האדם לומד לאורך החיים להתמודד עם מצבי סטרס . מרגע הלידה הגוף והנפש של האדם נמצאים במאבק הישרדותי קיומי מול כוחות הסביבה שמסכנים את האיזון הפיזיולוגי והנפשי שלו. מהות החיים שלנו היא במציאת האיזון בין ההישרדות והחיות. המצבים הפתולוגיים נוצרים כאשר עצמת הדחק היא כזאת שמנגנוני האיזון לא מצליחים לשמור על שיווי המשקל הפנימי של המערכות הגופניות והנפשיות .
המצבים הפתולוגים שיכולים להיווצר עקב מצבי סטרס מוגברים הם רבים ומגוונים. בתחום של הפסיכיאטריה ברקע האבחנות הקליניות של חרדה, דיכאון, של מאניה דפרסיה ושל פסיכוזה, ישנה היסטוריה של מצבי סטרס מוגברים. הסטרס משאיר עכבות במערכת העצבים המרכזית, עכבות הגורמות לכך שהאדם יישאר רגיש למצבי סטרס עתידיים.
בתקופת הקורונה העולם כולו חווה סיטואציה מורכבת ביותר שבה אוכלוסיות שלמות מותקפות על ידי וירוס לא מוכר שיש לו פוטנציאל להשמיד חלקים משמעותיים של האוכלוסייה. ההתגוננות בפני הווירוס מביא את מדינות העולם לנקוט בצעדים חמורים של הגבלת התעסוקה וחופש התנועה, של סגר בבתים ובמה שקרוי ריחוק חברתי. אנשים נשארים בבתים, הורים לא מבקרים את ילדיהם וסבים וסבתות שומרים על קשר רק דרך הטלפון או בצורה און ליין. קשה לשאת זאת לאורך זמן.
בנוסף, עקב הצורך שלנו להתגונן בפני הווירוס ולקבל מידע, כולנו מוצפים חדשות מפחידות ומדאיגות. כל העיתונים, הרשתות החברתיות וכל ערוצי הטלוויזיה מתחילים ומסתיימים עם חדשות הקורונה המדאיגות .ככל שצעדי הסגר והבידוד נמשכים והמצוקה הכלכלית גוברת, כך גרף החרדה ואי השקט הנפשי של הציבור עולים ועלולים לפגוע באזרחים רבים.
בתקופה זו החברה כולה מתמודדת ועוד תתמודד ביום שאחרי, עם ההשלכות של נגיף הקורונה והטראומה נפשית. נצפית כבר עליה של משברים נפשיים בכל צורותיהם ובמיוחד חרדה, דיכאון, פסיכוזות ותסמונת פוסט טראומתית. העיתון הבריטי The Guardian כתב ש 80% מהאנשים שסובלים מבעיות נפשיות באנגליה מדווחים על החמרת מצבם הנפשי מאז תחילת מגפת הקורונה.
פרופסור לאון גרינהאוס מסביר: "הניסיון בקליניקה שלי מראה שסטרס בתקופת הקורונה פוגע באנשים שלא סבלו מקשיים נפשיים לפני המגפה וגם באלו שהיו כבר מאובחנים. לדוגמא: בחור בן 35 שמאובחן כלוקה בסכיזופרניה מתקשר לקליניקה ומדווח שמאז הסגר החלו שוב להופיע קולות שמאיימים עליו ומגבירים את הסטרס שלו באופן קיצוני.
"דוגמה נוספת היא של גבר נשוי ואב לשלושה ילדים שפוטר מעבודתו בתחילת המגפה וחש מצב רוח ירוד והתקפי חרדה המלווים במחשבות מאוד פסימיות לגבי עתידו הכלכלי. הדוגמא השלישית מתייחסת לאלמנה בת 70 שנמצאת בבידוד כבר מספר שבועות וחשה תחושות של חנק וקשיים תפקודיים לראשונה בחיים. הדוגמאות הן רבות יותר.
לכן, ההערכה הפסיכיאטרית והטיפול הנכון מאוד חשובים עבור מטופלים שחשים סימפטומים הפוגעים בתפקוד היום יומי ובאיכות החיים שלהם. הטיפול הפסיכיאטרי יכול להינתן במרפאות הרגילות כולל גם בקליניקות הפרטיות או דרך האינטרנט במה שקרוי היום טיפול פסיכיאטרי און ליין או טיפול מקוון".
הסימפטומים המרכזיים שמחייבים התייחסות מקצועית כוללים:
-בתחום החרדה תחושות מתח ואי שקט בלתי פוסקים או התקפי חרדה (תחושת חנק וחוסר אוויר, כאבים בחזה, סחרחורת, הליכה לא יציבה, נימולים, ועוד).
-סימפטומים בתחום הדיכאון ( מצב רוח ירוד, הפרעות שינה, ירידה בתיאבון ובהנאה, קושי לתפקד, מחשבות מאוד פסימיות או מחשבות אובדניות).
-סימפטומים בתחום התסמונת הטורדנית כפייתית-OCD (דגש מוגזם על ניקיון וחיטוי כפייתיים , החמרה בטקסים).
-סימפטומים בתחום המאניה ( חוסר התייחסות להוראות הסגר, עיסוק רב בעסקים לא מתאימים ושינה מאוד מקוצרת).
-סימפטומים של הפסיכוזה (חשדנות, ושמיעת קולות).
-סימפטומים בתחום ההתמכרויות (התחזקות של צריכת סמים, אלכוהול, הימורים, ו עיסוק מוגבר בפורנוגרפיה).
טיפול פסיכיאטרי און ליין מאוד אפשרי ומומלץ בתקופה זו. אם האדם לא יכול לפנות לפגישה עם מטפל או חושש לצאת מהבית, אפשר להיעזר בטכנולוגית שיחות ווידיאו דרך תוכנות אינטרנט. המחשב או הטלפון הסלולרי יכולים להפוך למין חדרי טיפול ווירטואליים לשימוש של האדם שזקוק לפגישה מקצועית.
בפגישות אלו ניתן להעריך מה הם הצרכים של הפונה. האם הוא זקוק להפניה לטיפול רגשי של שיחות , או שמא יש צורך בטיפול תרופתי. בהמשך הפגישה הווירטואלית הפסיכיאטר יכול להפנות לרופא המשפחה את המלצותיו ולכוון אותו למרשם הנכון למטופל.
בימי הקורונה הקליניקה שלי – "מיינד קליניק - המרכז לטיפולים מתקדמים" פועלת בשיטה מקוונת של "פסיכיאטר און ליין", למעט מקרים דחופים שיש להיבדק בחדרי מיון. בהמשך לתקופה הזאת וביום שאחרי הקורונה נחזור לטיפול בצורה הרגילה של פגישות פנים מול פנים. שימרו על בריאותכם.
פרופסור לאון גרינהאוס - פסיכיאטור מומחה.
מאמר בחסות משרד פרסום stg
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו