עד קצה גבול היכולת

הזמן: לפנות בוקר 

המקום: צפון הארץ 

היעד: כיבוש כפר 

לילה, כולם ישנים, בחוץ חושך ולא רואים ממטר. לפתע נשמעים קולות ירי וצעקות ומתחילה תנועה. הפסטורליה מופרת, השחר מפציע ואיתו מגיעים קולות נפץ חזקים. קבוצת חיילים בירוק מתחילה במלאכת ההשתלטות על היעד. סצנת אקשן רועשת שבקלות יכולה לככב בסרט הוליוודי, אבל היא כולה תוצרת כחול־לבן.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מקימי המהומה הם לוחמי יחידת דובדבן. יחידת העילית של צה"ל, שהוקמה ב־1986, עוברת תהליך התאמה. אז, באמצע האייטיז, אחת המטרות העיקריות שלשמן הוקמה היתה לתת מענה נקודתי לנעשה ביהודה ושומרון. בשנים האחרונות המציאות משתנה ובצה"ל יודעים שהמלחמה הבאה עלולה לחכות מאחורי הפינה הצפונית, עם חזית סורית או לבנונית (אם לא שתיהן גם יחד), וזו העת להכשיר את לוחמי היחידה ללוחמה בשטח תואם.

המטרה המוגדרת היא מוכנות, ואם אפשר - אז עכשיו. אחרי הכל, לא הסורים ולא חיזבאללה יתאמו עם צה"ל מראש את מועד המלחמה. כדי להכשיר את חיילי דובדבן לתרחיש העתידי, הורכב לאחרונה תרגיל ייחודי ומסובך, שנמשך שבוע וביקש למתוח את היחידה עד קצה גבול יכולותיה. 

עיקר התרגיל היה לבדוק את היכולת הפיקודית של מפקדי היחידה בזמן אמת, את היכולות הפיזיות והמנטליות של הלוחמים ואת יכולת ההתאמה של היחידה ללוחמה בשטח בנוי, שהוא בעל מתאר שונה לחלוטין מזה שהורגלה ללחום בו.

"אין משהו שבאמת יכול להשתוות למלחמה", התייחס מפקד היחידה, סא"ל י', לתרגיל, "אבל אנחנו יודעים שבמלחמה יש אי ודאות, וזה בדיוק מה שהיה בתרגיל. אנחנו יודעים שיהיה קושי מנטלי, וגם את זה תירגלנו; אנחנו יודעים שיהיה קושי פיזי, וגם את זה אנחנו מתרגלים. אני חושב שזה התרגול הכי טוב שאנחנו יכולים לתת". עוד אומר סא"ל י': "מי שעובר שבוע כזה, תחושת המסוגלות שלו, הביטחון העצמי שלו והרמה המקצועית שלו מגיעים לקצה. שמעתי מכמה לוחמים שהם לא האמינו שהם יכולים לעבור דבר כזה, והיום הם בתחושה אחרת לחלוטין - מבחינתם אפשר למתוח את השבוע הזה עוד. גם אם אגיד להם שיש עוד יומיים, הם ימשיכו, ונלך עוד 40-20 ק"מ בלי שום בעיה".

לסא"ל י' יש הרבה סיבות להתגאות בלוחמיו. הוא היה שותף לחלק הראשון של הרכבת התרגיל, וקבע מה הוא רוצה להשיג בו. עם זאת, לאחר שלב זה הוא הוזז הצידה כדי שיחווה בתרגיל, כמו במלחמה, את האי ודאות כמפקד. זו הדרך הנכונה לבחון גם את יכולותיו לעמוד בפני מצבים מפתיעים בזמן אמת. "אין ספק, זה אחד השבועות הכי מאתגרים שהיו לי בשירות, בהיבטים של קושי פיזי וקושי מנטלי", אומר סא"ל י'.

תחושת גאווה

ואכן בשטח, בין שמדובר בסא"ל י' ובין שזה לוחם מהשורה, המאבק בקשיים הפיזיים והנפשיים היה קשה במיוחד. החיילים הוכנו מראש, אך רק בשטח התגלה למה הם מסוגלים. שם, בזמן אמת, הם גילו את המשימות בהפתעה. כך למשל, אחרי לילה ללא שינה, שבו התקדמו בשטח סבוך כ־20 ק"מ ודימו בשעות הבוקר השתלטות על כפר עוין, הגיעה ההוראה - עלייה רגלית של כ־15 ק"מ למוחרקה. החיילים אפילו לא מיצמצו, אם זה מה שדרוש - זה מה שעושים.

כל תרגיל שהושלם, הוחלף בתרחיש חדש. מעבר ממסע לילי, שגרתי, למצב חירום ותרגול תחת אש - זמן להציג יכולות ירי והשתלטות על שטח. לאחר מכן הגיעו השתלטות חשאית על כפר וסריקה למציאת אמצעי לחימה בתוך הבתים. משימה אחרת, על יבש, דימתה התקפה על מחסן אמל"ח, וכך בכל כמה שעות היעד והאזור משתנים. הלוחמים ומפקדיהם לא איכזבו והתמודדו בהצלחה עם כל אחת מהמשימות.

הלוחמים צעדו באותו שבוע, בכל מיני מתווים, מרחק של כ־130 ק"מ, שלאורכם למדו להאמין בעצמם ובלוחמים שלצידם - האחים. נכון, זה היה רק תרגיל, אך מי שצפה מהצד, בעיקר ביום האחרון, ראה לנגד עיניו מלחמה - ואחוות לוחמים שמוצאים בסיפורי גבורה.

בתפריט מנת הקרב נתקלנו בירי בלתי פוסק, צעקות חיילים, רימונים שהושלכו אל תוך מבנים ומהם החוצה; כרזות עם דיוקנו של חסן נסראללה, ראש ארגון חיזבאללה, נתלו ברחבי הכפר המדומה; מסגדים, מחבלים, פצועים. הכל נכנס לתסריט התרגול והוסיף נופך ריאליסטי. צה"ל אף השתמש בשירותיה של חברה אזרחית כדי לדמות פיצוצים, שיגורי טילים ועוד אפקטים מלחיצים ומרעישים שתרמו למוחשיות של מלחמה. 

והלב מתמלא. לוחמים צעירים, שזכו לשעות שינה מצומצמות, רצים, יורים ונופלים בלי הפסקה, בלי לקטר, בלי להיאנח, בלי להקטין ראש. כולם מלאי נחישות וכוח רצון. בעלי יכולות מיוחדות, שאיש לא הופתע מהן. לכולם היה ברור שמדובר בלוחמי עילית שהצליחו שוב להתעלות אל מול הרמה הגבוהה ביותר של הקושי והאתגר.

"המפקדים והלוחמים הפגינו איתנות מדהימה והבנה מצוינת בהתמודדות עם אויב אחר", מספר מ', מפקד בית הספר להכשרה של דובדבן. סא"ל י' מצטרף לדברים כאב גאה: "הייתי בטוח שיהיה הרבה יותר קשה, שהאתגרים הפיקודיים שלי ושל שאר המפקדים יהיו גדולים יותר. הייתי משוכנע שיהיו הרבה נקודות שבר, אבל הלוחמים נתנו את כל כולם. קשה מאוד להבין מה עבר עלינו בשבוע הזה".

סא"ל י' ממשיך בחיוך: "התרגיל הזה נותן לנו את היכולת להגיע לשיאים חדשים בהיבט של איתנות ונחישות. זו עבודה תחת לחץ וחוסר ודאות. עבודה במצבים קשים מאוד. היו תרגילי אש מאוד מורכבים, בלי הכנות מראש. בשורה התחתונה, כשאני מסתכל לאחור על השבוע הזה, אני פשוט גאה להיות מפקד של החיילים האלה".

"אשרי העם שאלו חייליו"

למרות הסיפוק, לא הכל עבר חלק. רגע לא פשוט, בעיקר מנטלית, הגיע ביום שישי בערב. זה קרה אחרי עוד תרגיל, שאמור היה להסתיים כשעתיים לפני כניסת השבת, אך גלש לתוכה. הלוחמים הדתיים של היחידה לא אהבו זאת. הם נפגעו. 

גם סא"ל י' לקח קשה את הפגיעה באותם חיילים. הוא אמנם יודע שבעת מלחמה, שבת או לא שבת, במשימה יש לעמוד, אבל גם יש לו אחריות וקשר הדוק עם כל לוחם ולוחם. להגדרתו, היה זה הרגע הקשה ביותר בתרגיל - הן מבחינה פיקודית והן מבחינה מנהיגותית.

בדיעבד, סא"ל י' מסתכל על זה כעוד סוג של אתגר והתמודדות של כולם כיחידה, והוא מתלבט כשהוא מתבקש לבחור את התרגיל הקשה ביותר במהלך השבוע: "החיילים כל הזמן הישוו בין התרגילים, אבל האמת היא שאני לא יודע איזה מהם היה באמת הכי קשה. כולם היו מאוד קשים, אבל באותו יום שישי זו היתה אחת הנקודות המאתגרות ביותר מבחינה פיזית".

בשנה הבאה יתקיים תרגיל נוסף מסוג זה, ולפי המסקנות של הנוגעים בדבר, אפשר להניח שהוא יהיה קשה ומאתגר יותר. בינתיים עם ישראל יכול לישון בשקט, כי כמו שאמר י' מפקד היחידה, אחרי תצוגת התכלית שראה לאורך כל השבוע, "אשרי העם שאלו חייליו". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו