בשיתוף לקט ישראל
מי אני
"שמי אורי רבינוביץ, בן 62, נשוי ואב לשלושה. אני חקלאי ממושב צופית הסמוך לכפר סבא, ואהבת האדמה זורמת אצלי בגנים: אני דור שלישי של חקלאים, עובד בשדה משנת 1980. אני מחובר לאדמה, לשורשים ולעשייה, ונהנה לראות את האנשים נהנים מהתוצרת שלי – אם זה בשוק האיכרים או דרך לקט ישראל, שם אני יודע במאה אחוז שהסחורה שלי בידיים טובות".
גידולים
"אנחנו מגדלים כבר הרבה שנים גידולים שונים, בעיקר תות שדה ומגוון רחב של אבטיחים. זה יכול להיות מיני אבטיחים - אבטיח צהוב, אבטיח כתום, אבטיח קטן עם גרעינים ואבטיח שהוא אדום בפנים וצהוב בחוץ, שהוא אטרקציה בפני עצמה. כבר 15 שנה שיש לנו דוכן מאוד מצליח בשוק האיכרים בנמל תל אביב. הסיבה העיקרית לכך שהדוכן מבוקש כל כך, היא המחירים האטרקטיביים שנובעים מכך שמי שמגדל גם מוכר. אני מניח שאם אדם אחר היה מוכר את התוצרת שלי, המחירים היו גבוהים יותר".
סדר יום
"אני קם בחמש וחצי בבוקר. מתארגן, כוס קפה, קורא קצת עיתון, בשבע וחצי הולך לשבת בבית קפה גליס בכפר סבא עם שני חברים. בשמונה ורבע אני מסתובב בשדות עם העובדים, בודק שהעבודה מתבצעת כמו שצריך. בקיץ אני נח לשעתיים, ואחרי הצהריים יוצא שוב לשדות, לראות שהכל בסדר. עושה קצת ספורט, שחייה, ולקראת שש וחצי מגיע הביתה. בתשע וחצי הולך לישון".
אם לא הייתי חקלאי...
"הייתי פסיכולוג. למה? אני פשוט אוהב להקשיב לאנשים".
עונה אהובה
"אני אוהב את עונת החורף מסיבה מאוד פשוטה: פחות מזיעים".
טיפ
"הטיפ שלי לבחירת אבטיח נורא פשוט: לבחור אותו כשהגבעול שהיה מחובר לשתיל לא יבש לגמרי. כמה שהוא יותר יבש – ככה הוא רחוק מהקטיף".
קורונה
"הקורונה השפיעה בעיקר על התוצרת ששלחנו לייצוא. לא קנו מאיתנו, כי פחדו לקחת תוצרת מייבוא. בשוק המקומי זה התאזן. העבודה הלכה יותר למשלוחים מאשר לקניות פרונטליות של סופרים".
פועלים
"יש לי 13 פועלים תאילנדים ושלושה עובדים ישראלים. התאילנדים הם הפועלים הכי טובים שיש. שקטים, נעימים, באים לתת את הזמן שמוקצב להם בארץ ונהנים להרוויח כסף ולשלוח למשפחות. אחרי זה הם מגיעים למדינה שלהם עם הרבה כסף, ביחס למה שהיו מרוויחים שם".
הכי אוהב בלהיות חקלאי
"אני הכי אוהב לראות הפתעות בשדה. אתה שם שתיל, השתיל גדל, פורח, ובכל פעם אתה נפעם מחדש שהוא מוציא פרי, והפרי הזה שאתה מוכר לאנשים גורם להם הנאה. זו ההנאה הכי גדולה – לראות שמישהו אחר נהנה ממה שאתה עשית ויצרת. זה נותן לך את הדרייב לעשות את אותו התהליך בכל פעם מחדש".
הכי פחות אוהב בלהיות חקלאי
"אני פחות אוהב את הימים הקשים שאתה מסתכל לשמים ורואה רוחות ומטחי ברד, שבכמה דקות בודדות יכולות להרוס לך מפעל חיים. זה הפחד שמציף אותי בכל שנה מחדש".
לקט ישראל
"הדבר הכי גרוע לחקלאי זה שהוא מגדל משהו שהוא צריך להשמיד, מכל סיבה שהיא – לא קנו את היבול שלך, מסיבות שיווקיות, מסיבות של קורונה או מכל סיבה אחרת. בנקודה הזו נכנסים האנשים של לקט ישראל, שפשוט באים ולוקחים את התוצרת הזו. בכל פעם שאני נקלע לסיטואציה כזו, אני נותן את התוצרת שלי לידיים הבטוחות של לקט ישראל. אני יודע שהם יעבירו את הסחורה שלי למי שצריך, שכל מה שעבדתי ועמלתי עליו במשך חצי שנה – שעבור חקלאי זו תקופה לא מבוטלת של השקעה - לא יירד לטמיון, אלא יילך למטרה חשובה. אני סומך עליהם במאה אחוז, שהם מעבירים את התוצרת שלי למקומות שבאמת צריכים. זה דבר גדול בשבילי. אני יודע שלא סתם גידלתי והשמדתי מסיבות כאלה ואחרות, אלא הייתי שותף למצווה חשובה".
חקלאי, עודפי התוצרת שלך יכולים להגיע לאלו שאין להם. להצטרפות ללקט ישראל >>
בשיתוף לקט ישראל