רן ארז, לך ואל תחזור

לפני כשנה וחצי, כשיו"ר ארגון המורים, רז ארז, התקרב כבר לגיל הפנסיה, התכנסו מורים מהתיכון הממלכתי־דתי ב' באשדוד, שבו לימד חינוך גופני, למסיבת פרידה מהמורה הוותיק. למעט כמה מבכירי העירייה שהוזמנו וגם הגיעו, רוב המורים החוגגים היו בטוחים שארז אכן סיים את עבודתו בבית הספר, ושאין לו תוכניות אחרות. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אלא שארז הפתיע אותם: אמשיך לעבוד בבית הספר שמונה שעות בשבוע, אמר, הפעם מטעם רשת החינוך אמי"ת.

איך הפך ארז לעובד של רשת אמי"ת, יחד עם מורי בית הספר האחרים, שאלנו השבוע גורם יודע סוד, וקיבלנו תשובה מעניינת. בצירוף מקרים מופלא ביקשה רשת החינוך מהזרם הממלכתי־דתי לקבל לניהולה שני תיכונים דתיים בעיר, שבאחד מהם מלמד ארז, ומצאה אוזן קשבת. לא סתם אוזן אלא את זו של ראש מינהל החינוך בעיריית אשדוד, אריה מימון, שרק שנים ספורות קודם לכן כיהן עדיין בהנהלת אמי"ת. 

אנשי הרשת ביקשו את המתנה הזאת מחברם הוותיק כבר באפריל 2012, וזה הסכים למסור לניהולם את שני בתי הספר ללא מכרז. הוא לא חשב שהמכרז נחוץ, אולי משום שגם הוא נכנס לתפקידו הרם בעירייה באמצעות מכרז בעייתי, ללא עמידה בתנאים הנדרשים. המכרז נפסל בעקבות עתירה לבית המשפט, מימון נאלץ להשלים את החסר, ורק אז חזר לתפקיד הרגיש, שנשמר למענו במשך שנה. התפירה לא נפרמה, גיחך אז מי שגיחך בעירייה. 

עכשיו מיהרו במינהל החינוך בעירייה לנסות להלבין גם את המתנה לרשת אמי"ת, טענו ברצינות שאין ספקים אפשריים אחרים ונתמכו בשקט בשקט בידי רן ארז. מעורבותו לטובת הרשת נשמרה בסוד ורק מעטים ידעו עליה. מי שחשדה ראשונה שמשהו אינו כשורה היתה חברת מועצת העירייה מטעם האופוזיציה, הלן גלבר, ששימשה חברה בוועדת המכרזים. גלבר בדקה את הבקשה, ביקשה לעיין במסמכים, ונדחתה. 

מה מסתירים כאן, תמהה, מדוע לא פורסם מכרז? מדוע לא הוזמנו מתמודדים נוספים? איך ייתכן שעוד לפני שהעירייה אישרה את בקשת הרשת, כבר נבחר מנהל חדש לתיכון במקום המנהל המצליח שארז הביא לסילוקו? מנסים להעמיד אותנו בפני עובדות מוגמרות בשטח?

גלבר נחשבת לאישה דעתנית, חדת מחשבה, נבחרת ציבור שקשה למכור לה סיפורים. לכן חשדה מייד שמדובר במכרז תפור. לכן טילפנה לפרקליטה, עו"ד איתן חיימוביץ'', סיפרה לו מה גילתה והחליטה לצאת למלחמה. 

עו"ד חיימוביץ' זוכר את הכעס שלה על הפרשה, את השאלות שהציגה ולא קיבלה עליהן תשובות, את התירוץ העלוב כאילו מדובר בספק אפשרי יחיד ולכן לא התקיים מכרז. גירסה בלתי נכונה על פניה. הוא זוכר את העבודה הרבה שהיא השקיעה בלימוד הנושא, את הפניות שלה לרשתות חינוך אחרות כדי לברר אם היתה פנייה אליהן, את קריאת המפה הנכונה. רק מילים טובות אפשר לשמוע ממנו עליה. 

ואכן גלבר עשתה שיעורי בית, גילתה בין היתר כי המנהל המיועד של מקיף ב' אינו עומד בכלל בתנאי הסף והרימה קול צעקה. יש לעירייה שבוע לבטל את ההתקשרות, אמרה, ולא אני עותרת לבית המשפט.  

אמרה, והצליחה להרגיז בכירים בעירייה. או אז התחילו שיחות שלא לציטוט, טלפונים, ואיך לא, פנייה אליה של איש קשר מטעם רן ארז. פתאום ארז הפנסיונר, הפורש כביכול, נמצא עמוק־עמוק בתמונה. פתאום התגלה לה שהוא בעל עניין, מדבר על ליבה בבית קפה, מנסה לשכנע אותה לא למהר עם העתירה. 

היא שמעה אותו בסבלנות מדבר כאילו מגרונם של ראשי הרשת, מכפיש את המנהל הקודם המוצלח (ארז הגיש נגדו תביעת דיבה והפסיד) ומפליג בשבחי הרשת ובחשיבותה לעיר אשדוד. שמעה, שמעה ושמעה, אבל לא השתכנעה ולא קנתה את ההסברים. בסוף עתרה לבית המשפט המחוזי נגד העירייה, נגד הרשת ונגד משרד החינוך, וחזרה מנצחת.

"אני מורה פעיל"

העתירה הציגה את העירייה במלוא עליבותה וגרמה לשופטת רות אבידע לקבל את עיקר טענות גלבר. כבודה קבעה שאכן היה צריך לפרסם מכרז והורתה לקיים אותו עד לשנת 2014. במילים אחרות: גלבר נמצאה צודקת לאורך כל הדרך. היא ניצחה במאבק העקרוני שניהלה.

מה קרה בדרך לניצחון שלה כשמקיף ב' באשדוד עבר לניהול הזמני של רשת אמי"ת? יצא המרצע מהשק: ארז לא יצא כמקובל לגמלאות. הנהלת הרשת הסכימה להעסיק אותו הלאה באותו תיכון בשליש משרה. 

למה בדיוק? האם חסרים מורים לחינוך גופני? 

לא קיבלנו על כך תשובות ברורות, אבל העובדות מדברות בעד עצמן: ארז תמך בהשתלטות רשת החינוך הזאת על שני בתי הספר, והרשת מצידה החליטה להשאירו כמורה פעיל בשליש משרה באותו בית ספר. הוא והם יצאו מרוצים.

למה זה היה חשוב לארז, מעבר לעוד כמה אלפי שקלים מדי חודש שהוא מצרף למשכורתו השמנה גם כך? 

יש כמה תשובות אפשריות לשאלה הזאת. ראשונה: יש הבדל גדול בין יו"ר שהוא מורה פעיל לבין יו"ר שהוא מורה בגמלאות. לא במקרה מקפיד ארז לומר, גם בישיבות המועצה - "אני מורה פעיל". העובדה שחלק מראשי הארגון וממנהליו הם פנסיונרים  מנותקים מהוראה פעילה אינה עושה לו טוב. יש תסיסה בשטח.

שנייה: קרש הקפיצה הראשון בבחירות לראשות הארגון הוא בית הספר. בכל בית ספר בוחרים נציג שנשלח לבחירה במחוז ומשם לבחירה במוסדות העליונים. מורה לא פעיל, מורה שאינו נמצא בפועל בבית הספר, עלול שלא להיבחר כבר בשלב הראשון. זה אסון מבחינת ארז.

נכון, אין חשש שזה יקרה כי רוחו של ארז מנשבת בבית הספר; כי אין פיקוח אמיתי על הבחירות; כי התגלו אי סדרים בבחירות הקודמות; כי מורים פשוט מפחדים ממנו. 

ולמרות זאת, ארז לא מוכן לקחת אפילו סיכון קטן. שהרי אילו היה בטוח בעצמו, היה תומך בהצעת יריביו בבחירות הנוכחיות, שלמה ויינברג וד"ר יצחק צויזנר, לקיים בחירות ישירות לתפקיד היו"ר. הוא היה דוחף ואפילו יוזם מהלך כזה. הוא היה מצטרף לבקשת המתמודדים האחרים ולא נלחם נגדה. הוא לא היה משדר חשש כבד מבחירות דמוקרטיות אמיתיות. 

ארבע שנים וכלום לא השתנה 

חלפו ארבע שנים מאז הבחירות האחרונות ואנחנו חוזרים כאמור אל חצר הקרמלין, אל שלטון הפחד, אל הצחנה השלטונית של ארז. ארבע שנים וכלום לא השתנה בממלכה. 

אנחנו שוב בפתחן של בחירות פנימיות מדומות עם אותו יו"ר מושחת, עם אותה עריצות, עם אותה מועצה שעשרות מחבריה מקבלים שכר בהסכמת ארז, עם אותן בובות שמקיפות את הדיקטטור - עם אותן תקנות דרקוניות שנולדו במשטרים אפלים ואומצו בידי ארז ואנשיו להבטחת ניצחונם.

אנחנו באותו מקום כי ארז, 69, על שלל פרשיותיו ושלדיו, אינו מתכוון כאמור ללכת הביתה. הוא מבקש להיבחר לתפקיד יו"ר ארגון המורים בפעם השישית ברציפות, בידיעה שאיש לא יצליח להבקיע את חומות המבצר שבנה לעצמו. התוצאות ידועות מראש, כפי שרמז לפני שבוע ד"ר יצחק צויזנר, מנהל תיכון אליאנס לשעבר וכיום מורה למתמטיקה בעירוני ד' בתל אביב, וארז יזכה גם בבחירות הנוכחיות בהליכה. כיסא השררה מובטח לו לנצח.

למרות זאת וכנגד כל הסיכויים החליט צויזנר להסיר את הכפפות ולהזכיר למורים מי האיש שעדיין עומד בראשם. שיתביישו ויעשו מעשה. שיחליטו באיחור של שנים למרוד במלכות. שייצאו מהאדישות ומהייאוש ויחליפו דיסק, שלא יבחרו בבתי הספר שלהם נציג שהוא שפוט של ארז ושל ההנהלה ומזכירי הסניפים. בחירת נציג בית הספר היא לב העניין. הגיע הזמן לסלק את העסקנים שמכרו את נשמתם לאויב הדמוקרטיה.  

באיגרת אישית למורים התיכוניים, שכותרתה "רן ארז, לך ואל תחזור", כתב צויזנר את מה שרבים וטובים חושבים כמוהו, אבל חוששים לומר בקול רם: "צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין - רן ארז מבקש להאריך את כהונתו לקדנציה שישית. ארז יצר שיטה מיוחדת, מסורבלת ומסתורית, ולפיה הוא זה שקובע את כללי הבחירות ובהכרח את התוצאה. מה הפלא שהשיטה שהנהיג תנציח את כהונתו לדורות..."

צויזנר תיאר את המהפך הדרוש למורים, המורכב מחמישה סעיפים, ובהם דחיית רפורמת "עוז לתמורה" וסיכם: "רן ארז, אינך ראוי להנהיג יותר את הציבור המסור של המורים ואינך מסוגל להביא הישגים משמעותיים לשכרם ולתנאי עבודתם של המורים. הפכת את ציבור המורים לעבדים בחתימתך על רפורמת עוז לתמורה. לך ואל תחזור". 

לשופטת בדימוס יש זמן

טפח מהקושי להתמודד מול ארז בתנאים שווים והוגנים נחשף במכתב ששלח ד"ר צויזנר בראשית השבוע אל השופטת בדימוס, עדינה פורת, 87, שאותה החליטה הנהלת הארגון להציב כיו"ר ועדת הבחירות. 

במכתבו הציג צויזנר את עצמו כמי שהחליט להתמודד על תפקיד היו"ר, כתב כי הוא חבר בארגון במשך 40 שנה וציין כי הוא חבר בוועד המורים בתיכון עירוני ד' בתל אביב. הוא הוסיף כי הוא מוכר אישית לראש סניף תל אביב ולרן ארז, ושטח כמה טענות ובקשות המדברות לכאורה בעד עצמן. 

1. למרות בקשותיי לקבל את ספר הבוחרים של בית ספרי ואת כל החומר והטפסים ממזכיר ועדת הבחירות, טרם הגיע אלי כל מידע. אודה אם תסדירי את הנושא.

2. אני מבקש לקבל באי־מייל גם את רשימת בתי הספר השייכים לסניף תל אביב, הכולל גם את חולון ובת ים, כולל מידע על איחודים ופיצולים של בתי ספר (בכוחה של הנהלת הארגון לבצע איחוד של בתי ספר קטנים באופן שישפיע על זהות הנציג שייבחר - הערה שלנו).

3. אני מבקש לקבל את האי־מיילים ואת מספרי הטלפונים הניידים של כל המורים בבתי הספר השייכים לסניף תל אביב. אני מצהיר שלא אעשה בהם שימוש ולא אעבירם לשום גורם פרט לשימושי האישי במערכת הבחירות הקרובה.

4. אני מבקש לפרסם את הצגת מועמדותי לכל חברי ארגון המורים בארץ. מיותר לציין כי ללא היענות לבקשתי, יש העדפה מוחלטת של היו"ר המכהן לגבי כל מועמד אחר המבקש להתמודד. הסתרת מידע כזה לא קיימת גם בבחירות הארציות לכנסת במפלגות השונות.

מה עשתה השופטת בדימוס שתפקידה לוודא שהבחירות יהיו דמוקרטיות ושוויוניות? אחרי ארבעה ימים דחתה את עיקר בקשותיו באופן לא משכנע. תשובותיה מלמדות שאינה שולטת לכאורה בנושא.

לדוגמה: אף שהבחירות הקובעות בבתי הספר לקביעת נציגיהם יוצאות לדרך בעוד עשרה ימים, לא קבעה כבודה שצויזנר יקבל את רשימת בתי הספר הקטנים שאוחדו. הסיבה: האיחוד עדיין לא אושר... 

מדוע לא אושר? מדוע לא הושלמה המלאכה? מתעורר הרושם שכבודה אינה מבינה מה מסתתר מאחורי צירוף חלק מבתי הספר להצבעות, אילו אינטריגות יש שם ומדוע שוקלים בין היתר לחבר בתי ספר קטנים עם גדולים או של ערבים עם יהודים. בארגון המורים שום דבר לא נעשה בתמימות.

דוגמה נוספת: במקום להורות לארגון להעביר לצויזנר לאלתר את ספר הבוחרים הבית ספרי, היא שולחת אותו למורה שבשמה נקבה ושאינה חברת ועד, ובכל זאת דווקא אליה נשלח החומר באיחור של שבועיים.

אולי מדובר בטעות? צויזנר צוחק: "הרי אני המתמודד, אני בוועד המורים, אני זה שביקשתי לקבל את הספר הזה. אני הכתובת. ולמי מעבירים אותו? למורה מחטיבת הביניים שלא פנתה אלי מיוזמתה. מה כותבת לי המפקחת? שאפנה לאותה מורה ואברר מדוע לא קיבלתי..."

מה מחפשת כבודה בתפקיד הזה? 

עדינה פורת, שלפני שנים כיהנה כשופטת בית הדין האזורי והארצי לעבודה, היא היום אישה בת 87, ואנחנו מאחלים לה הרבה בריאות ואריכות ימים. ובכל זאת, מה בדיוק מחפשת כבודה בתפקיד הזה? האם היא מסוגלת לפקח על בחירות ביותר מ־1,000 בתי ספר בארגון הנגוע שנים בשחיתות? האם היא מסוגלת ליישר גוף עקום ומסואב ששלושה משופטי בבג"ץ מרחו את העומד בראשו בזפת? האם היא לא מבינה מדוע פנו ארז ואנשיו דווקא אליה? 

נניח לרגע שכבודה אינה מכירה את פרשת המורה הפיקטיבי, אינה יודעת שרן ארז נהג משך שנים לקבל שכר בלי להגיע לבית הספר, ולא סיפרו לה שהיה רשום כמרכז מקצוע בלי שריכז אותו ושקיבל שכר כמורה בכיתה לחינוך מיוחד בלי שעסק בכך. נניח גם שאינה יודעת שבעדות שלו בשבועה במשפט דיבה נגד "ישראל היום", שממנו נסוג אחרי שמיעת הראיות, הוא אישר את עיקר העובדות החמורות שנחשפו בתחקיר שלנו.

נניח לרגע שכבודה אינה יודעת שאב בית הדין הפנימי, עו"ד אריאל בוכניק, הורשע בבית דין של לשכת עורכי הדין במעשי מירמה וארז החליט להשאירו בתפקיד; ונניח שהיא אינה יודעת שארז סירב לפעול להדחת נשיא הארגון, אבי קומפני, גם אחרי שידע היטב כי מדובר בנוכל וברמאי. הוא גונן עליו גם כאשר התגלה שהנשיא היה נגוע לפני שנים בהטרדות מיניות ובקיום יחסי מין עם תלמידה, קטינה בת 13, שהיה המחנך שלה.

נניח שכל העובדות האלה אינן ידועות לכבודה. אבל יש תקנון לארגון, ואותו היא אמורה להכיר. התקנון הזה שופץ לפני שנים אחדות באופן המזכיר לנו את מזרח אירופה מהימים הכי חשוכים. בין היתר הוא קובע: "לא תותר התארגנות מגזרית או מפלגתית או סיעתית או כל התארגנות אחרת על בסיס קבוצתי בתוך הארגון. בכל מקרה לא יותר גיוס כספים לצורך מימון ההתארגנות". איך ייתכן שהקטע הזה לא הקפיץ שופטת לשעבר?

די בקטע הזה כדי להוציא מהכלים כל שוחר חוק ודמוקרטיה. די במשפטים האלה כדי להבין שרן ארז וחבריו הוציאו להורג את מה שנשאר מהדמוקרטיה בארגון המסואב שלהם. שהרי איך יצליח מורה בודד בלי קבוצת תמיכה, בלי תעמולה, בלי כסף וספר בוחרים ובלי יכולת לאסוף תרומות, להתמודד מול ארז? איך יצליח להתמודד מול מי ששולט במנגנון, בעיתון הפנימי, בסוללת עורכי הדין, באינטרנט ובסניפים? הוא לא יצליח.

ואנחנו שואלים בקול רם: מדוע הסכימה בנסיבות האלה כבוד השופטת בדימוס פורת לשמש יו"ר ועדת הבחירות כזו, בלי להציב לארז תנאים לשינוי התקנון, להחזרת הדמוקרטיה, לשינוי שיטת הבחירות מבלתי אפשרית לישירה ופשוטה? האם אינה מבינה שבעצם הסכמתה לשאת בתפקיד תמורת שכר הולם היא מעניקה לארז ולחבריו מעין לגיטימציה?   

כדי למנוע אי הבנה החלטנו לשאול את כבודה בכתב האם לדעתה תקנון ארגון המורים הוא תקנון דמוקרטי כאשר אנו מפרטים בשאלות את רכיבי האיסורים ההזויים, המתאימים כאמור למזרח אירופה ההיא. תשובת השופטת מדהימה ומבישה: הכל מבחינתה ומבחינת הוועדה תקין. "הליך הבחירות המתנהל בארגון הוא הליך דמוקרטי ושוויוני. הוא מתנהל בהתאם לכללי הדמוקרטיה והדין".

התשובה הזאת מפתיעה אתכם? אותנו לא. הסיבה פשוטה: מי שהסכימה לקבל על עצמה את התפקיד הזה, בנסיבות שכבר הזכרנו, אינה יכולה להפתיע.  

כבר היינו בסרט הזה

רגע, לא היינו בסרט הזה בבחירות המדומות לפני כארבע שנים? המתמודד מול ארז, המורה לפיזיקה מכפר סבא, דודי פרידמן, לא חיזר לשווא על הפתחים של ארגון המורים בניסיון נואש לקבל את ספר הבוחרים ולפרסם בעלון המורים את מועמדותו? הוא לא נאלץ להגיש בכספו ובכספי תומכיו עתירות לבתי המשפט בניסיון להתמודד מול ארז בתנאים שווים? 

היינו שם ואנחנו חוזרים לאותו המקום בעזרת מתמודד נוסף, ראשון שהעז לקום על ארז, שלמה ויינברג מקריית טבעון. ויינברג הוא פעיל ותיק בארגון, כיהן כמזכיר סניף חיפה, נמנה עם 53 חברי מועצת הארגון ומבקש לחולל מהפך. המועצה לדבריו היא המפתח האמיתי למהפך הזה ולשינוי פרצופו של הארגון, מוסרית ומקצועית - לכן הניח על שולחנה כבר לפני כחודשיים הצעה לשינוי שיטת הבחירות.

ארז כמובן התנגד. הוא נצמד לתקנון המונע קיום דיון בנושא קודם שעוברים 21 יום מהגשת הבקשה, וכאשר אלה חלפו טען באמצעות היועצת המשפטית של הארגון שהבחירות ממש בפתח, ושאין זה תקין לבצע את השינוי. זו פגיעה בדמוקרטיה, טען ברצינות מי שעוסק שנים בהריסתה, וכך גם כתב לנו.

שאלנו את ויינברג: הגשת הצעה וחברי המועצה המשיכו לרקוד לצלילי חלילו של ארז?

ויינברג שותק לרגע. "תראו, זה יותר מורכב. המועצה אכן לא תדון בשינוי שיטת הבחירות, אבל תבחן את האפשרות להעביר את הנושא להכרעת הוועידה. למען האמת, אני לא תולה בכך הרבה תקוות, אבל זה מה שיש. אני מצטער שארז לא הסכים לתמוך בהצעה שלי לקיום בחירות ישירות. חבל".

- ספרי הבוחרים הגיעו לחיפה בזמן? 

ויינברג צוחק. "לטענת הארגון, ספר הבוחרים נשלח בדואר לכל בתי הספר כבר בראשית ינואר כדי שיהיה אפשר להגיש ערעורים. בפועל, חלק מבתי הספר שאני מכיר לא קיבלו את הספר בדואר או שקיבלו באיחור רב. השבוע פגשה אותי באקראי מזכירה בבית הספר שבו אני מלמד, ליאו בק בחיפה, נתנה לי מעטפה ושאלה אם אני יכול למסור אותה לחבר הוועד. מסרתי והחבר פתח ומצא את האוצר: הנה ספר הבוחרים".

- מישהו ניסה להתחכם?

"אין לי מושג. רק שאני מכיר את הארגון ולא חיכיתי לדואר. כאשר הרשימה הזאת בוששה להגיע, דרשתי לקבל אותה באי־מייל וחברי הוועד אכן קיבלו. בדקנו ומצאנו שחסרים בה שמונה מורים הזכאים להשתתף בבחירות. הוגש ערעור והם הוחזרו לרשימה".

בוא נסכם את הדברים: בלי שינוי התקנון ומעבר לבחירה ישירה, אין הרבה סיכוי לנקות את האורווה.

"אתם אמרתם". 

*   *   *

נסו לצלוח את זה

הנה ההליך הדמוקרטי המסורבל והמפותל בארגון המורים שרן ארז מחבק לטובת כיסאו כבר שנים. הוא יודע שקשה לצלוח אותו.

1. השלב ראשון הוא בחירות בכל אחד מבתי הספר, הנחשבות לחשובות ולגורליות. המורים יבחרו בהן בעוד עשרה ימים ציר לוועידת ארגון המורים - ציר שיוכל לבחור ולהיבחר למועצת הארגון בת 53 חברים. 

2. בתחילת מארס יכונסו הצירים הנבחרים של בתי הספר להליך נוסף של בחירות, הפעם בסניף שאליו הם משתייכים. הם יבחרו בין שניים לחמישה צירים, שיצורפו למועצת הארגון. 

3. באפריל יתכנסו 53 חברי המועצה הנבחרים לבחירת היו"ר ועוד שמונה חברי הנהלה. על פי התקנון, יו"ר המכהן שתי קדנציות רצופות, למשל ארז, יוכל להיבחר שוב במועצה רק ברוב 66 אחוזים. 

לכן הקרב בבתי הספר על הנציגים הוא הקרב האמיתי והמכריע, בתנאי שיש פיקוח אמיתי ואין תרגילים מסריחים כבעבר. לכן אנשי ארז ששולטים בעדר המורים ובסניפים עושים כל מאמץ לחסום אנשים שאינם סרים למרותם.

4. עשרות מחברי המועצה הועסקו בהנחיית ארז בשכר. מכאן שבכל דיון עקרוני במועצה יש לו יתרון על מי שמנסים לחולל מהפך. יש לו את מי שמכונים "המורים והעסקנים שלקח בשבי". זכויות היוצרים הן של אחד מנאמניו בעבר, של אחד ששחה בבריכת הביוב הזאת, יצא ממנה בשלום ומתבייש במה שראה, שמע ועשה. הוא לא יחזור לשם יותר לעולם. 

*   *   *

תגובות:

רן ארז: "מידע שקרי ומגמתי"

בתשובה לשאלות שהצגנו לרן ארז, שעל חלק מהן בחר שלא להגיב, העבירה אלינו דוברת הארגון את התגובה הבאה:

"הבחירות לראשות הארגון מתקרבות ואיתן מגיעות ההכפשות והפרשנויות שכל מטרתן לפגוע ולהזיק. מול כל זאת יש עשייה רבת שנים של ארגון המורים לטובת המורים בישראל, לשיפור תנאיהם ולשדרוג מעמדם. המידע שמועבר אליכם הוא שקרי ומגמתי ונועד רק לנסות לפגוע. 

"איננו מתכוונים להתייחס לכל רכילות או מידע לא מבוסס שנזרקים לאוויר, כמו העובדה שיו"ר הארגון מועסק כגמלאי בבית ספר רק כדי להיבחר. הרי כל גמלאי יכול להתמודד, בין שהוא מועסק ובין שלא, בבית הספר שממנו פרש או בסניף הגמלאים - הכל על פי בחירתו. זו רק דוגמה למידע השקרי המופץ בימים אלה".

ועוד היא כותבת: "שיטת הבחירות היא חלק מתקנון ארגון המורים ונקבעת על ידי ועידת המורים או המועצה ולא על ידי יו"ר הארגון. זו עוד דוגמה לפרטי המידע נטולי הבסיס המועברים אליכם רק לשם ניגוח והכפשה".

על הטענה כי ספר הבוחרים נשלח לבתי הספר באיחור רב כותבת הדוברת: "מבדיקה שערכתי עולה שכל ספרי הבוחרים נשלחו במועד ובזמן, וקומץ בתי ספר קיבלו אותם בעיכוב של כמה ימים ולנוכח תקלות שגרם דואר ישראל. בעקבות התקלות הותאמו המועדים להגשת ערערי הבחירות, כך שזכותו של אף מורה לא נפגעה".

בעניין שינוי שיטת הבחירות, כותבת הדוברת: "ההמלצה לפעול לשינוי שיטת הבחירות במהלך הבחירות עצמן ולאחר שהליך הבחירות כבר החל, אינה מתיישבת עם עקרונות דמוקרטיים ויש בה חוסר הגינות כלפי ציבור הבוחרים ומחטף שלא יעמוד במבחן משפטי".

התשובה הזאת מזמינה שאלה: כיצד שינוי שיטת הבחירות מעקיפה לישירה ופשוטה הוא בבחינת חוסר הגינות כלפי ציבור הבוחרים? כיצד שינוי השיטה לפני ההצבעה פוגע בבוחרים?

ועוד הערה: על מה בחר רן ארז לא להשיב? על השאלה בעניין תמיכתו בבקשת רשת אמי"ת כדי שתקבל את השליטה על שני בתי הספר, שבאחד מהם הוא מועסק עדיין. הוא לא השיב גם על השאלה מדוע לא פרש לגמלאות מעבודת הוראה פעילה לטובת מורה צעיר יותר הזקוק לעבודה. 

אריה מימון: "פעלנו לפי ההנחיות" 

1. "העירייה ובית הספר פעלו בהתאם להנחיית משרד החינוך ובהתאם להחלטות שיפוטיות שניתנו בעניין זה. טרם הדיון בבית המשפט פעלה העירייה על פי הנחיות מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, שקבעה כי אין צורך לקיים מכרז. בית המשפט קבע כי הפעלת בית הספר על ידי רשת אמי"ת ללא מכרז תימשך עד לשנת הלימודים הנוכחית ואז ייצא המכרז, ובהתאם לזאת אנחנו פועלים".

2. בעניין רן ארז: "העסקתו לאחר הגיעו לגיל פרישה נעשית בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות החלות בעניינו ובהתאם לנהוג ולמקובל. אין מקום להפלותו ביחס למאות מורים אחרים המועסקים אחרי גיל פרישה. העסקתו מקובלת במערכת החינוך ובלבד שמשרתו לא תגדל משליש משרה".

3. "איננו נוהגים לפרסם את הנסיבות להפסקת עבודה של עובדינו ואין בכוונתנו לפגוע בפרטיות העובד. למען הסדר הטוב נציין כי הפסקת העבודה נעשתה בתיאום ובהסכמה עם פרקליטו".

רשת אמי"ת: "ייתכן שארז תמך"

"אריה מימון אכן תמך בכניסת הרשת לניהול בתי הספר הדתיים בעיר, אך ההחלטה התקבלה על ידי מועצת העיר וראש העירייה ד"ר גבי לסרי.

"ייתכן כי גם מר רן ארז תמך בכניסת הרשת לאשדוד ואנו רק יכולים לברך על כך.

"העסקת עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה", מוסיף דובר רשת אמי"ת, "היא נוהל מקובל במערכת החינוך. משרד החינוך הגביל העסקת מורה לאחר גיל הפרישה עד לשליש משרה, וכך אנו נוהגים". 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו