בשקט בשקט, רחוק מהעין הציבורית, עובר בשנים האחרונות המודיעין המבצעי תהליך דרמטי, שאמור לשנות מהיסוד את אחת מאמיתות המלחמה המוכרות ביותר - זאת שגורסת כי שדה הקרב הוא ממלכת האי ודאות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
התהליך הזה, שנחשף כאן לראשונה, אמור בסופו להפיג חלק משמעותי מהערפל שמלווה כל כוח שיוצא להילחם. סימני שאלה אמנם ייוותרו, אבל לצידם יהיו גם הרבה מאוד עובדות מוצקות, ובמרכזן מידע על מיקומם של האויב ושל האיומים השונים. לא עוד מפקדים שיוצאים להילחם עם מידע כללי, ונשענים על רסיסי מודיעין ועל מה שהם רואים במשקפת; המלחמה הבאה תתבסס באופן משמעותי יותר על המודיעין, ותאפשר לכל כוח לדעת מה עומד מולו בכל גיזרה.
המהפכה הזאת, שתכונה כאן "מודיעין מבצעי", היא בעיקרה תולדה של הכשל שליווה את המודיעין שסופק לכוחות הלוחמים במלחמת לבנון השנייה. לא רק מידע דל שנאסף על מאות בודדות של מטרות מופללות, שהושמדו כולן כבר ביומיים הראשונים למלחמה, אלא מודיעין טקטי שנשמר בכספות של אמ"ן ולא הועבר בזמן אמת ליחידות שנלחמו בשטח. "במלחמת לבנון השנייה התברר לנו שאנחנו לא מתפקדים מספיק כקמ"ן של הצבא", אומר קצין המודיעין הראשי (קמנ"ר), תא"ל אלי בן־מאיר. "היינו קציני מודיעין טובים של הדרג המדיני, אבל הרבה פחות טובים של הצבא עצמו. את המג"ד לא מעניין מה חושב נסראללה, אלא איפה האויב שלו נמצא".
התוצאה היתה דשדוש מתמשך של יחידות השדה בדרום לבנון מחד, והיקלעות לקרבות מדממים מאידך. מודיעין מדויק, למשל, היה מונע או בוודאי משנה דרמטית את הקרב המדמם בסלוקי, שבו נקלעו טנקי מרכבה למארב של טילי נ"ט שגבה חיי חיילים רבים. "היום זה לא יכול היה לקרות. היינו מגיעים לאן שהיינו רוצים בלי ליפול למארב הספציפי הזה", קובע אל"מ יהודה פוקס, מפקד חטיבת הנח"ל, שהיתה אחת הראשונות להטמיע את התפיסה החדשה. "אם עד עכשיו קיבלתי כמעט אפס מודיעין, עכשיו יש לי עושר של מידע שמאפשר לי למצות יותר טוב את הכוח".
לתהליך הזה יש שני שלבים מרכזיים - לפני הקרב ובמהלכו. הראשון כולל העברה שיטתית של כל המידע שנצבר ביומיום, באיסוף סיזיפי על ידי שלל אמצעי המודיעין, לידי המפקדים בשטח. מפקדי האוגדות והחטיבות נחשפים לכלל המודיעין, מה שמאפשר להם להתאים את התוכניות המבצעיות למידע הרלוונטי לכל אזור, בדגש על לבנון ועזה - שתי הגזרות שבהן גבוהה יותר הסבירות שצה"ל יידרש להילחם. באילוסטרציה, ותחת מגבלות מובנות, אפשר לומר כי מפקד שיידרש, למשל, להילחם בכפר מסוים בדרום לבנון, יקבל לא רק מפות ותצלומי אוויר עדכניים (ולא כאלה שהיו מעודכנים לכמה שנים אחורה, כמו ב־2006), בצבע, אלא גם מידע ממוקד ורלוונטי על האויב ועל האיומים השונים בגיזרה, ובמקביל גם על ריכוזים של אוכלוסייה אזרחית כדי להימנע ככל האפשר מפגיעה בה. "פעם הייתי מרים משקפת על כפר ורואה בתים, היום אני יודע על מגוון מוקדי איוש בתוך הכפר", אומר פוקס. "זה מאפשר לי לא רק לתכנן טוב יותר, אלא גם לקבל החלטות הרבה יותר נכונות בזמן אמת".
תודעה וטכנולוגיה
המידע הזה לא מבוזר לכלל הכוחות אלא נשמר רק אצל המפקדים הבכירים. לזוטרים יותר (מג"דים, מ"פים), הוא נמסר רק באופן כללי, כך שיתאפשר להם להתכונן אבל בלי לסכן את המודיעין שנאסף. החשיפה המלאה שלהם למידע אמורה להתבצע רק בשעת היציאה לקרב, כאשר הם יקבלו את הנתונים המדויקים על הגיזרה הספציפית שבה הם עתידים להילחם. "זה מצמצם בצורה ניכרת את הלא נודע של שדה הקרב, ומאפשר לכוחות להיות ערוכים לאיומים הספציפיים שצפויים להם", אומר קמנ"ר.
השלב השני של התהליך הזה מתבצע במהלך הלחימה. במסגרתו אמור הכוח שנלחם לקבל אונליין מידע רלוונטי על האויב ועל האיומים בגזרתו. כך, למשל, יוכל מפקד חטיבה לבקש לעשות זום אין על כניסה לכפר או על בית מסוים, כדי לוודא שאין בו איומים, ולקבל מענה מגורמי המודיעין בזמן קצר. במקביל, ינותב אליו כל המידע שנאסף בזמן אמת על ידי כל אמצעי המודיעין, כדי לאפשר לו להגביר משמעותית את יעילות הכוח, תוך כדי נטרול כמות גדולה ככל האפשר של איומים והימנעות מפגיעה בחיילי צה"ל בצד שלנו ובחפים מפשע בצד השני.
התהליכים האלה נשמעים כל כך מובנים מאליהם, עד שמתבקש לתהות למה חיכו איתם עד עכשיו. התשובה כפולה: תודעה וטכנולוגיה. נדרשו לצה"ל שנים כדי להשתחרר מתפיסות מיושנות גם לגבי המודיעין (שנתפס תמיד כמי שאמור לשרת בעיקר את המנהלים ופחות את החיילים), וגם לגבי שדה הקרב (שמי ששולט בו זה הצדדים שנלחמים פנים אל פנים, והמודיעין הוא רק שחקן משני בו).
העובדה שראש אמ"ן הנוכחי, האלוף אביב כוכבי, הגיע מיחידות השדה, תרמה בוודאי גם היא להתנעת התהליך; כמח"ט הצנחנים במבצע חומת מגן עבר כוכבי בין הקירות בקסבה של שכם כדי לצמצם את הלא נודע שלגביו נאמר לו ש"יש פה בין 200 ל־2,000 מחבלים", ותפיסת המודיעין המבצעי שהוא מוביל עתה עתידה לצייר לאלו שיירשו אותו מציאות בהירה בהרבה. התשובה השנייה, הטכנולוגיה, משמעותית עוד יותר. העברת המודיעין לשדה, בוודאי בשעת מלחמה, היתה מסורבלת ולעיתים בלתי אפשרית. מערכות המחשב והשו"ב החדשות מאפשרות שפע של מידע בזמן אמת משלל מקורות. בגדול (תחת סייגים של ביטחון המידע), אפשר באמצעותן להעביר כל נתון שנאסף על ידי כל מקור לכל מסך של כל מפקד בכל מקום - במטוס קרב, בטנק או על הגבעה בשטח. וכאשר המידע הזה "מולבש" על מערכות המידע שבאמצעותן מנוהל הקרב, מתקבלת תמונה קוהרנטית שבה יש למפקד את כל המידע על כוחותינו ועל האויב. כך, המ"פ יוכל לקבל על הלפטופ שלו, בשטח, מידע ועדכונים שיצטרפו למידע שאיתו הוא יצא לקרב, ולכוח תהיה מדפסת צבע שבאמצעותה הוא יוכל גם להדפיס לעצמו תצלום־אוויר מעודכן של הכפר - ובו שלל האיומים - כך שהבלתי נודע יצומצם למינימום.
מימוש התפיסה החדשה חייב חציה של לא מעט מגבלות וגבולות. מעבר לבעיה המובנית של ביטחון מידע, נדרש המודיעין קודם כל לייצר את המידע. זהו ליבו של השינוי: במקביל למודיעין האסטרטגי, לאסוף גם מודיעין רלוונטי לכוחות בשטח; לפתח אמצעים ולגייס מקורות, להפעיל אותם באופן שוטף ולייצר שטף של מודיעין טקטי. מדובר במאמץ סיזיפי, יומיומי, שהוא הרבה פחות אקזוטי ממידע על הברחת נשק גדולה או על שינוי בתוכנית הגרעין של איראן, אבל כזה שיהיה משמעותי מאוד לניהול המלחמה הבאה.
השלב הבא היה חיבור של המערכות. קודם כל בתוך אמ"ן, כך שהיחידות השונות שאוספות מודיעין יוכלו "לדבר" ביניהן, על פלטפורמה אחת, ולהעביר מידע אחיד וזמין לכוחות בשטח, ומעבר לכך בצה"ל, שכל זרוע בו - יבשה, אוויר, ים - מחזיקה במערכות קשר ושליטה ובקרה משלה. כדי לאפשר זרימה מלאה של המידע שולב אגף התקשוב כשותף מלא בתהליך (לצד אמ"ן וזרוע היבשה, ובמידה פחותה גם הזרועות האחרות והפיקודים המרחביים), והוא אמור לאפשר למערכות לתקשר ביניהן בשפה אחת.
השלב האחרון הוא הנגשת המידע לכוחות בשטח, בזמן אמת אבל גם בתהליכי ההכנה. "אנשי המודיעין באים אל המפקדים בשטח, ומבצעים איתם תהליכי למידה אל מול גזרות ספציפיות", אומר בן־מאיר. "הם לומדים ביחד את האויב ואת האיומים, ואת כל הידע שנצבר 'מלבישים' על התוכניות המבצעיות כך שיתאימו טוב יותר למציאות שתצפה לכוחות בזמן אמת בשטח". כחלק מכך הוקמו שני "בתי מדרש" - באוגדת הגליל שאחראית ללבנון ובאוגדת עזה - שאליהם מגיעים המפקדים ויחד עם אנשי המודיעין מעדכנים את התוכניות המבצעיות בהתאם למודיעין שנאסף.
מח"ט הנח"ל אומר כי הדבר הוביל לשינוי דרמטי בתוכניות הלחימה ואפילו באימונים עצמם. "אנחנו עדיין מתרגלים את הכוחות למצבים של אי ודאות, מחשש שהם יתמכרו למודיעין וגם מתוך הבנה שהמציאות במלחמה משתנה וגם האויב משנה צורה ומיקום", הוא אומר, "אבל המודיעין המבצעי מאפשר לי להכין את המפקדים שלי כך שהם כן יכירו את תפיסת האויב, את הלוגיקה שלו, את הרקע ואת ההיגיון שלפיו מתנהל הכפר הספציפי שבו הם עומדים להילחם. וכאשר לזה הם יוסיפו את המודיעין שיתקבל, גם אם הוא יהיה מצומצם יותר מכפי שהייתי רוצה, הם ינהלו את הקרב הרבה יותר טוב מבעבר".
דוגמה לכך, שגם עולה בתרגולים, היא קרב בינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה, שבו נהרגו שמונה חיילי גולני. לכוח היה ברור אז שיש באזור אויב והוא פעל בו כדי ליצור חיכוך שיחשוף אותו, וכך עבר מבית לבית עד שהותקף במפתיע - ונפגע. תחת התפיסה החדשה, אמורה להיות לכוח העתידי שיפעל בבינת ג'בל תמונה הרבה יותר בהירה של השטח והאיומים, ועל־ידי הפעלת אמצעים בזמן אמת - בין היתר באמצעות אנשי המודיעין שמצוותים ליחידות הלוחמות באימונים ובלחימה - הוא יוכל להגביר את יעילותו.
באמ"ן אמנם מסרבים להתחייב לדיוק המודיעיני שיימסר לכוח לגבי כל גיזרה, אבל התרגולים הוכיחו שמדובר בהיקף ניכר של מידע ברמת דיוק גבוהה שיימסר לכוחות מראש או בזמן אמת. עם זאת, גם באגף המודיעין וגם בזרוע היבשה יודעים שזמינות המידע לשטח בזמן לחימה תלויה לא רק בטיב המקורות אלא גם בעניינים טכנולוגיים - תקלות או מתקפות סייבר, למשל, עלולות לשבש תוכניות - ולכן מקפידים לתרגל את היחידות ב"עיוורון מודיעיני" כדי למנוע התמכרות מסוכנת מצד מפקדים שעלולה להתבטא בחוסר אונים בשעת הקרב.
לא להתמכר לטכנולוגיה
במקביל, וכדי לצמצם את התלות בטכנולוגיה, מכין אמ"ן גם תוכנית חלופית לשעת פקודה. לכל המידע שנצבר על גבי מערכות מחשב לסוגיהן יש תחליף קשיח שנמצא בכספות, ובמידת הצורך יועבר לכוחות. מפקדי אוגדות וחטיבות יקבלו אנציקלופדיה שלמה על גיזרת הלחימה שלהם, מפקד הפלוגה יסתפק בחוברת כיס, שמעודכנת מדי תקופה, ובה תצלום אוויר של כל בית ומידע מדויק ככל הניתן על האיומים בסביבה. הגיבוי הזה בלבד מחייב השקעה של מיליוני שקלים בשנה, והפרויקט כולו - עשרות מיליונים; קצינים בכירים מלווים את תהליך הטמעת התפיסה ביחידות השדה, כאשר כל האוגדות והחטיבות הסדירות כבר עברו התאמה לתפיסת המודיעין המבצעי, ובמהלך השנה הקרובה יושלם התהליך גם בכל יחידות המילואים.
כוכבי, שכאמור מוביל את המהלך, מדבר מראשיתו על כך שהמודיעין צריך להיות "שותף": לא רק לתאר את המציאות ואת האויב, אלא להשפיע ולהשתתף; ולא רק ברמת קבלת ההחלטות, אלא גם ברמה הטקטית של הכוחות שנלחמים בשטח. בכנס של המודיעין המבצעי, שנערך בשבוע שעבר בהשתתפות כל מפקדי החטיבות והגדודים, הזהיר ראש אמ"ן, האלוף כוכבי, מהתמכרות למודיעין ואמר כי האי ודאות תישמר גם בעתיד, אבל מאחורי האמירה הזהירה והמתבקשת הזאת שלו מתעצבת מציאות חדשה, שאמורה לשנות דרמטית את פני המלחמה הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו