כמה ענפים יש לעץ? עכשיו אפשר לקבוע

חוקרים מכל העולם יגיעו בשבוע הבא לכנס מדעי שארגנו חוקרי מכון וולקני בעקבות גילוי הורמון צמחי, סטריגולקטון, המשפיע על גדילת הצמח ועל נוכחות צמחים טפילים בסביבתו.

לדברי ד"ר חננית קולטאי, המרכזת המדעית של הכנס, חוקרת ממכון וולקני, "בעוד כמה שנות מחקר, יוכלו החוקרים ליישם את  ההורמון שהתגלה כדי לעצב את צורת הצמח ולקבוע את מספר הענפים בו ואת תכונות השורש. לעיצוב צורת הצמח צפויה השפעה חיובית על כמות היבולים ועל חיסכון בכוח האדם בגיזום עצים במטעים. כמו כן, יוכל ההורמון לסייע בהתמודדות עם עשבים טפיליים המאיימים על גידולי העגבניות, שעד כה טופלו על ידי חומרי הדברה". 

ההורמון סטריגולקטון התגלה במספר מעבדות בעולם, ודבר גילויו פורסם לראשונה בשנת 2008. הוא מבקר את הצימוח של כל הצמחים, מהפרימיטיביים ועד העילאיים. המעבדה של ד"ר קולטאי והמעבדה של פרופ' יורם קפולניק גילתה כי ההורמון פועל גם על שורשים. "יש לזה מרכיב מעשי, שעכשיו מפתחים במעבדה שלי", אומרת ד"ר קולטאי. 

"רוצים לקבוע כמה ענפים יהיו לעץ"

המחקר ממומן ע"י המדען הראשי של משרד החקלאות. "אנחנו רוצים להיות מסוגלים לקבוע כמה ענפים יהיו. הכיוון השני הוא ארכיטקטורת השורש. יש לזה חשיבות מכיוון שמספר ההסתעפויות והמיקום שלהן בשורש קובע את יכולתו של הצמח לקלוט חומרי מזון ומים. לכן חשוב איך השורש יעוצב. במדינה עם מים מליחים רוצים שורש ארוך יותר, שיש לו סיכוי רב יותר להגיע למים פחות מלוחים. אם רוצים לדשן פחות, בונים שורש עם שטח פנים גדול". 

המשך המחקר נועד לבדוק כיצד קובע ההורמון את צורת הצמח, כך שאם למשל דקל גבוה מידי, ומקשה על קטיף, אפשר יהיה להגביל את הגובה. 

בשלב זה של המחקר מתמקדים בעצי זיתים והדרים ועוד כשנתיים שלוש יהיו פתרונות ראשוניים. מכיוון שהצורה שבה גדל הצמח מאוד חשובה. בשלב השתילה במשתלה חשוב מה תהיה צורתו. אם הצמח מסועף מידיי מבחינת העיצוב שלו צריך הרבה ימי עבודה לעיצוב הצמח לפי הצרכים של החקלאים. עיצוב הורמונלי של הצמח יביא לחיסכון בימי עבודה. 

ההורמונים לא ישפיעו על הפירות

לדברי ד"ר קולטאי, ההורמונים לא ישפיעו על הפרי כי משתמשים בהורמונים שנמצאים ממילא בצמח או בחומרים טבעיים דומים. " ההורמון גם מתפרק יחסית בקלות ולכן ההערכה היא שאחרי מספר ימים כבר לא יימצא חומר פעיל בצמח. לכן אפשר לחשוב עליו כידידותי לסביבה". 

הכנס, במימון  קרן COST של האיחוד האירופי, המדען הראשי של משרד החקלאות, משרד המדע ומכון וולקני-מינהל המחקר החקלאי, יימשך חמישה ימים. ישראל היא אחת המדינות המובילות בתחום המחקר של ההורמון. זאת הסיבה שהקרן של האיחוד האירופי למימון כנסים ומפגשים לשם עידוד שיתופי פעולה בין מדענים מארצות האיחוד בחרה לקיים את הכנס דווקא בארץ. 

המארגנת המקומית של הכנס, דר' עינב מייזליש-גתי ממכון וולקני, מוסרת כי סה"כ צפויים להגיע אורחים ממדינות: אוסטריה, בלגיה, צ'כיה, צרפת, גרמניה, יוון, איטליה, הולנד, נורווגיה, הולנד, פולין, רומניה, סלובינה, צרפת, שוודיה שוויצריה ואנגליה. כמו כן, יגיעו נציגים מדרום אפריקה, ארה"ב, ויפן.