בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
החברה הישראלית נמצאת בצומת דרכים גורלי, ברגע היסטורי שיגדיר את עתידנו המשותף בעשורים הקרובים. כחברת פסיפס מגוונת ורב־תרבותית, אנו נקראים לאחות מחדש את הקרעים, לגשר על השסעים ולצמצם את הפערים בין הקהילות השונות המרכיבות את החברה שלנו. במרכז השסע הזה ניצבת שאלת שילובה של הקהילה החרדית, קבוצה ייחודית ואצילית, יראת שמיים וחרדה לדבר ה', במרקם החברתי־כלכלי של ישראל, ובפרט בנושא התרומה לטובת הכלל.
המגזר החרדי הוא מקור בלתי נדלה של רוחניות, תורה וחוכמה, המעשיר את נשמת האומה. אנשיו הם נושאי ארון ברית של אלפי שנים במסירות ובתשוקה. החרדים אינם "הם", אלא "אנחנו" - אחים ואחיות, בשר מבשרנו. הם נדבך בלתי נפרד ואינטגרלי במרקם החיים הישראלי. הישיבות ובתי המדרש הם נכס תרבותי ורוחני שמבטיח את רציפות לימוד התורה. אין ספק בחשיבותו המרכזית של לימוד התורה בחיי האומה, ואין בכוונתנו לפגוע או להחליש את עולם התורה והישיבות, חלילה.
עם זאת, עלינו להביט במציאות המשתנה בעיניים פקוחות. המהפכה הדמוגרפית בקהילה החרדית כבר כאן - הדור החרדי הצעיר, עד גיל 18, מונה כחצי מיליון איש. הם מתחילים לשאול שאלות קשות, ואם נמשיך עם אותה הרטוריקה - נאבד רבים מהם ונעמוד מול שוקת שבורה. אם נמשיך במתווה הנוכחי, שבו אוכלוסייה שלמה לא משתתפת במאמץ המלחמתי, אנו עלולים להידרדר למשבר שיאיים על יציבותנו. הזמנים החדשים מחייבים אותנו לארגן מחדש את סדר העדיפויות הלאומי, ולגבש חזון של שותפות, סולידריות והכלה.
האחריות לשינוי מוטלת על כולנו. המיקוד חייב להיות סביב הגיוס לצבא. על צה"ל ליצור מהפכה של ממש, מסגרות מותאמות ומכילות לצעירים החרדים, שיאפשרו להם לתרום את חלקם בלי לפגוע בזהותם ובאורח חייהם. ולאלה שלא מאמינים - אוכל להעיד שיש מאמץ עליון לייצר תשתיות צבאיות מותאמות באופן מלא, מתוך ידיעה של צה"ל שעליו להתמודד ביסודיות עם טענת היעדר התנאים לאדם השומר תורה ומצוות.
מנגד, על המנהיגות החרדית להכיר במציאות המשתנה, להשיל את תפיסות העבר ולהבין שאי אפשר להמשיך באותו אופן. הסתגרות ובידוד אינם אופציה כש־25% מילדי כיתה א' משתייכים לחברה החרדית. חברה זו צריכה לקבל אחריות ולהתגייס למשימה הלאומית - לצאת מאזור הנוחות, להכיר במציאות ולנקוט צעדים אופרטיביים לשינוי זה.
השילוב ההדרגתי יהיה כרוך באתגרים, בפחדים, במחלוקות ובפשרות הדדיות. הציבור החילוני יצטרך להכיל מידה מסוימת של שינוי במרחב הציבורי, ולהבין את הצורך בהתאמות ייחודיות למגזר שומר המצוות. הציבור החרדי יידרש לפתיחות ולגמישות מחשבתית, לבדוק את עצמו מחדש ולמצוא את מקומו בחברה הישראלית. אבל אין לנו ברירה. זו ההזדמנות שלנו, כאן ועכשיו, ליצור מרחב משותף חדש. לטפח שפה חדשה של הקשבה, אמפתיה ודיאלוג.
שילוב הצעירים החרדים בישראל הוא המפתח לעתידה. הוא יחולל מהפכה חברתית וכלכלית, יאיץ צמיחה, יצמצם פערים ויחזק את החוסן הלאומי שלנו. אך מעבר לכך, השילוב הזה הוא אתגר ערכי ומוסרי מהמעלה הראשונה - אתגר שיעצב את הנרטיב היהודי־ישראלי העתידי.
לכן, אני פונה לשני הצדדים. לאחיי ולאחיותיי החרדים אני קורא: הגיעה השעה להושיט יד, לצאת מאזור הנוחות ולהצטרף למסע הישראלי המשותף. הגיע הזמן להתגייס, לקום ולהיות חלק בלתי נפרד מהעשייה החברתית והכלכלית. זו לא טובה, זה לא חסד למדינה, אלא מחויבות עמוקה לעם ולחברה. לציבור הכללי אני פונה: פתחו את ליבכם ואת המרחב הציבורי לשינויים המתחייבים, הקשיבו בכנות לצרכים הייחודיים של שומרי התורה והמצוות, וחשבו על התרומה היהודית והמוסרית האדירה שחברה זו יכולה להביא עבורכם. רק בהידברות ובאמפתיה נוכל לחולל כאן מציאות חדשה.
זהו רגע של אמת לחברה הישראלית, רגע של בחירה גורלית. בואו נבחר בדרך של שותפות, של אכפתיות ושל אחריות הדדית. בואו ניקח את גורלנו בידינו ונחולל כאן שינוי אמיתי. עם הרבה סובלנות, חוכמה ומנהיגות, עם יצירתיות ועם אהבת ישראל אמיתית, נוכל לעצב כאן חברה מתוקנת, חברה שבה כל ישראל ערבים זה לזה. חברה שהיא בית לאומי אמיתי לכל העם היהודי, על כל גווניו וזרמיו.
בואו לא ניתן למחרחרי הריב את התירוצים להמשיך במחלוקת. רק כך נצליח להנחות את הספינה הישראלית בהצלחה לחוף מבטחים, לעתיד של שלום ושגשוג לדורות הבאים. רק יחד, באחדות ובערבות הדדית, נוכל לכבוש כל פסגה ולהגשים כל חלום. זהו זמן מבחן עבורנו, כחברה וכעם. אני מאמין ביכולתנו לעמוד באתגר ולצאת ממנו מחוזקים, מאוחדים ומלאי תקווה. בעזרת השם, באמונה ובנחישות, אני בטוח שנצליח. •
מנחם בומבך הוא יזם, איש חינוך, ראש ישיבת המדרשה החסידית בביתר עילית, מנהל רשת המוסדות "נצח" ופעיל חברתי חרדי, זוכה פרס החינוך הדתי לשנת 2011
בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
