משרד הבריאות ממליץ: חיסון חי־מוחלש לשפעת

מיטל יסעור בית־אור, 

כתבתנו לענייני בריאות

מהפכה בחיסוני השפעת? משרד הבריאות המליץ השנה לראשונה לילדים בני שנתיים עד 17 להתחסן נגד השפעת בחיסון חי־מוחלש הנקרא פלומיסט. החיסון ניתן בתרסיס דרך האף, ולא בזריקה, ומגן מפני ארבעה זני שפעת, במקום שלושה בחיסונים הקיימים. אולם את ההמלצה פירסם משרד הבריאות לפני שבדיקות הבטיחות שלו הושלמו.

בתחילת יולי השנה התקבלה הנחיה בקופות החולים מד"ר אמיליה אניס, מנהלת האגף לאפדימיולוגיה במשרד הבריאות, שבו נכתב כי החיסון בתרסיס (פלומיסט) יומלץ כעדיף על הזריקה בילדים. אלא שאת ההמלצה פירסם המשרד עוד בטרם נרשם החיסון בישראל, ואפילו עוד בטרם הוגש לרישום על ידי יצרנית החיסון חברת אסטרה זנקה. המשמעות היא שבשלב שבו המליץ המשרד על החיסון בדיקת הבטיחות שלו על ידי משרד הבריאות אפילו לא הושלמה. שלשום הושלם רישום החיסון בישראל. התרופה נרשמה בתוך שבועיים וחצי - זמן שיא במונחי משרד הבריאות.

בכיר באחת מקופות החולים אמר: "נראה שמשרד הבריאות מנהל קמפיין להחדרת מוצר מסחרי, בצורה שהיא הרבה מעבר לסביר. מדוע המשרד נותן עדיפות לחיסון שאינו רשום בישראל? לרוב משרד הבריאות מעדיף את החלופה הזולה, ופה הוא מעדיף חיסון בתרסיס שעולה פי שמונה מהזריקה. זו החלטה רעה לבריאות הציבור שתפגע באמון הציבור בחיסונים".

פרט לנושא הרישום שמעורר ספקות, מבצע חיסוני השפעת מתחיל השנה במקביל למבצע חיסוני הפוליו כאשר כ־750 אלף ילדים חוסנו בחיסון החי־מוחלש. לפי תדריכי משרד הבריאות, כולל זה שנערך בספטמבר, יש צורך לשמור על מרווח של ארבעה שבועות בין שני חיסונים חיים. עם זאת, בהנחיות שהופצו לקראת חיסון הפוליו המוחלש בטיפות באוגוסט האחרון, נכתב: "אפשר לתת את התרכיבים החיים־מוחלשים האחרים בו בזמן, לפני או אחרי מתן bOPV (פוליו) בכל רווח זמן ביניהם". החיסון לשפעת דרך האף מצוין כאחד החיסונים האפשריים לשימוש. פרופ' אלי סומך, יו"ר איגוד רופאי הילדים, הסביר: "לא נרשמה לפוליו הגבלה עם חיסונים חיים־מוחלשים, וכנראה אותו הדבר יהיה עם שפעת. העמדה הקיימת היא לא להגביל".

ממשרד הבריאות נמסר: "הסוגיה נבחנה והוחלט שאין צורך ברווח זמן כלשהו בין תרכיב השפעת החי־מוחלש (פלומיסט) לבין תרכיבים חיים מוחלשים הניתנים דרך הפה". עוד נמסר מהמשרד כי בימים הקרובים יופצו הנחיות ספציפיות בנושא הפוליו.

*   *   *

נמצא יעיל ב־50% יותר

החיסון החדש ואתם | שאלות ותשובות

מדוע משרד הבריאות בחר לתת עדיפות לחיסון שפעת חי־מוחלש בילדים? 

החיסון החי־מוחלש נמצא יעיל בכ־50 אחוז יותר בהגנה משפעת וכן מעורר תגובה שעשויה להקנות הגנה מזני שפעת נוספים שאינם כלולים בתרכיב החיסון, ובכך מאפשר התמודדות טובה עם מוטציות של הזנים הקיימים. 

המלצות דומות התקבלו באנגליה ובקנדה, וגם ארגון הבריאות העולמי המליץ עליו לילדים עד גיל 5.

למי מומלץ להתחסן?

חיסון נגד שפעת מומלץ לכלל האוכלוסייה מגיל שישה חודשים ומעלה. 

קבוצות המוגדרות בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת הן חולים הסובלים ממחלות ממושכות כגון אי ספיקת לב, אסתמה וסוכרת וכן מי שסובלים מהשמנה חולנית (BMI 40 ומעלה), נשים המתכננות הריון, נשים הרות או כאלה לאחר לידה.

  למי מיועד החיסון החי־מוחלש?

החיסון מיועד לילדים מגיל שנתיים ועד גיל 49. 

אסור לחסן נשים הרות, ילדים הסובלים מאסתמה או מצפצופים או כאשר יש בן משפחה הסובל מדיכוי חמור במערכת החיסון (בעיקר חולים לאחר השתלת מח עצם). גם למי שמטפל בחולים הסובלים מדיכוי חיסוני אסור להתחסן.

האם אפשר לקבל באותו זמן חיסון נגד פוליו ונגד שפעת? 

הנושא טרם הובהר: במשרד הבריאות מציינים כי אין מניעה לקבל את שני החיסונים וכי אין צורך להקפיד על מרווח זמנים מסוים. עם זאת, בתדריך החיסונים של משרד הבריאות שיצא בימים אלה מצוין כי "לגבי תרכיבים חיים־מוחלשים - יש לשמור על רווח זמן של לפחות ארבעה שבועות בין מתן התרכיב החי־מוחלש נגד שפעת לתרכיבים חיים־מוחלשים אחרים".

האם מי שלא התחסן נגד שפעת נמצא בסיכון להידבק ממי שכן התחסן בחיסון החי־מוחלש? 

ד"ר שמואל בולביק, רופא ילדים וראש רשת ניטור השפעת של רופאי הילדים, הסביר כי "ברגע שהנגיף שבחיסון עובר את טמפרטורת הלוע הוא מתפרק, ולכן אין סכנת הדבקה. אמנם לא נותנים את החיסון לבן משפחה של מי שסובל מדיכוי חיסוני חמור, אך זה אמצעי של זהירות מונעת".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו