כרגע העולם מתחלק לאלו שראו כבר את העונה השנייה של "בית הקלפים" ולאלו שעדיין לא. כבר לפני יותר משבוע שיגרה נטפליקס לעולם את העונה השנייה של הדרמה הפוליטית עתירת הבאזז. אם הצלחתם משום מה לחמוק מהעונה הראשונה (למה? מה עשיתם בזמן הזה? היה שווה?) העונה הנוכחית נפתחת בסערה בסדר גודל של חתונת הדמים של "משחקי הכס". הקריאה מכאן והלאה היא על אחריותכם, או במילים אחרות: זהירות, ספוילר!
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
פרק הבכורה הוא אירוע מכונן, המשמש הוכחה נוספת למי שעוד אוסף ראיות בתיק נטפליקס שזו לא רק הפלטפורמה - זה התוכן. עם כל הכבוד לשיגור עונה מלאה לצורכי מרתון, כל צופה היה ממתין שבוע ואף יותר כדי לגלות מה אנדרווד (קווין ספייסי) זומם בהמשך. העובדה שאנחנו לא נאלצים להמתין היא בונוס. הבשר הוא מה שקורה בוושינגטון. "אנשים יכולים להאמין בבלתי אפשרי, אך לעולם לא יאמינו במה שמתקבל על הדעת", אמר פעם אוסקר ויילד. כשצופים ב"בית הקלפים", אי אפשר שלא לתהות כמה מזה מבוסס על איזושהי מציאות. ואז כל שנותר לנו הוא ללחוץ פליי ולשקוע בפרק הבא.
סצינת הפתיחה של פרק הבכורה היא שיעור בבניית מתח דרמטי. עד שנשמע קול צעדיהם של פרנק וקלייר, הרצים למרחקים ארוכים, יוצאת הנשמה. הזוג היציב והאכזרי ממשיך במסע הנקמה שלו. בחשיכה הם נראים חדורי מטרה. באור היום הם מצטיירים כנורמליים. כמעט. אנדרווד האמביציוזי ממשיך בבחישותיו בדרך למינויו כסגן נשיא האומה. קלייר הנחושה ממשיכה את מלחמתה נגד העובדת שלה לשעבר ונגד השעון הביולוגי. משהו רקוב מאוד בבסיס אישיותם של בני הזוג, מה שלא מונע מהם להיות גם מקסימים להפליא. המניפולטיביות של פרנק מזעזעת בדיוק עד הרגע שבו קלייר פותחת את הפה. האישה הקרה והאיומה הזו (ללא ספק, תפקיד חייה של רובין רייט) היא השטן. כלומר, עד שפרנק רוצח עוד חפה מפשע.
בכל דרמה מודרנית חוסלו דמויות מפתח (ג'יימס דרמודי ב"אימפריית הפשע", פוסי, אדריאנה וכריס ב"סופרנוס" ומי לא ב"משחקי הכס"), ובכל זאת האפקט של הנפת הגרזן על זואי היה אדיר. מי שצפה במקור הבריטי ידע שזה אמור להגיע. כלומר, אולי. העיבוד האמריקני השתחרר מהגירסה המהודקת והפך סיפור על תאוות שלטון לדרמה יצרית ואפלה בהרבה. היה ספק אמיתי אם ומתי זואי תחוסל, כי באמריקה, כמו באמריקה, אוהבים נשים צעירות סקרניות ואנרגטיות. אבל אנדרווד לא אהב, וזואי, העיתונאית הנמרצת, היא חלק מההיסטוריה. החריגה מהמוסכמות האמריקניות מעוררת הערכה: "בית הקלפים" שבה להיות יצירה חריגה, נועזת במידה ומלאת אקשן יותר מכל עלילות ג'ק באואר על שמונה עונותיו. היא משתמשת בכל הכלים שברשותה - שחקנים מנוסים ואינטליגנטיים, תסריט מבריק ובימוי מהוקצע - כדי לשכלל את המושג "דרמה טלוויזיונית" ולהביא אותו לשיא. זו לא רק שבירת הכללים עם הדיבור הישיר לצופים, זה המכלול. אנדרווד הוא הגיבור הכי מחליא ומרהיב שנראה בסביבה הרבה זמן. עד שיקום לו יורש - ויש כאן אם גדול - יזרמו הרבה דולרים לחשבון של נטפליקס.
נכון לכתיבת שורות אלו, השטן ואשתו (וגם להפך) בדרך לכיבוש פיסגה נוספת. הסירו דאגה מליבכם, זה לא ייגמר שם. "ההבדל היחיד בין הקדוש והחוטא הוא שלכל קדוש יש עבר ולכל חוטא יש עתיד", צוטט אותו ויילד בהזדמנות אחרת. היעד הסופי: הבית הלבן. יאללה, נתראה בעוד 12 פרקים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו