שנת 2020 תיזכר ככל הנראה לאחת השנים הרעות והקשות ביותר במאה השנים האחרונות. מגפת הקורונה משפיעה על כל תחומי החיים - כלכלה, חינוך, תחבורה, עסקים וכמובן בריאות. אחד הענפים שספגו פגיעה אנושה כבר עם תחילת המשבר, היה ענף התיירות והתעופה. בתקופה שבה המלונות היו צריכים להיות מלאים במשפחות שנופשות במהלך חג הפסח ויום העצמאות, המלונות נותרו נעולים ושוממים, וכך גם האטרקציות השונות, הנחלים, מקומות הבילוי, הפארקים והמסעדות.
אם בתחילת חודש מרץ, עוד ראינו תיירים שמבלים פה ושם במלונות באילת, בצימרים בצפון ואפילו תיירים ממדינות אחרות שנכנסים לישראל דרך נתב"ג, הרי שבסוף אותו חודש התמונה השתנתה כמעט ב-180 מעלות. עידו הולצמן, מנכ"ל אתר מפה אומר, כי "צריך להבין שמלבד פיטורים של כמעט כל העובדים בבתי המלון, ישנה שרשרת תפעולית שנפגעת מסגירת ענף התיירות: ספקי מזון, ניקיון, כביסה, הסעות, תחזוקה, בידור. זה ענף שפשוט קרס תוך חודש אחד בלבד וההשלכות עוד לפנינו".
"שרשרת של ספקים שנפגעה חוץ מבתי המלון" | צילום: יריב ברוך
"השפעות המשבר - תוך 90 יום"
"לפי האנליסטים, מתחילת המשבר עד לימים אלה, ענף המלונאות והתיירות נפגע הכי הרבה", מציין הולצמן. "כמעט 60% ירידה בתשואה, שזה כפול מענף הביגוד והנעלה למשל". המשבר בעולם התיירות תפס את שוק הלינה - החל ממלונות גדולים וגם בוטיק, דרך דירות נופש Airbnb, צימרים והוסטלים באזורי הביקוש של התיירות הנכנסת (ירושלים, תל אביב, ים המלח, אילת ונצרת), בתחילת העונה, בה נקודת התשואה (אחוז התפוסה והמחיר לילה) הם הגבוהים ביותר בשנה. וזאת, ממש בסופה של התקופה החלשה ביותר בשנה החודשים ינואר ופברואר.
שוק התיירות הנכנסת התרסק תוך שבועות באופן טוטאלי, וייצר תקדים שלילי שלא נראה דורות אם בכלל. "אנחנו צריכים להתרגל למציאות של סגירה מוחלטת של בתי עסק ופיטורים מיידים והוצאה לחל"ת של כל מערך העובדים הן בתחום הלינה, המסעדנות וכלה בחיי לילה ותרבות", הוא מספר.
מה דעתך על הפן הכלכלי בעולם התיירות? מה יהיה עם התשלומים השונים של בתי המלון?
"גלגל החוב של המלונות, יעבור אל אותם ספקים והם יעבירו זאת ברוב המקרים לבנק, והבנקים עצמם יציבו רף ליכולת ולהגדלות אובליגו ואשראי לאותם גופים. זאת במקביל להחלטות משרד האוצר כיצד לפצות ולתגמל את סקטור התיירות בגין מצב חירום זה. שם המשחק יהיה כאן - ניהול תזרים המזומנים של התקופה הקרובה של כל עסק, במקביל ליכולת שלו לקבל מענה וסולבנטיות מהספקים החיוניים שלו לניהול העסק", מנמק הולצמן.
"אני צופה שלקראת תחילת החציון השני של 2020 והרבעון האחרון של השנה, נתחיל לראות את האפקטים העסקיים והכלכליים, פוגשים את העסקים ויהיה גל של סגירות מרצון, ו/או חדלות פירעון של עסקים בעיקר בתחום המסעדנות - שידוע ומוגדר כעסק בסיכון גבוה מאוד. גם לא מעט שחקנים בתחום הלינה, לרבות מלונות גדולים ובוטיק וגם כמות גדולה של דירות Airbnb שיחזרו לשוק השכירות הרגיל.
"ישנם עשרות גופים וספקים שברגע שלא יקבלו את הכסף שמגיע להם מהמלונות וממקומות הבילוי, יתחילו בתהליכים משפטיים ובגבייה משפטית והליכי הוצאה לפועל אגרסיביים. פעולות אלה פשוט יחנקו את העסקים הקטנים, וכמו תמיד - החזקים יתחזקו והחלשים עוד יותר יחלשו, או שבכלל יחדלו מלהתקיים. לעסקים הקטנים בענף התיירות אין כרגע איך לגייס כסף, שכן כל עוד ישנן תקנות לשעת חירום, לא מתקיימת שום פעולה תיירותית בכל מדינת ישראל", מציין עידו הולצמן.
"כפי שמתרחש כעת בקניונים שסגורים, כך יש לעשות גם עם בתי המלון. הרי רוב רשתות המלונות משכירות לטווח ארוך את הנכס, וכאשר אין בכלל תיירות במדינה, לרשת אין איך לשלם את דמי השכירות מהשוטף. על כן, כבר עכשיו ישנן עשרות בקשות לדחייה או ביטול דמי שכירות, כפי שקורה עם רשתות אופנה וצרכנות הממוקמות בקניונים", הוא אומר.
אילת כנראה תצטרך לחכות עוד קצת לתיירים | צילום: CANVA
מחסום פסיכולוגי ולא פיזי
גם כאשר יהיו הקלות נוספות, ולאחריהן המצב יחזור להיות שגרתי כמו שהיה בחודש ינואר למשל, הולצמן טוען כי ענף התיירות יהיה שונה בתקופה הקרובה ממה שהכרנו. אגב, לא רק הוא חושב ככה, אלא גם מנכ"לים של בתי מלון, אנשי תיירות, סוכני נסיעות, מנהלים בכירים במשרד התיירות ועוד.
"יעברו עוד כמה חודשים טובים עד שנראה את עם ישראל חוזר ומטייל בארץ. בשלב הראשון, עפ"י הצפי, הישראלים יעדיפו טיולים חד יומיים, כלומר בלי לינה, וגם אם הם ירצו לשלב לינה, היא תהיה בצימרים או במלונות קטנים, ללא עומס של תיירים ומשפחות. החזרה תהיה הדרגתית ואיטית, ואחוזי תפוסה גבוהים מעל 70 אחוז צפויים להיות רק בחגי תשרי".
רק בחגי תשרי? מה יהיה בקיץ ובחופש הגדול?
"עוד מוקדם להגיד, אבל פידבקים שקיבלתי מלקוחות שלנו הם שהחופש הגדול 'גמור מבחינתם'. עסקי קיץ כמו אטרקציות ימיות, שייט, חוות סוסים, מסעדות מיוחדות ועסקים נוספים, שנשענים כל השנה על התעבורה של חודשיים שלושה בקיץ, כולם כנראה יהיו סגורים או פתוחים לשעות ספורות בלבד, כדי להפוך את כל העסק לכדאי מבחינה כלכלית", אומר עידו הולצמן.
"אנחנו עוד לא מדברים בכלל על השלב של פתיחה משמעותית של השמיים לתיירות נכנסת, כל מה שציינתי מדבר על תיירות פנים. אילת למשל להערכתי, תחזור לשגרה רק בסוף שנת 2020, אם המגפה תהיה מאחורינו בצורה מושלמת. אילת זו דוגמה מעניינת לעיר שנהנתה מביקושים גבוהים גם של תיירים ישראלים, וגם של תיירים מאירופה ורוסיה שהגיעו בתקופת החורף. כעת היא סגורה ומסוגרת, וכעיר שנשענת כמעט כולה על תיירות, היא סובלת משיעור אבטלה של 70%", הוא מספר.
"אנשים יעדיפו לישון באוהל ולא במלון עם מאות תיירים" | צילום: CANVA
"מבחינת החופש הגדול והקיץ, ככל הנראה שרוב הבילויים יהיו בקרבת חוף הים - זה בילוי שנמשך מספר שעות במקום פתוח, ללא הצטופפות של אנשים רבים כמו בריכה במלון. אנשים ירצו להקפיד על הנחיות הריחוק החברתי גם אחרי שההגבלות יוסרו, ייקח זמן עד שהמקומות הסגורים והצפופים יחזרו להיות כפי שהיו.
כדי לסיים עם תחזית חיובית, הולצמן אומר כי "הישראלים יגלו מחדש את הארץ, ויחרשו אותה מכל הכיוונים. העם שסגור כבר חודש ומשהו בבתים, משווע לצאת ולראות את הטבע, את המים, את הארץ היפה שלנו. במרחק של שעה שעתיים או שלוש, ניתן להגיע למקומות נהדרים, וזה ייתן הזדמנות חדשה ואמיתית לעסקי התיירות להוכיח ולהבטיח עצמם מול הקהל המקומי. הם יוכלו להראות ולהוכיח לישראלים שחופשה ברמת הגולן או בערבה, יכולה להיות מספקת ובעלת ערך גבוה, לא פחות מלעלות על מטוס ליעד בחו"ל".
"ישנם צימרים מיוחדים ויפיפיים ,אטרקציות אקסטרים ומסלולי הליכה עוצרי נשימה בארץ", חותם הולצמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
