ספירת הציפורים השנתית בשטחים עירוניים ובנויים תצא מחר (שני) לדרך בפעם ה-19, כשמאות אוהבי ציפורים ומתנדבים יוכלו לתעד ולדווח על מיני הציפורים השונים הנצפים באזורי מגוריהם ברחבי הארץ, בהן אם אלה מחוץ לבתיהם, בפארקים או בסמוך מקומות העבודה שלהם.
מטרת הספירה, שתבוצע בכל יום עד 31 בינואר, היא לקבל תמונת מצב עדכנית על מינים שונים של ציפורי בר בערים ובאזורים מיושבים, לזהות שינויים בתפוצת המינים, לאסוף נתונים שיהוו בסיס מדעי למחקרים עתידיים בתחום ולקדם מיזמים המיטיבים עם הציפורים. הספירה גם מהווה דרך לחבר את הציבור לטבע, ומציעה, בתקופה זו במיוחד, פעילות של הנאה משותפת, השראה ושלווה.
השקט שאחרי הסערה: ציפורים וקשת בענן באגמון החולה (ארכיון) // צילום: איציק בן דור - קק"ל
לקראת הספירה, שמנוהלת בידי המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, החברה להגנת הטבע והמרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה, ד"ר עמוס בלמקר, מנהל אוסף העופות של המוזיאון, סיפר ל"ישראל היום" כיצד הגורמים המדעיים מצליחים לברר כמה ציפורי בר יש בערים שלנו באמצעות הדיווחים של הציבור, שהם אינם דיווחים מדעיים.
"ישראל עוברת המון שינויים בעשורים האחרונים, ואחד השינויים המורגשים ביותר הוא תנופת הבניה ועיור מואץ", סיפר ד"ר בלמקר. "התרחבות היישובים בהכרח באה על חשבון שטחים פתוחים ומקום המחיה של בעלי חיים רבים, ובכללן ציפורים. בפני הציפורים יש שתי אפשרויות: להתאים את עצמן לחיים בעיר או להצטמצם בשטח המחיה שלהן".
הדאגה מצמצום מיני הציפורים מהווה את אחת הסיבות המרכזיות לספירה, שנועדה בתורה לגרום לחוקרים להבין כיצד ניתן לסייע להם – וגם להבין כיצד ניתן ללמוד מהצמצום. "כדי להעריך איך ציפורים מתאימות את עצמן לחיים בעיר ואם הן מצליחות בכך, אנחנו צריכים לספור אותן. אנחנו רוצים לדעת אילו ציפורים משתמשות בעיר כאזור מחיה, באילו אזורים בתוך העיר ובארץ, ואם האוכלוסיות שלהן גדלות או קטנות", הוסיף ד"ר בלמקר. "מדובר בהמון שאלות שהיינו רוצים לשאול על אופן השימוש של ציפורים במשכנות אדם הזקוקות להערכה של כמות שאנחנו מקבלים בידי ספירה מסודרת".
בהתייחסות לשאלה עד כמה הספירה מדויקת, ציין ד"ר בלמקר כי מדובר בהתרשמות כללית השוואתית בין שנה לשנה, מכיוון שפרויקט מדעי רחב לספירה מדוקדקת של כל הציפורים בישראל הוא סוג של מפעל שקשה מאוד להוציא בצורה ממשית אל הפועל. "צריך להבין שלספור בצורה מסודרת את מספר הציפורים בארץ ולוודא שאנחנו מכסים את כולה יהווה מבצע ענק שיצריך המון עבודה, ולכן אנחנו מבקשים עזרה מהציבור", אמר. "הספירה מתרחשת בשבועיים האחרונים של ינואר, תקופה שנבחרה כי היא בין התקופות היחידות בשנה שבה אין רבייה ואין נדידה, כך שניתן בקלות להשוות בין שנים".
"עולם שלם שלא היינו מודעים אליו"
אחת המגמות שנצפו לאורך השנים בזכות הספירה היא זו שהראתה עלייה בשכיחות המינים הפולשים, דוגמת מיינות, דררות ותוכים נזיריים, וירידה במינים מקומיים. כדי לעצור את התופעה ולמשוך ציפורים אל הערים, ד"ר בלמקר אומר כי צריך לדאוג שיהיה להן בית גידול מתאים – למשל, על ידי שתילת עצים מקומיים במקום עצים אקזוטיים ודרך שימור של שטחים טבעיים גם במסגרת פארק עירוני, שמקלים על הציפורים למצוא בית בעיר וגם מקרבים את בני האדם אל הטבע.
ענת גל, מדריכת טבע ובעלי חיים שמשתתפת בספירה מאז שנת 2015, סיפרה ל"ישראל היום" כיצד אותה ספירה מתנהלת בפועל: "זה פשוט וקל מאוד! פשוט עומדים בנקודה מסוימת במשך 10 דקות – ומחפשים ציפורים. לפעמים מגיעים לערים מיני ציפורים מפתיעים מאוד, ולפעמים הציפורים עצמן מתקרבות מאוד אל המשתתף, שעומד ללא תזוזה במשך 10 דקות".
כמישהי בעל ניסיון בספירת ציפורים, היא נתנה כמה טיפים לאלו שרוצים להצטרף לתהליך בפעם הראשונה. "קודם כל, צאו החוצה ותנסו זאת בעצמכם", אמרה. "עצם ההתנתקות מהעולם, היציאה החוצה וההתמקדות ביופי של הציפורים כבר עושה טוב. טיפ חשוב נוסף הוא להוריד את האפליקציה הייעודית eBird (שכולל הוראות פשוטות מאוד) לפני היציאה לתצפית, ולהגדיר בה את כל ההגדרות שמופיעות בדפי ההסבר – וזהו! פשוט אפשר לצאת וליהנות".
לקראת מבצע הספירה הנוכחי, החוקרים ציינו כי מניתוח של נתוני הספירה שנעשתה בעבר עלה, בין היתר, כי הציפור הנפוצה ביותר בצפון ישראל ובמרכזה היא עורב אפור. בדרום הארץ, לעומת זאת, הציפור השכיחה ביותר הייתה דרור הבית.
תומר גויטע, מנהל המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אמר כי הסיוע של הציבור באיתור ובדיווח על מיני ציפורים הנמצאות באזורי מגורים, מהווה עבור הקהילה המדעית "מכפיל כוח", שכן הנתונים שנאספים במסגרת הספירה יוכלו לסייע בעתיד למחקר מדעי בנושא.
שלומית ליפשיץ, מובילת יוזמת טיפוח ציפורי הבר ומייסדת מיזם הספירה, אמרה: "ב-10 הדקות שאנו עומדים וצופים ליד הבית שלנו, אנו מופתעים לגלות עולם שלם של יצורים וקולות שלא היינו מודעים אליו, שקיים ממש מתחת לאף שלנו – וזאת תוך שאנו תורמים למדע ולשמירת הטבע בארץ".