו 30 אלף מהם לבתי הקולנוע. 

"אנחנו רוצים שיקנאו בקשישים, להציג אותם ככוח קנייה, כמי שיוצאים ומבלים וקונים. אפילו סיסמה יש - זיקנה, לא מה ששכחת", צוחק אורבך. 

אבל הרפורמה של אורבך לא נעצרת פה. "בכמה עשרות רשויות מקומיות הנהגנו כיתות גמלאים ללימודים עבור ותיקים, שיבואו לשיעורי תיכון יחד עם התלמידים וילמדו. הקמנו יחידות 'סגולה' לבתי חולים - יחידות של בנות שירות לאומי ומתנדבים שאומרים בזמן האשפוז לכל קשיש ומשפחתו מהן הזכויות שלו. לעיתים הזכויות משתנות תוך כדי אשפוז, בהתאם למצב, ואנחנו מדריכים אותם לגבי זכויותיהם. כרגע זה פועל ברמב"ם ובתל השומר ובקרוב בעוד 5-4 מרכזים רפואיים בארץ.

"כבר היום", ממשיך אורבך, "משמש המשרד מעין סוג של לשכת תעסוקה לוותיקים. היום הרשויות לא עוסקות במי שעברו את גיל הפרישה. אנחנו הולכים למסד את זה. קשישים שיכולים וירצו להמשיך לעבוד, יקבלו מענה. 

"אנחנו בונים תשתיות שלא יהיה אפשר לבטל. גם אחרי שנסיים את תפקידנו, השירותים הללו יישארו. זה החותם שאני רוצה להשאיר אחריי".

מיזם נוסף של המשרד נקרא "שמחה", ובמסגרתו אמנים ותיקים, בני יותר מ־50, מופיעים בפני בני יותר מ־67. "עשינו באחרונה 250 הופעות עם אלפי משתתפים, אנו משלמים לאמנים ולהגברה, והרשויות המקומיות מספקות את האולם. ראשי רשויות פונים בהמוניהם כדי שנקיים אצלם הופעות כאלה. מדובר באמנים כגון אביהו מדינה, מירי אלוני, מרגול, נורית גלרון, אבי טולדנו, שימי תבורי, דורי בן זאב, סי היימן, חנה לסלאו, ירדנה ארזי, ששי קשת, עוזי פוקס. עד עכשיו מדובר ב־170 אמנים ידועים שמשתתפים בפרויקט". 

אורבך ממשיך: "אני מאוד אוהב את הנושא גם אם הוא לא נתפס כאטרקטיבי. אנשים חיים היום יותר. לפני 40 שנה גברים מתו בגיל 70 והיום בגיל 80. ב־2035 ימותו בגיל 84 בממוצע. נשים יחיו עד גיל 89 בממוצע. פלח האוכלוסייה של הוותיקים גדל פי כמה מכל פלח אוכלוסייה אחר. פעם אדם סיעודי היה חי בממוצע שנה וחצי. היום הרבה יותר. זה דרמטי למשק. לא פלא שהממשלה החליטה להיערך לעניין.

"כשכינו את בן־גוריון 'הזקן', הוא היה בן 62. היום, מי יחשוב לקרוא לנתניהו, שהוא בן 64 - הזקן? זה עניין של תפיסה, והתפיסה משתנה. כולם דואגים לילדים בסיכון, לטיפות חלב ולאורך החופשות, אבל יש גם זקנים בסיכון. יש גם בעלי שיני זהב, לא רק בעלי שיני חלב".

מדי פעם מתפרסמים מקרים קשים של אלימות כלפי קשישים. איך אתם מטפלים בזה?

"יש כמה אלפי קשישים שנשדדים, בעיקר ב־28 בחודש, כשהם מקבלים את הקיצבה. רבים לא מתלוננים. חלק סובלים מקרוב משפחה או ממטפל זר. לו ילדים היו במצב הזה - כולם היו זועקים. יש גם תופעות של ניצול, כמו מוקדים טלפוניים שמוכרים להם כל מיני דברים שהם לא צריכים. הם מאתרים זקנים, חוזרים אליהם ומשגעים אותם. אנחנו מכינים הצעת חוק לצמצום התופעה ואנחנו נילחם בהם.

"יש גם תוכניות של עיר ללא אלימות וקהילה תומכת. אנחנו מעורבים בהן. כך, למשל, עזרנו להתקין דלתות בטיחות בבתים של קשישים. 

"זה משרד מטה. כלומר אנחנו מפעילים את האחרים. אנחנו כמו לובי ממשלתי ענק. אין לנו כמעט תקציבים משלנו, אבל אנחנו משנים את החלוקה הפנימית. לא רואים קופות חולים נלחמות על לקוחות קשישים, כמו החברות הסלולריות, כי הם פשוט יקרים להם. אנחנו פועלים לשנות את זה. שיהיה להם שווה להגדיל את מאגר הקשישים המבוטחים אצלם. אנחנו מעורבים ונכנסנו למחזור הדם של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. בכל מקום כזה אנחנו נלחמים על זכויות הזקנים. אנחנו כמו הטרקטור הקטן שגורר את מטוסי הבואינג הענקיים לטרמינל". 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו