קורות חיים: לדייק אל המטרה

בשיתוף שירות התעסוקה

שבעים ושמונה אחוזים מדורשי העבודה מדווחים כי הם חשים שאף גורם לא חוזר אליהם אחרי ששלחו קורות חיים - כך עולה ממחקר של שירות התעסוקה וחברת HUB־JOB. "התחושה אינה מנותקת מהמציאות, אולי להפך", אומר ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה. "המחקרים מלמדים כי רק אחוז קטן מאוד, שלא לומר שולי, של המועמדים שהגישו קורות חיים למשרה נתונה - אכן יזכו לזימון לראיון עבודה".

את סיכויי ההצלחה הנמוכים, מסבירים בשירות התעסוקה באי־התאמה בין התוכן המופיע בקורות החיים לבין מילות המפתח שקידדו החברות השונות עבור המשרה המוצעת. "דורשי עבודה נוטים לשלוח ב'תפוצת נאט"ו' את קורות החיים שלהם לכל משרה שנראית רלוונטית", מסביר משה יפרח, סמנכ"ל השמה ומעסיקים בשירות התעסוקה. "הבעיה היא שלכל משרה יש מנגנון סינון, לרוב טכנולוגי, הסורק את ערימת מסמכי קורות החיים ומבוסס על 12-10 מילות מפתח. אם המילים הללו לא מופיעות במסמך הנסרק - המסמך פשוט ייפלט החוצה. כתוצאה, הסיכוי שיחזרו אליך טלפונית לבירור התאמה לראיון נמוך מאוד, והסיכוי שתצא לך מזה עבודה כמעט לא קיים".

"במאה ה־21", מסביר ד"ר אופיר פינטו, סמנכ"ל המחקר והתכנון בשירות התעסוקה, "כתיבת קורות חיים זו מיומנות מדויקת. מי שלא מקפיד על כלליה, סיכוייו למצוא עבודה באמצעות שליחתם כמעט לא קיימים. דורשי העבודה חייבים להבין שהיום נדרש לכתוב טקסט ייחודי כמעט לכל משרה, אחרת כמעט אין סיכוי לקבל תשובה חיובית. חשוב לשנן - חיפוש עבודה זו עבודה, וכדי למצוא עבודה חייבים 'לעבוד' בזה".

נקי, תמציתי, אמיתי

מחקרים מראים כי אם קורות החיים שלכם כבר חצו את מנגנון הסינון והגיעו לגורם אנושי, הקשב שלו יוגבל לשלושים שניות בלבד. "מעבר לזה", מוסיף יפרח, "85 אחוזים מהמעסיקים מדווחים שקורות חיים שקראו אינם כתובים כראוי או טעונים שיפור, ו־53 אחוזים מעידים שהם פוסלים מועמדים על שגיאות כתיב. לכן, הטקסט חייב להיות מוקפד ומדויק".

כדי להקל את התהליך ולהעלות את סיכוייכם להתקדם בכיוון המשרה שבה אתם חושקים, ריכז עבורכם שירות התעסוקה כמה כללי ברזל שחשוב להקפיד עליהם בניסוח מסמך קורות החיים המדויק ביותר:

• הבליטו ניסיון וכישורים רלוונטיים: עליכם לשכנע שאתם מתאימים למשרה המוצעת, ולכן למדו אותה היטב, בדקו אם אתם אכן מתאימים ואם כן - הבליטו את הניסיון שמוכיח זאת. זכרו שלכל משרה יש מילות מפתח למה שהגורם המעסיק מחפש, למשל "ניסיון בעבודה עם אנשים". זהו אותן והטמיעו בטקסט.

• כתיבה מקיפה, אך תמציתית: אמנם זה נשמע קצת דבר והיפוכו, אבל זו ההגדרה למילה "מדויק" והטקסט שלכם חייב להיות מדויק. כמה מקיף? במידה שיבהיר למה אתם מתאימים למשרה. כמה תמציתי? לא יותר מעמוד.

• שפה תקינה ועניינית: כתבו בצורה עניינית (בלי חידודי לשון), בשפה שמלמדת על אקטיביות (אף אחד לא רוצה עובד עצל) ונטולת שגיאות (מעסיקים אינם סובלניים לזה).

• מסמך ברור ומסודר: גם העין קוראת, לכן הקפידו על טקסט נקי ונעים לעין - עם אחידות סגנונית, בגופן מספיק גדול אך לא מדי, וכן הלאה.

• זכרו שלשקר אין רגליים: הימנעו מלהפריז, כי אם לאחר שלב קורות החיים תזומנו לראיון - הבלון הפומפוזי שאולי ניפחתם בטקסט עלול להתפוצץ. כל מעסיקה רוצה עובדים אמינים, אל תיפלו בסעיף האמינות.

• הגהה על ידי אחר: אנחנו לא מספיק ביקורתיים כלפי עצמנו, לכן מומלץ מאוד לתת לאדם אחר לקרוא את הטקסט - לא רק את זה שכתבתם, אלא גם את מודעת הדרושים שאליה אתם מגישים אותו.

• המבנה המומלץ: פרטיים אישיים; ניסיון תעסוקתי (עדכני ורלוונטי למשרה); שירות צבאי/לאומי (אם שירתם); השכלה, קורסים, מיומנויות ושפות; כישורים אישיים וסיכום.

חפשו אותנו ברשת: "בדרך לעבודה", באתר שירות התעסוקה ובאתר וביישומון של "ישראל היום"

השולט במסגור שולט במסר

אביבה ביטן, סגנית מנהל מחוז שרון ועמקים בשירות התעסוקה

מסמך קו"ח הוא הסיפור התעסוקתי שלנו, שמתווך אותנו למעסיק/ה הפוטנציאלי/ת. כדי להגביר את הסיכוי שנוזמן לראיון עבודה, מסמך זה חייב לשכנע שהסיפור שלנו מתאים לצורכי החברה המגייסת, והקפדה על שבעת הכללים שקראתם בכתבה תסייע בכך. מעבר לכללים, זכרו שכל פרט בקו"ח הוא קריטי וחייב לסכל כל תיאור שעלול להוות מכשול.

למשל, אם יש "חורים" ברצף התעסוקתי, אל תשאירו מקום לפרשנות - תסבירו אותם ("היינו בשליחות", "לקחתי פסק זמן ללימודים" וכו' הם הסברים שלא רק יסכלו אפשרות לפרשנות שלילית, אלא אף עשויים לשפר את תדמיתכם). באותו האופן, חוסר ניסיון יכול להיות מוצג כעדות למוטיבציה שתהיה לכם להוכיח את עצמכם בתפקיד. גם כאן אל תותירו מקום לפרשנות.

שלטו במסגור, וכתוצאה - גם במסר. זו מיומנות קריטית שמצריכה עבודה והכוונה, ולשם כך, שירות התעסוקה מעמיד את מיטב היועצים והמאמנים שיסייעו לכם לספר את הסיפור שלכם.
במהלך שנותיי בשירות התעסוקה זכיתי לקחת חלק בלא מעט תהליכי שינוי, מהם הזכורים פחות ומהם יותר. אחד הזכורים היה סיפורה של רחל (51), עקרת בית מהשרון שהתאלמנה, ובשל כך נאלצה לראשונה לחפש עבודה. מלאת חשש הגיעה אלינו, שאלה מה יש לי להציע לה וציינה כי לא עבדה מימיה. במפגשי הייעוץ שִחזרנו יחד את החלומות שהיו לה כשהיתה צעירה.

תחילה התקשתה, "בכל זאת, עברו אי־אלו שנים, איך אזכור?". ככל שהתעמקנו, נזכרה שחלמה להיות עובדת סוציאלית, וכאן נרשם המפנה. הבנו שמה שהניע אותה לאורך השנים - כאם, כרעיה וכמתנדבת לבשל לנזקקים - היה רצונה לעזור לאחרים. רחל הבינה שיש לה המון מה להציע, רק צריך לדעת לספר זאת נכון.

את התובנה הזו תרגמנו לקו"ח, שהותאמו לדרישות משרת מבשלת במעון לנשים בסיכון, הגשנו מועמדות, ומאז רחל היא הלב החם והרגיש שם - משמחת בתבשיליה, מעודדת במילותיה ומחבקת בזרועותיה את הנשים שעבורן הפכה לאי של תקווה בזרם המדכדך.

סיפורה, מעבר להשראה שבו, מלמד אותנו שבשוק העבודה נדרשות מיומנויות קשיחות כהכשרה, השכלה וניסיון מסוימים, ומיומנויות רכות כעבודה בצוות, תקשורת בינאישית וכדומה. את הקשיחות קל להציג - "עבדתי, למדתי" - אך רבים אפילו לא מודעים לחשיבותן של הרכות.

כל משרה דורשת סל מיומנויות - קו"ח צריכים להציג את הסיפור הנכון שיוכיח שלמועמד/ת יש אותן. בעבור זה אנחנו כאן, ואני מזמינה את דורשי העבודה להיעזר בנו בניסוח נכון של הסיפור שלהם.

בשיתוף שירות התעסוקה