השנה ה־40 לציון מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, לוותה באינספור כתבות. מסיפורים אישיים של לוחמים ועד פרוטוקולים שנחשפו לראשונה לעיני הציבור. ההד התקשורתי הרחב חיבר את מרבית הציבור הישראלי, שלא חווה את המלחמה ההיא על בשרו, לאווירה של הימים הנוראים ההם. ועדיין נותר הפער בין מי שהיו שם, אז, בימיה של המלחמה העקובה מדם, שחוו את הכאב על בשרם, לבין אלו שעברו את החוויה באמצעות הכתבות הרבות. זו התחושה שעליה דיברו איתי בימים האחרונים רבים ממי שהיו שם.
עשרות כנסים של יחידות שונות מתקיימים בימים הללו. יוצאי חטיבות, גדודים ואפילו פלוגות של לוחמים ותיקים נאספים בימים אלו ברחבי הארץ לציון יום השנה העגול. חלק מהמפגשים נערכים ביוזמת הלוחמים עצמם, שמבקשים להיפגש ולשפוך את הלב 40 שנה לאחר שלחמו זה לצד זה וראו את חבריהם נהרגים ונפצעים. אירועים אחרים נערכים ביוזמת הצבא, כאשר רבות מהיחידות הצה"ליות מזמנות את מפקדי ולוחמי העבר שלהן, כדי שאלו ינחילו את מורשתם לדור הנוכחי.
אחד הפרויקטים המרגשים שאירגן הצבא היה של פיקוד הדרום, שאותו יזם אלוף הפיקוד, סמי תורג'מן. במסגרת הפרויקט איתר הפיקוד מפקדי גדודים וחטיבות שפיקדו על יחידותיהם בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים, והפגיש ביניהם לבין מפקדי ההווה בגיזרה הדרומית.
שלשום, ביום רביעי בערב, נפגשו כל המפקדים בעבר ובהווה לערב מסכם של הפרויקט. האירוע כלל מפגשים מעניינים רבים בין מפקדי העבר של צה"ל. קצינים בדימוס באמצע שנות ה־70 לחייהם או אפילו ראשית שנות ה־80, עם שיער שיבה ופנים שכבר לא נראות צעירות במיוחד, הגיעו למפגש. המפקדים מהעבר שוחחו עם חברים ואחים לנשק, שאת חלקם לא ראו זה כ־40 שנה.
"עד כמה רלוונטי לעסוק במלחמה ההיא? האם זו אובססיה של הדור שלי, שחווה את החוויה אז וממאן להתנתק?", שאל מעל בימת האירוע ביד לשריון תא"ל (מיל') יום טוב תמיר, מפקד גדוד 9 במלחמה. "עובדה היא שמדינה שלמה עוסקת ב'40 שנה למלחמה', מה שאומר שכנראה זו רוח עוצמת החוויה שטילטלה את המדינה. בשם הדור ההוא אני רוצה להציב הערת אזהרה: הלקח הכי חשוב הוא שתיתכן הפתעה; ושאם תקרה מלחמה, היא תהיה שונה מקודמתה".
דבריו אלו של תא"ל (מיל') תמיר, סיכמו את תחושותיו ואת תחושותיהם של שאר מפקדי המלחמה ההיא, שבאו, לדבריהם, בעיקר כדי להנחיל את המורשת והניסיון הקרבי שצברו ביום הכיפורים 1973.
אחד המפגשים המעניינים שזימן האירוע ביום רביעי היה בין תא"ל (מיל') שמעון בן דוד, בן 77, אשר היה מפקד גדוד תותחנים במלחמת יום הכיפורים, לבין סא"ל גל חורב, מפקד גדוד חי"ר במילואים של פיקוד הדרום. הגדוד שעליו פיקד בן דוד במלחמת יום הכיפורים היה גדוד מחוץ לסד"כ, והורכב ביוזמתו של בן דוד, עוד לפני המלחמה, מאנשי מילואים שלא מצאו לעצמם גדוד אחר להילחם בו.
עם פרוץ הקרבות נסע בן דוד עם הכלים שהצליח לגרד מפה ומשם לחזית, ולמרות שנפצע פעמיים במהלך הקרבות, סירב להתפנות משדה הקרב בניגוד להוראות הרופאים. על פעולתו במלחמה ועל כך שסירב להתפנות למרות שתי פציעותיו הוענק לו צל"ש מטעם אלוף הפיקוד. "אין פה כמעט חבר'ה ותיקים שמדברים ביניהם על המלחמה. לא רוצים לחזור על הנושא, ולא בגלל שזו טראומה, אלא משום שברגע שאתה מתחיל לדבר, אתה מפאר את עצמך. והחבר'ה האלה צנועים. לי אין טראומה. לא פחדתי לשנייה במלחמה", אומר בן דוד.
עוד לדבריו, "המפגשים האלה חשובים בעיקר משום שהם מעבירים מסר לצעירים. חשוב שהניסיון שרכשנו יעבור למפקדים של היום. הם לא נופלים מאלו שלחמו במלחמת יום הכיפורים. הם אפילו יותר טובים מאיתנו, בזכות הטכנולוגיה והודות לרמה שלהם. אבל למרות שהם טובים מאוד, לנו יש ניסיון שאי אפשר למצוא באף מקום אחר".
סגן אלוף חורב, שאביו נלחם אף הוא בתעלה, ציין כי "למרות השנים שעברו, אנחנו מדברים באותה שפה. מדברים על זה שצריך לגעת באנשים, ושצריך לחתור למגע".
"הם גיבורים"
בזמן מלחמת יום הכיפורים היה תא"ל (מיל') אברהם ברעם, מפקד חטיבה 164. הפעם הוא נפגש עם מפקד חטיבת "שגיא" החולשת על גבול ישראל־מצרים, אלוף משנה גיא ביטון. גם הוא אמר שחשיבות האירועים הללו היא בעיקר בהנחלת המורשת לדור המפקדים הנוכחי של צה"ל.
"לנו לא חשוב לעשות את המפגשים האלה. גם לא מפגשים של אחד עם השני. אנחנו לא צריכים את השיחות הפסיכולוגיות. זה חשוב רק אם זה מקרין על אחרים, אם זה תורם לדור הבא. אני בעד כל דבר שתורם להמשכיות.
"אני נוהג להרצות ולדבר הרבה בכנסים על הנושא, כי המורשת והלקחים של מה שהיה - צריכים להישמע ולהישמר. אין עוד הרבה אנשים עם כזה מטען. אני שמח שהם לא נאלצו להילחם 40 שנה. אנחנו כל הזמן נלחמנו. לא היו כמעט שנים שלא היתה בהן מלחמה כזו או אחרת". עוד מציין ברעם כי "הלקח שלי הוא: תחשוב לפני שאתה עושה. תתכונן ותחשוב שלושה צעדים קדימה לפני שאתה נותן פקודה".
אלוף משנה ביטון, מצידו, ציין כי "הם אומרים כאן שהם לא מדברים על מה שהיה במלחמה, שהם לא חיים את זה. אבל יש כאן אנשים שמדברים על זה שהם עדיין כועסים על אנשים שעשו טעויות במלחמה. זהו מצ'ואיזם ישראלי. אבל בפנים הטראומה עוד חיה, מתרוצצת בכל הלבבות של האנשים האלה".
אלוף משנה ביטון ציין גם כי המפגש עם ברעם ועם לוחמי העבר השפיע עליו משמעותית: "התקשרתי בתחילת האירוע לאבא שלי, לספר לו מי האנשים שלצידי באירוע הזה. אלו אנשים שאתה קורא עליהם בספרים, אלה גיבורי ישראל.
"חוץ מהסיפור של חוויית המלחמה והבעת הערכה לדור הלוחמים והמפקדים דאז, ריגש אותי לקבל ממנו לקחים וטיפים, איך להיות מח"ט טוב יותר. חשוב ביותר שנלמד את הלקחים הרלוונטיים למלחמות הבאות. כאיש צבא אני חייב להתכונן למלחמה הבאה. המלחמה הבאה לא תיראה אותו הדבר, אבל עדיין יש דברים חשובים שהיו ויהיו, כמו נושא הפיקוד והשליטה, שעליו למדתי מאברהם (תא"ל מיל' ברעם; ל"ש).
"לקחתי איתי מהפגישה את חשיבות צורת הדיבור בקשר. מפקדים לחוצים בקשר גורמים לפקודיהם לעשות טעויות. למדתי שאם אני סומך על המג"דים שלי, אני לא צריך להתערב להם. הלקחים הללו חשובים מאוד".
בשלב זה אלוף משנה ביטון חוזר על מה שכולם מטפטפים בצורה ברורה: "חשוב להבין שהמלחמה הבאה לא תיראה כמו מלחמת יום הכיפורים".
"לא נחזור לשאננות"
מפגש מעניין נוסף היה בין אלוף משנה (מיל') שמעון בן שושן, שהיה מפקד גדוד הטנקים 257 במלחמת יום הכיפורים, לבין מפקד גדוד 727 של חיל האיסוף הקרבי בגבול ישראל־מצרים, סגן אלוף ארז סביון.
בן שושן, כיום בן 75, נפצע במהלך המלחמה ואיבד את הראייה באחת מעיניו. חלק גדול מהטנקים שלו במלחמה כלל לא היו שמישים, ולוחמיו גררו את "גשר הגלילים" המפורסם בשטח של דיונות.
"האירועים מהמלחמה לא חוזרים אלי, אני לא מרגיש צורך בפסטיבלים האלה", אומר בן שושן. "אני לא חי את זה, אבל כן חשוב לי שהלקחים מהמלחמה יעברו הלאה. הלקח החשוב ביותר שלי מהמלחמה הוא לא הכשלים במודיעין ולא העובדה שחיל האוויר לא תיפקד היטב בגלל הנ"מ. הלקח המרכזי שלי הוא שאסור למנות אנשי שררה ועריצים לתפקידים בכירים. אין לי טראומה מהמלחמה, אבל חשוב שהלקח הזה יילמד".
לפי סא"ל סביון, "בסוף, הרבה מהאתוס הצבאי נשען על מורשת ואנשים. אנחנו צבא, שאם ייקרא למלחמה - צריך לנצח. שמעתי משמעון איפה הצבא לא היה בסדר, איפה המערכת יכלה להיות אחרת. כולם מדברים על הכישלון במלחמה, אבל נהפוך הוא. אנשים כמו שמעון הביאו ניצחון.
"החיבור הזה חשוב כי יונת השלום עם עלה הזית עדיין לא משוטטת בגבולות ארצנו. הם (לוחמי 73'; ל"ש) ניצחו במלחמה, ומחובתנו, אם נידרש, להביא ניצחון לא פחות גדול".
נדמה כי למרות המחדלים הקשים, על אף שלא היה מידע מודיעיני וההכנות היו לקויות, סבורים כל מפקדי המלחמה ההיא שצה"ל ניצח. אין להם כל ספק בכך.
"מבחינה צבאית, זהו אחד הניצחונות הגדולים בעולם, והגענו אליו לאחר שהיינו במצב של מתחת לאפס", מבהיר תת־אלוף ברעם. "הטראומה מהמלחמה היא בגלל הפוליטיקה, לא בגלל הצבא. מרגע שהצבא התגייס, תוך כלום זמן היינו בדרך לדמשק ולקהיר". גם בן דוד מציין כי "מבחינה מדינית נחלנו כישלון טוטאלי, אבל צבאית, הניצחון של יום הכיפורים עלה על הניצחונות בכל מלחמות ישראל".
אלוף פיקוד הדרום, סמי תורג'מן, סיכם את המפגשים: "היתה זו הקשה במלחמות ישראל. מלחמת פתע רב־זירתית, שאיתגרה את הזירה המדינית והצבאית עד לכדי קריסה והובילה להיקפי אבידות, שבויים ופצועים שכמותם טרם ידענו. הופתענו - אך לא הוכרענו". לדבריו, "לעולם לא נאפשר לתמונת העולם המודיעינית להתיר לנו את השאננות ואת הזנחת כשירותם של לוחמינו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו