"ישראל היום" ושירות התעסוקה במיזם חדש

בשיתוף שירות התעסוקה

שיעורי תחלואת הקורונה בציבור הישראלי ממשיכים להיות גבוהים גם בחודשים האחרונים, אבל דומה שהמשק הישראלי מתאושש היטב, וחצי שנה אחרי היציאה מהסגר השלישי ירד משמעותית מספר דורשי העבודה, שעמד בשיא המשבר על 1.135 מיליון. 

עם זאת, ולמרות הפסקת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לבני 45 ומטה החל מחודש יולי האחרון, מספר דורשי העבודה עדיין גבוה.

גם במהלך החודש, עם כניסתה לתוקף של הפסקת הזכאות לדמי אבטלה לבני 45 ומעלה, עמד מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה על מאות אלפים. מעבר לכך, לא כל מי שאינם רשומים עוד בשירות התעסוקה כדורשי עבודה או כמקבלי דמי אבטלה, חזרו בהכרח למעגל העבודה.

נתוני שירות התעסוקה מלמדים על עלייה משמעותית מאז יולי במספר התביעות לקצבת הבטחת הכנסה ובמספר האנשים שאינם זכאים לקצבאות ומבקשים לקבל סיוע משירות התעסוקה. עלייה זו, כך נדמה, מלמדת שרבים מתקשים לשוב למעגל העבודה חרף העובדה שישנן משרות פנויות רבות. מספר המשרות אינו יורד בחודשים האחרונים, אף שזכאותם של מאות אלפי דורשי העבודה לדמי אבטלה תמה, והדבר קשור למגמות השינוי שעובר שוק העבודה.

בשנים האחרונות עובר שוק העבודה בישראל ובשאר מדינות העולם תהליכי שינוי דרמטיים. לא מעט מחקרים, בין היתר של ארגון ה־OECD, אשר נערכו קודם למשבר הקורונה, מלמדים כי בשנים הקרובות ייעלמו לחלוטין כ־14 אחוזים מהמקצועות המוכרים לנו כיום ובנוסף צפויים כ־32 אחוזים מהמקצועות לעבור שינויים דרמטיים. 

"כמה דרמטיים? מאוד", מסביר קובי הלפרן, סמנכ"ל שירות לקוחות ודיגיטל בשירות התעסוקה, "המשמעות היא שמי שלא יתאים את עצמו לתנאי השוק המשתנים, שנהפכים ליותר ויותר דיגיטליים, פשוט יישאר מאחור. זה אומר שגם מי שעובד היום חייב להתאים עצמו למציאות המשתנה ולשפר את המיומנויות הדיגיטליות, אחרת הוא עלול להיות לא רלוונטי ולהיפלט ממעגל העבודה. הדברים נכונים בוודאי עבור מי שנמצא מחוץ למעגל העבודה ועלול להתקשות מאוד לשוב אליו".

עם פרוץ משבר הקורונה, מסבירים בשירות התעסוקה, הלכו והואצו השינויים בשוק העבודה, ובלשונו של ד"ר אופיר פינטו, סמנכ"ל המחקר והתכנון של שירות התעסוקה: "שוק העבודה העתידי כבר כאן. בשנה וחצי האחרונות יותר ויותר חברות עברו לעבודה מרחוק, אבל האם כולם יודעים להתחבר לזום או לעבוד מרחוק מהמחשב? למרבה הצער, לא. האם לכולם יש דרך להתחבר לאינטרנט או לזום? גם זה לא. כולם צריכים לדעת ולכולם צריכה להיות דרך כי אין אפשרות אחרת, העתיד הפך להווה".

 הראשון לזהות את אותן מגמות שעובר שוק העבודה היה שירות התעסוקה, והרבה לפני פרוץ משבר הקורונה הוא העמיד שורה ארוכה של כלים אשר בכוחם לאפשר ולסייע לדורשי העבודה לא רק לחזור למעגל העבודה אלא גם להתמיד בו ולהתקדם בו. "כשהשוק משתנה", אומר מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, "גם שירות התעסוקה חייב להשתנות, ואכן השתנינו - עוד קודם לפרוץ המשבר ועוד יותר במהלכו ולאחריו".

בשירות התעסוקה מוצעת כיום לדורשי העבודה מעטפת רחבה מאוד אשר כוללת, לצד תהליכי ההשמה, גם ייעוצי קריירה מקצועיים, אימונים תעסוקתיים, סדנאות וקורסים לשיפור מיומנויות עבודה, חיזוק כישורים דיגיטליים, הכשרות מקצועיות, הסבות מקצועיות, תמיכה ייחודית לדורשי עבודה מרובי חסמים ועוד.

"מעטפת זו", מסביר גראור, "מאפשרת לדורשי העבודה, ולמעשה לכל אזרח - גם אם הוא עובד - להתאים את כישוריו ואת יכולותיו לתנאי השוק המשתנים, שרק הוחרפו מאז פרץ המשבר, ולהשתלב באופן מיטבי במעגל העבודה". אותם שירותים זמינים לדורשי העבודה ולעובדים בישראל באופן פרונטלי דרך לשכות התעסוקה הפרוסות מדן ועד אילת ביותר מ־70 מוקדים, ובאופן מקוון באתר שירות התעסוקה וברשתות החברתיות.

במטרה לסייע למאות אלפי מחוסרי העבודה שטרם שבו למעגל התעסוקה, בין שהם זכאים לקצבה וביתר שאת בין שאינם זכאים, משיקים "ישראל היום" ושירות התעסוקה את "בדרך לעבודה" - מיזם משותף שתכליתו להנגיש לדורשי העבודה את מגוון הכלים והאפשרויות שיסייעו להם לשוב למעגל העבודה, להתאים את כישוריהם ואת מיומנויותיהם לתנאים המשתנים תדיר ולעזור להם למצוא את המשרה שמתאימה להם ושתאפשר להם התבססות, התמדה והתקדמות.

מהיום תמצאו באתר "ישראל היום" וביישומון זירה ייחודית ובה מגוון רחב של כלים שימושיים לחזרה מיטבית לעבודה - החל מכתיבה נכונה של קורות חיים והתאמתה באופן חכם למנועי החיפוש של מפרסמי המשרות, דרך חיפוש עבודה מתקדם ואפקטיבי ועד לכלים להתמודדות מוצלחת עם מרכזי הערכה וראיונות עבודה.

כמו כן, בזירת "בדרך לעבודה" יונגש לציבור אותו מגוון רחב מאוד של קורסים, הכשרות, סדנאות, אימונים תעסוקתיים וייעוצי קריירה שמציע שירות התעסוקה באופן מקוון ופרונטלי בלשכות התעסוקה. בשבועות הקרובים תעלה בעיתון שורת כתבות ובהן כלים שימושיים שיעזרו לכם לחזור למעגל העבודה או לשפר את מעמדכם וסיכוייכם בו.

"אין דרך לצאת ממשבר התעסוקה הגדול בתולדות ישראל, אלא בשילוב ידיים של המדינה, האזרחים והמגזר הפרטי", אומר גראור. 

"אני שמח על שיתוף הפעולה עם 'ישראל היום', שבאמצעותו נרים יחד את הכפפה החשובה הזאת. החל מהבוקר יוכלו אלה שעובדים ואלה שעדיין לא, למצוא בפלטפורמות השונות של 'ישראל היום', וכמובן בהרחבה באתר שירות התעסוקה, מגוון רחב של כלים שיסייעו להם בהתאמת כישוריהם ומיומנויותיהם לשוק העבודה המשתנה. זה היה נצרך עוד קודם למשבר, והפך לקריטי ממש לאחריו.
"אני מזמין את הקוראים להיעזר בכלים הרבים של שירות התעסוקה. אנחנו זמינים פרונטלית, טלפונית ודיגיטלית ובמגוון שפות. יחד נצלח את המשבר ונצא ממנו מחוזקים. שוק העבודה העתידי כבר כאן, הצלחתנו להשתלב בו תלויה רק בנו".

חפשו אותנו בפייסבוק: "בדרך לעבודה", באתר שירות התעסוקה ובאתר וביישומון של "ישראל היום"

המשבר הוא הזדמנות"

משה יפרח, סמנכ"ל השמה ומעסיקים של שירות התעסוקה, בוחר לראות דווקא את היתרונות שבשוק העבודה המשתנה ומסביר כיצד העובד הממוצע יכול להתאים עצמו אליו: "עם תחילת הסגר הראשון, כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, נקלע שוק העבודה הישראלי למשבר הגדול בתולדותיו ועבר באחת מאבטלה חיכוכית שעמדה על כ־3.5 אחוזים לרמה של 28 אחוזי אבטלה ולא פחות מ־1.13 מיליון דורשי עבודה. מציאות זו לא רק שהקשתה על רבבות אזרחים, שבאבחה אחת נשבר מטה לחמם, אלא שהיא עלולה גם להקשות על מאמציהם לשוב אל מעגל התעסוקה לאחר המשבר, כפי שאנו נוכחים לראות בימים אלו".

"משבר הקורונה האיץ, ויש שיאמרו שאף החריף, את תהליכי השינוי שעובר שוק העבודה בשנים האחרונות. השוק הפך לדיגיטלי יותר, דינמי יותר וכזה המשתנה ללא הרף ולבלי הכר - שינויים אשר מי שאינו מתאים עצמו אליהם עלול להישאר מאחור. זה נכון לגבי מי שעובד ולא מחזק את כישוריו, וזה נכון שבעתיים כלפי מי שנפלט משוק העבודה במהלך המשבר או בעקבותיו וכעת, כשהוא מבקש לשוב למעגל העבודה, מגלה שהשוק החדש השתנה. תוצאות השנה וחצי האחרונות אכן מלמדות שאלו המשתרכים מאחור נסוגו עוד יותר ומי שחשב שהוא מצוי ב'מקום טוב באמצע' מצא את עצמו מתגלגל במהירות לירכתיו האחוריות של שוק העבודה".

עוד מוסיף יפרח: "אולם בפרפראזה על פיוט העקידה מראש השנה, 'עין במר בוכה ולב שמח', הרי שדווקא כעת - למרות ואולי בזכות המשבר - עומדת בפנינו הזדמנות להתחדשות בשוק העבודה הישראלי. אם שוק העבודה 'העתידי' כבר כאן - נבוא גם אנחנו לקראתו ביתר שאת, ועם נכונות ומוכנות. לפיכך, פועל שירות התעסוקה להשבה מיטבית של דורשי העבודה למעגל העבודה, מסייע ומדרבן אותם להתמיד ולהתקדם בו. תהליך זה נעשה באמצעות שורה ארוכה של כלים, תוכניות ומסגרות שמסייעות לדורשי העבודה לחזק, לעדכן ולהתאים את כישורי העבודה שלהם ואת מיומנויתיהם לשוק העבודה החדש. כך פעלנו קודם למשבר, כך במהלכו ועל אחת כמה וכמה כעת.

"אני קורא לדורשי העבודה להיעזר בנו - עובדינו המסורים והמקצועיים מחכים לכם ב־72 לשכות התעסוקה, הם ישמחו ויידעו לסייע לכם בהשמות, בייעוץ, בהכוונה, באימונים, בהכשרות ובסדנאות שיאפשרו לכם לחזק את כישוריכם לשוק העבודה המשתנה ולהשתלב בצורה מיטבית בו, עם התמדה, מוביליות ורלוונטיות. אל תהססו לפנות אלינו, יחד נהפוך את המשבר ל'משבר אובניים' של לידה והתחדשות". 

שוק העבודה העתידי כבר כאן: היערכות אליו היא כורח שכולו הזדמנות

ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה, מסביר גם הוא כיצד העובדים הישראלים יכולים למנף את עצמם ואת כישוריהם כדי להתאים לשוק העבודה שעבר מהפך.

"בשנים האחרונות עובר שוק העבודה תהליכי שינוי משמעותיים, ולפי הערכות חוקרים רבים, לפחות כמחצית מהמקצועות עתידים לשנות פניהם בשנים הקרובות. עם פרוץ משבר הקורונה הואצו תהליכי השינוי (כולל המעבר למתכונת עבודה מרחוק) וקירבו אותנו לשוק העבודה 'העתידי'.  

"ברור לנו שמקצועות רבים הולכים להיעלם או להשתנות לבלי הכר, ראינו את זה בשנה וחצי שחלפו מאז באה הקורונה לחיינו, אך לרובנו אין ידיעה ברורה איזה מהמקצועות ייעלם ומי ישרוד את המעבר. מה שכן ברור הוא שישנה שורה של מיומנויות רבות, מקצועיות ובסיסיות, שיאפיינו את מקצועות העתיד - כישורים דיגיטליים, שפה (שפת המדינה ואנגלית), כושר ביטוי, מיומנויות כמותיות, יצירתיות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות בסביבה מורכבת ועוד".

עוד מוסיף ד"ר זהר: "מיומנויות אלה הן גמישות וניתן להמירן למגוון רחב של מקצועות, משום שמיומנות היא תכונה קריטית בשוק עבודה דינמי ומתחדש. עובד שלא ישכיל לסגל לעצמו מיומנויות אלה יתקשה מאוד לשרוד את המעבר לשוק העבודה העתידי, זה נכון לכל אחד ואחת מאתנו - כולנו חייבים לחזק את המיומנויות הללו, כי לא לעולם חוסן. קצב השינוי של שוק העבודה גבוה כל כך ותדיר כל כך, ולכן כל אחד מאתנו, בין שהוא עובד ועל אחת כמה וכמה אם אינו עובד, עלול למצוא עצמו לא רלוונטי לשוק העבודה אם לא ישכיל לשפר, לעדכן ולחזק את כישוריו ומיומנויותיו כל הזמן. אם בשוק העבודה 'הישן' היה הבדל ברור בין תקופת הלימודים וההכשרה לבין תקופת העבודה, הרי שכעת הגבולות היטשטשו וחובת הלמידה היא לאורך כל החיים - עוד קודם לכניסה למעגל העבודה ועד ליציאה לפנסיה". 

ד"ר זהר מסכם: "הן דורשי עבודה המתרחקים משוק העבודה, בעצם שהייתם מחוץ למעגל העבודה, והן עובדים שאינם מחזקים, משפרים ומעדכנים את מיומנויותיהם, עלולים לחוות קושי להתמודד מול צורכי השוק המשתנה, דרישותיו ותנאיו. דין אחד לכולם, חובת למידה מתמדת - והמשכיל בעת ההיא ישכיל עוד. באירוניה מבשרת תקווה אפשר לומר שדווקא המשבר, שהאיץ את השינויים, מעמיד בפנינו הזדמנות לחיזוק מיומנויות העתיד, כי שוק העבודה העתידי כבר כאן. היערכות אליו אינה פריבילגיה, היא בגדר כורח, אבל כורח שכולו הזדמנות".   

בשיתוף שירות התעסוקה