המצאת הדפוס
באותם ימים יוהאן גוטנברג, מומחה לזהב וממציא גרמני, עבד בסודי סודות על מכונת הדפוס הראשונה: מכונה שהביאה לתהליך דפוס פשוט, זול ומהיר בהרבה לעומת ימי קדם.
"במאה ה- 21 עולם הדפוס ממשיך לצמוח ולהתפתח אל עבר אופקים חדשים, בעלי אופי דיגיטלי, יכולות הדפסה מתקדמות שהתרחבו גם למארזים ותוויות ויכולות עיצוב והשבחה יוצאות דופן" אומר לנו גורם בכיר בדפוס פאר פרינט. צריך לציין שהמהפכה בדפוס טרם הגיעה לשיאה וההתקדמות עדיין לפנינו.
ראשית הדפוס
בימי קדם, הדרך הטובה ביותר לייצר ספרים הייתה להעתיק אותם בכתב יד. כתוצאה מכך, יצירה של ספר יחיד דרשה אינספור שעות עבודה, וכוח עבודה גדול ומלומד שדרש כסף רב בעד שרותיו.
המחסור בטכנולוגיה ובטכניקות הייצור המתאימות, הפכו את התוכן הכתוב לכך שרק העלית והמלומדים ביותר זכו ליהנות ממנה. כל ספר היה מתומחר בסכום גבוה מאוד.
בסביבות המאה השביעית, סין החלה להמציא דרך חדשנית להפקת דפוס על ידי גילוף של לוחות עץ או חרס. הסינים יצרו תבניות ספציפיות מפורצלן לכל אות בשפתם, והטמיעו אותם על הלוחות. השיטה עשתה את דרכה למדינות המערב ובעיקר לאירופה בראשית המאה ה- 15.
האירופאים נהנו יותר מהמצאתם של הסינים, שכן השפות המערביות קצרות יותר ונוחות לרישום והעתקה, לעומת השפה הסינית המורכבת והמדוקדקת. ועם זאת, גוטנברג ראה את היכולת לקחת את המצאתם של הסינים לשלב הבא, ושילם הרבה מאוד דם יזע ודמעות, בכדי לקרום לה עור וגידים.
יוהאן גוטנברג – מלך מהפכת הדפוס
גוטנברג למד צורפות והיה למומחה בתחום הזהב, שכלל בין היתר הבנה מעמיקה בפעולות ההטבעה וההחתמה.
האיש רב התושייה בילה את ימיו בעיסוק במלאכת הזהב, ובערבים עבד על הפרויקט הסודי שלו – ייצור מכונת דפוס חדשנית – שבה אין הלוחות מגולפים – אלא האותיות.
משום שהשפות המערביות בעלות מעט מאוד אותיות ויחסית פשוט לכתוב אותן, גוטנברג הבין שיהיה הרבה יותר נוח לייצר אותיות מתכת רב פעמיות, שיהיה ניתן להדביק על לוחות משתנים. בעקבות זאת, אפשר היה לייצר לוחות מחומרים זולים יותר, ולהשתמש באותיות שוב ושוב לאחר שהוטבעו על כל לוח.
לאחר שנים של עמל וכמות בלתי-נתפסת של כספים, הצליח גוטנברג להצית חיים בהמצאתו. גוטנברג דאג לכל פרט ופרט: ייצר את אותיות המתכת, בנה מכבש דפוס, ייצר את הנייר המתאים לשימוש במכונה ואפילו יצר את צבע הדפוס.
למרות כל הטוב שתרם לעולמנו, בראשית דרכו גוטנברג לא זכה להערכה או להצלחה כלכלית בעקבות המצאתו. הממציא הדגול הצליח להביא את המצאתו לכדי שלמות בשנת 1456, לאחר שלווה כספים רבים ולא חשב על ההשלכות. לאחר שהצליח להשלים את הפטנט שלו, היה עליו להחזיר את הכספים שהיה חייב לנושיו, אך עדיין לא היו בידו סכומים כאלו, לכן נאלץ למסור לידי הנושים את בית הדפוס שלו.
למרות זאת, גוטנברג לא ויתר ועבר לעיר חדשה, המציא את עצמו מחדש והחל מפקח על בית דפוס חדש, בו הטמיע את הטכנולוגיה שלו.
רק בשנת 1965, כ- 3 שנים טרם מותו, זכה גוטנברג להכרה ולהצלחה המגיעות לו: הוא קיבל תואר הופמן (בגרמניה נחשב לתואר של כבוד), כמויות עצומות של דגנים ומים בחינם וללא מס ומאוחר יותר זכה לתואר אב מהפכת הדפוס. הוא נפטר כאיש בעל השפעה עצומה על ההווה והעתיד, ובזכותו כיום השפה הכתובה זמינה לכל כיס, ומעשירה את חיינו מידי יום.
המאה ה- 21 – מציגה את הדפסת האופסט וההדפסה הדיגיטלית
בשנים האחרונות, בתי הדפוס החלו לנטוש את שיטתו של גוטנברג ומגלגלים את עולם הדפוס אל עבר התפתחות טכנולוגית שמאפיינת את העולם החדש.
שיטות אלו מאפשרות להדפיס חומרים מעוצבים, מרשימים ויחידים במינם תוך דקות.
ראשית, הופיעה הדפסת האופסט – המהווה שיטת הדפסה ברמה גבוהה, שמביאה להדפסה של כמויות גדולות של פריטים על אינספור של מצעים, במחירים משתלמים ובאיכות יוצאת דופן.
בשיטה זו, החומר המודפס מתחיל בשלב הקדם-דפוס, שבמהלכו קובץ גרפי או קובץ של תוכן מחולק בהתאם לצבע שלו, וכל צבע מקודד ללוחית אלומיניום ספציפית.
הלוח מורכב משני סוגי שטחים: שטחים שיתפסו צבע ויעבירו את הצבע אל שמיכת הגומי בלנקט ויודפסו, ושטחים שלא יתפסו צבע ולא יעבירו את הצבע אל שמיכת הגומי בלנקט ולכן לא יודפסו.
שיטה מתקדמת אף יותר היא שיטת ההדפסה הדיגיטלית, שפועלת בצורה דומה מאוד לזו של המדפסות הביתיות שלנו. הדפסות דיגיטליות בייצור המוני מביאות לייצור של מארזים, תוויות ותכנים מגוונים ברמה הגבוהה ביותר הקיימת כיום, בצורה הנוחה והדינאמית ביותר. היא מדפיסה רכיבים בעלי איכויות גרפיות מתקדמות, מאפשרת להעלות על כל מצע עיצובים אישיים ומקוריים בקלות ובמהירות, ולהדפיס אותם בצבעים אחידים ובאיכות גבוהה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו