חוקרים מסינגפור ויפן חשפו אלגוריתם שהופך תיקנים שעליהם הורכבו רכיבים אלקטרוניים לחלק מכוחות סיוע והצלה. המחקר שפורסם בכתב העת המדעי Nature Communications מסביר כיצד האלגוריתם גורם לתיקנים לחבור לקבוצות ולנווט יחד. החוקרים ציינו כי הם מאמינים כי שימוש בנחילי מקקים באזורי אסון יכול לסייע להתגבר על "מגבלות אנושיות ורובוטיות" במהלך מבצעי חילוץ.
"במשימות חיפוש ובדיקה נדרשת סקירה יעילה של שטחים גדולים, לעתים קרובות בשטח קשה ועשיר במכשולים" הסביר החוקר הירוטקה סאטו מאוניברסיטת ננינג בסינגפור. רובוטים מתקשים לעיתים קרובות לנוע בהריסות ובמרחבים צרים.
על התיקנים הולבש תרמיל זעיר עם רכיבים אלקטרוניים, כולל חיישנים, סוללה ואנטנה שמחוברת לגב. פסי הולכה מעבירים זרמים לימין או שמאל התיקן כדי לכוון אותו. המכשירים מעבירים פקודות ניווט לתיקנים כאשר יש צורך בכך. בשאר הזמן הם נמנעים ממכשולים באופן טבעי.
האלגוריתם מייעד תיקן אחד כחרק מוביל. תרמיל הבקרה של המוביל מתאם עם אלה של חברי הקבוצה האחרים להובלת הנחיל ו"דחיפה" שלהם באמצעות זרמים עדינים לעבר מטרה. המערכת מספקת כיוון כללי לקבוצה תוך מתן אפשרות לתיקנים בודדים לבחור את המסלולים שלהם דרך שטח לא אחיד.
בניסויי מעבדה, נחיל של 20 תיקנים שהונחה על ידי האלגוריתם הראה על יכולות של ניווט בקבוצה. החוקרים הופתעו כאשר חרק שהתהפך קיבל עזרה מחבריו שעברו בסביבה.
"במקום לנסות לשלוט בהם במדויק מצאנו שגישה רגועה ונדיבה לא רק עובדת טוב יותר אלא גם מובילה להופעה טבעית של התנהגויות מורכבות, כגון פעולות שיתופיות שקשה לתכנן כאלגוריתמים" אמר פרופסור נאוקי ואקמיה מאוניברסיטת אוסקה.
"אני מאמין שהחרקים ה שלנו יכולים להשיג מטרות עם פחות מאמץ וכוח מאשר רובוטים מכניים טהורים" אמר קייסוקה מורישימה.
לדברי החוקרים התיקנים יכולים לבדוק אתרים שהם מסוכנים מדי עבור בני אדם ולעזור למחלצים למצוא ניצולים בשטח קשה.
החוקרים בוחנים כעת יישום של הטכנולוגיה גם על חרקים אחרים, כגון חיפושיות, ובודקים אותה על סרטנים לחיפושים תת-מימיים.
"יצירת רובוט מתפקד בקנה מידה קטן היא מאתגרת; רצינו לעקוף מכשול זה על ידי שמירה על פשטות" הסביר מוחמד אריאנטו.
