בשיתוף עו"ד דוד מאור
בכתבה הבאה ערכנו ראיון בנושא עם עו"ד דוד מאור, מומחה בדיני ירושות, צוואות ועיזבון – המעורב בייצוג התובע.
שאלה: מהי חזקת השיתוף? "חזקת השיתוף הינה עיקרון משפטי בדיני משפחה בישראל, המתייחס לסוגיית חלוקת הרכוש בין בני זוג", מסביר עו"ד דוד מאור, "עיקרון זה קובע כי כלל הרכוש שכולל כספים ונכסים אשר נצברו על ידי בני הזוג במהלך הנישואין נחשב לרכוש משותף, גם אם אותו רכוש רשום באופן חוקי רק על אחד מבני הזוג".
"חזקת השיתוף רלוונטית בעיקר במקרי פרידה או גירושין בין בני זוג נשואים. במקרים אלה בני הזוג נדרשים לקבוע באיזה אופן יחולק רכושם המשותף. מנגד, בני הזוג יכולים לקבוע ביניהם הסדרים שונים לחלוקת הרכוש באמצעות הסכם ממון טרם הנישואין או במהלכם".
האם יש הבדל בין חזקת השיתוף לפני שנת 1974 – לעומת מה שמקובל אחריה?
"חשוב להבדיל בין זוגות שנישאו לפני שנת 1974, אשר חזקת השיתוף חלה עליהם באופן מלא. לבין זוגות שנישאו אחרי שנת 1974, שחזקת השיתוף אינה חלה עליהם, אלא הסדר איזון המשאבים מכוח חוק יחסי ממון".
מכאן, ולאחר שהנושא העקרוני הובהר, עולה סוגיה משפטית מעניינת הנוגעת בשאלה חשובה ומהותית - מה בדבר תביעה בגין חזקת השיתוף של יורש התובע את עיזבון אביו, לאחר 38 שנים שאימו נפטרה? האם תחול עליו התיישנות או שניתן לתבוע אותו ולדון בו באופן מהותי?
כאמור – בית המשפט הכריע שניתן לתבוע גם אחרי תקופה כה ממושכת בנסיבות העניין.
עו"ד מאור, האם תוכל לספר לנו על טענות התביעה?
"תביעה זו מבססת את טענותיה על פסיקת בית המשפט העליון שקבעה בעניין וינפילד (ע"א 117/87). במסגרת טענות התביעה עולה כי העובדה שהאם המנוחה שנפטרה לפני 38 שנים, לא פעלה עוד בחייה לרישום זכויותיה מכוח חזקת השיתוף, בעקבות מחלה חשוכת מרפא אשר פקדה אותה - אינה מעידה בהכרח על ויתור על זכויותיה, שכן מערכת היחסים בינה ובין בן זוגה הייתה תקינה, ולא עלה שום צורך בחלוקת זכויות פורמלית במהלך חייה".
"בנוסף, במסגרת ייצוג התביעה במשרדנו, הצגנו את פסיקת בית המשפט בעניין סירוטה (ה"פ 1327/96)", מסביר עו"ד מאור, "אשר התייחסה לראשונה לטענת חזקת השיתוף על ידי יורשים, לאחר שהוריהם הלכו לעולמם וקבעה דה פקטו, כי הדבר אכן אפשרי כל עוד הייתה הזדמנות סבירה לבני הזוג בחייהם, לטעון לתחולת חזקת השיתוף".
ומה היו טענות הנתבעת?
"לעומת זאת, הנתבעת (אשתו השנייה של אבי התובע) טענה כי יש לדחות את התביעה על הסף, לאור העובדה כי חזקת השיתוף, אינה חלה באופן אוטומטי על הנכסים החיצוניים, עקב קיום קשר הנישואין, ונדרש להניח תשתית עובדתית לכוונת שיתוף בנכסים חיצוניים בפועל".
"בנוסף, לטענתה של הנתבעת, האם המנוחה נפטרה בשנת 1987, כאשר בשנים הללו פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי נכסים בירושה לאחד מבני הזוג, אינם נכללים בהלכת השיתוף, ולמעשה הקביעה התקדימית בסוגיית חזקת השיתוף התקבלה בשנת 1995 (יעקובי וקנובלר ע"א 1915/91), על פיה חזקת השיתוף עשויה להכיל נכסים שהתקבלו בירושה לאחד מבני הזוג. עוד טענה הנתבעת, שחלה התיישנות לאחר 38 שנים ממועד פטירת האם, וכי השלכות התביעה עלולות להיות הרות גורל, ולפגוע בה כצד ג' ואף לאלץ אותה לעזוב את ביתה לאחר 21 שנים. מדובר בטענות כבדות משקל – ובראשן טענת ההתיישנות – ואיתה היה צורך להתמודד בשלב הראשון", מסכם עו"ד דוד מאור.
ומה הייתה ההחלטה שהתקבלה בבית המשפט לענייני משפחה בנוגע לתביעה?
"על אף הניסיונות של הנתבעת לאושש את טענותיה, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי התביעה לא התיישנה בפועל, בהינתן מסכת העובדות שהצגנו בפני בית המשפט, תוך התבססות על הוראות חוק ההתיישנות. בהסתמך על סעיף 8 בחוק קובע בנושא התיישנות שלא מדעת, ועל פי סעיף 7 לחוק, המתייחס להשעיית מרוץ תקופת ההתיישנות עקב התנהגות פסולה של הנתבע, לא חלה התיישנות על התנגדות לצוואה במקרה זה".
"כמו כן, לא מן הנמנע לציין בהקשר זה שאביו המנוח של התובע, התחייב בפני בנו (התובע) שהוא יפצה אותו בגין העוול שגרם לו במסגרת צוואתו, ואילו רק לאחר מותו הסתבר לתובע שאביו לא עמד בהתחייבות כלפיו. זאת ועוד, הטענה שחזקת השיתוף אינה חלה על נכסים שירש המנוח מהוריו, מנוגדת להלכה ולדין".
"בית המשפט פסק כי תביעה תידחה על הסף, אך ורק במקרים בהם ברור לחלוטין מכתב התביעה, שגם אם התובע יוכיח את כל טענותיו - בית המשפט לא יוכל לקבל את תביעתו ולתת לו את הסעדים לבקשתו. אולם, בתביעה זו, לאור העובדות והראיות שהוצגו, אין הצדקה לדחיית התביעה על הסף".
"בנוסף, לדברי השופט כבר שנים ארוכות שאין צל של ספק, כי ניתן לטעון לתחולת חזקת השיתוף, הן על נכסים בירושה בתקופת השיתוף, והן על ידי טענות יורשים לאחר פטירת הוריהם".
"לסיום", מדגיש עו"ד מאור, "חשוב לציין כי מדובר בתביעה המצויה עדיין בתהליך משפטי ולא מדובר בפסק דין אלא בהחלטה. כמו כן, במסגרת התביעה, קבע השופט כי מדובר בהחלטה המותרת לפרסום, הראויה לפרסום פומבי, לאחר השמטת כל הפרטים המזהים של הצדדים". לסיום קובע עו"ד מאור "הוכחנו, שלא ניתן להשתמש בטענת התיישנות באופן גורף – ולא ניתן 'לנקות' עוולה מהותית בטענות 'טכניות' כגון 'התיישנות' אשר מונעות מהצדק להיעשות".
אם גם אתם שוקלים ערעור על צוואה וזקוקים למידע נוסף, מוזמנים להיכנס לקישור ולפנות לייעוץ ראשוני ללא התחייבות. לחצו כאן
בשיתוף עו"ד דוד מאור
