לפניך, המפקד

ה"ל נוהג להתגאות בכך שהוא צבא המורכב מחיילים וממפקדים צעירים ויצירתיים. עד השנים האחרונות מדיניות הצבא איפשרה קידום מהיר לקצינים שהביאו עימם לשדה הקרב נמרצות, תזזיתיות ולהט. הבעיה היא שבתקופה האחרונה, הרחק מעיני הציבור, חל שינוי משמעותי: גיל מפקדי השטח עלה משמעותית, ואם לא תיעצר המגמה בצורה אקטיבית, גילם ימשיך לטפס מעלה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

נתחיל בנתונים: הגיל הממוצע של מפקד גדוד ביבשה ושל מפקד טייסת בחיל האוויר בשנים האחרונות הוא 35, וגיל המג"דים נע בין 33 ל־36. בחינת גילם של מפקדי הגדודים בצה"ל במלחמת לבנון השנייה ב־2006 ובמבצע עופרת יצוקה ב־2008 מעלה את הנתון כי הם היו בני 34-33. 

גילם העולה של המג"דים משליך כמובן על גילם של המח"טים: כיום הגיל הממוצע של מפקדי חטיבות לוחמות בצה"ל הוא 40, וגילו של אחד ממפקדי חטיבות החי"ר הלוחמות הוא לא פחות מ־44. 

מחישוב שעשה מפקד קורס פיקוד ומטה (פו"ם) כללי, אל"מ יהודה יוחננוף, אשר הופיע בביטאון "מערכות", עולה כי אם תימשך המגמה, מח"טים ימונו לתפקיד הראשון שלהם כאלופי משנה בגיל 41-40, ואילו לתפקיד המח"ט הסדיר יגיעו המפקדים בגילים 46-45. המח"טים יסיימו את תפקידיהם בגיל 48-47, ואז יתמנו למפקדי אוגדה. וכך, את תפקידם הראשון כאלופים ימלאו בגיל 54-53. לשם השוואה, רא"ל בני גנץ הוא בן 55, ומונה לתפקידו הראשון כאלוף בשנת 2001, כשהיה בן 42 בלבד (גיל המח"טים היום). 

ראוי להדגיש גם את היתרונות הנובעים מגילם המבוגר של המפקדים. ככל שקצין מבוגר יותר, הוא מביא עימו ניסיון רב יותר ובשלות לתפקיד. לאלה חשיבות מיוחדת נוכח העובדה שבעשורים האחרונים הפך שדה הקרב למורכב יותר, והמפקדים נדרשים להיות מחושבים יותר ואימפולסיביים פחות. 

עם זאת, צה"ל הוא צבא לוחם. מפקדי השטח צריכים לרוץ בסמטאות ובג'בלאות, ולהיות "עם סכין בין השיניים". הם נדרשים לכושר גופני גבוה וליכולת מנטלית כדי להתמודד עם אתגרים כבדים. בשל כך, מפקדי שטח רבים חשים בחודשים האחרונים כי גילם עבר מזמן את הקו העליון הראוי. גם אל"מ יוחננוף מציין במאמרו כי "אי חזרה לאיזון תביא בהכרח להזדקנותו של הפיקוד הקרבי ולשחיקתו". 

באכ"א ניסו להגן על המגמה וציינו כי "המח"טים והמג"דים שלנו מעולים. אין שום פרמטר שבו אפשר לומר שגילם המבוגר יותר פוגע בתפקודם כמפקדים. גם הכושר הגופני שלהם גבוה, והם נדרשים לבצע בחינות כושר גופני. אבל ברמה האישית, חשוב שהם יהיו צעירים יותר בתפקידים האלו, כדי שיהיה להם כוח לתפקידים אחרים בהמשך".

למעשה, בצה"ל מעולם לא התקבלה החלטה רשמית להעלות את גיל הקצינים, אם כי מדיניות הסגל ב־2013 היתה שהגיל המינימלי לקבלת דרגת סא"ל במערך הלוחם יהיה 32. לקבלת דרגת אל"מ נדרש קצין להיות לפחות בן 36. בפועל, כאמור, מרבית הקצינים מקבלים את הדרגות בגילים מאוחרים יותר. 

הסיבה המרכזית לעליית גיל המפקדים היא הדגש ששם צה"ל בשנים האחרונות על רצף הכשרות המפקדים. לפני כ־13 שנה הוקמה בצה"ל המכללה לפיקוד טקטי (מלט"ק), שמיועדת להכשרת מפקדי הפלוגות העתידיים בצבא. רק כשליש ממפקדי הפלוגות עוברים במלט"ק, אך מי שעובר הכשרה זו מגיע לתפקיד מפקד הפלוגה לא לפני גיל 27-26. 

מלבד ההכשרה הארוכה לתפקיד מ"פ (שנתיים), נקבע כי כל סא"ל חייב לעבור קורס במכללה לפיקוד ומטה. מי שמיועד להיות מג"ד, נדרש לעבור קורס של כשנה במכללה זו. תנאי הקבלה לפו"ם הוא תואר ראשון, ובהמשך, כדי לקבל דרגת אל"מ נדרש הקצין להיות בעל תואר שני. מי שמיועד לשמש מח"ט או מפקד אוגדה נדרש לעבור קורס נוסף.

מבוגרים, ומועילים

סיבה נוספת לעליית גיל המפקדים הלוחמים היא המגמה הכללית בצה"ל של העלאת גיל הפרישה של אנשי הקבע. צה"ל התחייב בפני האוצר להגיע בתוך כמה שנים למצב שבו גיל הפרישה הממוצע יהיה 50, וברור שגיל הפרישה של הלוחמים צריך להישאר נמוך יותר מזה של מי שאינם לוחמים. נכון ל־2013 גיל הפרישה הממוצע בצה"ל הוא 47, ובמערך הלוחם הגיל הממוצע נמוך יותר, אך לא בהרבה. 

התהליך היה אמור להשפיע פחות על המערך הלוחם, אך בפועל, אומרים בצה"ל, המגמה הכללית השפיעה על גילי הקידום, על מסלולי השירות ועל תהליכי הפיתוח בכלל המערכים, ובכלל זה המערך הלוחם. "לוחמים יכולים לפרוש היום בגיל 42, אבל בפועל, מי שנשאר בצבא ומגיע לדרגות סא"ל ואל"מ לא פורש בגיל כזה", הסביר גורם בכיר באכ"א. "בגלל שכל הצבא התבגר, גם הלוחמים התבגרו קצת". 

ראש אכ"א לשעבר, ח"כ אלוף (מיל') אלעזר שטרן, אמר ל"ישראל השבוע" כי "אין מה להיבהל מהגילים האלה. הקצינים מגיעים לתפקידיהם כשמאחוריהם הכשרה ארוכה, וכמעט לכולם יש תואר שני. לבגרות יש גם יתרון, מה גם שבצבא מנסים עכשיו למשוך את גיל הפרישה. אפשר לחיות עם מג"ד בן 34-33, אבל אסור להגיע מעבר לזה". 

לפי גורם בכיר באכ"א, "הגענו למיצוי המקסימלי של גילי המפקדים במערך הלוחם, ואין לחרוג מכך. אנחנו רוצים את המפקדים מצד אחד מוכשרים, בעלי ותק, בוגרים ובשלים. מצד שני, אנחנו לא רוצים אותם מבוגרים מדי - מבחינת מצב הכושר שלהם, המצב המשפחתי והאישי שלהם. מפקד גדוד נעדר מביתו כל השבוע. הוא נשאר שבתות בבסיס, ויש לכך מחיר אישי ומשפחתי כבד. צריך לעצור, ואפילו לחזור שנה אחת אחורה". 

במסגרת הנחיית הרמטכ"ל, אחת האפשרויות הנבחנות כיום בחטיבת כוח האדם בזרוע היבשה היא לקצר את מספר התפקידים שעושה כל קצין לפני שהוא ממונה למפקד גדוד, או לקצר את פרק הזמן הקבוע לכל תפקיד שהוא מבצע. 

לפי הבכיר באכ"א, עבודת המטה המתקיימת בצה"ל בנושא זה כוללת גם אפשרות של מסלול "כוכבים", שיאפשר קידום מהיר יותר לקצינים צעירים, שיוכלו לשמש מג"דים לפני גיל 32. לדבריו, "חייבים למצוא את נקודת האיזון הנכונה לגיל מפקדי השטח. בכל מקרה, מה שברור הוא שלמרות גילם המבוגר יחסית, יש לנו מח"טים ומג"דים מעולים". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו