אם אתם מרגישים שבשנים האחרונות אתם רואים פחות ופחות חרקים, אתם לא מדמיינים: מחקר בינלאומי שפורסם לאחרונה, מוכיח כי חלקיקים זעירים שמקורם בזיהום אוויר, בעיקר ממקורות זיהום הנוצרים על ידי בני אדם, נצמדים למחושי החרקים ופוגעים בחוש הריח הכימי שלהם, מה שמוביל לירידה ביכולתם לאתר מזון ולהתרבות.
מהמחקר, שפורסם בכתב העת Nature Communications ושנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטאות במלבורן, בייג'ינג ודיוויס שבקליפורניה, עולה כי זבובי בית "נקיים" שלא סבלו מזיהום אוויר, הצליחו למצוא בקלות את מקור המזון. לעומתם, זבובים שסבלו מזיהום אוויר שהצטבר על מחושיהם, לא הצליחו בכך, וגם נרשמה ירידה ביכולתם להתרבות.
ד"ר איתי רנן, מנהל המארג, התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע וראש המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, הסביר על המחקר: "בעין בלתי מזוינת, מחושי חרקים נראים לנו כחוט דקיק, אך כשמסתכלים עליהם מקרוב רואים שיש עליהם זיפים, שקעים, חריצים וקערוריות, אשר החלקיקים הזעירים שמקורם בזיהום האוויר נדבקים אליהם ויוצרים הפרדה מכנית בין החרק ובין מה שקורה מחוץ לו. כלומר, אותם סנסורים זעירים בגוף החרק שאמורים לקלוט מולקולות של ריח מבחוץ".
הוא הוסיף: "מרבית החרקים לא מצליחים להסיר את אותם חלקיקים זעירים מגופם, וכך הם מאבדים את היכולת לתקשר עם סביבתם לצורך מציאת מזון והתרבות. המחקר עסק בזבובי בית, ובבדיקות שבוצעות בהמשך, בהן נסרקו חרקים שונים תחת מיקרוסקופ אלקטרוני, נמצאה כמות עצומה של חלקיקים מזהמים על המחושים בכל קבוצות המעופפים שנבדקו. מקורו של זיהום האוויר שפוגע בחרקים הוא בעיקר בפליטת תעשייתיות ותחבורה וגם משריפות, שכמותן ועוצמתן בעשורים האחרונים הולך ומתעצם".
"מקורות הזיהום הולכים ומתרבים, וההשפעה שלהם על החרקים היא כנראה משמעותית. הסיפור הגדול במחקר הוא שיש גורם נוסף שלא היינו מודעים אליו עד כה, שיכול להסביר מעוד זווית את הקריסה העצומה של ממלכת החרקים, שמתרחשת מסביבנו כיום", פירט ד"ר רנן. "עד כה, במדע הכירו במספר גורמים, ועתה התגלה גורם נוסף, נסתר מהעין, שלא היינו מודעים אליו ושייתכן שהשפעתו קריטית. קריסת ממלכת החרקים, שהיא המחלקה הגדולה והעתיקה ביותר של בעלי החיים בעולם, קשורה לכך שזנים שלמים נעלמים וגם לכך שכמויות החרקים בעולם יורדות. בחמש השנים האחרונות, יש נתונים שמצטברים ומעידים על ירידה עצומה של עשרות אחוזים בכמות החרקים. יש הרבה הוכחות לירידת כמות החרקים בעולם – ואיפה שיש פחות חרקים, יש גם פחות ציפורים ופחות זוחלים ופחות יונקים, כי החרקים נמצאים בתחתית שרשרת המזון, וכך כל המארג בטבע נפגע".
לדברי ד"ר רנן, הירידה בכמות החרקים מובילה גם לירידה בכמות בעלי האחרים. "כיום אפשר לעשות את הקישור הספציפי בין הצטמצמות כמויות הציפורים והעטלפים שניזונים מחרקים, ובין הירידה בכמות החרקים בעולם", ציין. "בנוסף, אנחנו גם רואים אזורים שלמים שיש בהם פחות צמחים שמתבססים על האבקת חרקים, ויותר צמחים מאובקי רוח. כלומר, ההשפעה של ירידת כמויות החרקים היא משמעותית מאוד על המערכת האקולוגית. זו הפעם הראשונה שהוכיחו במחקר את הפגיעה של הזיהום ביכולות של הזבובים לזהות מזון בעזרת חוש הריח, מה שמעיד על הפגיעה ביכולת שלהם למצוא מקורות מזון, ולכן יש גם פגיעה בתהליכי ההתרבות שלהם. האם החרקים יוכלו להתאים את עצמם לרמת הזיהום הקיימת כיום? קשה מאוד לדעת ולהעריך זאת, במיוחד כאשר זה מצטרף כגורם נוסף שמוביל לפגיעה הרחבה שכבר קיימת".
הוא סיכם את דבריו באומרו כי בישראל קיימת כבר מספר שנים תוכנית לניטור פרפרים, אשר מעידה על ירידה חדה בכמותם בארץ. בתוכנית דומה, שמנטרת חרקים בישראל, אין תוצאות מחקריות, הוא אומר, אך על פי ההערכות – אכן חלה ירידה בכמות החרקים הכוללת בארץ.
