אפשר למנות על אצבעות יד אחת את מספר הפעמים שהכנסת ביטלה חוק שהיא עצמה יזמה. אירוע נדיר כזה קרה לפני קצת יותר משלוש שנים, ב־13 בדצמבר 2010. אז, בהחלטה יוצאת דופן, המליאה מחקה מספר החוקים את חוק נציבות הדורות הבאים, שאושר על ידיה תשע שנים קודם לכן, בשנת 2001, ברוב גדול.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ביטולו של החוק, או אם תרצו קבורתו, נעשה בשלהי 2010, אבל מוסד נציבות הדורות הבאים שבק חיים למעשה כבר ב־2006, עם סיום כהונתו של ראש הנציבות הראשון, השופט (בדימוס) שלמה שוהם. כעבור ארבע שנים, כאמור, החוק בוטל רשמית.
הוגה הרעיון לחקיקת החוק היה שר המשפטים לשעבר, יוסף (טומי) לפיד ז"ל. הוא יזם את הצעת החוק שנה לאחר בחירתו לראשונה לכנסת ב־1999. במכתב ששיגר לאחר אישורה בקריאה טרומית לילד שטרם נולד (בנו של אחד מידידיו), כתב: "אתה עומד להיוולד, בשעה טובה, בינואר 2001. ביקשתי מאבא שלך שיראה לך את המכתב הזה בבר־מצווה. אני מקווה שלא יתברר לך אז כי החבר של אביך היה חמור לא קטן. הנבואה ניתנה לשוטים ולחכמים. הצרה היא שרק הזמן מוכיח לאיזו קטגוריה אדם שייך..."
עוד כתב כי "הכנסת העבירה בקריאה טרומית הצעת חוק שלי: 'חוק נציבות הדורות הבאים'. בדברי ההסבר להצעה נאמר כי 'לפעמים קשה לחשב כיצד מעשה חקיקה ישפיע בעוד שנים ספורות, ולא כל שכן כיצד הוא ישפיע בעוד דור או דורותיים. הדבר נכון שבעתיים בחברה דינמית כמו זו שלנו.
"זאת ועוד: פוליטיקאים נוטים לעיתים לפתור את בעיות השעה, הלוחצות על בוחריהם, מתוך תקווה שלטווח הארוך העניינים יסתדרו, ומכל מקום הם יהוו בעיה לממשלה אחרת ולכנסת אחרת. על רקע זה מתעורר צורך במינויו של אומבודסמן שייצג בפני הרשות המחוקקת את הדורות שטרם נולדו. לנציב תינתן הזדמנות לבחון כל מעשה חקיקה ולהופיע בפני כל ועדות הכנסת, אם יתעורר חשש של קיפוח הדורות הבאים".
9 שנים, 12 שטחי פעולה
בסיום מכתבו כתב לפיד האב כי "אילו האמנתי בגלגול נשמות, הייתי שמח לחזור בעוד חמישים שנה כדי לבדוק כיצד הסתדרו העניינים". החוק שיזם לפיד החזיק מעמד רק תשע שנים, שבמהלכן עסקה הנציבות ב־12 שטחי פעולה: איכות הסביבה, משאבי טבע, תכנון ובנייה בסביבה, משק וכלכלה, חינוך, בריאות, דמוגרפיה, משפטים, איכות חיים, מדע, פיתוח וטכנולוגיה.
הנציב דאז שוהם אומר כי "תפקידה של הנציבות בזמנו היה לחוות את דעתה בכל אחד מהנושאים שהובאו לחקיקה, שיש בהם עניין מיוחד לדורות הבאים. בחמש שנות פעולתה היא התערבה ב־273 נושאים, מהם 93 הצעות חוק, הגישה 145 ניירות עמדה וחוות דעת, 73 המלצות לחקיקה וכן יזמה כנסים וסדנאות להגברת המודעות הציבורית והחשיבות האסטרטגית של הדורות הבאים".
ראש הנציבות הראשון - השופט (בדימוס) שלמה שוהם
קומיסר מעל הח"כים
אבל ב־2006, כשהסתיימה תקופת כהונתו של שוהם, החליטה הכנסת שלא להאריכה וגם לא לבחור נציב חדש. בכך למעשה הופסקה פעילות הנציבות, אף שהדגם שהוקם בישראל היה מהראשונים בעולם והיה מודל לחיקוי באו"ם ובמדינות רבות, ובהן קנדה, פינלנד, גרמניה, נורבגיה וניו זילנד. הנימוקים העיקריים לביטול פעילות הנציבות היו העלות התקציבית הגבוהה (כ־2 מיליון שקלים לשנה) ואי שביעות רצונם של ח"כים רבים מכך שיש מעין קומיסר שמפקח עליהם. ח"כ יריב לוין אמר כי "אני לא יודע להתווכח עם האורקל מדלפי, או עם גורם שהוא נציב בעל מעמד חיצוני".
חלפו ארבע שנים נוספות עד שהכנסת החליטה לבטל כליל את חוק נציבות הדורות הבאים, שהוא פרק בתוך חוק הכנסת. יוזמי המהלך היו הח"כים לוין (הליכוד ביתנו) ומשה גפני (יהדות התורה). בקריאה טרומית תמכו בביטול החוק 62 ח"כים ובקריאה ראשונה 22 ח"כים. לוין ציין כי "כשל של ממש נפל כאשר התקבל החוק הזה, שיוצר כפילות עם גופים אחרים בכנסת וגורם להוצאות מיותרות. ספק רב בעיניי אם מישהו ניחן באפשרות לחזות את ההשפעות העתידיות. כל שניתן הוא להביא נתונים ולהביא את קשת העמדות באשר לאפשרויות שיש ביחס להשפעה העתידית, אבל הניסיון למצוא יש מאין גוף אובייקטיבי כביכול, שיכול לקבוע מה יקרה בעתיד, הוא בעיניי מופרך מיסודו".
שוהם סבור שביטול הנציבות היה משגה חמור והוא אינו חוסך ביקורת מהח"כים. לדבריו, "הנטייה של הח"כים היא לפעול כאן ועכשיו. פוליטיקאי רוצה לקבל את התהילה מייד, ודווקא משום כך יש חשיבות רבה לקיומו של גוף מקצועי לא פוליטי שיחשוב על העתיד. אי קיומו מהווה בכייה לדורות".
"לחיות בעולם טוב יותר"
בשבוע שעבר התקיים בכנסת יום עיון רב משתתפים בנושא הדורות הבאים. יוזם הדיון, ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), שם לו למטרה להשיב לחיים את חוק הדורות הבאים, אם כי במתכונת קצת שונה מהחוק המקורי. בדיון, שבו השתתפו נציגי 70 ארגונים התומכים ברעיון, אמר טופורובסקי כי "יש חשיבות להקים את מועצת הדורות הבאים, שחבריה ימונו על ידי נשיא המדינה והיא תפעל בצורה אובייקטיבית כדי להיות כלי עזר לרשויות המדינה. השאיפה שלנו היא שהמדינה תכיר בחקיקה בזכותם של הדורות הרבים לחיות בעולם טוב יותר". בקרוב מתכוון טופורובסקי להביא את הצעת החוק לאישור ועדת השרים לחקיקה, אך עדיין לא ברור אם הממשלה תתמוך בה. הוא מאמין שנוסף על סיעתו, יתמכו בה גם סיעות התנועה, העבודה, מרצ, חד"ש והמפלגות הערביות, ואליהן יצטרפו גם ח"כים מהליכוד ביתנו ומהבית היהודי.
מוקדם להעריך אם הצעת החוק תזכה לתמיכת הכנסת, אבל ברור שעבור מנהיג יש עתיד, השר יאיר לפיד, זו משימה חשובה שיש בה משום סגירת מעגל. בדיון בכנסת בשבוע שעבר הוא אמר: "אם אבי מסתכל עלינו מלמעלה כעת, אני בטוח שהוא גאה ומברך על יוזמת החקיקה הזו".
* * *
העלאת אחוז החסימה: האופוזיציה רוצה הידברות
ראשי כל סיעות האופוזיציה ביקשו, במכתב ששלחו ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שיפעיל את השפעתו ליצירת הידברות בין הקואליציה לאופוזיציה בסוגיית העלאת אחוז החסימה, המפלגת את הכנסת. בפנייה, שעליה חתמו ראשי כל סיעות האופוזיציה, נאמר כי "העברת מהלך דרסטי של העלאה חדה באחוז החסימה במהלך כוחני, על בסיס משמעת קואליציונית ועל חודו של קול, תהיה חריגה ממסורת ארוכת שנים".
חדש במזנון הכנסת (1): מזון בריא וגם ללא סוכר
הכנסת בחרה בימים אלה זכיינית חדשה למזנון - חברת סודקסו שירותים באתרים עסקיים ישראל בע"מ. החברה תתחיל להפעיל את המזנון במהלך פגרת הפסח, לאחר חפיפה עם הזכיין הנוכחי. אגב, מחירי הארוחות במזנוני הכנסת השונים יישארו ללא שינוי. מנכ"ל הכנסת רונן פלוט הגיע לסיכום עם המפעילה החדשה שבתפריט היומי במזנונים ישולבו מנות בריאות, שייתנו מענה לטבעונים ולצמחונים וכן לאלה המקפידים על מזון ללא סוכר. "שימת הלב על אוכל בריא יותר היא מטרה חשובה מאוד. אני מקווה שבכך תהווה הכנסת מודל לחיקוי למשרדי ממשלה ולמוסדות ציבור אחרים", אמר. במסגרת השינויים במזנונים יופעל בכנסת מזנון נוסף בקומת האודיטוריום, דבר שיקל את העומס בשלושת המזנונים הקיימים.
חדש במזנון הכנסת (2): מזכרות למכירה
לראשונה הוחלט לאפשר במזנוני הכנסת מכירה לא רק של אוכל, אלא גם של מזכרות צנועות שנושאות את סמל כנסת ישראל. המזכרות יוצעו למכירה למבקרים במסגרת התוכנית "חוויית דמוקרטיה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
