הצצה נדירה אל אימון הקומנדו הימי

לילה יורד על תל אביב, אך במרכז העיר שמסרבת להכיר במילה "הפסקה" תנועת המכוניות נמשכת כרגיל. אנשים רבים צועדים בשלווה בצומת הסואן שבין מגדלי עזריאלי לקריית הממשלה, בדרך אל מוקדי בילוי או בחזרה מהם. איש מהם אינו מודע למה שקורה גבוה מעליהם. אם רק היו מעיפים מבט למעלה היו יכולים אולי לקלוט בזווית העין קבוצה של אנשים בשחור, מתעופפים להם כמו גיבורי על מספר קומיקס, משתלשלים מהגגות של אחד המגדלים ופורצים לתוכו מהחלונות באקדחים שלופים. 

רק שהפעם לא מדובר בגיבורי על, ואולי בעצם כן. אנשי הדממה, לוחמי שייטת 13, מבצעים תרגיל השתלטות על מבנה בלב העיר, והמטרה - תרגיל לשחרור בני ערובה מידי חוליית טרור. כל החיילים בצוות הם מילואימניקים עתירי ניסיון ולמודי קרבות. למשפט שמנחה אותם אין שתי משמעויות: אפס טעויות.

התרגיל מתחיל בתכנון קפדני מראש. מפקד הצוות ומפקדי החוליות עורכים סיעור מוחות ומציגים את הפתרון שלהם לבעיה שנוצרה, תוך כדי התחשבות בתנאי המקום: ראות, מכשולים ולחימה בשטח בנוי.  

מייד בתום התכנון מתקבלת ההחלטה על פתיחת נוהל קרב. מכאן אין דרך חזרה. השלב הראשון מכונה "אל היעד". הלוחמים מתקדמים בחוליות בדרכם אל המקום. השלב השני הוא "ההתקדמות ליעד". בשלב זה מפקדי החוליות מצמצמים את הרווחים ביניהם ומחדדים את הדגשים השונים. כשחלוקת המטלות ברורה לכולם - מתחיל שלב ה"פיינל". 

תורת הלחימה במתאר הגובה מתבססת על החוק הקדוש: מפעילים מקסימום כוח במינימום זמן. הלוחמים נדרשים להגיע למקום ה"נגוע" מכל הפתחים האפשריים: חלונות, דלתות, גרמי מדרגות, פירי מעליות. חלק מהם מגיעים בכוחות עצמם, אחרים נעזרים בסולמות והשאר משתלשלים באמצעות חבלים. 

שעת השין הגיעה. מפקד הצוות יורה לאוויר את הפקודה "פרוץ" והצוותים שועטים אל הפתחים באפודים, בנעלי פלדיום ובקסדות שעליהן מותקנים אמצעים לראיית לילה (אמר"לים). כלי הנשק שבידיהם, שעליהם כוונות מיוחדות, מגוונים: מ־M-16 מקוצר, דרך תבור עם משתיק קול ועד אקדחים.

"הלחימה קצרה מאוד. זה אקט של שניות", מסביר האחראי לצוותים בתרגיל, רס"ן א', שמפקד ביומיום על פלגה מיוחדת בקומנדו הימי, "אנחנו נכנסים פנימה וזורקים רימוני הלם. פוגעים במי שצריך לפגוע, מאבטחים את מי שלא צריך לפגוע בו ומנתקים מגע החוצה. כל הסיפור לא אורך יותר מרגעים בודדים".

על טהרת המילואים

אחרי שלב הלחימה מתבצע פינוי הפצועים אל מקומות בטוחים ומתן טיפול ראשוני. הכישורים שנדרשים ללוחמים הם גם מנטליים וגם פיזיים. "הכושר הגופני של הצוות הוא גבוה מאוד. עולם הגובה מצריך ניסיון רב ולכן הוא בנוי על טהרת המילואימניקים. לא מדובר בהכשרה שאפשר לספק בשנה ולא בשנתיים, דרוש פה המון ידע. החבר'ה מגיעים לפה כמה ימים בכל חודש ומשתתפים בכל התרגילים כדי לשמור על מיומנות גבוהה בלחימה טקטית בתוך מבנה, בשימוש במכשירי חיכוך ובמכשירים אלקטרוניים ומובן שבעבודה עם חבלים וסולמות".

במאי 2010 השתלטו לוחמי השייטת על האונייה "מאווי מרמרה", שיצאה מטורקיה בדרכה לעזה ועליה פעילי טרור. רוב מכריע של הלוחמים שהשתתפו בתרגיל הנוכחי השתתפו אז בהשתלטות והיו הכוח שהגיע במסוק השני. ביחידה ערכו תחקיר יסודי אחרי האירוע שקיבל הדים רבים ברחבי העולם. "המון דברים שיישמנו שם לא נוגעים לחייל הבודד אלא למערכת – למשל, איך להגיע לכלי שיט כזה", מסביר רס"ן א', "אבל הלקח החשוב ביותר שיושם לגבי הצוות הזה הוא שהכשירות שלו צריכה להיות ברמה הגבוהה ביותר".

אימונים אינטנסיביים בני כמה ימים בכל חודש הם לא דבר של מה בכך עבור אזרחים. רבים מהלוחמים בצוות הם בעלי מקצועות חופשיים, סטודנטים ובעלי משפחות. עובדה זו לא נעלמה מעיניו של קצין המילואים הראשי (קמל"ר), תא"ל הושע פרידמן בן שלום, בעבר מפקד חטיבת מילואים ובעל רקורד קרבי וחברתי מרשים ביותר. 

פרידמן ביקש להצטרף לאימון, לא כצופה מהצד אלא כלוחם לכל דבר. הוא שם על ראשו קסדה, לקח נשק וביצע את התרגיל מתחילתו ועד סופו. "מעבר למומחיות הבלתי רגילה שלהם, הם אנשים מעולים עם רוח התנדבות מדהימה", אומר פרידמן, "הם רק מתעניינים איך להשתפר, איך להתקדם. בניגוד למה שמוצג בתקשורת, אנחנו נשפר את מערך המילואים ולא נפגע בו. לציונות יש פנים ויש לב והיא מגולמת ברעות. לא חסר לחבר'ה פה הרפתקנות בחיים. הם יודעים שאף אחד לא יעשה זאת במקומם".

רס"ן א' מוסיף: "ההצטרפות של הקמל"ר היא אמירה חשובה מאוד, כי הם מבינים שתמיד יש מי שייתן להם מענה ושמעריכים אותם מאוד. אנחנו משתדלים להתחשב ככל שאפשר מבחינת גמישות בזמני האימונים ואנו מכינים מראש את הציוד שלהם". 

התרגיל כולו, כולל התחקיר, אורך חמש שעות, הפעולה עצמה נמשכת כשעתיים. אט־אט מורידים הלוחמים את האפודים, מוחקים את צבעי ההסוואה מפניהם ומקפלים את הציוד. אחרי שלבשו את הבגדים מהבית הם יוצאים זה אחר זה מהבניין התל־אביבי ומתערבבים בין ההולכים ושבים. התרגיל נגמר. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו