על אף מלחמת חרבות ברזל, מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע ממשיך במסורת שלו, וגם השנה ריכז את הציפורים הנדירות והיפות ביותר ואת התופעות המיוחדות ביותר בקרב הציפורים שחלפו בישראל ב-2023 - כשהבחירה במנצחת נמצאת בידי הציבור הרחב.
"כולנו כואבים ומבכים את מותם הבלתי נתפס של הנרצחים, דואגים לשלומם של החטופים, מתפללים להחלמה מהירה של הפצועים ומייחלים לשובם של חיילינו", אמר ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע. "באופן אישי, אני מאמין כי היציאה לטבע, ובמיוחד הצפרות, הן חשובות מאוד לשיקום הבריאות הנפשית. לכן אני מקפיד לצאת לצפר ככל יכולתי, כולל תצפיות במינים נדירים. תחרות ציפור השנה היא טיפה אחת של אסקפיזם במציאות הבלתי נתפסת שנכפתה עלינו, ואני מקווה שהיא תעלה חיוך, ולו הקטן ביותר. מוזמנים להצביע ולהשפיע".
ציפורים מתעופפות באגמון החולה (ארכיון) // צילום: איציק בן דור - קק"ל
התחרות מתקיימות באתר הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, ואם התחברתם לאחת המועמדות, תוכלו להצביע עבורה - ואולי היא תזכה בתואר הנכסף של "ציפור השנה". כדי להצביע לציפור המועדפת עליכם - הקליקו כאן.
מי תהיה המנצחת הגדולה?
דוחל שחור: הדוחל השחור היה הנדיר הראשון של שנת 2023. הוא נמצא על ידי ישי בן-אדר סמוך למושב מאור שבעמק חפר, בחלקת קרקע מוזנחת מלאה בפגרים וטינופת, מאחורי תחנת דלק. בית הגידול ה"אטרקטיבי" לא הרתיע את צפרי ישראל חסרי חוש הריח. גדודי צפרים וצלמים התייצבו מדי יום בין הגולגולות הפזורות בשדה כדי להעריץ את האורח המיוחד ממרכז אסיה, ואפילו צפרים מחו"ל הגיעו. זו התצפית העשירית בדוחל נדיר זה - האחרונה התרחשה ב-2018, אז הוא בהחלט משך את תשומת הלב הראויה לו.
יסעורון אטלנטי: סופות חורף מספקות לקהילת הצפרות הישראלית התרגשות וציפייה מדי חורף. בפברואר האחרון, פקדה את חופי ישראל מגה הסופה "ברברה", מהסופות הטובות בהיסטוריית הצפרות המודרנית הישראלית. במשך יותר משבוע, רוחות שנשבו מעומק הים התיכון דחקו עופות ים איכותיים לכיוון החוף שלנו, כשגולת הכותרת לאירוע הייתה ההגעה ההיסטורית של היסעורונים האטלנטיים. 8 בפברואר היה יום השיא שלהם, עם תצפיות של יותר מ-100 פרטים במעבר מול חוף יפו ומול חוף פלמחים. עבור ציפורים נדירות כל כך, שקשה מאוד לראותן בשנים רגילות, הסופה סיפקה חוויה בלתי נשכחת שספק אם תחזור על עצמה בשנים הקרובות.
נחליאלי המסכה: ישנם תתי-מינים של ציפורים שהם שווים ממש כמו מינים. נחליאלי המסכה הוא תת-מין כזה, שמוציא את צפרי ישראל מדעתם. הוא מגיע אלינו ממרכז אסיה, יש לו דגם פנים מטריף, מסכה לבנה על ראש שחור - והוא נדיר מאוד. זו התצפית הרביעית אי פעם בישראל של תת-מין נדיר זה. נחליאלי שכזה, זכר חתיך, צולם במגרש חניה בחוף מעיין צבי על ידי איתן דפני ב-21 בפברואר. הוא נשאר שם, משוטט להנאתו במגרש החניה החולי, כולל ביקורים תכופים בפח הזבל הגולש, ושימח את ליבנו עד לתחילת מרץ.
חסידן ורוד: ב-28 במרץ, שלושה צפרים מהולנד מצאו את החסידן בבריכות מעלה גלבוע שבעמק המעיינות, שסוד הקסם שלו הוא הניחוח האפריקני המובהק שלו, מכיוון שהוא נפוץ בנהר המארה שזורם דרך שמורת המסאי מארה המפוארת בקניה. הדיווח של הצפרים ההולנדים הקפיץ למקום צפרים רבים. החסידן עשה קצת חיים קשים, שכן הוא זז לו בין הבריכות השונות לבין השדות, יחד עם חסידות לבנות ועופות מים אחרים. הדיווח האחרון לתצפית שלו היה ב-17 באפריל. לאן המשיך? לעולם לא נדע.
יסעורון קטן: נועם וייס, מנהל מרכז הצפרות באילת, מקיים מזה כעשור ניטור של עופות ים במפרץ אילת. בשנים האחרונות, הניטור מתבצע בשיתוף עם היחידה הימית במפרץ אילת של רשות הטבע והגנים. המאמץ המתמשך בלב המפרץ הביא כבר לתגליות מהממות, ועם האוכל בא התיאבון למינים נדירים עוד יותר. ב-9 ביולי הכוכבים הסתדרו, ואחד הצפרים על הסירה הקטנה קלט את היסעורון הקטן. במצבים כאלה, כשיש שניות חטופות של תצפית בתנאי ים לא קלים, ישנה חשיבות עליונה להצליח לצלם כמו שצריך ובצורה שתראה את סימני הזיהוי. היסעורון הקטן, שדוגר באיים בצפון האוקיינוס האטלנטי, נדיר ביותר בים התיכון, עם שש תצפיות בלבד בישראל. זו התצפית הראשונה במפרץ אילת.
שיחנית גמדית: ישנן ציפורים יפות וצבעוניות, ויש כאלה שהן יפות ופחות צבעוניות - וכזאת היא השיחנית הגמדית, מין ציפור קטנה בגוון חולי-אפרפר-חום, אבל אלגנטית וחמודה. הקסם שלה איננו ביופייה, אלא בנדירותה בישראל. לפני אוגוסט 2023, היא נצפתה ארבע פעמים בלבד בישראל. ב-24 באוגוסט, יגאל סימן טוב מצא שיחנית מיוחדת בצמחיית גדות בבריכות מעגן מיכאל, ממש בלב פארק הצפרות החדש שמוקם שם בשיתוף עם הקיבוץ. יגאל צילם אותה היטב, חשד, שיתף והאישור הגיע במהרה - זו אכן שיחנית גמדית.
פורפיריה אפורת-ראש: כמה ימים לפני פרוץ המלחמה, ב-1 באוקטובר, הצפר דודו ראב"ד מצא פורפיריה בבריכות קיבוץ המעפיל. למרות שצילומיה הופצו ברשתות החברתיות, לא נדלקה אצל אף אחד נורה אדומה. רק כשבועיים מאוחר יותר, אחרי פתיחת המלחמה, הצפר הצעיר יונתן גורדון הפיל לכולם את האסימון, והעלה חשד שהיא בעצם אפורת-ראש, לפי הגב שאיננו ירוק, הגוון הבהיר יותר לראש והמפרקים הכהים לרגליים דלות-הצבע. במקביל, ב-17 באוקטובר, ציפורה רנטה צילמה אחת נוספת, מובהקת עוד יותר, באגמון ראשון לציון - ולפני כמה ימים, שלומי טובה צילם אחת נוספת בבריכות כפר מסריק שבעמק עכו. מאז שנות ה-50, הפורפיריה המערב-אסיאתית הזו נצפתה רק פעם אחת בישראל. האם אנחנו חוזים בתופעה חדשה? ימים יגידו.
קיכלי סהרון: יש ציפורים שהן לא מאוד נדירות ולא סופר צבעוניות, אבל הסקס-אפיל שלהן חזק כל כך, שאי אפשר לעמוד בפניהן - כזו היא קיכלי הסהרון. יש משהו במראה האלפיני שלה ובמנהג שלה שלא להראות את עצמה כמו שצריך, כדי לגרום לצפרים להתרוצץ בעונה הרלוונטית כמו משוגעים ולחפש אותה בכרמים ובמטעים. כשקיכלי סהרון מדגמנת, ההתרגשות מרקיעה שחקים. במהלך הסתיו היו לפחות שתי תצפיות נוספות שלה, שלושה פרטים נצפו בכרמי יתיר על ידי בארי אברמוב ופרט נוסף נצפה ביער אמציה שבחבל לכיש, אותו מצא אבנר רינות.
גיבתון שחור-פנים: הציפור הזו הגיעה לראשונה לארץ בסתיו 2021, כשנפלה לרשת של פרנסיס ארגייל בטיבוע באגמון חפר. לא היינו צריכים לחכות יותר מדי לתצפית הבאה בישראל, שכן ב-21 בפברואר האחרון, חן פייביש מצא במעיין צבי זכר נהדר של הגיבתון הנדיר הזה, ומאוחר יותר הוא נלכד בטיבוע שם. הגיבתון נשאר בשטח די מצומצם במעיין צבי במשך כשבוע וחצי, עד לתחילת מרץ. גם ב-29 בנובמבר, גיבתון שחור-פנים הופיע ברשת הטיבוע של רון הרן, בטיבוע בביצת רובין הסמוכה לשפך נחל שורק מדרום לראשון לציון.
