הסמנכ"לית הציגה גירעון עצום – המנכ"ל לקה בליבו

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

המוסד לביטוח לאומי הכיר לאחרונה בהתקף לב שחווה מנכ"ל בחברה כתאונת עבודה. זאת, אחר שהתברר כי קיים קשר בין שיחה קשה שניהל המנכ"ל עם סמנכ"לית הכספים בנושא גירעון כספי לבין התקף הלב.

מקרה התאונה אירע במקום העבודה, אז ניהלו המנכ"ל וסמנכ"לית הכספים שיחה קשה בנוגע לגירעון העצום שהציגה בפניו. מיד לאחר מכן ביקשה הסמנכ"לית תקציב לצורך רכישת מתנות חרג ודקות ספורות לאחר מכן חש המנהל בליבו ופונה באמבולנס לבית החולים. הביטוח הלאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, וקבע שמדובר באירוע חריג שגרם להתקף.
זהו אינו מקרה בודד. אירועים חריגים רבים המתרחשים במקום העבודה, כמו ויכוחים קשים, עומס עבודה מוגבר, או לחץ נפשי משמעותי, עלולים להוביל להתפרצויות של מחלות קיימות, ביניהן אירועים לבביים.

לדברי עו"ד אימבר גולן פרטוש, המתמחה בדיני נזיקין, יש מגוון רחב של תאונות עבודה, גם כאלו שאין מתרחשות בחלל שממנו אנו עובדים. "תאונות העבודה המוכרות לנו", היא אומרת, "הן אירועים של נפילה בעבודה, בדרך לעבודה הם אכן תאונות עבודה. אבל יש אירועים נוספים, כמו אירוע מאוד חריג שקורה לאדם במהלך יום עבודתו. ויכוח עם מעסיק, עם ספק, עם עובד, שבעצם זה אירוע שמטלטל אותו. דוגמא נוספת לאירוע מטלטל שכזה היא זימון לשימוע. כלומר אירוע חריג שגורם לקושי מאוד גדול כמו אירוע לבבי, אירוע מוחי, התפרצות של מחלת הסכרת ואפילו מצב נפשי לא פשוט".

- באילו מקרים ניתן לקבוע הכרה באירוע כתאונת עבודה?

עו"ד אימבר גולן פרטוש: "צריך שיהיה איזה אירוע מאוד דומיננטי, משמעותי שקורה במהלך יום העבודה. כשבעצם האירוע הזה גורם לנו לטלטלה. האירוע הזה יכול להתרחש והתופעות שלו יכולות להגיע גם יום או יומיים למחרת, כמו אירוע מוחי או אירוע לבבי".

- אילו עוד מקרים יכולים להיחשב כאירוע חריג?

עו"ד גולן פרטוש: "אנחנו מטפלים באינספור תיקים כאלה במשרד, זה הפך להיות מאוד שכיח. אנחנו עובדים בסביבה מאוד לחוצה, מתרחשים דברים רבים, האירועים בחיים שלנו הם משמעותיים.

למשל, מנכ"ל של חברה מסוימת, שהיה לו ויכוח גדול מאוד עם אחד הסמנכ"לים שמתחתיו, אירוע שגרם לו למתח גדול מאוד. הסמנכ"ל הניח מפתחות והחליט שהוא עוזב באותו רגע, זה גרם לטלטלה מאוד קשה למקום העבודה. המנכ"ל חש ברע, הלך באמצע היום הביתה ובשעות הערב עבר אירוע לבבי. זה הוכר כתאונת עבודה והיום הוא מקבל קצבה חודשית גבוהה של 15 אלף שקלים. זה אומנם לא החזיר לקדמותו את מצבו הבריאותי אך מקל בפן הכלכלי".

- כיצד על עובד לפעול מבחינה משפטית במקרה כזה?

עו"ד גולן פרטוש: "כאשר יש אירוע חריג בעבודה, ומשהו קורה לגוף או לנפש בסמוך עלינו להיות ערים לכך. חשוב תיעוד בקופת החולים או בבית החולים, ברגע שניתן. לפעמים אנשים מגיעים במצב קשה ומתקשים בתיעוד המיידי, אך יש לעשות זאת בהזדמנות הראשונה. לאחר מכן פונים לביטוח הלאומי להכרה כתאונת עבודה ולהדגיש את האירוע החריג שקרה בעת העבודה. המוסד לביטוח לאומי בוחן, מכיר בכך כתאונת עבודה. בחלק מהמקרים הדרך היא קשה יותר והביטוח הלאומי יטען כי מדובר באירוע שגרתי, אך לא מוותרים ופונים בתביעה לביהמ"ש ולרוב זה מסתדר. זה קורה, אני מטפלת בתיקים רבים כאלה. לאחר ההכרה בעובד כנפגע עבודה הוא יזומן לוועדה רפואית שבוחנת וקובעת את הנזק והנכות".

- מה גובה הפיצוי שניתן לקבל?

עו"ד אימבר גולן פרטוש: "ניתן לקבל את ימי המחלה כמובן שביטוח לאומי משלם – 90 ימים ראשונים. לאחר מכן ועדה רפואית קובעת אחוזי נכות זמניים, וכן יוחלט אם תהיה זו קצבה קבועה בכל חודש למשך הנכות הזמנית. בתום התקופה הזמנית, מאושרת קצבת נכות קבועה או מענק חד פעמי, תלוי במסגרת אחוזי הנכות שנקבעו. חשוב לציין שמימוש הזכויות זה לא רק בביטוח לאומי. אחוזי הנכות יכולים להקנות גם פיצויים מחברות הביטוח השונות כמו למשל פנסיית נכות, אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות ועוד. כלומר מימוש הזכויות הוא רוחבי וחשוב להכיר ולדעת כיצד דברים מתנהלים".

עו"ד גולן פרטוש מדגישה כי עובד שנפגע בעבודתו, גם לאחר אירוע חריג שחווה, חשוב שיפנה לגורם מקצועי ומוסמך לצורך קבלת הכוונה וייעוץ משפטי בהתאם למקרה. "אנחנו במשרד שלנו עושים זאת בשגרה", היא מוסיפה. "האירועים האלה קורים לרבים מאיתנו וחשוב לדעת שיש כתובת שניתן לתבוע ולממש זכויות ופיצויים. אני ממליצה גם לתעד בהזדמנות הראשונה את האירוע החריג, שהוא לא חלק משגרת היומיום".

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה