השופטת מהקרמלין

דינה קלימי, 51, מורה למתמטיקה במכללה לתעופה של אורט במעלה אדומים, הצטרפה לפני שנה וחצי לתוכנית "עוז לתמורה" - לאותה רפורמה שיו"ר ארגון המורים, רן ארז, מרבה להתהדר בה. שלושה חודשים לאחר מכן הבינה קלימי, כמו רבים מעמיתיה, שעשתה טעות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"מה שלא עשו לי 30 שנות עבודה", אמרה לי השבוע, "עשתה הרפורמה בתוך אותם שלושה חודשים. היא היכתה בי קשות. לראשונה הבנתי מהן שחיקה ועייפות והוצאת הרוח ממפרשי אנשים שהחינוך יקר להם. ראיתי מה קורה לי ולחבריי ברפורמה הזאת ושאלתי: למה זה מגיע לנו?" 

קלימי אומרת שעל רקע השינויים בתנאי העבודה שלה, "שהפכו את המורים לסחוטים ולמתוסכלים", היא החליטה לפני יותר משנה להצטרף לקבוצת מורים הנלחמת ברפורמה כדי להכניס בה שינויים, להתאים אותה לתנאי עבודה הגיוניים ולהפסיק כלשונה "את העלבון וההשפלה"; לבטל את חובת ההצטרפות לרפורמה. 

"מעולם לא הצבעתי בבחירות של הארגון. זה לא קרה כי לא ידעתי שיש בחירות; כי לא באו אלינו עם מצע ועם רשימת מתמודדים; כי אני ועובדי הוראה אחרים היינו מחוץ למשחק הזה. רק בשנה האחרונה, כשהחלה התסיסה בשטח, החלטתי להתמודד בבחירות לארגון המורים". 

מה לא הבינה המורה קלימי באותו שלב? שאין לה סיכוי להיבחר בדרך דמוקרטית למועצת הארגון בת 53 החברים. שהמשחק מכור מראש. שאין בארגון זה מושג ששמו "דמוקרטיה". שהדלת לקרמלין - כלומר, למועצה שבה יושבים נציגי הסניפים, הבוחרים את היו"ר בהצבעה חשאית - תיחסם בפניה ברגע האמת.

היא לא הבינה דבר נוסף עד שטרחו להסביר לה בהמשך: כדי להיבחר בפעם השישית ברציפות לתפקיד יו"ר הארגון, זקוק רן ארז לרוב של 66 אחוז מחברי המועצה. זה מחייב את הדיקטטור להציף את המועצה בבובות שלו שהוא ימשוך בחוטיהן. זה מחייב את נושאי כליו בסניפים ובהנהלה לסנן מתנגדים ובלתי מזוהים. זה מחייב את משרתיו לרסק את ההליך הדמוקרטי. לעשות הכל כדי להבטיח לו ניצחון.  

קלימי הבינה מה מחכה לה ובכל זאת קפצה לבריכה. "נבחרתי כנציגת בית הספר שלי", סיפרה, "והודעתי לארגון ולסניף ירושלים שאני מתמודדת על אחד מארבעת המקומות השמורים לסניף במועצה. חשבתי לתומי שיקבלו את ההתמודדות שלי ברוח טובה וזה לא קרה. חסמו בפניי את הדרך להתמודדות הוגנת בדרכים שונות".

- תני לי דוגמה?

"במשך שישה ימים גורליים לא שלחו אלי את רשימת 50 צירי בתי הספר שבלעדיה אין סיכוי להיבחר. שהרי אתה צריך לדבר עם אנשים, להציג את עצמך, לשכנע שדווקא אתה טוב למורים; שדווקא אתה צריך לייצג אותם במועצה.

"ביקשתי ולא נעניתי. הרושם שקיבלתי היה שמושכים זמן כדי שלא אספיק לשוחח עם בעלי זכות הבחירה. התרשמתי שביצירת הסחבת מעורב מזכיר הסניף שלי, גבי עטיה, שהתמודד מולי וניהל את הבחירות של עצמו כאילו אינו מצוי בניגוד עניינים חריף. הגיעו הדברים לידי כך שאחת ממזכירותיו התבלבלה ובטעות שלחה אלי אי־מייל שהיה מיועד בכלל למזכיר הסניף: "קיבלתי אי־מייל מדינה קלימי", היא כתבה לעטיה, "לשלוח לה מחר?"

- כלומר, לגזול ממך עוד יום של התארגנות?

"זו המסקנה שלי. היא התחזקה אחרי מה שקרה בבחירות עצמן, כפי שתיארתי במכתב ליו"ר ועדת הבחירות, השופטת בדימוס עדינה פורת".

כבודה מתחמקת (א')

במכתבה מתארת קלימי את הליך הבחירות הקפקאי, המושחת על פניו, ומצביעה על מעשים, על עובדות ועל חשדות שחייבו את ביטול הבחירות מעכשיו לעכשיו.

בין היתר היא ציינה: לא היה שום פיקוח על הבחירות, לא נכח בהן גורם חיצוני, הן החלו באיחור של חצי שעה בטענה שאמורים להגיע למקום מפקחים מתל אביב. כמו כן, לכל מועמד הוקצו חמש דקות בלבד להצגת עצמו... בנוסף, מזכיר הסניף "עשה תעמולת בחירות לעצמו ולשלושת המתמודדים האחרים". 

כאן חידדה קלימי את הדברים: המזכיר המתמודד גבי עטיה פנה לצירים ואמר להם לדבריה "טוב, אז אתם יודעים במי אתם צריכים לבחור - בי, בנורית ולנסי שעושה עבודה מצוינת, באיגור ובעיסה שהוא יד ימיני... 

"עטיה", מוסיפה קלימי, "דאג לעבור על ארבעת השמות פעמיים, שמא מישהו לא שמע טוב ולא הפנים".

השופטת בדימוס פורת. לא מפריעה לחבורת רן ארז להפוך גם את הבחירות הנוכחיות בארגון לבדיחה

קלימי מדווחת לשופטת כי בעת שדיברה אחרי עטיה, היא מחתה על תעמולת הבחירות שהוא עשה לעצמו ולחבריו. היא ביקשה מפורת לפסול את הבחירות בסניף, לפסול את מועמדות עטיה בגין התנהגותו הפסולה ולהכריז על בחירות חדשות.

מה עשתה השופטת בדימוס עדינה פורת יו"ר ועדת הבחירות? לא פסלה את הבחירות, לא פסלה את עטיה, לא הורתה על בדיקה מהירה של הנושא בתוך יום או יומיים. היא ברחה. היא גילגלה את המתלוננת לבית הדין המשמעתי של הקרמלין, שעל מעלליו כבר סיפרנו. סיפרנו ועוד נספר כי המוסד הזה רקוב מהיסוד. 

הנימוק שלה להתנהגותה בתשובה לשאלות "ישראל היום": על פי נוהלי הבחירות על התלונה להתברר בבית הדין המשמעתי. 

ארז. כל האמצעים כשרים. צילום: ליאור מזרחי 

מה קרה בבית הדין המפואר? במשך שבועיים לא הצליחו חבריו למצוא זמן לדיון בנושא. בסוף הוא נקבע לאתמול אחרי הצהריים, כאשר עמודים אלה כבר היו סגורים, ואין לנו מושג מה אירע בו. קל לנחש, אבל אפילו יתברר שאנחנו טועים - לא תהיה כאן בשורה.

הסיבה: התלונה הזאת אינה יחידה וחריגה שהגיעה באחרונה אל עמיתיי עוזי דיין ומיכל שבת. היא רק דוגמה. היו חמורות ממנה וגם הן נמרחו ונקברו באדיבות השופטת בדימוס.

כבודה מתחמקת (ב')

מחמת כבודה של השופטת הקשישה, 87, לא אתאר כאן איך הפכו אותה אנשי ארז כלי משחק על לוח השחמט שלהם. איך הובילו אותה למחוזות ששופט סביר היה מתבייש להימצא בהם.

והעיקר: איך קרה שכבודה כותבת לנו ברצינות, בתשובה לשאלות הנשענות על עדויות ועל מסמכים, "שהליך הבחירות שבפיקוח ועדת הבחירות בראשותי מתנהל באופן שוויוני ודמוקרטי בהתאם לכללי הדין". 

פסקל. יד ביד עם השופטת

ובכל זאת, דוגמה קטנה: הדעת נותנת שחברי הנהלה, ודאי כאלה שבעצמם מתמודדים בבחירות, לא יגיעו לסניפים בעת קיום הבחירות כדי לא להשפיע על המצביעים. בצדק קבעה זאת גם פורת. אלא שהיא עצמה יצאה לכמה ביקורים בסניפים בעת הבחירות, כשהיא מלווה במתמודד אבי פסקל (תא הגמלאים), יד ימינו של ארז, כאילו לא קיבלה החלטה.

פסקל שוטט בסניפים שלא היה לו מה לחפש בהם בבחירות, וגרם אי נוחות בקרב כמה מתמודדים. כאשר אחד מהם מסניף הכרמל התלונן על כך, גילו לו באירגון כי ההנחיה הראשונה של השופטת בוטלה בידי חבריה בוועדת הבחירות - ברוב קולות. הם ציפצפו עליה ועל המינהל התקין והיא לא קמה והלכה הביתה. היא לא אמרה להם: חברים, עד כאן. עצמתי עיניים ואיני יכולה עוד. 

תגובתה: "נכון שפסקל נלווה לביקוריי בכמה קלפיות לצורכי לוגיסטיקה ולא מעבר לכך. לאור כמה תלונות בדבר נוכחותו הוריתי למען 'מראית עין' על הפסקת ביקוריו בקלפיות, ואכן הם פסקו".

מה שכחה פורת לציין? שהפכו את החלטתה על פיה. הפרט הזניח הזה נשמט מזיכרונה.

פרשת השופט דרורי (ב')

הרבה תגובות הגיעו אלי השבוע בעקבות פרסום ההחלטה ההזויה של השופט המחוזי בירושלים, משה דרורי: כבודו אסר על נציבות שירות המדינה לפרסם באתר האינטרנט שלה שם של עובדת ציבור שהורשעה בדיווחי נוכחות כוזבים. כבודו הסביר כי הפרסום יפגע בפרטיות של המורשעת. כבודו הוסיף כי לדעתו רצוי גם לאסור פרסום שמם של מורשעים בפלילים.

תמצית התגובות, אחרי דילול כמה חמי מזג ומתלהמים למיניהם: מה מחפש אדם כזה במערכת המשפט? היכן היה שיקול הדעת של מי שמינו אותו? איך ייתכן שאדם שאינו מכיר בערכים בסיסיים של שקיפות, חופש מידע, פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת, יישב הלאה על כס המשפט?

אחת הנדהמות מפסק הדין, פרקליטה ותיקה, חידדה את הדברים ואמרה: אני לא מודאגת מהאיוולת של מחיקת שם מורשעת בעבירות משמעת. זה יתהפך, אני מניחה, בבית המשפט העליון. 

"אני כן מוטרדת מכך ששופט מחוזי מציע לנו להסתיר מהציבור שמות של מורשעים. הבנות שלי ושל יתר אזרחי המדינה אינן זכאיות לדעת אם המחזר אחריהן הוא רמאי, זייפן או גיבור תרגילי עוקץ? הן אינן זכאיות לדעת אם החתן המיועד הוא ברנש שדקר מישהו, גנב ארנק מזקנה, הטריד מינית או מעל בכספי בנק?

"תחשבו לרגע - קבלן שהוליך שולל רוכשי דירות ואימלל משפחות רבות, ייאסר פרסום שמו? הוא יקבל רישיון להפיל ברשתו אנשים שלא קראו ולא ידעו על מעלליו? מה מציע לנו כבודו - להגן על מי שסרחו במקום על מי שעלולים להפוך לקורבנות שלהם? קראתי נכון מה שכתב כבודו בהכרעת הדין שהצגתם כאן לפני שבוע?"

בעליית הגג של בר

אלמלא התעוררה שולה זקן בשבועות האחרונים ופתחה באש לעבר אולמרט, משפט השוחד של צבי בר היה הופך לאחת ההצגות הטובות בעיר. 

להצגה עצובה, יש לומר, כי מדובר בראש עירייה לשעבר שחלש על תקציבי עתק, שהיה חבר בוועדות התכנון המקומיות והארציות, שהשתתף בקבלת החלטות חשובות ושבדרך, בין לבין, נחתו בחשבון הבנק שלו 2 מיליון שקלים, שוחד לטענת התביעה, שמקורם באנשי עסקים ויזמים. 

להצגה עצובה כי הנאשם הזה הצליח לירות לעצמו ברגליים בכישרון רב כבר בחקירה הראשית, והמשיך לעשות זאת באותו כישרון בחקירה הנגדית.

נכון לעכשיו, הוא העד הטוב ביותר של נציגי התביעה, עוה"ד טל פרג'ון, נטלי קוקוי ומיכל רגב. הוא ספק הראיות הראשי נגד עצמו.

בר. בחקירה לפני 4 שנים העיד שהסתיר בכספת בעליית הגג 2,200 דולר. צילום: גדעון מרקוביץ'

לבר היתה גירסה מעניינת בבית המשפט כשנשאל בעניין צ'קים בסכום של כמיליון שקלים שאיש עסקים ויזם הפקיד בחשבונו. ההסבר: הוא צבר בשעתו בעסקים פרטיים 550 אלף דולרים, הכניס אותם לכספת, ואת הכספת הסתיר בעליית הגג של הווילה שלו.

בכל פעם שהלך להמיר חלק מהכספים בתחנת המרה שבבעלות איש העסקים - כך בר בעדותו בפני השופט צבי גורפינקל - הפקיד המקבל צ'ק בחשבונו בשווי ההמרה. איך מסתדרת הגירסה הזאת עם עדותו במשטרה לפני ארבע שנים, לפיה בכספת שבעליית הגג היו רק 2,200 דולרים "שרידים מטיולים"? 

לא מסתדרת. 

התובע הציג לו את הצהרת ההון שלו, שאל היכן העיד אמת ושמע אותו מתפתל בצורה מביכה. בסוף אמר: "כאן אני אומר אמת". 

הוא הסביר שהחוקרת שלו היתה הגונה, אבל הוא סבל בחקירה מבלק־אאוט ולא הצהיר על הכספים שברשותו כי "היה לי חשש מבחינה ציבורית להכריז על מאות אלפי דולרים".

"רוה"ח אמר לי שנמצא דרך להכשיר את הכספים שבהצהרת ההון... הצהרות ההון שלי לא היו שלמות, תקרא לזה מעלים מס... לדעתי לא מדובר בהעלמות מס... לא שילמתי מס על הכספים..."

התובע הזכיר לו כי במהלך חקירותיו במשטרה לא הציג שום תיעוד בכתב לפעילותו ולעסקיו בחו"ל, שמהם שאב לטענתו את הכנסותיו, ושאל מדוע?

בר טען שלא התבקש להציג תיעוד, אבל התובע סתר את דבריו באמצעות הודעותיו במשטרה. "הבטחת להמציא מסמכים כמה פעמים ולא הבאת כלום", הטיח לעברו.

בר: "בסדר, שמעתי אותך".

- אתה לא עונה וזה גובל בשמירה על זכות השתיקה. זה יכול לחזק את הראיות נגדך. 

בר: "אלה התשובות, תגיד שאני שומר על זכות השתיקה. את שלי אמרתי".

רוכברגר וועדת גל

פעמיים תיארנו כאן את הנזקים שגורמת לשירות הציבורי ועדת השופט בדימוס משה גל - זו שבסמכותה להשעות ראשי עירייה הנאשמים בפלילים. תיארנו כאן מה קרה כתוצאה מהסחבת בקבלת החלטות ההשעיה; תיארנו איך הנאשמים ניצלו את הזמן שהעמידה לרשותם הוועדה לצורך קביעת עובדות בשטח. 

רוכברגר. האם החלטתו לחזור לעבודה נובעת מההתנהלות בתיקי לחיאני וגפסו? צילום: יוסי זליגר

עכשיו הגיע תורו של ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר - זה שהתנדב בשעתו לצאת לחופשה - להסיק מסקנות מהתנהלות הוועדה. לומר לעצמו: למה הייתי צריך להעניש את עצמי לקראת פתיחת משפטי הפלילי? מדוע שלא אחזור לעבודה? 

אמר וחזר כאילו אינו מואשם במעשי מירמה חמורים ואין לו בעצם ממי לחשוש. אפילו יגיש יהודה וינשטיין בראשית השבוע בקשה להשעיית רוכברגר - לא ימהרו חבריה לקבל החלטה בנושא. למדנו: יש להם זמן. נאשם בפלילים היושב ליד הקופה הציבורית לא ממש מפריע להם. 

חלם בעיריית נשר 

ראש עיריית נשר החדש, אברהם בינמו, חיפש לעצמו מנטור לשנה הראשונה כדי שלא ילך בדרך קודמו, דוד עמר. מי המנטור שהוא אימץ לעצמו? ראש עיריית עפולה לשעבר, אבי אלקבץ, החשוד בקבלת שוחד. מאין בינמו שאב את השם הזה? מרשימת המנטורים שמשרד הפנים ממליץ לשכור.

בינמו, ראש עיריית נשר בחר למנטור שלו חשוד בקבלת שוחד. צילום: מישל דוט קום

עוזי דיין הציג שאלה בנושא למשרד הפנים ונענה כי מדובר היה ב־30 שעות הדרכה בלבד. איך בכלל מופיע חשוד כזה ברשימת המשרד? על כך לא קיבל דיין תשובה.

מוטיל טיפס מדרגה

את מאיר מוטיל, יו"ר פורום הוועדים בטלוויזיה החינוכית, הנגוע בשחיתות חמורה, הצגנו כאן כמה פעמים. עכשיו יש התפתחות: הוא טיפס מדרגה, הוזמן למשטרה, נחקר באזהרה. הוא חשוד בהוצאת יותר מ־100 אלף שקלים במירמה.

מוטיל. חקירה באזהרה

האם מאז נחשפו כאן החשדות החמורים נגדו החזיר את הכסף לקופת העובדים? אין חשש כזה. האם ההסתדרות ממשיכה להגן דווקא עליו? כן, כדרכה היא לימין אנשים מפוקפקים מסוגו. האם חברת ועד העיתונאים לשעבר, לילך רחמני, הסכימה כבר למסור מסמכים שברשותה לידי חברי הוועד החדש?

שלילי. רחמני ממשיכה לגונן על מוטיל היקר. היא לא מבינה מה רוצים מחייו ומה רוצים מחייה. 

רחמני. ממשיכה לגונן על מוטיל

בהשתתפות: עוזי דיין, מיכל שבת 

motig@israelhayom.co.il | uzid@israelhayom.co.il | michals@israelhayom.co.il

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו