כל מי שיש לו כלב הסובל מחרדת רעמים מכיר אותה היטב. אמנם לא קשה לאבחן כלב הסובל מהתופעה, אך איש לא יודע בדיוק מה גורם לה, אם כי נראה שיש לה בסיס גנטי. יחד עם זאת, זוהה גם קשר להיסטוריה של הכלב, שכן נמצא כי כלבים ששהו בצעירותם במכלאות נמצאים בקבוצת סיכון לתופעה.
לדברי ד"ר דיויד רוזנבלט, רופא וטרינר של חברת ביופט, הסממנים הבולטים ביותר לחרדה הזו הם השמעת יבבות מודאגות בזמן שנשמעים רעמים, וגם שוטטות חסרת מנוחה. כמו כן, תיתכן גם התנהגות קיצונית של קריעת רהיטים, שבירת דלתות ומנוסה, כפי שקורה כשכלבים מפחדים בזמן שמיעת זיקוקים, יריות ורעשים חזקים אחרים.
אז מה עליכם לעשות ומה לא בזמן שהכלב חווה התקף חרדה? לדברי ד"ר רוזנבלט, ראשית חשוב להבין שקשה מאוד "לרפא" את המצב וכי יותר נכון ללמוד לחיות איתו. חשוב לדעת שאין להתעלם מהתופעה מכיוון שהיא יכולה להחמיר ולסכן את הכלב.
חשוב גם לא לעודד את ההתנהגות המבוהלת על ידי ניסיונות הרגעה ופינוקים מוגזמים במהלך ההתקף, מכיוון שזה עלול לחזק את ההתנהגות החרדתית. בעלי כלבים רבים מתקשים ליישם עצה זו כי הכלב נמצא במצוקה ברורה, ובאופן טבעי מתחשק לנו להרעיף עליו אהבה. יש להמשיך להתנהל סביב הכלב כרגיל בעת ההתקף ולהשרות אווירה של "עסקים כרגיל". כמו כן, אסור בשום פנים ואופן להעניש אותו במהלך ההתנהגות החריגה ואסור לכעוס עליו. לא רק שזה חסר טעם, זה אף יכול להחמיר את המצב.
רבות הדרכים להתמודדות
אם תרצו להקל על הכלב שלכם בעת סופת רעמים, ד"ר רוזנבלט ממליץ על כמה דברים שיוכלו לעזור לכם בכך: 1. אל תשאירו כלב חרדתי בחוץ בזמן סופת רעמים, 2. העניקו לכלב מקום סגור וחשוב שבו יוכל להתחבא במהלך הספה, למשל כלוב הטסה מרופד או שמיכה שתשימו מתחת למיטה, 3. סגרו את הווילונות בזמן סופת ברקים, שכן הבזקי הברק ותנועות העלים ילחיצו עוד יותר את הכלב החרדתי, 4. במהלך הסופה, הגבירו את הרדיו או הטלוויזיה כדי למסך את רעש הרעמים.
כמובן שיש דרכים נוספות לטפל בתופעה. ישנו טיפול התנהגותי נגד חרדת רעמים שיכול להצליח עם התמדה וסבלנות. עם זאת, ההצלחה אינה מובטחת, וכדאי לעשות זאת תחת הנחיה של מאלף או התנהגותן מוסמך. העיקרון הוא לקשור בין קולות רעם ונפץ לבין דברים טובים כדי שכאשר תהיה סופה אמיתית, הכלב יהיה במצב רוח "חיובי" ולא חרדתי. משמיעים לכלב הקלטות של קולות רעם בעוצמה הולכת וגוברת תוך כדי גירוי שהכלב אוהב במיוחד, למשל אוכל טעים או משחק חביב. במהלך הטיפול, מגבירים את עוצמת הרעש המפחיד וממשיכים לתת לכלב חיזוקים חיוביים, עד שנוצר במוחו קשר בין הרעש המפחיד לבין תחושה חיובית – והחרדה חולפת.
עם זאת, לעיתים הפתרון הנכון ביותר הוא מתן תרופות אנטי-חרדתיות כגון דיאזפם (ואליום) ונגזרותיו, טיפולים הנחשבים יעילים מאוד. ישנם גם תכשירים טבעיים עם רמות יעילות משתנות. בכל מקרה, לעולם אין לתת לכלב תרופה כלשהיא, גם לא תכשיר טבעי, ללא התייעצות עם רופא ווטרינר.
אבל זה לא הכל: קיימים דיווחים על מגוון טיפולים נוספים להתמודדות עם התופעה, בהם עיטוף של הכלב בבגד מיוחד היוצר תחושת חיבוק, שימוש בתרסיס או קולר המכיל פרומון (הורמון) מרגיע, דיקור סיני ועוד.
יש לשים לב לכלב בזמן התקף חרדה, שכן הוא עלול לברוח וללכת לאיבוד. כשכלב נמצאים בחרדה, הם מאבדים את חוש ההתמצאות ומתקשים לחזור הביתה. ודאו שהכלב שלכם מסומן בשבב תת-עורי (שגם כך נדרש על פי החוק) וכי יש על הקולר שלו תג עם מספר הטלפון שלכם.
ד"ר דיויד רוזנבלט // צילום: באדיבות ביופט
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו