"אני נוסע לאושוויץ. נשיקות, הייני שלך". בשילוב הזה של רוך אישי ושל שם שהפך לסמל האכזריות האנושית, שילוב בלתי אפשרי שהיה כנראה אפשרי רק בגרמניה הנאצית, חותם היינריך הימלר מכתב לאשתו מרגרט.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
זהו רק מכתב אחד מתוך מאות המכתבים ששלח לאשתו ולבתו גודרון מי שהיה בשלישיית ההנהגה בגרמניה הנאצית, מפקד האס.אס והגסטפו ואדריכל הפתרון הסופי.
המכתבים, וכן צילומים, קבלות ואפילו מתכונים מהאוסף של הצורר הנאצי, רואים מהבוקר אור בעיתון הגרמני "די וולט", אבל מה שמדהים לא פחות הוא העובדה שבמשך 40 שנה הם נשמרו מתחת למיטתו של תושב תל אביב, חיים רוזנטל. לרוזנטל הם הגיעו מידי שני חיילים אמריקנים שאספו אותם מביתו של הימלר בבוואריה. בשנות ה־80 ביקש רוזנטל למכור את האוצר, ואף סיפר על האוסף לעיתון "הארץ" ב־1982. לבקשתו אימת הארכיון הלאומי הגרמני את האותנטיות של המסמכים. אלא שבדיוק בתקופה ההיא התברר כי "יומני היטלר", שפורסמו בשבועון הגרמני "שטרן" היו פברוק, רוזנטל ירד מהרעיון והמסמכים שקעו אל הנשייה בחדרו. לבסוף, כשהיה בן 90, דרש מבנו לדאוג לכך שהמכתבים יראו אור. הסיפור הגיע לאוזניו של אביה של הבמאית ונסה לאפא, ש"תמורת סכום לא גבוה, אפילו סמלי" רכש את המסמכים ומסר אותם לבתו כדי שתכין על פיהם סרט דוקומנטרי.

הימלר (משמאל) עם היטלר צילום ארכיון: GettyImages
המכתבים כוללים תכתובות אישיות בין הימלר למרגרט (מרגה) החל מ־1927 ועד לחמישה שבועות לפני התאבדותו ב־1945. כמו כן, נמצאו מסמכי העיזבון של בנו המאומץ של הימלר ואפילו ספרי מתכונים.
בעיתון הגרמני מציינים כי המכתבים אינם מצריכים שכתוב של ההיסטוריה הנאצית. "במבט ראשון מאות המכתבים עוסקים בענייני דיומא", כתב אתמול במאמר המערכת עורך "די וולט", "אולם הם אינם בנאליים. הם מוסרים רבות על עולם המחשבה ועל ההבנה העצמית של ביורוקרטים צדקנים שהיו לרוצחי המונים. המכתבים מציגים את קור הרוח של הימלר, והם גם מראים שבשום אופן הוא לא סבל מאישיות כפולה, כפי שלעיתים נוטים לחשוב על הפושעים הנאצים. אב משפחה חם ורוצח המונים חסר רחמים - באותו האדם עצמו".

הימלר, אשתו ובתו
"אין לאוסף אח ורע"
רבים מהמכתבים הם מכתבי אהבה. חלקם הגדול נכתב ב־1928-1927, טרם השתלבותו של הימלר בצמרת הנאצית, אך ברבים מהם יש ביטוי לאובססיה האנטישמית שלו. חלקם מסתיימים במילים Dein Heini ("הייני שלך") או Euer Pappi ("אבא'לה שלך").
המכתבים גם חושפים את ההתרחקות בין בני הזוג הימלר, שכן מ־1938 ניהל רייכספיהרר אס.אס רומן עם מזכירתו. עם זאת, המכתבים חושפים כי בניגוד להערכות קודמות, הוא שמר על קשר הדוק עם אשתו ועם בתו גם בשנים 1945-1941.
לפחות אם לשפוט על פי המכתבים למשפחה, גם כשגרמניה היתה על סף כניעה והוא עצמו ניסה ליצור קשר עם בעלות הברית, האמין הימלר ב"ניצחון הסופי".
ההיסטוריון הברלינאי מיכאל וילדט אמר ל"די וולט": "אין לאוסף הזה אח ורע יחסית לחברים אחרים בהנהגה הנאצית". ד"ר חיים גרטנר, מנהל אגף הארכיונים ביד ושם, אמר אמש ל"ישראל היום": "יש חשיבות לאוסף הזה, המסייע בהבנה איך אדם הופך לחיה. חומר כזה יכול לסייע בפענוח החידה האנושית הגדולה הזו". לדברי גרטנר, יש תיעוד לא מבוטל על הימלר, גם ביד ושם: "לפני כמה שנים קיבלנו תרשים של מחנה אושוויץ בחתימת ידו של הימלר. כשהאוסף יגיע ליד ושם הוא ישלים תמונה כוללת".
הימלר נפל בשבי במאי 1945, כשהוא מתחזה לחייל פשוט. שלושה ימים אחרי לכידתו, לאחר שזהותו נחשפה, התאבד בבליעת ציאניד.
בהכנת הידיעה השתתפו אלי לאון, דוד ברון ויורי ילון